תקציר: בעת האחרונה - בעיקר במהלך מלחמת חרבות ברזל - התפרסמו השוואות רבות בין צ'רצ'יל לנתניהו בתחומים שונים. יש שרווים מהם נחת (נתניהו בוודאי...). אחרים מלעיגים. המאמר הזה מוקדש לדמיון ביחסיהם של המנהיגים עם האליטות הביטחוניות שלהם. שניהם זכו/זוכים לבוז ולתיעוב מראשי המערכת שניסו להכשילם, אבל הצליחו/מצליחים לשמר את מעמדם באמצעות יכולת הנהגה כריזמטית, ואמונה בלתי מתפשרת בדרכם.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

בעת האחרונה - בעיקר במהלך מלחמת חרבות ברזל - התפרסמו השוואות רבות בין צ'רצ'יל לנתניהו בתחומים שונים. יש שרווים מהם נחת (נתניהו בוודאי...). אחרים מלעיגים, ומדגישים את ההבדלים רבים בין שני המנהיגים, הן מבחינת הרקע האישי והן מבחינת האתגרים שעמדו בפניהם.

אבל עצם העיסוק בכך מוכיח שתחומי הדמיון אינם מעטים. למשל:

• כישורי רטוריקה: שניהם ידועים בכושר הנאום שלהם וביכולתם לשבות את לב הקהל.
• מנהיגות בתקופות משבר: צ'רצ'יל הנהיג את בריטניה במלחמת העולם השנייה, ונתניהו מנהיג את ישראל בתקופה של איומים ביטחוניים רבים.
• תדמית של "מדינאי בעל חזון": שניהם נתפסים כמנהיגים בעלי חזון ארוך טווח ויכולת ניתוח אסטרטגית.
• יחסים מורכבים עם העולם: שניהם נודעו בגישתם הנחרצת וביחסים מורכבים עם מנהיגים אחרים ועם התקשורת.
• שנאת האליטה, והתקשורת הנשלטת על ידה: במאתר קודם כבר תיארתי, כיצד תיעבה האליטה הבריטית את וינסטון צ'רצ'יל, בחודשים הראשונים להונתו, וכיצד עשתה הכל כדי להביא לכניעה לגרמניה הנאצית [להרחבה ראו את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: עלייתה ונפילתה של האליטה הפרו-נאצית של בריטניה, מקרה בוחן ולקחיו].
• שימוש במערכת האכיפה: שניהם טוענים כי האליטה מנסה להפילם דרך מערכת המשפט.
• המדיניות הביטחונית של ישראל: בשניהם הוטחה/מוטחת ביקורת על חלק מהחלטותים במהלך המלחמה.
• היחסים עם ארצות הברית: לשניהם יחסים מתוחים ומורכבים עם נשיאי ארצות הברית, שהיא בעלת בריתם היחידה.

הנה למשל קריקטורה מהעיתונות הבריטית, בתחילת 'הקרב על בריטניה', שתעורר בוודאי אצל חלק מכם קווי דמיון: מפגינים פייסנים שנושאים שלטים: "הסכם עם היטלר עכשיו!" (נשמע מוכר?), ואיש ההגנה האווירית מצביע על המפציצים הנאצים ואומר למפגין: "נסה לשאת ולתת עם אלה"...

במאמר הזה אתמקד בקו דמיון נוסף בין שני האישים: בבוז ובשנאה שחשו/חשים כלפיהם אנשי האליטה הביטחונית:

בימים אלה, כשסגל הפיקוד של צה"ל ושל שב"כ מהווים קן של מרי נגד הממשלה והעומד בראשה, ועושים ככל שביכולתם שישראל תוותר על המלחמה ותמלא את דרישות חמאס, קשה שלא לזהות את הדמיון בין המצב שבו נתון נתניהו, למצבו של צ'רצ'יל מול האליטה הצבאית שלו באותם ימים. כמו נתניהו, 'זכה' צ'רצ'יל להתנגדות גלויה מהממסד הביטחוני - שהיה מחובר לאליטה השונאת אותו ובזה לו - וראה בצ'רצ'יל דמות שנויה במחלוקת ובלתי צפויה.

האליטה הצבאית הבריטית, כמו האליטה הפוליטית, כללה דמויות שהאמינו שיש לנסות להגיע להסדר עם גרמניה הנאצית. גישתו של צ'רצ'יל, שהתנגדה נחרצות לכל פשרה עם היטלר, עמדה בניגוד לגישות פרגמטיות ששררו בקרב חלק מהגנרלים. הם חששו שהמדיניות האגרסיבית של צ'רצ'יל תוביל את בריטניה להרס מוחלט, במיוחד כאשר האימפריה הבריטית הייתה פרוסה על פני שטחים עצומים ונדרשה להגן עליהם.

עוד לפני מינויו לראש ממשלה, צ'רצ'יל כבר רכש מוניטין מעורב בקרב הממסד הצבאי. תפקידו כאחראי על המבצע הכושל בגליפולי במהלך מלחמת העולם הראשונה נחשב בעיני רבים כעדות לאימפולסיביות ולחוסר שיקול דעת אסטרטגי. ההחלטה לשלוח כוחות גדולים למבצע שנכשל באבידות כבדות ערערה את אמון הקצינים הבכירים ביכולותיו לקבל החלטות מושכלות בזמנים קריטיים.

בנוסף, סגנונו האישי של צ'רצ'יל - חוסר סבלנות, נטייתו להיכנס לפרטי פרטים, ואופיו הדומיננטי - נתפסו כמטרידים על ידי מפקדים צבאיים שהיו רגילים לאוטונומיה רבה בהחלטותיהם.

התנגדות מעשית: ניסיונות להכשיל את צ'רצ'יל

במהלך חודשי כהונתו הראשונים, האליטה הצבאית לא רק התנגדה לצ'רצ'יל, אלא אף ניסתה להכשילו במספר אופנים. היו גנרלים שסירבו להעביר לו מידע קריטי או להוציא לפועל פקודות ישירות, בטענה כי אלו מסכנות את הכוחות בשטח. במקרים מסוימים, קצינים בכירים ניסו לעקוף את סמכותו של צ'רצ'יל ולהשפיע על קובעי מדיניות אחרים כדי לבלום יוזמות שהוא קידם (נשמע מוכר?).

אחת הדוגמאות הבולטות להתנגדויות שעורר צ'רצ'יל, היו הצעותיו לקדם מבצעי התקפה נועזים, בתנאים שנחשבו מסוכנים מדי. האליטה הצבאית ניצלה את חששותיהם של חברי קבינט כדי לעכב מבצעים חשובים ולערער על החלטותיו של צ'רצ'יל. כמו כן, היו דיווחים על כך שחלק מהגנרלים השתמשו בפקפוק ביכולותיו האישיות כדי לעודד שיחות על הצורך בהחלפתו.

עם כניסתו לתפקיד, צ'רצ'יל נאלץ להתמודד עם משבר דנקירק, שבו כוחות בריטיים רבים עמדו בפני סכנת השמדה בחוף צרפת. צ'רצ'יל דרש לבצע מבצעי חילוץ נועזים תוך הסתכנות באובדן נכסים צבאיים יקרים, בעוד רבים במטה הכללי העדיפו אסטרטגיות שמרניות יותר. ראייתו של צ'רצ'יל את המצב כחלק ממערכה כוללת, שבה יש להקריב נכסים מסוימים כדי לשמר את המורל הלאומי ואת הברית עם צרפת, לא התקבלה תמיד בהבנה בקרב הקצונה הבכירה.

במהלך החודשים הראשונים לכהונתו, צ'רצ'יל נכנס לעימותים תכופים עם ראשי המטות המשולבים, במיוחד בנוגע להקצאת משאבים אסטרטגיים. לדוגמה, הוויכוחים סביב הפניית כוחות למזרח התיכון לעומת שמירתם להגנה על איי הבית חשפו פערים משמעותיים בגישות האסטרטגיות. צ'רצ'יל ראה במזרח התיכון חזית קריטית להגנה על נתיבי סחר ונפט, בעוד אחרים בממסד הצבאי העדיפו להתמקד בהגנה ישירה על בריטניה עצמה.

ככל שנטה גלגל המזל במלחמה לטובתו, ככל שהתקבע מעמדו בדעת הקהל, וככל שהצליח להחליף מפקדים לכאלה שקיבלו את מרותו וידעו להשלימו, הלכה ההתנגדות אליו ונחלשה. צ'רצ'יל הצליח לבסס את מנהיגותו למרות ההתנגדות, בזכות אישיותו הכריזמטית, כושר הביטוי יוצא הדופן שלו, והיכולת לשכנע את הציבור והפרלמנט בצדקת דרכו. הוא בנה קשרים אישיים עם כמה מהגנרלים המשפיעים, כמו גנרל אלן ברוק, ראש המטה הכללי, שהיה אמנם מבקר חריף שלו, אך למד לעבוד עמו בשיתוף פעולה לאורך המלחמה. הבנתו של צ'רצ'יל את הצורך במורל גבוה ובשימוש בתעמולה יעילה, חיזקה את מעמדו הציבורי, ובסופו של דבר אילצה גם את הממסד הצבאי לקבל את הנהגתו, למרות חילוקי הדעות.

לסיכום

התנגדות האליטה הצבאית לוינסטון צ'רצ'יל בתחילת כהונתו כראש ממשלה לא נבעה רק ממחלוקות טקטיות ואסטרטגיות, אלא גם מחששות עמוקים לגבי סגנון ההנהגה שלו ומורשת החלטותיו בעבר. במובנים רבים, ההתנגדות הזו מזכירה את העוינות כלפי בנימין נתניהו מצד חלקים מממסדים פוליטיים וצבאיים, אך כמו צ'רצ'יל, גם נתניהו מצליח עד כה לשמר את מעמדו באמצעות יכולת הנהגה כריזמטית ואמונה בלתי מתפשרת בדרכו. לאחר שיסיימו הרמטכ"ל וראש השב"כ את תפקידם, יוצבו במקומם מן הסתם אנשים שיתאימו יותר לעבודה משותפת, והמתח ההדדי ירפה.

[לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: עלייתה ונפילתה של האליטה הפרו-נאצית של בריטניה, מקרה בוחן ולקחיו.
• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• אוסך המאמרים: 'הכל על מנהיגות'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), עלייתה ונפילתה של האליטה הפרו-נאצית של בריטניה, מקרה בוחן ולקחיו, ייצור ידע, 21/2/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי, שרית משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.