תקציר: בניגוד למשטרות מערב אירופה, המשטרה הגרמנית אינה חוששת מתיוגים כגזענים וכאסלאמופובים ונוהגת יד קשה במפגינים האסלאמיים. ההבדלים בין המדינות משקפים לא רק את המצב הביטחוני בכל מדינה, אלא גם את השיח החברתי והפוליטי הרחב יותר. גרמניה רגישה היסטורית למצב שבו הדמוקרטיה שלה מנוצלת לרעה. לכן הדגש הוא על ההתמודדות עם איומים ביטחוניים, גם במחיר ביקורת על פגיעה בזכויות המפגינים. במדינות מערב אירופה, החששות מתיוג המשטרה כגוף מדכא מכתיבים גישה עדינה וזהירה יותר.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

בשנים האחרונות, גישת המשטרה הגרמנית כלפי הפגנות אסלאמיות הפכה לנושא טעון ומעורר דיון רחב בשיח הציבורי והפוליטי בגרמניה ומחוצה לה. בעוד שבבריטניה המשטרה נוקטת לעיתים בגישה זהירה כדי להימנע מתיוגים של גזענות ואסלאמופוביה, הרי שבגרמניה ניכר שינוי ניכר בגישה.

המשטרה הגרמנית נוקטת ביד קשה יותר כלפי קהילות מוסלמיות ופעילים אסלאמיים, במיוחד בהפגנות ובאירועים המוניים. מאמר זה עוסק בסיבות לשינוי המדיניות ובאופן שבו משטרת גרמניה מתמודדת עם הפגנות מצד קהילות אלו, בהשוואה למדיניות משטרות מערב אירופה כמו בריטניה, צרפת והולנד.

בתמונה למטה: שלט שנתלה על גשר בגרמניה: "או שהילדים שלכם יתאסלמו, או שנשחט אותם"...

קו פרשת המים: ליל הסילבסטר בקלן ב-2016

בתחילה, גם המשטרה הגרמנית פעלה ברוח ה- WOKE וניסתה להכיל, עד לאירועי ליל הסילבסטר בקלן ב-2016, ששימש שעון היקיצה שלה ושל הדרג הפוליטי האחראי עליה. בלילה זה מאות נשים דיווחו על הטרדות מיניות ואף מקרי אונס שבוצעו על ידי המון מהגרים ממוצא ערבי וצפון אפריקאי.

התגובה הראשונית של משטרת קלן הייתה לטשטש את האירוע. בבוקר שאחרי חגיגות הסילבסטר פרסמה משטרת העיר קלן במערב גרמניה הודעה שגרתית שבה נמסר כי חגיגות ליל הסילבסטר הסתיימו בשלום ולא נרשמו בהן אירועים חריגים, תוך הבעת תודה לשוטרים שפעלו באופן מיטבי במהלך הלילה. לאירועי ההטרדות והאונס במהלך הלילה לא היה זכר בהודעות הרשמיות. אבל בעולם דינאמי ופתוח אי אפשר להעלים מידע. הנפגעות רצו אל הפייסבוק והאינטרנט התמלא עד מהרה בכל מה שהרשויות חפצו להסתיר.

הפער בין ההודעות הרשמיות לבין מה שנחשף מאוחר יותר בתקשורת וברשתות הוביל לתגובות זעם ולביקורת נרחבת כלפי המשטרה, משום שנראה היה שהמשטרה ניסתה להסתיר את העובדות בשל רגישות הנוגעת למוצא הפוגעים. יותר מאשר למהגרים, הופנה זעם ההמון למשטרה. ראו את הכרזה הקשה למטה שבה מהגרים אונסים נערה הזועקת לעזרה. אביה המנסה להושיעה נעצר על ידי השוטרים בגין הפרת הסדר הציבורי. הכיתוב למעלה מדגיש: "זוהי גרמניה היום!"

בשלטי ההפגנות בחוצות הערים השתרשה לה המילה Rapefugees, שהיא חיבור בין המילים Rape (אונס) ו- Refugees (פליטים) (ראו בתמונה למטה).

אירועי קלן העלו שאלות עמוקות לגבי מוכנותה של המשטרה הגרמנית להתמודדות עם בעיות הקשורות להגירה, ובעיקר על הלחץ שהופעל על רשויות החוק להימנע מפעולות שעלולות להיתפס כגזעניות. תנועת ה-WOKE, שדגלה בסובלנות כלפי המהגרים והימנעות מהצגת סטריאוטיפים שליליים, השפיעה על מדיניות הרשויות והמשטרה בנוגע ליחס לקבוצות מהגרים. במובן הזה, המשטרה הגרמנית אומנם ניסתה בתחילה לפעול באופן שייתפס כמתחשב וכמכיל – אך המחדל של קלן הצביע על בעייתיות בגישה זו והפך את הדינמיקה החברתית והפוליטית.

גם שרשרת התנכלויות לשוטרים גרמה למשטרה לשנות כיוון

מעבר לאירועים כמו תקיפת הנשים בקלן, גרמניה חוותה גם עלייה באלימות כלפי שוטרים, בעיקר בשכונות שבהן יש ריכוזים גדולים של אוכלוסיות מהגרים. אירועים אלו הובילו את הרשויות להבין שהגישה הסובלנית והמתחשבת כלפי קבוצות מיעוט אינה מספקת מענה לאיומים על שלומם של השוטרים ועל הסדר הציבורי. בעקבות כך, התקבלו החלטות להחמיר את אכיפת החוק ולהפעיל מדיניות פחות סובלנית במקומות שבהם נרשמת אלימות מתמשכת.

גורמים לשינוי הכיוון ביחס המשטרה

1. אירועים של אלימות חוזרת נגד שוטרים: תקיפות של שוטרים במהלך פעילויות אכיפה הפכו תכופות במוקדים מסוימים, במיוחד באזורים עירוניים מסוימים המאופיינים בריכוז גבוה של קהילות מהגרים. שוטרים דיווחו על התנגדות פעילה למעצר ועל מצבים שבהם התקהלויות מנעו מהם לבצע את תפקידם. אירועים אלה המחישו את הצורך בהחמרת האכיפה ובאמצעי הגנה לשוטרים עצמם.
2. ביקורת ציבורית על חוסר המענה לאלימות: הציבור הגרמני נעשה מודע יותר לתקיפות נגד שוטרים ודרש תגובה נחרצת מצד הרשויות. התגברות התמיכה הציבורית להחמרת האכיפה שינתה את הדינמיקה הפוליטית סביב נושא זה, ונתנה לגיטימציה לפעולות תקיפות יותר של המשטרה.
3. הפקת לקחים מאירועי קיצון כמו אירועי קלן: אירועי תקיפת הנשים בקלן היוו דוגמה לחשיבות העמידה האיתנה של המשטרה. ההבנה שוויתור על אכיפת החוק במקרים רגישים עלולה להוביל להסלמה באלימות ולפגיעה קשה באזרחים חיזקה את ההחלטה לשנות כיוון.
4. עליית מפלגות הימין והדרישה לאכיפה קשוחה יותר: התחזקות התמיכה במפלגות כמו ה-AfD, שהציבו את נושא הביטחון האישי וסדר ציבורי בראש סדר העדיפויות, דחפה את הממשלה ואת רשויות האכיפה לנקוט במדיניות נוקשה יותר כלפי גילויי אלימות, גם אם מדובר במיעוטים.

בסופו של דבר, השילוב בין אירועי האלימות נגד נשים ואירועים של אלימות כלפי שוטרים תרם להחלטת המשטרה הגרמנית לשנות כיוון ולאמץ גישה אכיפתית נחרצת יותר, גם במחיר של ריחוק מהעמדות המזוהות עם תנועת ה-WOKE.

התוצאה: נקודת מפנה במדיניות הציבורית והמשטרתית

אירועי קלן הפכו לסמל לחוסר ההלימה שבין מדיניות ה-WOKE לבין הצורך בשמירה על ביטחון הציבור. האירועים העלו תחושות של חוסר אמון בין הציבור למשטרה ויצרו תחושת חוסר ביטחון, במיוחד בקרב נשים, בכל הנוגע לתפקוד המשטרה. בעקבות זאת, גברו הקריאות לפעול בקשיחות רבה יותר כלפי אלימות על רקע תרבותי ואתני, והדיון הציבורי בגרמניה הפך ביקורתי יותר כלפי מדיניות פתיחות כלפי מהגרים.

הכינוי "Rapefugees", שהופיע בשלטי ההפגנות (ראו תמונה למטה), שיקף את הכעס שהצטבר, והיווה חיבור בין המילים "אונס" ו"פליטים". אירועי קלן הפכו לנקודת מפנה במידה רבה, שבה הרשויות בגרמניה החלו לבחון מחדש את גישתן כלפי תופעות פשיעה שהתרחשו בקהילות מהגרים, ובמקביל, נוצרה גם מודעות ציבורית גבוהה יותר לנושא של בטיחות והגנה על נשים, אשר דרשה מרשויות החוק לשקול שיקולים ביטחוניים מעל שיקולים של פוליטיקה זהותית.

במדינות כמו גרמניה, שבהם ה- WOKE חלש יחסית, המשטרות מגיבות אחרת

בניגוד למדינות שבהן גישות WOKE הובילו את המשטרה לפעול ברכות כלפי מיעוטים מסוימים, בגרמניה נוקטת המשטרה במדיניות קשוחה יחסית כלפי מהגרים וקבוצות שעלולות להפר את הסדר הציבורי.

כן, ניתן בהחלט לפרש את הגישה הנוקשה של משטרת גרמניה כלפי מהגרים כמדיניות השונה מהותית ממדיניות ה-WOKE, שבמדינות אחרות הובילה להימנעות מהתמודדות קשה עם אוכלוסיות מיעוט. בגרמניה, ניכרת גישה נוקשה יותר, שניתן לייחס אותה למספר גורמים:

1. עבר היסטורי ולקחים פוליטיים: בגרמניה קיימת רגישות גבוהה במיוחד לנושא החוק והסדר בשל ההיסטוריה המורכבת של המדינה, החל מהניסיון לרסן לאומנות פופוליסטית, דרך המאבק במורשת הנאצית, ועד תהליכי הדה-נאציפיקציה לאחר המלחמה. הדבר יצר מנגנוני בקרה חזקים שמכוונים לשמור על מערכת אכיפת חוק חזקה ולמנוע מצבים שבהם הקבוצות פועלות מעל החוק, ומנצלות את החוק - כמו ברפובליקת וויימאר בעבר, לצורך הקרסת הדמוקרטיה. השינוי במדיניות נובע מהבנה כי ישנן קבוצות בתוך הקהילות המוסלמיות שמנצלות את המרחב הציבורי בגרמניה לצורך קידום אג'נדות קיצוניות. גרמניה, כמדינה שחוותה את השואה ומחזיקה במסורת של סובלנות לזכויות מיעוטים, מצאה את עצמה במצב רגיש שבו חלק מהקבוצות הקיצוניות מנצלות את הערכים הדמוקרטיים הללו לרעה. לכן, משטרת גרמניה רואה צורך בהפעלת אמצעים נוקשים יותר כדי לשמור על הסדר הציבורי
2. הפיגועים הרבים שביצעו מהגרים בגרמניה, כתוצאה מהקצנה אסלאמית: גרמניה מצאה עצמה בשנים האחרונות בעיצומו של משבר פליטים רחב ממדים, לצד עלייה בתקריות טרור אסלאמיות ובאלימות פוליטית מצד קבוצות מוסלמיות קיצוניות. תקריות כמו פיגועי הטרור בברלין ובערים נוספות בשנים 2016–2017, לצד עלייה באנטישמיות ובהסתה לאלימות במהלך הפגנות, גרמו לגורמי הביטחון בגרמניה להבין כי יש צורך בגישה אחרת. לכן, הגרמנית מגיבה בחומרה לאירועים של אלימות, מתוך רצון להרתיע ולהשיב את הסדר, ולעיתים נוקטת בפעולות מיידיות וקשות כדי להתמודד עם איומים הנתפסים כמאיימים על ביטחון הציבור.
3. ספקנות כלפי רב-תרבותיות מלאה: בניגוד למדינות שבהן הגישה הרב-תרבותית נטמעה עמוק במערכות המדינה, בגרמניה קיימת גישה מעורבת כלפי רב-תרבותיות. בשנים האחרונות ניכרת ביקורת כלפי הקונספט של "חברה פתוחה לחלוטין" שאינה מטמיעה כראוי את ערכי היסוד של המדינה. מהלך זה הביא את גרמניה לנקוט במדיניות שמטרתה לשמור על ערכים משותפים בסיסיים, גם במחיר של חיכוך עם קבוצות מיעוט.
4. פחות השפעה של תנועת ה-WOKE: בעוד שתנועת ה-WOKE השפיעה במידה רבה על מדיניות המשטרה במדינות כמו בריטניה וצרפת, בגרמניה ההשפעה שלה הייתה מתונה יותר, אולי משום שהיא נחשבת לניגוד למסורת החברתית-פוליטית הגרמנית שמתמקדת בשלטון החוק ובנוקשות מוסרית.

לכן, בגרמניה לא חוששים מתיוגים כגזענים וכאסלאמופובים

בעוד שבמערב אירופה יש חשש ציבורי ופוליטי מתיוג המשטרה כגזענית או אסלאמופובית, בגרמניה הנושא פחות בולט כיום. הגורמים השונים במערכת האכיפה הגרמנית מבינים כי הדאגה הראשונית היא הבטחת הסדר והביטחון הציבורי. למרות שישנם גורמים בגרמניה שמבקרים את השימוש בכוח מופרז מצד המשטרה, ישנה גם תמיכה רחבה מהממשלה ומהציבור לפעולות הנוקשות יותר. התמיכה הגוברת במדיניות קשוחה כלפי קבוצות קיצוניות, בפרט מצד מפלגות ימין, נובעת מהתחושה הציבורית שיש להגן על החברה מפני איומים פנימיים.

להלן הסיבות העיקריות לכך:

• עבר היסטורי ולקחים פוליטיים: בגרמניה קיימת רגישות גבוהה במיוחד לנושא החוק והסדר בשל ההיסטוריה המורכבת של המדינה, החל מהניסיון לרסן לאומנות פופוליסטית, דרך המאבק במורשת הנאצית, ועד תהליכי הדה-נאציפיקציה לאחר המלחמה. הדבר יצר מנגנוני בקרה חזקים שמכוונים לשמור על מערכת אכיפת חוק חזקה ולמנוע מצבים שבהם הקבוצות פועלות מעל החוק.
• חשש מהקצנה דתית ופיגועים: עם גל המהגרים הגדול בשנים האחרונות, בעיקר ממדינות מוסלמיות, חוותה גרמניה גם עלייה בתקריות טרור ואלימות המונעות מהקצנה דתית. המשטרה הגרמנית מגיבה בחומרה לאירועים של אלימות מתוך רצון להרתיע ולהשיב את הסדר, ולעיתים נוקטת בפעולות מיידיות וקשות כדי להתמודד עם איומים הנתפסים כמאיימים על ביטחון הציבור.
• ספקנות כלפי רב-תרבותיות מלאה: בניגוד למדינות שבהן הגישה הרב-תרבותית נטמעה עמוק במערכות המדינה, בגרמניה קיימת גישה מעורבת כלפי רב-תרבותיות. בשנים האחרונות ניכרת ביקורת כלפי הקונספט של "חברה פתוחה לחלוטין" שאינה מטמיעה כראוי את ערכי היסוד של המדינה. מהלך זה הביא את גרמניה לנקוט במדיניות שמטרתה לשמור על ערכים משותפים בסיסיים, גם במחיר של חיכוך עם קבוצות מיעוט.
• פחות השפעה של תנועת ה-WOKE: בעוד שתנועת ה-WOKE השפיעה במידה רבה על מדיניות המשטרה במדינות כמו בריטניה וצרפת, בגרמניה ההשפעה שלה הייתה מתונה יותר, אולי משום שהיא נחשבת לניגוד למסורת החברתית-פוליטית הגרמנית שמתמקדת בשלטון החוק ובנוקשות מוסרית (ראו את הפרק הבא).

בשל כל אלה, המשטרה הגרמנית אינה חוששת כיום מתיוגים כמו בעבר, הודות להבנה הציבורית כי יש צורך בתגובה החלטית לאיומים ביטחוניים, ולתמיכה האוכלוסיה בנקיטת יש קשה כלפי המהגרים 'כפויי הטובה'. בניגוד למדינות מערב אירופה - שם המשטרה לעיתים נזהרת מהסתבכות מיותרת עם קבוצות מיעוטים מחשש להשלכות פוליטיות וחברתיות - בגרמניה האווירה הציבורית נוטה יותר לעבר תמיכה בגישה הנוקשה, גם כאשר היא מלווה במעצרים המוניים או בפיזור הפגנות בכוח.

בתמונה: שתי נשים 'גרמניות' מפגינות בעצרן למען הכלת השריעה כחוקת גרמניה...

מה במערכת הפוליטית הגרמנית אפשר לגרמניה גמישות ביחס ל- WOKE?

הגמישות של גרמניה ביחסה לתנועת ה-WOKE נובעת מכמה גורמים ייחודיים במערכת הפוליטית והחברתית שלה, שאפשרו לה להגיב לדינמיקה המשתנה ולא להיאחז באופן בלעדי באידיאולוגיה ה-WOKE. גורמים אלה כוללים את המבנה הפדרלי של המדינה, התרבות הפוליטית של גרמניה, הדגש על שלטון החוק והביטחון הלאומי, וכן השפעת מפלגות ימין מתונות כמו מפלגת Alternativ für Deutschland (AfD).

1. מבנה פוליטי פדרלי: גרמניה היא מדינה פדרלית עם 16 מדינות (Länder), לכל אחת מהן מערכת משפטית ומשטרתית חלקית עצמאית. במובן זה, מדינות פדרליות בגרמניה יכולות לגבש מדיניות עצמאית בתחומים שונים, כולל אכיפת חוק וענייני ביטחון, מה שמאפשר להן לפעול בגמישות מול תופעות חברתיות שונות. כתוצאה מכך, התגובה לאירועי קלן למשל, יכולה הייתה להיות שונה בין המדינות, כאשר חלקן נקטו בגישה מחמירה יותר כלפי מהגרים וקבוצות מיעוט שעלולות להפר את הסדר הציבורי.

2. תרבות פוליטית של שמירה על שלטון החוק: לאחר מלחמת העולם השנייה, גרמניה פיתחה מסורת פוליטית וחברתית של כיבוד עקרונות החוק והסדר ושמירה על ביטחון הציבור. משטרת גרמניה נהנית מסמכות ומאמון ציבורי רב, ומדיניות אכיפת החוק זוכה לתמיכה נרחבת מהציבור. התרבות הפוליטית הזו מאפשרת לגרמניה לשמור על שלטון החוק גם כאשר יש לחצים לקדם אג'נדות חברתיות כמו תנועת ה-WOKE. כך, גם כאשר קיים לחץ לפעול ברגישות רבה כלפי מיעוטים, שמירה על סדר ציבורי נותרת בראש סדר העדיפויות.

3. השפעת מפלגות ימין מתונות: בעשור האחרון התחזקה השפעתה של מפלגת ה-AfD, שמזוהה עם גישה ביקורתית כלפי מדיניות הגירה וכלפי רב-תרבותיות. אמנם המפלגה נחשבת קיצונית ומעוררת מחלוקות, אך עצם עלייתה שינתה את השיח הציבורי והפוליטי סביב נושאים כמו הגירה וביטחון. כתוצאה מכך, גם מפלגות המרכז והמרכז-שמאל נאלצו לעדכן את עמדותיהן כדי למשוך בוחרים שמבקשים מדיניות שמרנית וביטחונית יותר. שינוי זה אפשר לגרמניה איזון בין רצון להכליל את המהגרים לבין הצורך לשמור על ביטחון הציבור.

4. רגישות לנושאים של ביטחון לאומי והקצנה דתית: לאור אירועי טרור בשנים האחרונות, בעיקר מצד קבוצות קיצוניות, הממשלה והציבור הגרמני הפכו רגישים יותר לאיומים ביטחוניים מצד גורמים מסוימים בקהילות המהגרים. הרצון למנוע הקצנה והגנה על הסדר הציבורי הביאו את המערכת הפוליטית והמשטרתית לעדכן מדיניות ביטחון ולעיתים לפעול בנחישות מול קבוצות שמזוהות עם אלימות או איומים על ביטחון הציבור.

לסיכום, המבנה הפדרלי, מסורת של שמירה על שלטון החוק, עליית מפלגות ימין מתונות ורגישות לביטחון הציבור מאפשרים לגרמניה לפעול בגמישות מול השפעות ה-WOKE, ולהגיב בהתאם לנסיבות הביטחוניות והחברתיות המשתנות.

בתמונה: הפגנות בהאמבורג גרמניה של אנשי ווק ואסלמיסטים בעד מיסוד חליפות אסלאמית, הפועלת ע"פ חוקי השריעה. בין המפגינים רבים, שאינם יודעים מהי חליפות אסלאמית (דאר אל אסלאם) ומהם חוקי השריעה...

בתמונה למטה - המפגינים אינם מסתירים: "אנחנו מחויבים לכבוש את גרמניה. בהחלט!"

[לאוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• אוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: הפרוגרס הצליח להרוס אפילו את המשטרה הבריטית, הטובה במשטרות העולם!.
• אוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית.
• הרחבה בנושא 'תיוג'.
• הרחבת המושג: 'דינאמיות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), השתלטות האסלאם על אירופה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 6/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על משטרה בדמוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 6/5/19.
• פנחס יחזקאלי (2024), הפרוגרס הצליח להרוס אפילו את המשטרה הבריטית, הטובה במשטרות העולם!, ייצור ידע, 15/8/24.
• פנחס יחזקאלי (2020), רב תרבותיות ותקינות פוליטית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 16/1/20.
• פנחס יחזקאלי (2015), תיוג, ייצור ידע, 16/11/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.