פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות. אוסף 52

תקציר: הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 52 של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות…

[בתמונה: היה להם מספיק זמן להפוך את קמלה האריס לסופר גירל! האם הצליחו? התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]
[בתמונה: היה להם מספיק זמן להפוך את קמלה האריס לסופר גירל! האם הצליחו? התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 52 של כרזות, ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות.

תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד...

[כרזות שבעל הזכויות שבהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com] 

*  *  *

כרזות ראשונה בראש העמוד: היה להם מספיק זמן להפוך את קמלה האריס לסופר גירל. האם הצליחו?

למרות ההימורים על דונלנד טראמפ, בכלל לא בטוח שקמלה האריס תפסיד את הבחירות. ברק אובמה עומד מאחורי מהלך ההחלפה של ג'ו בידו, והוא אחד המוחות הצוננים והקונספירטיביים בארה"ב.

סכומי העתק שזרמו לקמפיין, ההתגייסות של הוליווד, האקדמיה ותקשורת הליבה - האם זה יספיק כדי להפוך את קמלה האריס ל'סופר גירל'?

*  *  *

כרזה שנייה בדף הטוויטר שלי Judeoespañol: הגם אתה אובמה (1)?

אז הכל היה מתוכנן מראש? להזיז את ג'ו ביידן בעזרת זובור שהתחיל בעימות עם טראמפ, ובשלושת החודשים הללו להפליא בסיפורי המועמדת לנשיאות בעזרת התקשורת המגויסת?

[בתמונה: הגם אתה אובמה? המקור: דף הטוויטר של Judeoespañol. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה: הגם אתה אובמה? המקור: דף הטוויטר של Judeoespañol. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

כרזה שלישית בדף הטוויטר שלי APOCTOZ: הגם אתה אובמה (2)?

אז הכל היה מתוכנן מראש? להזיז את ג'ו ביידן בעזרת זובור שהתחיל בעימות עם טראמפ, ובשלושת החודשים הללו להפליא בסיפורי המועמדת לנשיאות בעזרת התקשורת המגויסת?

[בסרטון: הגם אתה אובמה? המקור: דף הטוויטר של APOCTOZ. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

כרזה רביעית: לתשומת לב הפוליטיקאים כולם:

אומרים, שהשקר המושלם הוא זה שיש בו 99% אחוזי אמת, ורק אחוז קטן אחד מטה את הסיפור... לכן, צודק הרב, ד"ר יוסי פיינטוך: "אמיתות מתובלות בשקרים, גרועות משקרים גלויים..."

המאמר הרלוונטי: יוסי פיינטוך: אמיתות מתובלות בשקרים גרועות משקרים גלויים.

[בתמונה: "אמיתות מתובלות בשקרים גרועות משקרים גלויים"... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]
[בתמונה: "אמיתות מתובלות בשקרים גרועות משקרים גלויים"... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]

כרזה חמישית: למצב שבו מצויות הדמוקרטיות המערביות, כולל אנחנו, יש שם: הפוליטיקה של חוסר האונים

הפוליטיקה של חוסר האונים (Politics of Helplessness) היא זהו מצב, שבו קבוצות או יחידים בחברה חשים שאיבדו את היכולת להשפיע על החלטות פוליטיות וכלכליות המשפיעות על חייהם.

במצבים כאלה, האזרחים מחד גיסא מרגישים שהמנהיגות הפוליטית אינה מקשיבה להם או מטפלת בבעיות שלהם בצורה אפקטיבית, מה שגורם לתחושת תסכול וייאוש. הפוליטיקאים עצמם מאידך גיסא נראים חסרי אונים, כאשר הכוחות הגלובליים, הכלכליים והחברתיים הגדולים נראים בלתי ניתנים לשליטה. כתוצאה מכך, נוצרת תחושת חוסר אמון כלפי הפוליטיקה, שמובילה לעיתים לתגובות רגשיות, כמו מחאות או מהומות.

נשמע מוכר?

[בתמונה: ענני סערה מתקדרים מעל שמי בריטניה!... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Noupload לאתר Pixabay]
[בתמונה: ענני סערה מתקדרים מעל שמי בריטניה!... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Noupload לאתר Pixabay]

כרזה שישית של ד"ר אלי דוד: "אם הדפסת כסף הייתה יכולה לסיים את העוני, הדפסת תעודות הייתה יכולה להכחיד את הטיפשות"... הנשיא שהבטיח וקיים

לא יאומן. סוף סוף פוליטיקאי שמבטיח ומקיים... בדצמבר 2023, נכנס לתפקידו נשיא ארגנטינה החדש, חוויאר מיילי, שמזדהה כאנרכו-קפיטליסט (ראו בהמשך). שיעור האינפלציה השנתי בארגנטינה היה אז גבוה ביותר, והגיע לכ-276%​. בפרק זמן קצר הצליח מיילי, לרסן אותה, על ידי יישום צעדים אגרסיביים של מדיניות צנע. מיילי, הכריז מיד עם כניסתו לתפקיד על שורת צעדים שנועדו לשלוט באינפלציה הגואה, כולל הפחתת מטבע משמעותית והסרת סובסידיות על אנרגיה ותחבורה. הוא טען שהשיטה לשלוט באינפלציה היא לעצור את הדפסת הכסף, שהייתה נפוצה תחת ממשל קודמיו​. צעדים אלה הובילו לירידה חדה בשיעור האינפלציה החודשית, שהגיעה ל-4% ביולי . מטבע הדברים, אין ארוחות חינם, והמחיר הזמני הוא עלייה בעוני ופגיעה בכוח הקנייה של הציבור.

אנרכו-קפיטליזם הוא זרם רעיוני בתיאוריה הפוליטית והכלכלית המשלב עקרונות של אנרכיזם וקפיטליזם. הרעיון המרכזי באנרכו-קפיטליזם הוא שהכוחות של שוק חופשי טהור, המבוסס על רכוש פרטי וזכויות קניין, יכולים לספק סדר חברתי וכלכלי ללא צורך במוסדות ממשלתיים. האנרכו-קפיטליסטים שואפים לחברה שבה אין ממשלה מרכזית או רשות מדינית, וכל המערכות הכלכליות, החברתיות, והמשפטיות מנוהלות באופן פרטי, בשוק חופשי. באנרכו-קפיטליזם, כל השירותים המסופקים על ידי המדינה במודל הקיים, כמו חינוך, בריאות, תשתיות, ואפילו אכיפת החוק וביטחון, ממומנות ומנוהלות על ידי חברות פרטיות, באמצעות עסקאות וולונטריות, ולא בכפייה או באמצעות מיסוי ממשלתי.

[בתמונה: חוויאר מיילי, הנשיא שהבטיח וקיים... התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: חוויאר מיילי, הנשיא שהבטיח וקיים... התמונה היא צילום מסך]

כרזה שביעית בדף הטוויטר של Imtiaz Mahmood: גאונות אסטרטגית

אי אפשר שלא להתפעל מהמצביאות האוקראינית ומראייתה האסטרטגית: בעוד הרוסים משקיעים את צבאם באיזורים שאותם הם רוצים לספח, צברו האוקראינים כוחות (במה שמזכיר לי את מתקפת הנגד הסובייטית בחזית סטלינגראד בנובמבר 1942, ששינתה את ההיסטוריה) ופרצו - בלי לבקש רשות מפטרוניהם האמריקנים - בגזרה אחרת שבה אין כמעט צבא רוסי, כשהם פשוט נוסעים וכובשים טריטוריה, שבה הם מבקשים לסחור כשיגיע המשא ומתן...

ואז, מביטים על רמת המצביאות (או היעדר המצביאות) אצלנו... אפשר להתפוצץ!
[בתמונה: גאונות אסטרטגית… המקור: דף הטוויטר של Imtiaz Mahmood. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה: גאונות אסטרטגית… המקור: דף הטוויטר של Imtiaz Mahmood. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

כרזה שמינית: מדוע ישראל אינה עוצרת את שיתוף הפעולה עם המודיעין הבריטי אחרי שהוטל אמברגו על ישראל?

ישראל נתנה תמיד לבריטניה יותר ממה שקיבלה ממנו, ואין ארוחות חינם. ומי שרוצה מנוי על זרם המודיעין המגיע מישראל שישלם. במקום זה קיבלנו אמברגו בריטי. גורמי מודיעין בישראל ממשיכים לספק להם מודיעין, כדי למזער בדרך זו נזקים עם בריטניה ולא לשבור עימה את הכלים, למרות שהיא פועלת בשצף קצף נגדנו, זו טעות. אין שיתוף פעולה שאיננו הדדי. גם בזירה הבינלאומית - ולא רק הערבית - מי שאינו מכבד את עצמו, איש לא מכבד אותו!

[בכרזה: אין ארוחות חינם... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Divily לאתר Pixabay]
[בכרזה: אין ארוחות חינם... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Divily לאתר Pixabay]

כרזה תשיעית: אחד ההבדלים בין עזה ללבנון זה ההבדל שבין המוסד לשב"כ...

האחד, הכין עצמו למלחמה קשה. האחר החליט שהוא היי-טק וכמו רבים מההיטקיסטים, צמרתו טבעה בפוליטיקה. התוצאות בהתאמה!

שב"כ חייב לעבור רפורמה יסודית: הקמת מחודשת של מערך היומינט, והחלפת הקליקה השלטת, שאנשיה אינם מבינים את השפה ערבית ואת תרבות האויב.

[בתמונה: מה נדרש כדי להביא את נסראללה למצב הזה? המקור: דף הטוויטר של מה חדש. What's new. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה: מה נדרש כדי להביא את נסראללה למצב הזה? המקור: דף הטוויטר של מה חדש. What's new. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

כרזה עשירית בדף הטוויטר של יוסף חדאד: האם לא הגיעה העת להחליף את שמו של רחוב ניקראגווה?

בכל פעם שההסנדיניסטים עולים לשלטון בניקראגווה, הם מנתקים את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל. עתה הם עושים זאת בפעם השלישית:

  • בפעם הראשונה: כפי שצוין, בשנת 1982, במהלך מלחמת לבנון הראשונה. היחסים חודשו בשנת 1992 לאחר תבוסת הסנדיניסטים בבחירות.
  • בפעם השנייה: ביוני 2010, בעקבות אירועי המשט לעזה, בהם השתתפו פעילים פרו-פלסטינים שהובילו לעימותים עם כוחות צה"ל.
  • בפעם השלישית: עתה, בעקבות אירועי הלחימה בין ישראל לחמאס, והביעה סולידריות עם הפלסטינים.

מילא האקודיאון המגוחך הזה, זו הבעיה שלהם. אבל, למה עוד לא שינו את שמו של רחוב ניקראגווה בירושלים?

[בתמונה: האם לא הגיעה העת להחליף את שם רחוב ניקראגווה? המקור: דף הטוויטר של יוסף חדאד. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה: האם לא הגיעה העת להחליף את שם רחוב ניקראגווה? המקור: דף הטוויטר של יוסף חדאד. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[לאוסף הכרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

One thought on “פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות. אוסף 52

  1. Pingback: אוסף כרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *