תקציר: המכשולים לייצובו של סדר לבנוני חדש, רבים. אולם מדינת ישראל בתמיכתה במגמה זו צריכה לעמוד על שני אינטרסים עקרוניים לסיום המלחמה: הראשון כרוך בצמצום משמעותי בכוחו הצבאי של חיזבאללה במדינת לבנון. השני כרוך בתביעה לחסימה משמעותית של מגמות ההתחמשות וההצטיידות של חיזבאללה. לפי שעה, רק ימים יגידו מה יוכל להתממש בהתקדמות במגמת ההסדר.
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
המאמר ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 1/11/24. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.
* * *
יש לישראל סיבות טובות להטלת ספק בכל הסדר מדיני לסיום המלחמה בלבנון. הניסיון מלמד, עד כמה הסדרים שנעשו בעבר בזירה הלבנונית נוצלו בתחכום נגדה. כך היה בשנות רצועת הביטחון עוד לפני הנסיגה הישראלית מלבנון, דוגמת מסמך ההבנות בסיום מבצע ענבי זעם בשנת 1996. כך היה גם עם החלטת מועצת הביטחון 1701 בסיום מלחמת לבנון השנייה ב-2006.
לאור הישגי הלחימה הישראליים בחודש האחרון בלבנון, שובו של המתווך, עמוס הוכשטיין, לביירות בשבוע שעבר, פגש מערכת לבנונית שהתחולל בה שינוי:
- בשלב ראשון, ישראל הצליחה להחליש את ארגון חיזבאללה. במאמץ שהובל בעיקר על ידי כוחות האוויר. במאמץ הזה, הוכה חיזבאללה ברצף מהלומות שפגעו קשות בהנהגת חיזבאללה כולל בנאצרללה. ובמקביל, הושגה פגיעה רחבה ביעדים מערכתיים, בהם, מערכי האש של חיזבאללה, תשתיות הפיקוד והשליטה ומחסני תחמושת רחבי היקף.
- השלב השני הובל על ידי פיקוד הצפון וכוחות היבשה לכיבוש וטיהור רצועת הכפרים סמוכיי הגבול, בהם יצרו כוחות רדואן תשתיות חסרות תקדים לצורך התקפת פתע על הגליל הישראלי לרוחב כל קו הגבול.
מצב חדש
מנהיגי העדות בלבנון, הנוצרים, הסונים והדרוזים מיהרו לזהות את היחלשות חיזבאללה, וקידמו בברכה את המצב החדש כהזדמנות לקראת שחרור מדינת לבנון משליטת הדיכוי של חיזבאללה ואיראן. סמיר ג'עג'ה, לדוגמה, מנהיג המרונים, שואף בהתאם, למיצוב מחודש של כוחה והשפעתה של העדה המרונית. מנהיג הדרוזים ג'ונבלט הסיר תמיכתו בחיזבאללה, בהצהרה שנאמנותו נתונה מעכשיו לריבונות המדינה הלבנונית.
גם באיראן ובחיזבאללה זיהו את המצב החדש כאיום על מעמדה ההגמוני של חיזבאללה בלבנון. בשל כך הם חותרים להגיע מהר להפסקת אש ולהסדר, בטרם יאבד חיזבאללה את מעמדו ככוח הצבאי והפוליטי החזק בלבנון. אלא שככל הנראה - על אף המהלומות הכבדות שספגו מערכי חיזבאללה - הולכת ומתהווה שם תודעת התאוששות. בתמיכה איראנית שהפכה למעורבת גם בתכנון המבצעים של חיזבאללה, הוצגו דרישות קשיחות להסדר שישראל אינה יכולה לקבל. בראש ובראשונה דורשים הפסקת אש כתנאי מקדים לדיון מדיני, ולגבי מהות ההסדר הם מתנגדים לכל שינוי בהחלטת מועצת הביטחון 1701. המשמעות היא שחיזבאללה אולי יסכים להסיג כוחותיו מצפון לליטני, אך ימשיך להיות שלוחה איראנית חמושה במעמד הגמוני בלבנון. בוודאי אין מבחינת חיזבאללה כל פתח לוויתור בכל הקשור למאמצי ההתחמשות מחדש לאחר הפסקת האש. בשפת חיזבאללה: מאמץ ההתחמשות הוא ביטוי לתפיסת זהותם כארגון התנגדות, סוגיה עליה אין כל מקום למו"מ במסגרת עקרונות ההסדר.
אם בכל זאת יש אופק אפשרי להסדר שייתן מענה לצרכי הביטחון של ישראל, הוא תלוי באפשרות להסדר במתווה החלטת האו"ם 1559, שהתקבלה בשנת 2004. בשונה מהחלטה 1701 שהתקבלה באוגוסט 2006, בסיום מלחמת לבנון השנייה, החלטה 1559 קראה לא רק להרחקת חיזבאללה צפונה מגבול ישראל, אלא גם לכיבוד העצמאות והריבונות של לבנון ולפירוק המליציות בלבנון מנשקן, בראש ובראשונה פירוק חיזבאללה מנשקו. בדיוק בנקודה הזו, נתקל המתווך הוכשטיין בשבוע שעבר בהתנגדות מצדו של יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי (ראו תמונה למטה), שאמר על החלטה 1559 שהיא מתה כאשר נולדה החלטה 1701. נביה ברי השיעי הוא אמנם נציג אמל ואינו חבר חיזבאללה, אבל התנגדותו לקידום מגמת החלטה 559 מייצגת היטב את האינטרס של חיזבאללה ואיראן.
אחרי הכול, למרות הספק באפשרותו של הסדר ראוי, יש לישראל עניין בהסדרה בעלת ממשות
צה"ל יכול להמשיך בלחימה היבשתית לעבר הליטני. אלא שהבעיה לכל שוחרי ההכרעה, שגם התייצבות צה"ל על גדת הליטני, אינה מכריעה את חיזבאללה, הפרוס במערכים מבצעיים עד קצה לבנון וגם מעבר לכך. ישיבה על הליטני גם לא מבטיחה צמצום משמעותי במטחי הרקטות הטילים והכטב"מים אל עבר העורף הישראלי. המענה לכך יהיה ככל הנראה תלוי במגמה הסדרית.
ישראל בוודאי תקדם בברכה סדר חדש בלבנון שישיב למדינת לבנון ואזרחיה את ריבונותה. הישגיה הצבאיים של ישראל תרמו במידה רבה ליצירת הפוטנציאל לקידומו. אבל ישראל לבדה לא תוכל לקדם את התהוותו של סדר חדש זה. ישראל ולבנון זקוקות במקום הזה, למעורבות אקטיבית של ארה"ב וצרפת.
בניגוד למחלוקת ברצועת עזה לגבי הסדרת היום שאחרי, בלבנון - בה מתקיים מרקם מגוון של עדות, שאינן תומכות חיזבאללה - ישראל צריכה להציג עמדה של שותפות מלאה לשאיפות האמריקאיות והצרפתיות, לכינון מחודש של ריבונות מדינת לבנון.
המכשולים לייצובו של סדר לבנוני חדש, רבים. אולם מדינת ישראל בתמיכתה במגמה זו צריכה לעמוד על שני אינטרסים עקרוניים לסיום המלחמה:
- הראשון כרוך בצמצום משמעותי בכוחו הצבאי של חיזבאללה במדינת לבנון
- השני כרוך בתביעה לחסימה משמעותית של מגמות ההתחמשות וההצטיידות של חיזבאללה.
לפי שעה, רק ימים יגידו מה יוכל להתממש בהתקדמות במגמת ההסדר.
[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
- הרחבה על מלחמת לבנון השנייה.
- אוסף המאמרים על 'הכרעה'.
- אוסף המאמרים על 'ריבונות'.
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
- אוסף המאמרים על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון.
- הרחבה בסוגיית ה'התאוששות מהפתעה'.
- הרחבת המושג 'התהוות'.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
- פנחס יחזקאלי (2023), תא"ל ערן אורטל מספר איך הוחמצה מלחמת לבנון השנייה, ייצור ידע, 22/1/23.
- פנחס יחזקאלי (2019), הכל על 'הכרעה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/11/19.
- פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 9/7/20.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2019), מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 30/8/19.
- פנחס יחזקאלי (2014), התאוששות, ייצור ידע, 25/6/14.
- יחזקאלי פנחס (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
אנחנו חייבים נצחון, שמשמעותו שבירת רצונו של האוייב ושל יכולותיו להתנגד לנו – והגעה למצב אסטרטגי יציב ושונה, טוב בהרבה לישראל.
בלי זה – אנחנו נידונים למלחמת התשה אינסופית, עוד ועוד סבבים כאשר הנאצים יתארגנו מחדש על גבולותינו.
כל "הסדרה" עם אוייב נאצי אין לה שום משמעות. הסדרה משמעותה הפוגה לצורך הצלת האוייב מהתמוטטות והתחמשותו מחדש.
"ישראל בוודאי תקדם בברכה סדר חדש בלבנון" כותב האלוף גרשון הכהן – אבל ישראל לא יכול להיות פסיבית. ישראל חייבת להוביל את זה.
ניראה גדול עלינו? YES WE CAN. לא רק שאנחנו יכולים אלא שאין לנו ברירה.
לא רק סדר חדש בלבנון, השאיפה שלנו חייבת להיות פעולה מתמשכת להתשת והפלת המשטר האיסלאמי באיראן גופה. למה? כי האיראנים "ילחמו" עד טיפת דמו של הלבנוני האחרון. לבנון לא מעניינת אותם. כדי שטבעת החנק תוסר, צריך לפעול גם נגד איראן, חזק ומתמשך. ניראה הזוי? יותר מציאותי מכל האסטרטגיות המפוארות של אלו שטענו כל הזמן שהאחרים "הזויים" – ונכשלו בענק מאז אוסלו ועד 7/10 (ודרך הבריחה מלבנון, ההתנתקות, שליט ועוד).
האינטרס הבסיסי של המערב בראשות ארה"ב הוא ישראל חזקה במזה"ת חדש ויציב, ללא איום איראני בלתי נסבל. איראן היא חלק משמעותי מציר הרשע. יתכן שחלקים גדולים והולכים במערב כן יפנימו את זה. ניראה מה יהיה בבחירות בארה"ב.
אבל גם אם לא יבינו את האינטרס הברור שלהם: השאיפה צריכה להיות להבהיר למערב קודם כל, שלא ייכון שקט במזה"ת ("דה-אסקלציה") כל עוד התביעות הישראליות לא נענות. אח"כ את זה צריך להבהיר גם לסינים ולרוסים. האינטרסים של כל העולם ייפגעו אם לא יהיה פה השינוי שישראל מעוניינת בו. הסיכון הוא לאספקת נפט וגז (והחורף כבר פה!), הסיכון הוא לחופש השיט ולמחירים לצרכנים בעולם, והסיכונים הם היגררות למלחמת עולם בעיתוי שאולי לא מתאים למעצמות.
הסדר החדש בלבנון חייב לכלול פרוק חיזבאללה מנשקו, הוצאתו אל מחוץ לחוק, השבת הריבונות לידי לבנון, ולאחר מכן חידוש ההתקדמות לשלום בין ישראל ללבנון הריבונית. ניראה אוטופי? זה אפשרי, אם נפעיל מכבש לחצים אדיר על כל המעורבים, החל מאיראן שתבין שאין לה פריביליגיה לבזבז את כל משאביה על פרוקסי כושל בלבנון (לאחר פגיעה באיראן עצמה ולאחר שהמשטר ירגיש מאויים מכל הכיוונים), דרך השיעים בלבנון שיפעילו לחצים על חיזבאללה מהשטח, ועד כל הגורמים בלבנון וברחבי המזה"ת שעויינים את איראן.
אנחנו צריכים לטפל בדרום לבנון עד האוואלי לפחות, ובמקביל להמשיך לפגוע במוקדי הכוח של חיזבאללה. אנחנו צריכים לעורר מלחמה פנימית בלבנון שבה יקחו חלק שיעים עוייני חיזבאללה + סונים + דרוזים + נוצרים, בעזרה מסיבית שלנו ושל המערב לכוחות העוינים את חיזבאללה ואיראן.
חיזבאללה ואיראן יהיה עסוקים מעל הראש במלחמה הפנימית – ואז יתמוטטו.
מלחמות ארוכות? לא לפי תורת הבטחון של ישראל. אני מוכן לקבל מלחמה יחסית ארוכה, רק בתנאי שהיעד הוא שינוי יסודי אסטרטגי של המצב לטובתנו. משהו שיחזיק זמן רב ולא עד הסבב הבא שיבוא תוך זמן התאוששות קצר מהנדמה של אויבינו.
Pingback: מלחמת חרבות ברזל באתר ייצור ידע | ייצור ידע