תקציר: אחד המושגים המהותיים שבהם עוסק הסופר, המחזאי והפילוסוף הצרפתי - יליד אלג'יריה הצרפתית, זוכה פרס נובל לספרות - אלבר קאמי הוא "הטרור המוסרי". מושג זה נוגע למשמעות של מוסר, אחריות וחירות, אל מול מעשי אלימות ש'מתחפשים לצדק'. קאמי, שסבל עמוקות מחוויות המלחמה והדיכוי, האמין שאין דבר כזה אלימות מוצדקת. לכל סוג של אלימות יש תוצאה הרסנית, לא רק כלפי קורבנותיה המיידיים, אלא גם כלפי המוסר האנושי כולו...

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר רביעי מתוך ארבעה על אלבר קאמי. למאמרים האחרים:

• רוני אקריש: המוות לבדו מעורר את רגשותינו – 'הנפילה' לאלבר קאמי.
• פנחס יחזקאלי: הנה מגפה 'אמיתית' לשם שינוי, 'הדבר' לאלבר קאמי.
• רוני אקריש: בין אלבר קאמי לשלמה המלך.

*  *  *

הסופר, המחזאי והפילוסוף הצרפתי - יליד אלג'יריה הצרפתית וזוכה פרס נובל, אלבר קאמי (Albert Camus), הציג בכתביו גישה עמוקה וייחודית כלפי מושג הטרור. קאמי השתמש במונח terreur morale בצרפתית, שמתורגם לאנגלית כ-moral terror, ומשמעותו: ניסיון להצדיק מעשי אכזריות בשם עקרונות מוסריים או אידאולוגיים.

עבור קאמי, "טרור מוסרי" נוגע למשמעות של מוסר, אחריות וחירות, אל מול מעשי אלימות ש'מתחפשים לצדק'. קאמי, שסבל עמוקות מחוויות המלחמה והדיכוי, האמין שאין דבר כזה אלימות מוצדקת. לכל סוג של אלימות יש תוצאה הרסנית, לא רק כלפי קורבנותיה המיידיים, אלא גם כלפי המוסר האנושי כולו. אין מדובר רק באלימות פיזית, אלא ברעיון, שטוען כי מחויבות מוסרית קיצונית מובילה לפרדוקסים מסוכנים, בהם הרצון להשליט צדק מוחלט נהפך לכוח הרסני.

קאמי לא הסתפק בכתיבה בלבד, הוא היה פעיל מסור לאורך רוב חייו, והקדיש את מרצו לאותן תנועות שלדעתו עושות כמיטב יכולתן להיאבק ב'טרור המוסרי' למען צדק ושוויון. תחילה כמתנגד לכיבוש הנאצי, אח"כ כמהפכן נגד הקולוניאליזם הצרפתי באלג'יריה, לאחר מכן כמרקסיסט ולבסוף כאנרכיסט. קאמי היה איש עקרונות, שהתפטר מתפקידו כמגן זכויות האדם בארגון האטום הנקרא "אונסק"ו". חלק מההיסטוריונים אף סבורים כי קאמי השתתף בחשאי בחילוץ והסתרה של ילדים יהודיים ב"שמבון" שאורגנו ע"י הכומר האציל אנדרה טרוקמה ב-1942 (אקריש, 2024).

המחיר המוסרי של התקוממות ושל מלחמה בשם אידיאלים

לטענתו, כאשר קבוצות או מדינות משתמשות באלימות על מנת להשיג מטרות פוליטיות או חברתיות, הן לא רק פוגעות בפרטים, אלא גם מערערות את הבסיס המוסרי של החברה כולה. האמונה כי ניתן להצדיק אלימות בשם אידיאלים נעלים, בין אם מדובר באידיאלים של חירות, שוויון או דת, מהווה בעיניו את אחת הסכנות הגדולות ביותר לקיום האנושי.

ב"האדם המורד" (1951; ראו תמונת כריכה למטה), קאמי חוקר את המחיר המוסרי של התקוממות ושל מלחמה בשם אידיאלים, תוך שהוא מזהיר מפני הנכונות להקריב אחרים בשם עקרונות נעלים. הוא מציג גישה ביקורתית כלפי אידיאולוגיות שיפוטיות, החותרות למיגור אי-צדק בדרכים שמעצימות יאוש וניכור.

קאמי דן במתח שבין צדק לחירות, וטוען כי טרור מוסרי נובע מהיעדר הבחנה בין המטרה והאמצעים. כישלון זה מביא לתפיסה שלפיה "הצדק המוחלט" מצדיק קורבנות אנושיים, דבר שמוביל לאלימות שמאבדת את הקשר שלה עם ההיגיון המוסרי הבסיסי. לדעתו, התעקשות לשפוט את העולם לפי עקרונות חד-ממדיים מובילה אותנו לייאוש קיומי, שבו לא ניתן להימלט מהסבל, אלא על ידי ביטול הסובייקטיביות של האחר, והפיכתו ל"מטרה" בלבד.

עימות עם הקומוניזם והקולוניאליזם

מבחינה פוליטית, קאמי ניצב מול שני כוחות עצומים של 'טרור מוסרי'בתקופתו: הקומוניזם והקולוניאליזם. הוא התנגד בחריפות לשניהם, מתוך עיקרון עקרוני נגד דיכוי ואכזריות. הקומוניזם - שהיה בעיניו טרור מוסרי מסוג אחר - ייצג אידאולוגיה שהייתה מוכנה להקריב פרטים למען העתיד המובטח של החברה. קאמי לא הסכים לקבל גישה זו, והזהיר כי בשם אותו עתיד, דיקטטורות עלולות להצדיק מעשי רצח המוניים.

במקרה של הקולוניאליזם (ראו תמונה למטה), קאמי התמודד עם הקונפליקט של היותו בן למתיישבים הצרפתיים באלג'יריה, ובו בזמן, מחויבותו לערכים האוניברסליים של חירות ושוויון. הוא לא היה מסוגל לקבל את דיכוי הערבים והברברים מצד השלטון הצרפתי, אף על פי שהבין את מורכבות של המצב עבור המתיישבים.

'הטרור המוסרי' בעידן הפופוליזם וה- WOKE

כיום, אפשר לראות כיצד רעיונותיו של קאמי על 'טרור מוסרי' באים לידי ביטוי במציאות חברתית ופוליטית מורכבת, שבה אידיאולוגיות קיצוניות, משמאל ומימין, נאבקות על עיצוב ערכים חברתיים. המציאות הנוכחית במערב מציבה אתגרים הקשורים לתנועות כמו ה- WOKE, שדורשות תיקון בשם "הצדק החברתי" אך פעמים רבות פועלות בצורה שמובילה לדיכוי דעות מנוגדות או אפילו להשתקה מוחלטת. 'הטרור המוסרי' העכשווי, בהקשר זה, בא לידי ביטוי לאו דווקא באלימות פיזית, אלא בלחץ החברתי, הכלכלי והפוליטי שמופעל על יחידים וארגונים כדי לאמץ נרטיב מסוים, תוך שלילת נרטיבים מתחרים.

כמו כן, בעידן המדיה החברתית, היכולת לנייד 'טרור מוסרי' ולהפעילו בצורה רחבת-היקף מתאפשרת בקנה מידה שלא היה מוכר בתקופתו של קאמי. ברשתות החברתיות ובמדיומים מקוונים אחרים, מופעלות טקטיקות של ביטול - cancellation "ביטול" , שבהן "צדק חברתי" או "תיקון עוולות" יכולים לעיתים לשמש ככלי לבידוד, לתקיפה אישית ולפגיעה חברתית וכלכלית. אנשים, כמו גם מותגים וארגונים, נאלצים לעתים קרובות לאמץ עמדות פוליטיות או מוסריות כדי להימנע מהשלכות שליליות, מה שמעורר דיון נרחב על חופש הביטוי, מוסריות, וגבולות המוסר האישי מול החברתי.

האם 'טרור מוסרי' יכול להיות מוצדק?

שאלת הצדקת הטרור המוסרי נוגעת לרעיון של איזון בין מטרה לאמצעים, אשר נמצא בלב החשיבה של קאמי. בעידן המודרני, ניתן לראות כיצד מגמות של טהרנות אידיאולוגית עלולות לשבש את הכוונות החיוביות לכאורה של קידום חברה צודקת ושוויונית, ולגרום לאכיפה של נורמות חד-ממדיות בצורה שמביאה לפילוג ולניכור. קאמי מציע לנו לזכור את חשיבות הסובלנות והענווה המוסרית, ולשאוף לכך שהמאבק לצדק ייעשה תוך כיבוד המורכבות האנושית והחירות של הפרט.

בעוד שבתקופה המודרנית החברה נתקלת באתגרים שנראים כבלתי-פתירים – מאבקים על זהות, פוליטיקת זהויות, קריאות למיגור אי-צדק היסטורי – השאלות שהעלה קאמי עדיין רלוונטיות מאי-פעם. האם ניתן למצוא דרך להימנע מהטרור המוסרי תוך שמירה על עקרונות הצדק והחירות? על ידי למידה מכתביו, אפשר אולי לגשת לבעיה זו באופן מורכב יותר, המכיר במגבלות האידיאולוגיה ובצורך לקדם צדק שלא יהפוך לדיכוי של האחר.

לסיכום

מורשתו של אלבר קאמי נותרה רלוונטית גם בעידן המודרני. השאלות שהעלה על משמעות החירות, הטרור המוסרי, והקונפליקט בין מוסר אישי ואידאולוגיות קולקטיביות ממשיכות להעסיק אותנו גם היום. במציאות שבה אלימות אידיאולוגית מצד אחד ומוסר מתירני מצד שני מתנגשים כל הזמן, הגותו של קאמי מציעה קריאה לשמור על ערכים אנושיים, גם מול האבסורד שבקיום.

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• הרחבת המושג 'פרדוקס'.
• הרחבת המושג: טרור.
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• הרחבה בנושא הצלחה וכישלון.
• מאמרו של רוני אקריש: בין אלבר קאמי לשלמה המלך.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), 'To Cancel' – לקנסל – למחוק מהתודעה, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), פרדוקס - הסתירה שבפנים, ייצור ידע, 23/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), טרור. להרוס כדי לבנות סדר חדש, ייצור ידע, 19/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• רוני אקריש (2024), בין אלבר קאמי לשלמה המלך, ייצור ידע, 30/10/24.