תקציר: לפניכם מבט השוואתי בין מלחמת יום הכיפורים 1973, לבין המלחמה האחרונה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023. מתוך המבט המשווה יתבהרו כמה מקווי המתאר שעושים מלחמה זו שעדין לא הסתיימה, למלחמה קיומית קשה מכל מלחמות ישראל מאז תש"ח.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

המאמר ראה אור בכתב העת 'האומה ב- 14 בנובמבר 2024. הוא מובא כאן באישורם ובאישור המחבר.

* * *

לפניכם מבט השוואתי בין מלחמת יום הכיפורים 1973, לבין 'מלחמת חרבות ברזל' שפרצה ב-7 באוקטובר 2023. מתוך המבט המשווה יתבהרו כמה מקווי המתאר שעושים מלחמה זו שעדין לא הסתיימה, למלחמה קיומית קשה מכל מלחמות ישראל מאז תש"ח.  

מלחמה כתופעה אנושית היא אירוע ייחודי וחד פעמי במהותו. לתופעות הנדסיות טכנולוגיות לעומת זאת יש דפוס בסיסי שחוזר על עצמו במתכונת זהה. המאמץ להבנת  מלחמה  ולחקירת מהלכיה, שונה בשל כך מהותית מהמאמץ להבנת מערכת הנדסית-טכנולוגית. הטענה הזו אומרת במילים פשוטות, שלא קיים סרגל אוניברסלי למדידת הישגים וכישלונות במלחמה. בדיוק כפי שלא קיים סרגל אוניברסלי להערכת יצירות אמנות. לימוד שיטתי בתופעות כאלה שהן ייחודיות בטבען , מזמין בשל כך למידה השוואתית כאשר כל אחת מהיצירות הייחודיות בטבען מצליחה להתאפיין בסגולותיה, באמצעות השוואה ליצירה דומה שאף היא ייחודית.

ההשוואה בין המלחמות תערך בחמישה ממדים: בממדי תמונת המצב הגלובלית, בממד האסטרטגי הישראלי, בממד המערכתי-האופרטיבי, בממד הטקטי ובמבט לממד הפנימי הפוליטי-חברתי.

השוואת המלחמות בממד הגלובלי

מלחמת יום הכיפורים התרחשה במציאות גלובלית, שההיגיון המעצב שלה היה המלחמה הקרה בין הגוש הסובייטי לבין הגוש המערבי בהנהגת ארה"ב. במסגרת הצל המאיים של מלחמה קרה בין גושית, העולם היה נתון במצב של סדר עולמי. בהשפעת הסדר הזה הסתיימה מלחמת ההתשה בין מצרים לישראל בקו תעלת סואץ, באוגוסט 1970. בהגיון של אותו סדר עולמי תכנן נשיא מצרים סאדאת את פתיחת המלחמה באוקטובר 1973.

על תשתית הסדר הגלובלי הזה הושתתה הפסקת האש לסיום מלחמת יום הכיפורים, בהסכמת בריה"מ וארה"ב ובתמיכת הסדר הזה עוצבו בידי מזכיר המדינה קיסינג'ר הסכמי הפרדת הכוחות בין ישראל לבין סוריה ומצרים.

המלחמה שפרצה באוקטובר 2023, הובלה על ידי איראן ושלוחותיה בתוך תהליך גלובלי של אובדן הסדר העולמי. עם קריסת בריה"מ יחד עם הניצחון האמריקאי המובהק במלחמת המפרץ הראשונה -1991 - הלך ונבנה סדר עולמי חדש חד מעצמתי בהובלת ארה"ב. ההגמוניה המעצמתית האמריקאית שהתבטאה בין היתר בדומיננטיות האמריקאית במזרח התיכון, הובילה לסיום מהיר יחסית גם במבצע חומת מגן ביהודה ושומרון -2002- וגם במלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006. מאז חלו שינויים משמעותיים. רוסיה בהנהגת פוטין שבה למאבק על מעמדה כמעצמה. בשנת 2015 ניצלה את ההיסוס האמריקאי בפעולתה בסוריה, והצטרפה למעורבות אקטיבית במלחמת האזרחים בסוריה.

נוכחותה הצבאית של ארה"ב בעיראק ובאפגניסטאן ספגה אבדות קשות ומחיר יקר שהביא את ארה"ב בספטמבר 2021 לנסיגה מלאה מאפגניסטאן. בתוך כך, בפברואר 2022 פלשה רוסיה לאוקראינה והמלחמה מתמשכת שם אל סיום שנתה השלישית. מלחמה עוצמתית זו על אדמת אירופה מסמנת את המציאות הגלובלית החדשה בסימן מובהק של אי סדר גלובלי. בטלטלה הגלובלית הזו אין להתפלא שגם המלחמה שפרצה נגד ישראל בשבעה באוקטובר ומתנהלת בשבע זירות, עדין אינה מסמנת אופק לסיום המלחמה.

השוואת המלחמות בממד האסטרטגי הישראלי

סוגיית  "היום שאחרי המלחמה" שעמדה מראשית התמרון לרצועת עזה בבסיס הביקורת נגד ממשלת נתניהו, הייתה הרבה יותר פשוטה במלחמת יום הכיפורים. לכולם היה ברור אז, כי הסדרי הפסקת האש והפרדת הכוחות נערכים מול השליטים בדמשק וקהיר. המלחמה התנהלה מול מדינות וצבאותיהן וכך גם המשא ומתן שלאחר המלחמה התנהל בין המדינות. המלחמה של מדינת ישראל נגד חמאס ברצועת עזה החל משבעה באוקטובר 2023, מתנהלת על ידי מדינת ישראל בחתירה לפירוק צבא החמאס ושלטון החמאס. למול תכלית זו עולה מאליה השאלה מי יחליף את השלטון הקיים. לא פלא שהמענה לשאלת הסדר המדיני שיתהווה ביום שאחרי שלטון חמאס, מורכב פי כמה מכל מה שהוכר במשא ומתן לאחר המלחמה ב-1973.

בתנאים אלה ניתן להבין מדוע שאלת החלופה המתאימה לשלטון החמאס, כרוכה בישראל במחלוקת פוליטית ומחוללת משבר בין הממשל האמריקאי לבין ממשלת ישראל.  הצעת הנשיא ביידן להסדר אזורי בברית אזורית גם בין ישראל לסעודיה,  כרוכה בהסכמה ישראלית להקמת מדינה פלסטינית. היענות ישראלית להצעה זו בפירושה המעשי, מובילה להסכמה לחלוקת ירושלים לנסיגה מבקעת הירדן ולהצבת גבולה המזרחי של מדינת ישראל בקו כפר סבא כביש 6. לרובו של עם ישראל ברור כיום - במיוחד לאור לקחי התקפת הפתע הפלסטינית בשבעה באוקטובר ליישובי עוטף עזה -  כי בתנאים אלה ישראל לא תוכל להגן על עצמה.

במורכבות זו של סיכונים אסטרטגיים, ישראל מוצאת עצמה מבודדת בזירה הבינלאומית, לכודה בסבך  מגמות אנטי ישראליות שמעלות את קשיי ההנהגה המדינית של ראש  ממשלת ישראל למדרגת סיבוך שלא הוכרה במלחמת 1973.

נתוני רקע אלה מסבירים מדוע בסתיו 1973, הסתיימה המלחמה בתוך שלושה שבועות. אמנם המשיכה ללחימת התשה, במיוחד בגולן, אבל אופק היציאה מהמלחמה בהסדר בעל תוקף בינלאומי, היה בהיר למדי כבר בסוף אוקטובר 1973..

בדיוק ההיפך קורה בהתמשכות המלחמה האחרונה כבר למעלה משנה ללא אופק בהיר לדרך יציאה ממנה בהסדר ראוי. מבחינה זו בניתוח ענייני, אין שחר להטלת האשמה להתמשכות הלחימה על נתניהו שכביכול פועל מאינטרס פוליטי להמשיך את המלחמה. במציאות הממשית,  אלה הנסיבות המורכבות שמונעות הסדר לסיום המלחמה.

השוואת המלחמות בממד המערכתי

בתורת המלחמה, הממד המערכתי-האופרטיבי מציין את מרחב הביניים הנתון בידי המצביא במאמציו לגשר בין התכלית האסטרטגית לבין מאמצי הלחימה בדרגי הביצוע. במלחמת יום הכיפורים למשל, הדרג האסטרטגי ביקש החל מאמצע המלחמה כיוון לסיום המלחמה בכבוד. כשהובא רעיון צליחת התעלה לדיון הקבינט ב-12 אוקטובר 1973, הרמטכ"ל דוד אלעזר הדגיש שמבחינתו התכלית האסטרטגית לצליחת התעלה מבקשת מהלך צבאי  שיוכל להביא לסיום המלחמה. בדרג המערכתי לעומת זאת, השאלה העיקרית בהקשרי צליחת התעלה, אינה רק כיצד צולחים בממד המבצעי הפיזי , אלא גם כיצד מכווינים את הפעולה לקראת מענה לציפיית הדרג האסטרטגי להבאת המלחמה להפסקת אש בתנאים של כבוד. מה שאכן הושג עם כיתור הארמיה השלישית.

במלחמת יום הכיפורים, גם במתקפת הנגד לעומק סוריה גם בתנופת התקדמות הכוחות בגדה המערבית של תעלת סואץ, הקשר בין ההישג המבצעי לבין התכלית האסטרטגית הנדרשת היה ברור למדי. במלחמה הזו לעומת זאת, גם הישגי כוחות היבשה בכיבוש וטיהור מרחבים משמעותיים ברצועת עזה, גם הישגי פיקוד הצפון בטיהור רצועת הכפרים סמוכיי הגבול, אינם מתווים עדין דרך להשגת התכלית האסטרטגית. בפיקוד הצפון לדוגמה, הערכות חיזבאללה בכל עומק לבנון מייצרת מצב בו למרות ההישגים חסרי התקדים של כוחות היבשה בחיסול תשתיות חיזבאללה בכל כפריי הגבול, עדין יש ביכולתו של חיזבאללה להמשיך מידי יום בירי מטחיי רקטות לגליל ולחיפה מכל המרחב שעדין מוחזק בידיו. עם כל הישגי צה"ל ורצון איראני - משותף  בהנהגת חיזבאללה - לקידום הפסקת אש, הדרך להסדר מדיני הגון ביחס לתביעותיה של ישראל, עדין ארוכה וכלל לא בהירה.

מנקודת מבטם של האויבים חמאס וחיזבאללה, לעומת זאת, הם נבנו ביסוד תפיסת המלחמה שלהם למלחמה ממושכת במאמץ מכוון לשלול ממדינת ישראל את היכולת לסיים את המלחמה בתנאים הרצויים לה. בצורה פשוטה, מול מדינת ישראל השואפת להשבת התושבים בגליל לביתם בבטחה, כל מה שצריכים לעשות בחיזבאללה למניעת ישראל מהשגת מטרת מלחמה זו, הוא שימור היכולת לירי לעבר יישובי הצפון. טמון כאן קושי אסטרטגי למדינת ישראל המחולל מבוכה אסטרטגית ומערכתית שראוי להכיר בה ולתת לה מקום.

השוואת המלחמות בממד הטקטי

עם כל קשיי טילי הנ"ט ומסת האש הארטילרית, מלחמת יום הכיפורים בצורתה הצבאית הייתה דומה לקרבות השריון הגדולים שהתחוללו באירופה במלחמת העולם השנייה. אם גנרל פטון האמריקאי או גנרל גודריאן הגרמני היו מגיעים לשדות הקרב של אוקטובר 1973, הם היו לגמרי מבינים מה הולך. אילו הם היו מבקרים בלחימה הקשה ברפיח, ג'בליה, עזה... היו מתקשים להבין את צורת המלחמה.

זה לא הלחימה בשטח הבנוי שעושה את ההבדל. לחימה במרחבים בנויים התרחשה בסטלינגראד, וגם בברלין. צה"ל במלחמת יום כיפור נקלע ללחימה קשה בעיר סואץ. מה שנוצר ברצועת עזה לעומת זאת הוא אתגר לחימה חסר תקדים. נקודת המוצא לדפוס המלחמה של חמאס ברצועת עזה מתחילה במיקוד הלחימה אל העיר במלוא מאפייניה החברתיים תרבותיים. בלחימה בסטלינגרד העיר שימשה את שני הצבאות בניצול ללחימה של התשתית הגיאו-פיזית של העיר. בעזה, לעומת זאת, העיר נוצלה גם על מלוא ממדיה האנושיים אזרחיים. מרחב הקיום האזרחי המשיך להתקיים בשילוב היברידי עם צרכי הלחימה ועם מערכות הלחימה בהתבצרות, באגירת התחמושת ובאמצעי הפיקוד והשליטה. העיר כולה על מלוא מוסדותיה האזרחיים -בתי חולים, בתי ספר, מסגדים, מכללות אקדמיות, מוסדות ממשל,  הפכה בהכנה של שנים למרחב מבוצר רב ממדי ומקושר הדדית. על העדר העומק המרחבי הנדרש למגננה, פיצו במערכות מנהור תת קרקעי  בהיקף שלא הוכר עד כה בתולדות המלחמות. המלחמה התרחשה כך מעל הקרקע ומתחתיה, בפרדסים, במנהרות  ובסמטאות הצפופות. כך כיוונו לשלול את  יתרונות צה"ל בעליונות אווירית ובתמרון משוריין מהיר. במבט צבאי מקצועי, מומחים בינלאומיים, שלמדו את שיטות הלחימה והישגי פעולת צה"ל, ביטאו  בגלוי את הערכתם ליכולות צה"ל, שחלקן פותחו על ידי היחידות תוך כדי הלחימה.

בשנים האחרונות לחימת צה"ל השתכללה ביכולות הקישור הצמודות לסיוע קרוב בין כוחות האוויר לכוחות היבשה. השכלול התבטא היטב בלחימה. אבל גם האויב השתכלל ביכולות לחימה חדשניות, רחפנים חמושים, כטב"מים, טילי נ"ט מתקדמים מטענים מתוחכמים ועוד.

גם בגלל התארכות המלחמה הנוכחית, לעומת 19 ימי הלחימה במלחמת 1973, מאמץ למידה והסתגלות מבצעית מהסוג המתקיים במלחמה עכשיו, לא נדרש באותה עוצמה מלוחמי מלחמת 1973. כמובן גבורת לוחמי מלחמת יום כיפור וחתירתם הנחושה לניצחון תהיה תמיד מופת רב השראה. בוודאי אין להקטין את הישגי צה"ל ב-1973 אך מבט השוואתי אל המלחמה המתמשכת בשנה האחרונה יכול ללמד על היקף ממדי מורכבותה. המלחמה עכשיו בולטת בהתהוותה הבלתי ניתנת לחיזוי ומתגלה גם בעומס מנטלי ופיזי המוטל על החיילים הנובע ממצב לחימה מתמשך ברציפות לאורך חודשים ארוכים, כאשר  המלחמה  עדין רחוקה מלבשר את קיצה.

השוואת המלחמות בממד הפנימי-חברתי ופוליטי 

למרות האכזבה ואובדן האמון בהנהגה המדינית, שנבעו מגודל ההפתעה בה פרצה מלחמת יום כיפור, בבחירות שהתרחשו בסוף דצמבר 1973, המערך בראשות גולדה מאיר זכו שוב בבחירות. החברה הישראלית הייתה עדין מלוכדת בהגמוניה של ערכי תנועות הפועלים. כשהביאה נעמי שמר את שירה "לו יהי", שזכה לכונן את זיכרון 1973בתודעה הישראלית,  איש לא העלה על דעתו לבחון אם השיר מבטא הטיה ימנית או שמאלית.

בין הנהגת הצבא בדרגי השדה, לבין הנהגת האליטה החברתית בממד התרבותי הכלכלי והאינטלקטואלי הייתה אז שותפות בלתי מסויגת.

באוקטובר  2023 מדינת ישראל נקלעה למלחמה מתוך שסע חברתי עמוק. ביסודות תופעת צבא העם, בגיוס האזרחים להגנת האומה והמולדת, מתקיימים תנאיי תלות של תמיכה ושותפות בין האזרחים המתגייסים לבין גורמי הכוח המניעים את התרבות, את המשק ואת היצירה המדעית. התנאים ההכרחיים האלה הלכו והתערערו בעשור האחרון בתהליך שהועצם עם המאבק על הרפורמה/ המהפכה המשפטית. (ד"ר אל"מ מיל' עפרה בן ישי חקרה לעומק את הסוגיה) מבחינה חברתית, מדינת ישראל נכנסה למלחמה כשהיא נתונה בהתנגשות בין אליטה וותיקה  לבין אליטה חדשה במאבק על ההגמוניה.

בהשוואה למצב החברתי הפנימי עמו נקלעה מדינת ישראל למלחמת יום הכיפורים, תנאיי הכניסה החברתיים פוליטיים למלחמה האחרונה, היו כמעט בלתי אפשריים.

למרות זאת, החברה הישראלית - במיוחד בין הלוחמים - גייסה עוצמות של לכידות, הקרבה והתמסרות שלא היו מוכרות. בגיבוש תפיסת הביטחון הישראלית, בן גוריון  זיהה את חולשת  כוח העמידה של החברה הישראלית. בשל כך, בחר במודע בחיזוק כוח המחץ הלוחם במטרה להכריע את המלחמה בשטח האויב,  בזמן קצר. גם אויבי ישראל זיהו את חולשת כוח העמידה הישראלי לנשיאה בנטל מלחמה מתמשכת ועמדו משתאים לנוכח גילויי הכוחות שהיו אצורים בצה"ל ובחברה הישראלית.

במכון מחקר ערבי בו יושבים חוקרים מצריים וסוריים, כתבו: "צריך לבדוק מחדש את הנחות היסוד לפיהן ישראל לא יכולה לעמוד במלחמה ארוכת טווח... העמידה האיתנה של ישראל בשנה החולפת היא לא מה שציפו, הם ציפו שישראל לא תחזיק מעמד, שהלחצים מבית ומחוץ יכריעו אותה" (הופיע ברוטר)

סיכום

מבט ביקורתי בוחן בכל חמשת הממדים להשוואת המלחמה המתרחשת עכשיו למלחמת יום כיפור, יכול ללמד על הקשיים הייחודיים במלחמה זו ועל הסיבות למבוכה האסטרטגית המתלווה לניהול המלחמה, מיומה הראשון.

בכל מה שנעשה בשדות הלחימה בשנה האחרונה מתימן, רצועת עזה, יו"ש, סוריה ולבנון, בתוספת התקיפה המשמעותית באיראן, היו למערכת הביטחון הישגים משמעותיים שראוי להכיר בערכם. הדרך לסיום רצוי של המלחמה עדין ארוכה אבל קיים בסיס לתקווה כי לאחר שנה בלחימה רבת הישגים, תגיע מדינת ישראל למוצא של כבוד ובשורה קיומית חדשה לכל יהודי שבוחר לחיות בארץ ישראל במדינת ישראל , ומוכן לעשות הכול על מנת להגן עליה.    

[לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים.
• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבה בנושא: תבניות/דפוסים חוזרים.
• הרחבת המושג: 'סדר'.
• אוסף המאמרים על מלחמת ההתשה.
• מאמרו של גרשון הכהן: עשרים ואחד שנים לחומת מגן – לקחים.
• הרחבת המושג הדרג האופרטיבי / אומנות המערכה.
• הרחבת המושג: 'טקטיקה'.
• הרחבת המושג: 'הגמוניה'.
• הרחבת המושג 'ניצחון'.
• הרחבת המושג: מטרות המלחמה.
• הרחבת המושג: 'אמון'.
• אוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תבנית - דפוס חוזר, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), (כמעט) הכל על מלחמת ההתשה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 28/5/19.
• גרשון הכהן (2022), עשרים ואחד שנים לחומת מגן – לקחים, ייצור ידע, 15/4/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), הדרג האופרטיבי / אומנות המערכה, ייצור ידע, 2/5/14..
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), מטרות המלחמה, שמגדירות את הניצחון, ייצור ידע, 21/5/17.
• פנחס יחזקאלי (2024) מה בין 'הגמוניה' ל'אליטה', ולמה האליטה הישראלית נלחמת בעמה? ייצור ידע, 25/8/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), אמון: התנאי האולטימטיבי לכל אינטראקציה חיובית…, ייצור ידע, 15/6/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/12/18.