תקציר: מה עוד לא נכתב וצולם על הטירלול הפרוגרסיבי המערבי, שהשמאל הישראלי ראה בו בטעות אובייקט לחיקוי, ושמאיים להכחיד את התרבות המערבית? הדף הזה מביא לכם את האוסף הרביעי של כרזות שפורסמו על התופעה והשלכותיה... אתם מוזמנים להוסיף!

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

הדף הזה מביא לכם את האוסף הרביעי של כרזות, צילומים וסרטונים, המציג את הטירלול הפרוגרסיבי המערבי, שהשמאל הישראלי ראה בו בטעות אובייקט לחיקוי, ושמאיים להכחיד את התרבות המערבית.

אתם מוזמנים לתרום עוד...

[כרזות, תמונות וסרטונים שבעל הזכויות שבהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com] 

*  *  *

כרזה ראשונה בראש הדף של RadioGenoa: כשהאבות נכנסים להיריון...

הספר שעל הכריכה נקרא "In My Daddy's Belly" ("בבטן של אבא שלי"), מאת לוגן בראון. הוא מספר על חווייתו של אב טרנסג'נדר הנכנס להריון ויולד ילד. הכריכה מציגה איור של שני דמויות - גבר עם בטן הריונית וילד מחבק אותו. בפינה העליונה יש כיתוב המציין שהסיפור מבוסס על משפחה אמיתית, וישנן גם עצות להורים, משאבים ומענה לשאלות נפוצות בנוגע להריון של אב טרנסג'נדר. כן, זה אפשרי ומתקיים במציאות. גבר טרנסג'נדר הוא אדם שנולד במין נקבה אך מזדהה כגבר. אם גבר טרנסג'נדר לא עבר ניתוח להסרת הרחם והשחלות, הוא עדיין מסוגל להיכנס להריון וללדת, במידה ומבנה גופו תומך בכך מבחינה ביולוגית. תהליך זה מצריך לעיתים התאמות הורמונליות (כגון הפסקת טיפול בטסטוסטרון אם קיים), אך במקרים מסוימים גברים טרנסג'נדרים בוחרים להיכנס להריון וללדת בעצמם.

בשנים האחרונות נרשמו מספר מקרים של גברים טרנסג'נדרים שילדו, והנושא החל לקבל יותר חשיפה בתקשורת ובתרבות ה- WOKE.

*  *  *

כרזה שנייה: דף הטוויטר של יוסף חדד: פרוגרסיביים אוהבים אדידס. גם אנחנו?

אדידס החליטה לחלוק כבוד לנעליים שהושקו לראשונה באולימפיאדת מינכן ב-1972… אותם משחקים אולימפיים שבמהלכם נרצחו 11 ספורטאים ישראלים על ידי טרוריסטים פלסטינים בטבח- ומי נשכר לדגמן את הנעליים הללו?! בלה חדיד, התומכת במחבלי חמאס שביצעו טבח בישראל רק לפני 9 חודשים…

כרזה שלישית בדף הטוויטר של Johnny Midnight: תנחשו למה התקשורת העלימה את התמונה הזו של המתנקש בדונלד טראמפ?

כרזה רביעית בדף הטוויטר של James Woods: ככה הם רוצים לנצח מלחמות?

כרזה חמישית: דף הטוויטר של Liza Rosen: הפמיניסטיות הישראליות יכולות להירגע. יש כבר מישהו באו"ם שידאג לזכויותיהן!

זו לא בדיחה: האו"ם, שמגנה בעקביות את ישראל כמפרה היחידה בעולם של זכויות נשים, מינה את איראן לוועדה להגנה על זכויות הנשים, לשמש כלב שמירה בינלאומי לזכויות נשים. אפשר עכשיו סוף סוף להירגע. יש כתובת לטענותינו על אפליית הנשים הישראליות!

איך זה קורה? בעולם הפרוגרסיבי, האיראנים בצד של הטובים... ויש פה גם אידיאולוגיה הקרויה 'סובלנות מבחינה'...

• המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: סובלנות מבחינה וסובלנות דכאנית בשירות ה- WOKE

כרזה שישית: תגידו, הופתעתם כשאימאן חליף זכתה במדליית הזהב באגרוף באולימפיאדה?

כרזה שביעית בדף הטוויטר של Salwan Momika: התנוונות מאבקי השמאל המערבי

1. 1950: זה השמאל הישן, שהתמקד במאבקים של מעמד הפועלים והאיכרים. אז נלחמו תנועות שמאל ברחבי העולם לשפר את התנאים הכלכליים של המעמד הנמוך, ועסקו בעיקר בנושאים של חלוקה צודקת של המשאבים והמאבק נגד דיכוי כלכלי.
2. 1970: הדמות השנייה מייצגת את שנות השיא של התנועות הסוציאליסטיות והקומוניסטיות. זהו ייצוג של תקופה שבה העבודה המאורגנת והתעשייה היו במרכז העשייה השמאלית, עם דגש על מאבקי זכויות פועלים והמלחמה בקפיטליזם התעשייתי.
3. 2000: הדמות הלבושה בחליפת עסקים מייצגת את התפנית לכיוון ניאו-ליברליזם או קפיטליזם, כאשר במקום להילחם במערכת הקפיטליסטית, נראה שהשמאל השתלב בה. אולי יש כאן רמז לביקורת על כך שתנועות השמאל התרחקו ממאבקים עממיים והתמקדו יותר בעשייה במסגרת הממסד הכלכלי הקיים.
4. 2023: וכשהופכים שבעים מתנוונים... נעלמו המבקים המעמדיים והכלכליים... הדמות האחרונה ההזויה, בלבוש הפרובוקטיבי נראית כהתייחסות לאקטיביזם של זהויות, כשבידה דגל פלסטין ומניפה בצבעי הקשת – רפרנס ברור לנושאים של זכויות להט"ב ותמיכה במאבק הפלסטיני.

כרזה שמינית: למה מפגיני ה- WOKE במערב משחיתים רכוש של חפים מפשע?

1. כעס ותסכול חברתי: ה- WOKE יונק את שורשיו מהאנרכיזם והכעס והתסכול על הסדר הקיים הוא חלק בלתי נפרד ממנו: אי-שוויון חברתי, גזענות, אפליה כלכלית ו/או תחושה כללית של חוסר צדק.
2. אסטרטגיה של תשומת לב: השחתת רכוש לעיתים נתפסת כדרך למשוך תשומת לב תקשורתית. מפגינים מבינים שאירועים שכוללים הרס והשחתה יזכו לכיסוי נרחב בתקשורת, מה שיכול להאיץ את הדיון הציבורי סביב הנושאים שהם מוחים עליהם. עבורם, המטרה היא ליצור זעזוע ולהדגיש את חומרת המצב.
3. תחושת חוסר אונים: לעיתים, כשקבוצות חשות שאין להן כוח פוליטי או קול משמעותי מספיק, הן פונות לפעולות קיצוניות כדי לבטא את תסכולן. השחתת רכוש היא דרך לסמן התנגדות למערכת ולדחוף לשינוי בכוח. ה"הפגנה" הופכת לכלי של מי שמרגיש מודר או נרמס בידי הממסד.
4. אנרכיזם וקריאה לשינוי רדיקלי: חלק מהמפגינים עשויים לדגול באנרכיזם או בפירוק המערכת הנוכחית. עבורם, השחתת רכוש היא דרך לסמל את סיום השיטה הקיימת והתחלת שינוי חברתי רדיקלי. הם לא רואים את ההשחתה כאלימות כלפי אזרחים תמימים, אלא כהתנגדות למבנים הכלכליים, כמו רכוש פרטי, אותם הם רואים כחלק מהבעיה.
5. דינמיקה של המון: בפסיכולוגיה של המונים, כאשר אנשים נמצאים בקבוצה גדולה, הם נוטים להתנהג בצורה שונה מאשר היו מתנהגים כאינדיבידואלים. בקבוצות כאלה יש נטייה לאבד את התחושה האישית של אחריות, מה שיכול להוביל להתפרצויות אלימות או הרסניות ללא מחשבה על ההשלכות.

כרזה תשיעית בדף הטוויטר של Desiree Rugani: מופע WOKE למען פלסטין: מתחייב סבב הופעות במדינות הים התיכון!

כרזה עשירית מדף הטוויטר של Wall Street Mav: צרה ושמה מוסדות החינוך של ה- WOKE

קריקטורה עצובה על מצבם של מוסדות החינוך שנפלו לידי ה- WOKE הפרוגרסיבי, והם בוגדים בייעודם, ומדכאים יצירתיות ואינטליגנציה. תהליך "עיבוד" התלמידים משאיר אותם כגרסאות סטנדרטיות ואחידות, "פס ייצור", שמניב מוצרים אחידים ללא גיוון או ערך אישי.

בצד שמאל של הקריקטורה נראים ילדים שמחים, צבעוניים ויצירתיים שנכנסים למוסדות החינוך של ה- WOKE. המכונה מתוארת כמערכת מכנית שנועדה "לעבד" את הילדים הללו. לצד המכונה נראים שני צינורות שמהם 'יוצא'נשפכים' היצירתיות והאינטליגנציה. בצד הימני יוצאים בוגרי האוניברסיטה, כדמויות אחידות, שעברו תהליך דה-פרסונליזציה והפכו ל"תוצרים" אחידים של המערכת. הן לבושות גלימות שחורות, עם משקפיים אדומים, הבעות כעוסות או אטומות, ותעודות בידם.

תחשבו על תיכוני ה- WOKE בתל אביב. תחשבו על האקדמיה שלנו!

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• מאמרו של פנחס יחזקאלי: התעללות בלהט"ב בקהילות מוסלמיות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2024), התעללות בלהט"ב בקהילות מוסלמיות, ייצור ידע, 29/2/24.