תקציר: מה בין יוהרה ליהירות? לכאורה מדובר במונחים זהים. אולם יש ביניהם הבדלים דקים הגורמים לעיתים קרובות לבלבול ביניהם. יהירות מתייחסת לגישה נפשית ולתחושת עליונות אישית שבה אדם רואה את עצמו כבעל ערך רב יותר או כשווה יותר מאחרים. יוהרה, לעומת זאת, היא מושג שנחשב "כבד" יותר ולעיתים בעל אופי קולקטיבי, המתבטא לעיתים גם בשאננות ובזלזול באיומים או במתחרים מתוך אמונה ש"זה לא יכול לקרות לנו".

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר ראשון מתוך ארבעה העוסק בתופעה הקרויה: 'יוהרת האליטות'. למאמר האחר, לחצו כאן:

• פנחס יחזקאלי: יוהרת האליטות. גם ביטוי של עוצמה וגם אמצעי לשימורה.
• פנחס יחזקאלי: אשליית הרוב של האליטות.
• פנחס יחזקאלי: "יחי אנחנו", הנרקיסיזם הקולקטיבי של האליטה.

*  *  *

מה בין יוהרה ליהירות? לכאורה מדובר במונחים זהים. אולם יש ביניהם הבדלים דקים הגורמים לעיתים קרובות לבלבול ביניהם.

יהירות

יהירות מתייחסת לגישה נפשית ולתחושת עליונות אישית שבה אדם רואה את עצמו כבעל ערך רב יותר או כשווה יותר מאחרים. מדובר בתפיסה פנימית שבה האדם נוטה לזלזל באחרים, ומתייחס להצלחותיו או למעמדו כגבוהים בהרבה מהנורמה. יהירות עשויה להתבטא באופן מילולי, באופנים שבהם אדם מדבר על עצמו או על הצלחותיו, ומרבה להציג עצמו באור חיובי בצורה מוגזמת. לדוגמה: אדם המאמין שהוא טוב מאחרים כי הוא חכם, מצליח או מוכשר יותר עלול להפגין יהירות בכך שידבר על עצמו באופן מזלזל כלפי אחרים או יתעלם מהצלחות של אחרים.

המושגים באנגלית המבטאים יהירות הם שניים: Arrogance או Conceit

• Arrogance מתייחסת לתחושת עליונות אישית או אופן דיבור מתנשא, בו האדם רואה את עצמו כטוב יותר מאחרים.
• Conceit מדגיש גישה אגוצנטרית או תחושת חשיבות עצמית מופרזת.

שני המונחים משמשים באופן דומה בעברית ובאנגלית, אך באנגלית, ל-Hubris יש לרוב קונוטציה של מפלה בלתי נמנעת או "עונש" על ביטחון מופרז, בעוד ש-Arrogance ו-Conceit מתמקדים יותר בתחושת העליונות עצמה.

יוהרה

יוהרה, לעומת זאת, היא מושג שנחשב "כבד" יותר ולעיתים בעל אופי קולקטיבי. יוהרה אינה רק תחושת עליונות אלא גם התנהלות אקטיבית שמבוססת על אמונה ביכולת של האדם או הקבוצה להצליח או לשלוט בצורה בלתי מעורערת, לעיתים תוך התעלמות מהשלכות אפשריות או סימני אזהרה. יוהרה מתבטאת לעיתים גם בשאננות ובזלזול באיומים או במתחרים מתוך אמונה ש"זה לא יכול לקרות לנו".

לדוגמה: יוהרת אליטה שלטת עשויה להתבטא בכך שהיא מזניחה את צורכי הציבור מתוך אמונה שאין כוח שיוכל לערער על שליטתה.

ההבדלים המרכזיים בין יהירות ליוהרה

1. אישי לעומת קולקטיבי: יהירות יכולה להיות תכונה אישית, ואילו יוהרה מאפיינת לעיתים קרובות קבוצות, מוסדות או שלטון, והיא מתייחסת לגישה שמתפתחת גם בתוך מערכת חברתית רחבה.
2. עוצמת התפיסה: בעוד שיהירות היא תחושת עליונות אישית, יוהרה משדרת לעיתים התעלמות מסכנות ומציאות – מתוך ביטחון מוחלט במעמד ובכוח, גם אם הם עומדים בפני איום.
3. תוצאה אפשרית: יוהרה עלולה להוביל לכישלון מהדהד – תוצאה שמכונה לעיתים "נפילה עקב יוהרה". היהירות, לעומת זאת, נתפסת כגורמת יותר למתח בין-אישי או לתחושת ניכור אצל אחרים, אך לרוב אינה מביאה להשלכות כה דרמטיות ברמה הקולקטיבית.

שני המונחים קרובים זה לזה. שניהם משפיעים לרעה על תהליכי קבלת ההחלטות של היחיד / הקבוצה, כיוון שהם יוצרים פער רלוונטיות הולך וגדל עם הסביבה, וההבדל ביניהם מדגיש את היקף ומידת הסיכון הכרוכים בכל אחד מהם.

[לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: יוהרת האליטות. גם ביטוי של עוצמה וגם אמצעי לשימורה.
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'קבוצות'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• אוסף המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2024), יוהרת האליטות. גם ביטוי של עוצמה וגם אמצעי לשימורה, ייצור ידע, 31/10/24.
• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על קבוצות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.