גרשון הכהן: מה כדאי ללמוד מלחימת המורדים נגד אסד

תקציר: מתקפת הפתע של המורדים בוודאי מחייבת את ישראל במעקב צבאי אחראי. אבל השיעור העיקרי שמלמדת מתקפת הפתע מתחיל במבט כולל על ההיגיון האסטרטגי שמניע את אזור המזרח התיכון. הלקח - שרבים במערב מסרבים לקבל - מצביע על הדינמיקה המחוללת באזור אי יציבות מתמדת, כנובעת מהתנהלות האזור בדפוסי מערכת אקולוגית.

[בתמונה: כוחות של המורדים הסוריים... המקור: דף הטוויטר של Thomas van Linge. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה: כוחות של המורדים הסוריים... המקור: דף הטוויטר של Thomas van Linge. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
לוגו העיתון מקור ראשון
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

המאמר ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 6/12/24. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

מתקפת הפתע של המורדים בוודאי מחייבת את ישראל במעקב צבאי אחראי. אבל השיעור העיקרי שמלמדת מתקפת הפתע מתחיל במבט כולל על ההיגיון האסטרטגי שמניע את אזור המזרח התיכון.

הלקח - שרבים במערב מסרבים לקבל - מצביע על הדינאמיות המחוללת באזור אי יציבות מתמדת, כנובעת מהתנהלות האזור בדפוסי מערכת אקולוגית. בעשורים האחרונים זכו מערכות אקולוגיות למיקוד מחקרי. כיום, כולם מבינים  כי מערכת מורכבת מהסוג הזה, רגישה ביותר לכל שינוי קטן באחד מגורמי המערכת. עליה בגידול הבקר לדוגמה, משפיעה ישירות על התרחבות החור באוזון ועל מצב האקלים על פני כדור הארץ.  

[בתמונה: המורדים הסוריים בכלי התמרון השכיח כל כך בעת האחרונה במזרח התיכון: הטויוטות... המקור: דף הטוויטר של 𝗡𝗶𝗼𝗵 𝗕𝗲𝗿𝗴. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה: המורדים הסוריים בכלי התמרון השכיח כל כך בעת האחרונה במזרח התיכון: הטויוטות... המקור: דף הטוויטר של 𝗡𝗶𝗼𝗵 𝗕𝗲𝗿𝗴. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

'מערכת אקולוגית' מהי?

מקורו של המונח "מערכת אקולוגית" הוא מתחום הביולוגיה והאקולוגיה, אך הוא שימש השראה גם לתחומים אחרים, כולל תורת המערכות המורכבות (complex systems theory). בתורת המערכות המורכבות מתייחסים לאינטראקציות בין מרכיבים רבים, שלעיתים קרובות נראות כאקראיות אך מייצרות דפוסים ותופעות מתואמות בקנה מידה רחב. במערכות מורכבות, כמו מערכות אקולוגיות, קיימים לולאות משוב, חיוביות ושליליות, שיכולות להגביר או לרסן שינויים במערכת. לולאות אלו הן חלק חשוב מהדינמיקה של המערכת ותורמות ליציבותה או לחוסר יציבותה. בשל כל אלה,

ההשוואה בין מערכת אקולוגית לבין דינמיקות של אי-יציבות במזרח התיכון נובעת מהאופן שבו מערכות מורכבות מתנהלות: הקשר בין סיבה לתוצאה אינו תמיד ליניארי. כל שינוי, אפילו קטן, יכול להשפיע בצורה משמעותית על כלל המערכת, ולגרום לתגובות נרחבות ולא צפויות, או להיפך: שינוי גדול יכול לגרום לתוצאה קטנה. מדובר בחשיבה מערכתית, שבה לא ניתן להתבונן על תהליכים מקומיים, בלי להבין שהם משולבים בתהליכים רחבים יותר.

כדאי להסביר כי ההיפך הרעיוני של מערכת אקולוגית ניתן לייצוג במערכת רכבות משוכללת. במערכת הרכבות יציבות התפעול מתוכננת ומנוהלת בתכנון לינארי הנדסי. במערכת אקולוגית לעומת זאת, היציבות היא תוצאה של שיווי משקל מערכתי והוא תמיד ארעי ורגיש לשינויים (ראו התמונה למטה). גם המצב האזורי במזרח התיכון, מבטא הגיון של מערכת אקולוגית, מה שמסביר כיצד שינוי במערכת הכוחות באחד האזורים, כמו שינוי בכוחו של חיזבאללה בלבנון, מחולל שינוי באזורים אחרים בדינמיקה שמוציאה את המערכת כולה משיווי משקל.

בדיוק בשל כך, מתוך שאיפת התרבות המערבית לכינון  מציאות של יציבות בת קיימא, היא מתקשה לקבל שהמצב האזורי במזרח התיכון - כנתון במערכת היחסים בין חמולות, שבטים וארגוני טרור רדיקליים -  מתהווה מטבעו במערכת שמתנהלת בדינמיקה של מערכת אקולוגית.

אלה התנאים בהם התפרצה מתקפת המורדים הסונית למלחמה נגד שליטת צבא אסאד והמליציות השיעיות בצפון סוריה במרחב חאלב. הישגי המלחמה הישראלית  נגד חיזבאללה בלבנון וגם נגד חמאס ברצועת עזה, חוללו  במערכת תנאים חדשים שסימנו הזדמנות לפריצה מחודשת של מלחמת האזרחים בסוריה.

[בתמונה: העולם - על פי פרדיגמת החשיבה המערבת - נראה כרכבת על מסילה, שאם הייתה תאונה, יש להשיב את המערכת למסלולה התקין היציב. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי WikiImages לאתר Pixabay]
[בתמונה: העולם - על פי פרדיגמת החשיבה המערבת - נראה כרכבת על מסילה, שאם הייתה תאונה, יש להשיב את המערכת למסלולה התקין היציב. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי WikiImages לאתר Pixabay]

'הודנא' ומשמעותה במזרח התיכון

גורם יסוד אזורי לחיפוש מתמיד של גורמי המערכת במזרח התיכון, אחר הזדמנויות ללחימה חדשה, טמון בכך שמצבי רגיעה נתפסים מיסודם כארעיים, סוג של 'הודנה'. מה שאומר שלפי שעה  מכירים שלא נכון להמשיך להילחם. אבל ברגע של תפנית בנסיבות האזוריות הכול עומד לבחינה מחדש. איש המערב במבטו על הדינמיקה המזרח תיכונית,  נאחז באמונה שגם אם ההודנה מתחילה עבור איש המזרח התיכון  בהגיון ארעי, בכל זאת, מרגע שתתבסס היציבות שוב לא יהיה קיים רצון לנטוש אותה בחזרה אל מצב הלחימה. מה שאיש המערב אינו מביו הוא שמדובר באנשי אמונה. ועל חלומות דתיים לא מנהלים משא ומתן.

התורכים חולמים על שיבה אל מרחבי האימפריה העותמנית. לחאלב היה בעבר תפקיד כלכלי וסמלי מרכזי בקשר אל עריי עמק חראן בתורכיה בהן העיר שלי עורפה. מוחמד עלי שליט מצרים, שאף  אחרי נסיגת נפוליון ממצרים וארץ ישראל, להרחיב שליטתו מארץ ישראל עד חאלב. בשנים  1839-1941 התנהלה באזור המלחמה המצרית-עותמנית השנייה. בסיוע הבריטים העותמנים הביסו את צבא מצרים והדפו אותו מאזור חאלב  עד פאתי סיני.  סוריה הגדולה שהתפרסה עד ארץ ישראל, חזרה לשליטת העותמנים. אל הסדר האזורי הזה שואפת תורכיה גם היום והמאבק מתחיל מבחינתם בחאלב. .

הסוגיה משמעותית הרבה יותר מזיכרונות עבר. לעבר באזור הזה, יש נוכחות מעשית בהנעת מאבקים דתיים ולאומיים. כך למשל למדתי בביקור בביתן האיראני בתערוכת אקספו בשנחאי,  מול כניסת המבקרים, הוצגה  על כל הקיר מפת האימפריה הפרסית מימי דרייווש בסוג של הצהרה כי אל העבר המפואר הזה במרחבי המזרח התיכון, שואפת איראן לשוב. זהו הכוח המניע באזור, גם לגבולות שזכו לתוקף בינלאומי דוגמת גבולות סייקס פיקו,  אין במזרח התיכון תוקף שגובר על חלומות  דתיים ולאומיים. חלומות אינם דועכים,    הם רק ממתינים להזדמנות נכונה.

לאמריקאים שממשיכים לבקש כאן סדר אזורי יציב ובר קיימא, כדאי להציע לחשוב על המצב כמו על סופות ההוריקן שמתפרצות מן האוקיינוסים ומכות את היבשת מתוך מערכת כוחות שאינה בשליטת האדם. לא שאין יכולות לריסון והשהיית מאבקים בכאוס האזורי במזרח התיכון, אבל גם בהסדרים שנראים כמבטיחים סוג של יציבות ורגיעה, יש רגישות מתמדת לגורמי מערכת בלתי צפויים.

מתקפת המורדים מלמדת לקח טקטי חשוב גם על מאפייני המלחמה החדשה. כמו בשבעה באוקטובר ראינו התפרצות של קרב תנועה מהיר, על בסיס כלים אזרחיים בהם אופנועים, רכבי שטח, טנדרים, בקבוצות ניידות וזריזות.

כל מי שמבטיח מדינה פלסטינית שתהיה מפורזת, בוודאי לא יכול למנוע מהמדינה הפלסטינית  רכש אופנועים ורכבי שטח. ראוי למדינת ישראל לדמיין כיצד נראית פריצת קבוצת סער על אופנועים וג'יפים שפורצת בהפתעה מטול כרם-קלקיליה  לביתור רצועת החוף.

הפעם תודה לאל מדינת ישראל רק צופה מהצד בשיעור הזה בחאלב, אולם יש להפנים כי צה"ל עם כל עצמתו אינו יכול להבטיח עליונות מוחצת בכל הקשר.

[בתמונה: הכוחות המורדים הסוריה... המקור: דף הטוויטר של WarMonitor. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה: הכוחות המורדים הסוריה... המקור: דף הטוויטר של WarMonitor. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

2 thoughts on “גרשון הכהן: מה כדאי ללמוד מלחימת המורדים נגד אסד

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: המערכת האקולוגית (האקו סיסטם): המערכת המורכבת האולטימטיבית | ייצור ידע

  2. Pingback: גרשון הכהן: ארץ ישראל היא מערכת אקולוגית אחת! | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *