תקציר: כל קבוצה חברתית מייצרת שפה ייחודית המגדירה אותה ומבחינה, בינה לבין קבוצות אחרות. שפה זו עשויה לכלול מונחים, ביטויים וסמלים ייחודיים המאפשרים לקבוצה להגדיר את עצמה ולהבחין את אנשיה מזרים. לתופעה הזו יש שם: אינטראקציה סוציו-לינגוויסטית (Socio-linguistic Interaction) או שפה קבוצתית (Group Language), וכמו כל קבוצה, גם תנועת ה-WOKE והמחאה בישראל עושה שימוש אפקטיבי וממוקד בטיפוח השפה הקבוצתית.

.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

ב- 26 באוקטובר 2024, פרסם אורן נהרי פוסט (ראו למטה) העוסק בבחירות נובמבר בארצות הברית:

"לפחות ברמה ההצהרתית, וכנראה מעבר לה, הבחירות בארצות הברית בין השאר יסתיימו במשחק סכום אפס, סגנון אפריקה של פעם - המנצח שולט והורס את יריביו. השאלה לטראמפ פשוטה - כלא או נשיאות. ובהתאם ינסה אם ינצח הפיכה משטרית, וכנראה יצליח. אם האריס תנצח? מסובך, כי הסנאט יהיה רפובליקני."

זוכרים את המושג "הפיכה משטרית"? זה היה מושג אחד מתוך רבים, שטבעה המחאה בשנת המאבק על הרפורמה המשפטית. הסלוגן הזה אינו 'עובד' כמובן על אנשי הימין, שרבים בו אף אינם מכירים את רוב הביטויים כיוון שאינם נחשפים אליהם. הוא חלק מהשפה הייחודית שאימצה לה המחאה - המהווה מנגנון זיהוי וגיבוש - וזרז לאיחוד שורות ויציאה לרחוב לקראת המשבר החוקתי, המתהווה בסוף אוקטובר 2024, בפרשת היועץ המשפטי של המשטרה.

מן הסתם נשמע אותו הרבה בקפלן, בערוצי הליבה וברשתות החברתיות בעתיד הקרוב...

הכירו את המושג: 'שפה קבוצתית'

זוכרים את שפת ה- ב'? זו הייתה שפה מיוחדת שבה דיברה 'מלכת הכיתה' עם חברותיה, והיא נוצרה בדרך של הוספת האות ב' אחרי כל אות. מי שחפץ בקרבתה של המלכה השקיע הרבה בלימודה. אחרים במעגלים הרחוקים יותר עשו עצמם שולטים בה. לאלה שבשוליים היא לא דיברה כלל...

כל קבוצה חברתית מייצרת שפה ייחודית המגדירה אותה ומבחינה, בינה לבין קבוצות אחרות. שפה זו עשויה לכלול מונחים, ביטויים וסמלים ייחודיים המאפשרים לקבוצה להגדיר את עצמה ולהבחין את אנשיה מזרים. לתופעה הזו יש שם: אינטראקציה סוציו-לינגוויסטית (Socio-linguistic Interaction) או שפה קבוצתית (Group Language).

שפה קבוצתית משרתת שתי מטרות עיקריות בקבוצות חברתיות:

1. הגדרת זהות - מונחים ייחודיים מאפשרים לחברי הקבוצה לבטא רעיונות מורכבים באופן תמציתי, המובן רק למי שמכיר את השפה ואת ההקשר. כך נוצרת תחושת שייכות והבנה משותפת.
2. בידול מזרים - השפה מאפשרת לחברי הקבוצה לזהות "אנשי פנים" (insiders) לעומת "אנשי חוץ" (outsiders), כאשר המונחים והביטויים מהווים מעין סיסמאות בלתי רשמיות המוכרות רק למי שמשתייך לקבוצה.

השימוש בשפה ייחודית בתנועת ה-WOKE ובמחאה בישראל אינו רק אמצעי גיבוש פנימי, אלא גם כלי אפקטיבי בעיצוב דעת הקהל וביצירת נרטיבים ציבוריים. היא מאפשרת לקבוצות לתקשר עם קהל היעד שלהן באופן ישיר, ולהעביר מסרים מורכבים במהירות. אנו יכולים לזהות בשיחה פשוטה אם העומד מולנו הוא 'משלנו'. למשל, כאשר מרואיין או איש תקשורת משתמש במושג 'הפיכה משטרית' ברורה לנו זהותו מיד. בנוסף, יצירת שפה כזו מצמצמת לעיתים קרובות את האפשרות לביקורת חיצונית, מאחר שהשימוש במונחים ייחודיים דורש ידע מוקדם. כך, נוצרת תרבות של "אנחנו מול הם", שבה חברי הקבוצה מאוחדים ומבינים זה את זה, בעוד שהאחרים נותרים מנוכרים ומתקשים להבין את המסרים.

וכמו כל קבוצה, גם תנועות ה-WOKE והמחאה בישראל עושות שימוש אפקטיבי וממוקד בטיפוח השפה הקבוצתית.

תנועת ה-WOKE: יצירת שפה לפרשנות של 'צדק חברתי'

תנועת ה-WOKE שצמחה בארצות הברית מייצגת גישה חברתית-פוליטית המדגישה מודעות לעוולות חברתיות לכאורה, ובעיקר לעוולות של גזענות ואי-שוויון. התנועה פיתחה שפה משלה, הכוללת מונחים כמו 'פריבילגיה לבנה', ו-'מיקרו-אגרסיה'. למונחים אלו יש משמעויות חברתיות מורכבות, המובנות לחברי התנועה ומהוות בסיס להבחנה בין "מודעים חברתית" לבין אלה שלא שותפים לרעיונותיה.

מונחים אלו הפכו לכלים שמעצימים את תחושת השייכות ואת הבידול כלפי חוץ. לדוגמה, מי שמכיר את המונחים ויודע להשתמש בהם נתפס כחלק מה-WOKE, בעוד שמי שאינו מכיר או מבקר אותם נתפס כאיש חוץ, לעיתים אפילו כעויין את הערכים של התנועה.

המחאה בישראל: שפה ייחודית לשימור והעצמת המחאה

המחאה בישראל, שצמחה על רקע השינויים במערכת המשפט והפערים החברתיים, יצרה לעצמה אף היא שפה ייחודית המשמשת לבידול וגיבוש חברתי. מילים וביטויים כגון: "מהפכה משטרית" (איתה פתחנו את המאמר), "ערוץ התרעלה" (על ערוץ 14), "הנאשם בפלילים", "ביביהו", "הרודן", "הדיקטטור" וכדומה, הפכו לסמלים ולמרכיבים לשוניים המהדהדים את מטרות המחאה. השפה כוללת גם ביטויים חריפים נגד הממסד, המשרתים יצירת זהות קולקטיבית הנמצאת בעימות מתמשך מול האליטות המתחרות מימין.

לסיכום

פיתוח שפה ייחודית הוא תהליך הכרחי עבור קבוצות חברתיות המבקשות לגבש זהות קולקטיבית וליצור הבדלה ברורה בינן לבין קבוצות אחרות. הדוגמאות של תנועת ה-WOKE ושל המחאה בישראל מדגישות את הפונקציה של השפה ככלי זיהוי, גיבוש והגנה.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

[לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים על 'קבוצות';
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות';
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על 'קבוצות' באתר ייצור ידע, 18/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על קבוצות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.