תקציר: עם הבשורות הקשות ביום שישי, ה- 25 באוקטובר 2024, על אובדן החיים של שריונאים בחטיבת מילואים 8 בלחימה בלבנון ובחטיבה 460 בלחימה בג'בליה, מתבקש מבט על גבורת השריונאים. הם זקוקים למבט הזה!

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 27 באוקטובר 2024. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

הישגי חיל האוויר הישראלי בתקיפה השנייה באיראן ב- 26 באוקטובר 2024 הם חסרי תקדים בכל קנה מידה היסטורי של לוחמה אווירית.  במקביל להם משרתים בצה"ל מאות אלפי חיילים ולוחמים בכוחות הים והיבשה, כולם נחוצים ביותר ויש מקום לכולם בפינת התהילה הלאומית.

עם הבשורות הקשות ביום שישי, ה- 25 באוקטובר 2024, על אובדן החיים של שריונאים בחטיבת מילואים 8 בלחימה בלבנון ובחטיבה 460 בלחימה בג'בליה, מתבקש מבט על גבורת השריונאים. הם זקוקים למבט הזה!

תסכול מתמשך...

עוד בטרם פרצה המלחמה. לפני כשנתיים נפגשתי עם שלושה מ"פים  בשרות קבע בחיל השריון. הם הזמינו עצמם מיוזמתם לפגישה עמי. שיתפו בתסכול, תחת ההרגשה המעיקה שהם אולי משרתים בחיל שעבר זמנו. הטריד אותם  המעמד הדומיננטי של חיל האוויר בכל תקיפות המב"ם בסוריה, (המערכה שבין המלחמות) והתודעה  ההירואית של הכוחות המיוחדים לסוגיהם. ידוע להם כי מאז מלחמת 1982 בלבנון צה"ל צמצם ביותר משני שליש את מספר החטיבות והאוגדות בחיל השריון. הסברתי להם שהמצוקה שלהם ביחס לרלוונטיות השריון, משותפת בשנים האחרונות גם לשריונאים  בצבא ארה"ב. בכל מדינות המערב - גרמניה, צרפת, אנגליה וארה"ב, צומצם ביותר ייצור הטנקים. המגמה בעולם לגמרי מובהקת, ובכל זאת ביקשתי לשכנע שבעוד שנה כשתפרוץ כאן מלחמה קשה, לא יהיה לאיש ספק בנחיצות ההכרחית של הטנקים.

הגנרל הבריטי רופרט סמית, פיקד על הדוויזיה המשוריינת המלכותית במלחמת המפרץ הראשונה 1991, ועם השנים הפך להוגה צבאי רב השפעה על התפתחות הצבאות במערב במאה ה-21. בספרו רב המכר "התועלת שבכוח" פורסם ב-2005, טען ש"מלחמות אינן קיימות עוד". אמנם הסביר סכסוכים וקרבות ימשיכו להתקיים,  אך "מלחמה במושג התודעתי הכולל... מלחמה כאירוע מסיבי מכריע אינה קיימת עוד."  על נחיצות הטנקים ההולכת ודועכת קבע: "השימוש בטנק כמכונת מלחמה, המאורגנת במסגרות משוריינות, המיועדות להילחם ולהשיג הכרעה, לא התרחש בשלושים השנים האחרונות, וככל הנראה גם לא יקרה יותר".

במסגרת התחזית הזו על תפקידי הטנק בעתיד, לא פלא שחיל השריון התקשה בעשור האחרון בגיוס צעירים לשורותיו

למרות הקשיים, בעבודה נאמנה אפורה ומקצועית, הצליחו מפקדי חיל השריון לבנות כוח צבאי יעיל חדור רוח קרב.

בשבועות הראשונים למלחמת רוסיה אוקראינה , ספגו טורי השריון הרוסים מכה קשה שהוסיפה לספקות על יכולות הטנקים לתפקד  ולשרוד מול אויבי הטנק החדשים. אולם עד מהרה גילו בשני הצבאות את הכרחיות הטנקים ככוח נייד, משוריין ובעל עצמת אש, בהתקפה ובהגנה.

עם היציאה למתקפה ברצועת עזה,  גם צה"ל למד מחדש על חיוניות הכוח המשוריין. בשבעה באוקטובר, חיל השריון גייס ללחימה בצפון ובדרום את כל חטיבות המילואים, והן התייצבו במודעות לחסכי המיגון של הטנקים במערך המילואים.

לפני הכניסה לחאן יונס לדוגמה, פנה אלי אב לארבעה חיילים בחזית. הוא התלונן שבנו בחטיבת מרכבה סימן 3, יוצא לקרב ללא יכולות המיגון שיש  למרכבה 4. ומה אפשר לעשות? הסברתי לו שזה מה שיש, נלחמים עם מה שיש וצוותי הטנקים מאמינים בהכרח שליחותם.

מאז קרבות השריון של מלחמת יום הכיפורים, אויבי הטנק התפתחו מאוד. לטילי הנ"ט שהלכו והשתכללו, הצטרפו איומים חדשים בהם רחפנים חמושים, כתב"מים, ומטעני גחון רבי עוצמה. הכרה ברורה בנחיצותו הקריטית של הטנק בלחימה במרחב הבנוי והפתוח, מובילה את לוחמי השריון, גם בגיל התנדבות, להמשיך להניע את מכונות הלחימה הכבדות. בנחישות הרוח הזו פועלות בלחימה כל חטיבות השריון בסדיר ובמילואים, כבר למעלה משנה.

מגיעה להם הכרת הציבור על  תרומתם ומעלת גבורתם.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.