תקציר: דווקא עכשיו, כשממשל ביידן נמצא בהליכי התקפלות ופרידה, ראוי שנקדיש מאמר לאסטרטגיה אותה ניסה ליישם במזרח התיכון, שהיא אולי הגורם העיקרי למלחמה האזורית שמתנהלת פה מאז ה- 7 באוקטובר 2023. לאסטרטגיה נאיבית זו יש שם: "אינטגרציה אזורית" (Regional Integration), והיא שהעצימה את אויבי ארצות הברית וישראל, והבעירה את המזרח התיכון.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

דווקא עכשיו, כשממשל ביידן נמצא בהליכי התקפלות ופרידה, ראוי שנקדיש מאמר לאסטרטגיה אותה ניסה ליישם במזרח התיכון, שהיא אולי הגורם העיקרי למלחמה האזורית שמתנהלת פה מאז ה- 7 באוקטובר 2023, ומן הסתם, עוד ניתקל בה בעתיד.

מדיניות זו נהוגה כבר שנים במחלקת המדינה האמריקנית - שבאופן מסורתי מאויישת ע"י אנשים בעלי תודעה דמוקרטית פרוגרסיבית - אולם זכתה ליישום בעיקר ע"י ממשל אובמה, וחודשה ביתר תוקף, מיד כשנכנס ממשל ביידן לתפקידו.

למדיניות הזו יש שם: "אינטגרציה אזורית" (Regional Integration). זהו מושג מוכר במדע המדינה, המתייחס לחיבור של מספר מדינות באזור מסוים, לתוך מכלול גדול יותר, שבתוכו הן מגבירות את רמת האינטראקציה שלהם בתחומי כלכלה, ביטחון, פוליטיקה, חברה או תרבות.

לכאורה נשמע טוב, רק שפה אצלנו במזרח התיכון, המדיניות הזו יצרה כאוס, העצימה את אויביה של ארצות הברית וישראל, העלתה מאוד את ביטחונם, והבעירה את המזרח התיכון.

המשמעות המעשית של "האינטגרציה האזורית" במזרח התיכון, היא:

• השתחררות מהמדיניות המסורתית של תמיכה בבנות הברית של ארה"ב, כי דווקא הן עלולות לסבך אותה במלחמה אזורית, שיכולה להתפתח למלחמה עולמית. לכן צריכה ארה"ב להתמקד דווקא בפיוס אויביה, קרי, בפיוס איראן.
• כיוון שארצות הברית מבקשת להוציא את צבאה מהאזור, ניתן להגיע לשווי משקל אזורי דווקא ע"י טיפוח ציר איראני נגדי לציר הסעודי-ישראלי. לצורך כך צריך לתת לאיראן להתעצם, ע"י הסרת הסנקציות נגדה והגעה להסכמים עימה. אז ייווצר איזון בין הגושים.
• צעד משלים לכך היא הקמת מדינה פלסטינית שלדעת הממשל תפתור את הבעיה הפלסטינית, שהיא מחולל הכאוס העיקרי באזור. כיוון שממשל נתניהו נתפס כמכשול העיקרי להשגת מטרה זו, עשה הממשל הכל על מנת להקריס את הממשלה הנוכחית בישראל, כמעט בכל דרך, הן מבפנים (דרך תמיכה במחאה והפעלת סוכני השפעה אמריקנים בפוליטיקה וב'תקשורת הליבה' הישראלית) והן מבחוץ (דרך הסרת הסנקציות מבתי הדין בהאג, והגברת הלחצים הבינלאומיים על ישראל.

כיוון שמדיניות זו רחוקה מלהיות פופולארית בתוך ארצות הברית, 'עטף' אותה הממשל בהתבטאויות תקיפות לכאורה, אך בפועל אותת לאיראן שהאינטרסים שלה לא יפגעו:

• זו הסיבה שממשל ביידן פעל לעצור את התקפות סעודיה על החות'ים, שלוחיה של איראן, הוציא אותם מרשימת ארגוני הטרור ולסיפק להם סיוע. כאשר החלו לתקוף אוניות בנתיבי שיט בינלאומיים, התמקד כוח המשימה הבינלאומי בהובלת ארצות הברית בעיקר בהגנת האוניות ובתקיפות סמליות, אך הבהיר לאיראן, שלא יאפשר לפגוע בהם פגיעה אנושה.
• כך קורה גם בנוגע למיליציות השיעיות, הפרו-איראניות, בעיראק. זאת, למרות שהן תוקפות מידי פעם יעדים אמריקניים.
• כך קורה גם עם חמאס, שארצות הברית עשתה מאמצים עליונים לשמרו ככוח שולט בעזה ת"פ איראן, דרך ה"סיוע ההומניטארי" העצום לרצועה, והניסיונות הברורים, בתחילה למנוע מישראל מלתקוף, ולאחר מכן למנוע ממנה ניצחון: למנוע חזרה מההפוגה, בעקבות עסקת החטופים, למנוע כניסה לרפיח וכיבוש ציר פילדלפי, נסיונות נואשים להגיע לעסקת חטופים שניה כדי לעצור את המלחמה, וכדומה.
• הממשל פעל באופן דומה גם בגזרה הצפונית עם חיזבאללה, באופן שנועד בתחילה למנוע מלחמה (ה- "DONT!" המפורסם), לאחר מכן בריסון ישראל בכל דרך אפשרית, וגם היום, בחתירה להסכם שישאיר את חיזבאללה ככוח פעיל ת"פ איראן.
• כאשר תקפה איראן את ישראל, ארגן הממשל קואליציה בינלאומית למנוע פגיעה חמורה בישראל, מחשש שפגיעה כזו תוביל לתקיפה הרסנית על איראן, ובכל פעם דאג שתגובת ישראל תהיה מידתית בהתאמה.

במזרח התיכון, ככל שהכוונות טובות יותר, הדרך לגהינום מהירה יותר

התוצאה הייתה הרת אסון לישראל, וגם לארצות הברית: במקום לייצר איזונים, עודדה ארצות הברית סוכן כאוס אדיר ממדים שיצא משליטה, ותכנן את 'הקרסת' ישראל בהתקפה סימולטנית מתוכננת מכל עבריה... כך, במקום ליצור איזונים שיאפשרו לכוחות אמריקנים לצאת מהאזור, מצאה עצמה ארה"ב מעורבת בלחימה.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על דוקטרינה - תפיסת הפעלה ארגונית.
• אוסף המאמרים אודות 'הרתעה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'דוקטרינת ההרתעה', סוד הכשל הצה"לי.
• הרחבת המושג: 'כאוס'.
• הרחבת המושג 'ניצחון'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), אוסף המאמרים על דוקטרינה - תפיסת הפעלה ארגונית, ייצור ידע, 24/9/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), 'דוקטרינת ההרתעה', סוד הכשל הצה"לי, ייצור ידע, 12/9/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.