כרזות וממים אינטרנטיים הם סוג של תוכן - לרוב תמונה אוסרטון או המלווים במשפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט, חלקם ויראליים, חלקם פחות. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני. דף זה מציג את תרומתנו הצנועה בסוגייה זו, להיום.

כרזות ליום ה- 11 בינואר

רק ילך הרמטכ"ל ושיטפון המידע יפרוץ החוצה

אי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן, וימיו של הרמטכ"ל - שאיבד את כבודו בעיני מפקדים וחיילים כאחד - ספורים בתפקידו. יחסי העבודה בצבא קרובים לרתיחה. הכל מבעבע. ברגע שהרמטכ"ל יעזוב, יתחיל פרץ המידע לזרום החוצה...

נקמתו של אמיר ברעם בהרצי הלוי

הרצי הלוי לא עשה חיים קלים לאמיר ברעם כסגנו. תמיר מורג חשף ב- 18 ביוני 2024 מעט מהיחסים העכורים ביניהם, וההדרה שעבר. החשיפה לוותה בשלל הכחשות מצד דובר צה"ל שבחוסר האמינות המאפיין אותו שיקר ביודעין, וכינה את הדברים "שקר מוחלט". זאת למרות שכל מי שמכיר קצת את המתרחש במסדרונות המטה הכללי ידע את האמת.

אבל 'אין ארוחות חינם', ועתה הגיע תורו של ברעם לגמול להלוי, שנאבק למשוך עוד ועוד מהקדנציה הדולפת שלו מול שר לעומתי שנחוש לסלקו. בעזיבתו, ערער ברעם עוד יותר את סירת הרמטכ"ל הטובעת, ואותת לו כי זמנו עבר סופית.

יצוין כי למעט הקליקה העוטפת את הלוי, מעטים בצה"ל יזילו דמעה על לכתו. להיפך. מיד עם עזיבתו יתחילו הסיפורים לדלוף החוצה, ומה שמסתובב בתוך מערכת הביטחון, יהפוך לנחלת הכלל.

מה גורם לפירומנים בלוס אנג'לס להתעורר?

תופעה מוכרת: אש גדולה מושכת פירומנים כמו מגנט... שריפות הענק בלוס אנג'לס מושכים עוד ועוד פירומנים להצית עוד ועוד שריפות. עד כה נתפסו חמישה כאלה. מה גורם להם לשרוף?

פִּירוֹמַנְיָה (Pyromania) היא הפרעה נפשית, שסממנה הוא דחף להצית אש ולחולל שרפות. במקור, פירומן (או מַצִּיתָן) עושה זאת רק כדי להפיק הנאה מעצם מעשה ההצתה; אולם מבעירי בערות רבים עושים זאת מסיבות רציונליות לחלוטין: מטרור, דרך מיקוד המודעות הציבורית בסוגיה מסוימת, ועד לטשטוש עקבות בעזרת האש...

• המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: אש, פירומנים ומבעירי בערות לסוגיהם, באתר 'ייצור ידע'.

כרזות ליום ה- 10 בינואר

ממש לא ניצחון מוחץ. רק שלב נוסף בהרתעה ובהתשה של אנשי ימין

הצהלות בימין - על כך שלא התקבלה דרישת ברסלר לפיצוי באחת מתביעות הדיבה שהגישה - מחטיאות את מטרת התביעות הרבות המוגשות ע"י אנשי המחאה בגין הוצאת לשון הרע. המטרה אינה לנצח (אם כי טוב כשמנצחים). העונש הגדול ביותר לנתבע הוא הכסף שהוא משלם לעורך הדין שלו (עשרות אלפי ש"ח ואף יותר), הזמן שהוא מבזבז, המתח והעצבים.

'מהצד השני של הגבעה' יש מערכת משומנת שתובעת ומגנה על אנשיה בהתנדבות. הימין צריך להתארגן באותה שיטה: תרומות כסף, ומתן הגנה טובה חינם לנתבעים. רק אז, זה יהיה 'משחק שקול', ויקטן החשק לתבוע...

דף הטוויטר של The Tyrannists’ Plan: רק בוגדים מסייעים לפולשים!

הרוחות בבריטניה סוערות, אחרי שמפלגת הלייבור השלטת הצליחה להסיר מסדר היום את ההצעה שהעלו השמרנים לוועדת החקירה הממלכתית בסוגיית 'כנופיות הפדופילים המוסלמיות' ("Grooming Gangs"). פרשות אלה כוללות ניצול מיני שיטתי של נערות צעירות, שבוצע על ידי קבוצות גברים, בעיקר ממוצא פקיסטני או דרום-אסיאתי, תוך טיוח המקרים ע"י רשויות האכיפה והאשמת הקרבנות.

הכרזה הזו "רק בוגדים מסייעים לפולשים" היא כרזה ישנה ממלחמת העולם השנייה מתקופת הקרב על בריטניה. היא הייתה חלק ממאמץ התעמולה הפנימי, שנועד להרתיע אזרחים משיתוף פעולה עם האויב ולהדגיש את החובה הפטריוטית להתנגד לפולשים. היום, משתמש בה הימין הבריטי, בהקשרים של התנגדות להגירה בלתי חוקית או למדיניות הגירה ליברלית, תוך הצגת המהגרים כ'נאצים' שפלשו לבריטניה, והצגת המסייעים להם כ"בוגדים" הפוגעים באינטרסים הלאומיים.

המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: כשהמפגינים בבריטניה זועקים נגד ה'כיבוש', הם מתכוונים לעצמם. לא אלינו!

המחאה מציגה: הבן את אויבך כי הוא ממש כמוך. הנה, ה- 7/10 זה בכלל בגללנו!

הנה שחר מור (זהירו): "שחררנו את נועה ארגמני, נכון? הרי בשביל לשחרר אנשים שלנו שנמצאים עכשיו בשבי, בכלא, ועוברים עינויים, אנחנו צריכים לקחת צעדים נואשים. מותר לנו גם להרוג אזרחים בשביל זה, אנחנו מצילים פה את החיים של האזרחים שלנו. אנחנו נלחמים לשחרר פה את השבויים שלנו... אבל תגידו, מהצד השני, כל השביעי לאוקטובר לא היה מן מבצע שכזה? מבצע שנועד לשחרר את האסירים שלהם ובמבצע כזה, אם לצד הישראלי מותר להרוג פי 100, אז זו הנורמה." הבנתם?

זו תרבות האשמה של האליטה, טמבל! היא אינה רק תגובה רגשית ספונטנית, אלא תוצר של דיסוננס קוגניטיבי בקרב האליטה, המשמשת מנגנון לפתרון הסתירה המובנית, בין אורחות חייהם האמידים לבין הסבל המתפשט שחווים אחרים.

אז אם הם מצליחים להבין כל כך טוב את האויב, למה אינם מצליחים להבין אותנו? כי מטבע הדברים, ההבנה המופלגת הזו אינה מופנית כלפי אלה המסכנים אותם, ומבקשים לתפוס את מקומם.

• המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: תרבות האשמה והדיסוננס הקוגניטיבי של האליטות*

דף הטוויטר של ד"ר גדי טאוב: הגלגל מתהפך

מערכות מורכבות תמיד מתהפכות. זוכרים? ה- WOKE העולמי - שחתר תחת ריבונותן של מדינות - הולך ומתכווץ, והאוויר החם יוצא ממנו... המערכת תתהפך שוב כדרכה, אבל עד אז, נרוויח כמה שנים של נחת שבהן נצליח אולי לעצב מציאות נוחה יותר עבורנו...

דף הטוויטר של Hugo Tremblay: רקוויאם לכהונת ג'סטין טרודו כראש ממשלת קנדה

ראש ממשלת קנדה, המנהיג הוותיק ביותר ב־G7, התפטר ב- 7 בינואר 2024, על רקע צניחה חדה בפופולריות שלו של מפלגתו, ובצדק רב. לא רק שכלכלת קנדה לא הצליחה להתאושש מהקורונה, טרודו פתח את שעריה וקלט כ־3 מיליון מהגרים בשלוש השנים האחרונות, מה שהקריס את השירותים הממשלתיים, ואת שוק הדיור ושירותי הבריאות.

במם שהועלה לטוויטר ב- 8 בינואר 2024 (ראו למטה), נראה ראש ממשלת קנדה טרודו נואם את נאום ההתפטרות שלו לצלילי כינורו של טראמפ. אין שמח מטראמפ על ההתפטרות הזו והוא יודע למה. שני המנהיגים הללו קיימו יחסים טעונים מזה שנים.

בחודש האחרון הרבה טראמפ להשתלח בטרודו, אותו כינה "מושל קנדה" מטעם ארה"ב, כי "אנשים רבים בקנדה היו שמחים להיות המדינה ה־51 של ארה"ב", על רקע מצבה הנוכחי. "אם קנדה תתאחד עם ארצות הברית", לעג לטרודו, "לא יהיו מכסים, המסים ירדו משמעותית, וקנדה תהיה מוגנת לחלוטין מאיום הספינות הרוסיות והסיניות שסובבות אותה ללא הרף". טראמפ איים קודם לכן, כי כי יטיל מכסים של 25% על היבוא מקנדה אם לא תסדיר את בעיותיה בגבול המשותף בכל הנוגע להגירה לא חוקית והברחות סמים. 80% מהיצוא הקנדי מגיעים לארצות הברית והאיום במכסים נתפס כמסוכן לכלכלה. החשש כי קנדה תגלוש למיתון אילץ את טרודו לטוס לאחוזתו של טראמפ בפלורידה, ולהתרפס כדי להעביר את רוע הגזירה.

כשמדברים על השתלטות תנועת ה- WOKE העולמי על מדינות, מצטייר ג'סטין טרוּדוֹ (Trudeau) כמנהיג הבולט ביותר המקושר עם רעיונותיה, כמו: הכלה, רב-תרבותיות, וקידום סדר יום פרוגרסיבי, כולל תמיכה בזכויות להט"ב, גיוון תרבותי, הכרה במה שמכונה "צדק היסטורי" כלפי קבוצות מוחלשות, ו'השתקה' של גורמים העוינים למסרים הללו כטראמפ. בשיא פריחתו הפוליטית, לא היסס טרודו להעביר ביקורת על מדיניותו של טראמפ, במיוחד בנוגע להגירה, לשינויי אקלים, ולשיח הגזעני שנקשר לעתים לקמפיינים שלו. הוא גם תמך ב'ביטולו' ומחיקתו מהרשתות החברתיות. טראמפ מצידו, ראה את טרודו כהתגלמות החולשה מערבית קולקטיבית. הוא האשים אותו בהצבת אג'נדות תרבותיות מעל האינטרסים הלאומיים של קנדה, ובתמיכה בתנועות כמו Black Lives Matter, שמהווה "קריסה של המנהיגות המערבית".

עתה, המכשול הזה בפני החזרת המדינות המערביות בחזרה לשפיות הוסר. *

כרזות ליום ה- 8 בינואר

על יורדים וירידה מהארץ

ירידה מהארץ היא חלק טבעי מחיי עם ישראל בארצו. המקורות שלנו רצופים בספורי ירידה מהארץ ושיבה אליה. יעידו על כך פרשת השבוע - פרשת ויחי, כמו גם פרשות וייגש, וישלח ותולדות, וגם מגילת אסתר ומגילת רות. בפרשת ויחי, חשוב היה עבור יעקב להיקבר בארצו, ולחייב את ילדיו - היורדים ממנה - שיביאו אותו בה לקבורה. בכך, הזכיר להם כי מצרים אינה ארצם, כי גם בגולה הטובה ביותר מגיע רגע ההיפוך. לכן, עליהם לחזור לארצם ולהתיישב בה. לכן, מי ששורשיו נותקו, מי שרע לו ומרגיש קושי לחיות פה, רק טבעי הוא שיעזוב.

אבל מה קורה כשהאליטה המובילה מנותקת? היא מנהיגה בהיעדר 'תחושת אין ברירה', כי לה - בניגוד לעמה - תמיד יש ברירה. אז, היא מובילה את עמה לאבדון. כך יכולה האליטה ושלוחותיה במינהל הציבורי, להתייחס מעל לשנה למלחמה קיומית של עמה, כאילו היא מהאו"ם (במקרה הטוב); ולהרעיף רוב חמלה על האויב ואפילו לא מעט על האליטה המתחרה, שהרוותה בדמה את האדמה במלחמה הזו, ובסיומה תתבע בצדק ובדין את הבכורה!

ההתנהגות הזו שרפה את הגשרים של האליטה המקרטעת הזו עם עמה, ומוטב לה להבין את המצב ולבחור בשתי דרכים אלטרנטיביות ברמה הפרטנית: הסתגלות ושותפות מלאה בהובלה, לאלה שמסוגלים - תוך הצלת העוצמה שניתן להציל ועמידה על הקווים האדומים מבחינתה, שעוד ניתן לעמוד עליהם - וטיסה נעימה לאלה שלא!

רק שבעלי עוצמה אינם מוותרים עליה מרצון. לכן הפיצוץ בלתי נמנע. לאחריו תיוותרנה אותן שתי אופציות: הסתגלות - והפעם למצב נטול עוצמה כמעט - או טיסה נעימה.

מי שומר סף, ולמה?

לא מכבר, הזהיר אותנו ראש השב"כ לשעבר, עמי איילון, לא לבזות את שומרי הסף: "אנחנו אזרחי ישראל והמדינה היא שלנו. אל תחצו את הקווים האדומים שלנו. הקווים האדומים עבורנו הם פיטורי שומרת הסף היועצת המשפטית לממשלה, פיטורי שומר הסף, ראש השב"כ, כל החלטות ממשלה או כל החלטות כנסת כזאת, תהייה בראייתנו בלתי חוקית בעליל. זאת תהיה החלטה שאסור לציית לה. וחובתו של כל אזרח במינה דמוקרטית היא להיאבק בה".

אבל עתה מסתבר, שהרמטכ"ל מבזה את מבקר המדינה. כותב יוסי יהושע: "מזה כמה שבועות אנחנו מתריעים על התחקירים מזוהמים בצה״ל. כעת מבקר המדינה כותב לרמטכ״ל מכתב חמור ביותר: ״התנהלות הצבא בהליך הביקורת משדרת 'מסר של הרתעה והפחדה' במשתמע כלפי דרגי שטח וקצינים הכפופים לפיקוד העליון. אם לא תהיה לי ברירה - אפעיל סמכויות חקירה המוקנות לי בחוק כלפי כל מבוקר שלא ישתף פעולה כראוי"

אז לפי המחאה, ראש השב"כ והרמטכ"ל הם 'שומרי סף', אבל מבקר המדינה לא? ואם מותר לבזות את מבקר המדינה, למה אסור לעשות אותו הדבר ליועמ"שית?

דף הטלגרם של איתי סליאר - 'הצרפתי': תחרות המכוניות השרופות של כנופיות המהגרים בצרפת

בעבר, היו מפרסמים בצרפת את כמות המכוניות שנשרפה בכל עיר ועיר ואז גילו שזה בעצם הופך ל״לוח התוצאות״ של תחרות בין כנופיות אסלאמיות של שכונות ״שיכונים״: מי ישרוף יותר מכוניות בעיר שלו. ולכן מפרסמים היום רק את המספר הכולל של מכוניות שנשרפו בכל רחבי צרפת.

כרגע ישנם שני תאריכים שבהם ״ממנהגי החג״ - שורפים מכוניות. ה- 14 ביולי (יום הבסטיליה) וה- 31 בדצמבר. אבל לאחרונה, נראה שהימים האלה גולשים גם ל״טוסאן״ (״ליל כל הקדושים״ / האלווין / יום השנה לתחילת מלחמת אלג׳יריה) והשנה התחילו לשרוף מכוניות עוד לפני הסילבסטר.

בצרפת מסתבר, אלוהים כבר לא נוצרי...

כרזות ליום ה- 7 בינואר

דף הטלגרם של איתי סליאר - 'הצרפתי': מתנת האש של המהגרים האסלאמיים לצרפת לכריסטמס

בכל כריסטמס עושים המהגרים שמות בצרפת ומעלים אותה באש. בכל כריסטמס שוברים הצרפתים את ראשם כדי למצוא מקום חניה בטוח לרכבם, שלא יישרף. להלן הנתונים שנאספו עד כה של מחיר הכריסטמס לצרפתים:
984 רכבים נשרפו; 310 מעצרים. בפריז עצמה: עוכבו 136, מתוכם 104 נעצרו, ו- 36 בהארכת מעצר. הוחרמו מעל 2896 זיקוקים ואמצעי פירוטכניקה אחרים. מספר רב של חלונות ראווה נופצו. בליון, בפלאס בלקור, פעוט בין שנתיים נפצע בעינו ובאוזנו מזיקוק שנורה לעברו. הנזק כנראה בלתי הפיך.
בשטרסבורג, נער בן 15 נהרג בדריסה אחרי נהיגה פראית של נהג שעדיין לא נתפס.

צרפת שוקעת בביטחה לתוך כאוס, שלא ניתן להיחלץ ממנו עוד בכלים דמוקרטיים. בעוד שנתיים יזכה כפי הנראה הימין ה'קיצוני' בבחירות לנשיאות. לי זה נראה קצת מאוחר מידי!

הטיעון המרתק של המחאה: חוק השב"כ הסמיך את שב"כ להתערב, כאשר הוא סבור שהממשלה 'מחבלת' בדמוקרטיה

אם לא היה מספר לי את זה חבר אישי שאני אוהב ומוקיר, אחד מעורכי הדין הטובים בישראל, הייתי בטוח שזו בדיחה. אח"כ, קיבלתי את זה בעת דיון עם עו"ד אחר, אז אחרי הצלבה, ראוי להתייחס:

הטיעון הזה מתבסס על סעיף 7(1) לחוק השב"כ, המונה את ייעוד השירות ואת תפקידיו: "7(1) "סיכול ומניעה של פעילות בלתי חוקית, שמטרתה לפגוע בביטחון המדינה, בסדרי המשטר הדמוקרטי או במוסדותיו". משמע, אם החליט ראש השב"כשפעולות הממשלה פוגעות בביטחון המדינה, בסדרי הממשל הדמוקרטי או במוסדותיו" הוא יכול לפעול נגדה.

נשמע לכם הגיוני? זה הרי הטיעון המופיע בכל ספר אזרחות, מדוע היחידים שיכולים להוביל דמוקרטיה לדיקטטורה הם הארגונים המזויינים ש'מצילים' אותה, לכאורה, מידי הדרג הפוליטי הנבחר (יוון, 1967; צ'ילה, 1973; תאילנד, 1932 ואילך; פקיסטן 1958 ואילך, ואם תרצו גם הפיכת 8 ברומר בצרפת , 1799 שבה היתה צרפת רפובליקה, אבל לא דמוקרטיה).

ומה אם בית המשפט או היועמ"שית יורו להם לעשות זאת? תשאלו את עצמכם מדוע כבר בסעיף 4 העוסק בכפיפות השירות, דאג המחוקק להבהיר: "4. (א) השירות נתון למרות הממשלה; הממשלה תאשר יעדים לשירות בכפוף להוראות חוק זה. (ב) ראש הממשלה ממונה על השירות מטעם הממשלה.

לידיעת חברי במחאה - המדינות שבהן יש תרבות של התערבות השירותים המזויינים בפיקוח על הפוליטיקאים הם: מצרים, תורכיה הכאמליסטית של לפני עידן ארדואן, פקיסטן, אלג'יריה ובורמה...

לא להתפשר עכשיו? אז מתי תתפשרו?

אחת התופעות המוכרות והעצובות בתורת המערכות המורכבות היא, שבעלי העוצמה לעולם אינם מוכנים להתפשר על עוצמתם בזמן הנכון כי הם עדיין חשים חזקים, ואם הם עושים זאת, זה תמיד מהסיבות הלא נכונות. התוצאה היא שהמערכות הללו תמיד נוטות למהפכים. כשאפשר לא מתפשרים, ואח"כ כשמאוחר מידי, מצטערים. הימין למד זאת על בשרו כשהמחאה הייתה מוכנה לפשרות והוא דחה אותן כשיכור כוח. אח"כ המחאה הייתה זו שחשה שכרון גבהים, הכשילה פשרה בבית הנשיא, והחמיצה הזדמנות היסטורית לאיחוי הקרע, שספק אם תחזור.

עתה, מטיף פרופ' יואב דותן למחאה ולשלוחותיה במינהל הציבורי, לא להתפשר כעת. ואני שואל: 'אם לא כעת, מתי תתפשרו'?

• הרי הלגיטימציה הציבורית של היועמ"שית והפרקליטות התרסקה לרסיסים בקרב בני 'ישראל השניה'. שלוחיהם בכנסת מתעלמים ממנה ובזים לה בראש חוצות (וצריך לומר: היא הרוויחה זאת ביושר רב!).
• מצבו של בית המשפט העליון הוא כמגדל קלפים. די בנגיעה אחת כדי למוטט הכל ולא יעבור זמן רב עד שההרשויות, המבצעת והמחוקקת, יעשו יד אחת להתעלם מפסיקותיו (וצריך לומר: גם הוא הרוויח זאת ביושר רב!). ואז מה יעשה? יפעיל את השב"כ והצבא ויעצור את השרים? וגם אם כן, נראה לכם שהחיילים יצייתו?
• ואח"כ יגיע רגע פרישת הרמטכ"ל וראש השב"כ ויגיע תורם של היועצת והפרקליטות.

אתם בטוחים שם במחאה שההמתנה משרתת אתכם?

כרזות ליום ה- 6 בינואר

דף הטוויטר של Kosher: מה פשר השנאה הזו?

מה גורם לאטאללה יונס - פלסטיני מיהודה ושומרון, שגרמניה פתחה בפניו את שעריה - לירות בעיצומו של חג, זיקוק לתוך חלון חדר השינה של ילד? אחרי שירה ברח, וניסה לעזוב את גרמניה, אבל נעצר בשדה התעופה.

ובדרך אגב, שימו לב לעוד שתי עובדות:

• האחת, זו המחשה טובה לכך שגם זיקוק פשוט יכול להרוג, קל וחומר פצצת תאורה.
• השניה, שהפלסטינים הפכו את עצמם למחוללי הכאוס העולמי.

האם צודק יותם זמרי, שמשפט חוקתי איננו באמת מקצוע, ושהכל בעצם פוליטיקה?

לשמוע ולמרוט את שערות האוזניים... ראש השב"כ לשעבר, עמי איילון מכנה את ראש השב"כ שומר סף:

"אנחנו אזרחי ישראל והמדינה היא שלנו. אל תחצו את הקווים האדומים שלנו. הקווים האדומים עבורנו הם פיטורי שומרת הסף היועצת המשפטית לממשלה, פיטורי שומר הסף, ראש השב"כ, כל החלטות ממשלה או כל החלטות כנסת כזאת, תהייה בראייתנו בלתי חוקית בעליל. זאת תהיה החלטה שאסור לציית לה. וחובתו של כל אזרח במינה דמוקרטית היא להיאבק בה".

אבל, איך הפך ראש ארגון ביון ל'שומר סף', כשבספרי האזרחות מספרים לנו שהסכנה לדמוקרטיה היא דווקא הארגונים החמושים שלה, שחייבים להיות תמיד תחת פיקוח הדוק?

זוהי המניפולציה הסמנטית טמבל. הטכניקה המופלאה של נטילת ביטויים נפוצים תוך שינוי משמעותם. אז כשאתם שומעים את הגירסה, לפיה השירותים המזויינים של מדינה מפקחים על הפוליטיקאים למען הדמוקרטיה, כדאי לטמיע שמסדרים לנו ד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ה בנוסח בולשביקי!

• המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: היפוך משמעותן של מילים בשירות המחאה.*

חוסמים אותי...

בחודשים האחרונים אני דורך כנראה ליותר מידי אנשים על יותר מידי יבלות, ולכן כנראה נחסם שוב ושוב, בעיקר בלינקדאין וגם בפייסבוק. אז אם נעלמתי והתגעגעתם, אני מפרסם הכל גם באתר שלי, 'ייצור ידע', בטלגרם וב'אקס' (טוויטר).

"הזענות והלאומנות הטבועים בכם"... למי התכוון לדעתכם עו"ד בכר?

בכנס הלשכה האחרון שכונה, "כנס חירום, מלחמה על הדמורטיה", דיווחו עורכי דין ברשתות החברתיות כי עורכת הדין תמר ארבל מנתה את הפוליטיקאים שהוזמנו לכנס לשכת עורכי הדין: קריב, רייטן, לזימי, יאיר גולן, עודה וקארין אלהרר. כשתהתה היכן נציגי הקואליציה, עלה יו"ר הלשכה עמית בכר והאשים את תמר ב"גזענות והלאומנות הטבועים "בכם".

למי לדעתכם הוא התכוון? כמה מהם, לדעתכם, משלמים מיסים ללשכה כדי שעו"ד בכר יוכל לבזבז אותם על כנסים ופרסומים פוליטיים כגון אלה? איך תיגמר השקיעה הזו של גורמים מקצועיים לתוך הביצה הפוליטית?

כרזות ליום ה- 5 בינואר

קובי כהן: ההונאה הפוליטית הגדולה ביותר מאז קום המדינה

הארכיון מסתבר זוכר הכל... הנה מעשה ההונאה הפוליטי הגדול שבכל הזמנים של הפוליטיקאי הישראלי המתוחכם מכולם... במעשה מופת של עורמה ותחבולה, שיטה אהרן ברק במחוקקים ושיכנע אותם להתאבד, ולמסור את גרוגורותיהם בידיו:

"... אבל, תמיד הושארה הדרך פתוחה למחוקק, לכנסת, לבוא ולומר: 'לא נראה לנו, ואם הכנסת - כלומר עם ישראל היום, אנחנו בחרנו בכנסת - אם היא סבורה שהמהלך האקטיביסטי או המהלך של ריסון עצמי, גם ריסון עצמי היא החלטה, גם ההחלטה לא להחליט היא החלטה, אם ההחלטה של בית המשפט לא נראית לו, הדרך פתוחה בפניו!".

אז הנה. הגיע הרגע והחלטות בתי המשפט אינן נראות למחוקק. אז הדרך פתוחה לפניו?

יואל מזרחי: מצ"ח תורם במו ידיו להתפתחות תיאוריות הקונספירציה!

מצבים לא הגיוניים הם קרקע פוריה לתיאוריות קונספירציה, ואם מישהו צריך הוכחה נוספת לכך שארגון ביטחוני שטובע בפוליטיקה, אינו יכול למלא את יעודו, הנה לכם: בעוד מצ"ח עסוק ב'תפירת' עלילות על חיילי צה"ל ומתמחה בפשיטות ובמעצרי ראווה, אין זכר ל- 18 מכולות שנגנבו ממחנה צבאי. איש לא ראה, איש לא שמע... התקשורת נמנעת מלדווח... והמרד בממשלה הנבחרת בעיצומו. אז למה שלא יחשבו אנשים שהמחאה גנבה אותם?

גניבה בסדר גודל כזה איננה מחדל ה- 7/10 שמאפשר להתחבא מאחורי הציפיה לוועדת חקירה, שלא תוקם לעולם. האם לא הגיעה העת לדרוש תשובות? מגיע לנו!

• המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: קונספירציה, תיאוריות קונספירציה ומה שביניהן, באתר 'ייצור ידע'.

"נסראללה, תן פקודה!" - רק לפני שלושה חודשים...

רק לפני שלושה חודשים עמד חיזבאללה על הגדרות, ואנשיו הפגינו בבירות, בציפייה לחדור לישראל. רק לפני שלושה חודשים, למרות שידעו היטב מה יש מצידו השני של הגבול, הדהדו אנשי מערכת הביטחון, והפוליטיקאים של המחאה, את הנחיות ממשל ביידן להסדרה. אח"כ גם רצו להדליף לרונן ברגמן על מבצע הביפרים, כדי לסכלם...

ולמרות הכל, ועל אף כולם, ניסים מסתבר הם לפעמים חלק בלתי נפרד מחיינו...

מיטש גולדהר ומכבי ת"א מציגים רמת מנהיגות וניהול אחרת, גבוהה בהרבה מ'תרבות השוק' הישראלית.

כזכור, סמנכ"ל הכספים של מכבי ת"א, תומר שמואל, פרסם פוסט בעת שהתארח באיצטדיון טרנר בבאר שבע, וכתב: ״מי שנסע לאפריקה שלא יתפלא שיש סביבו קופים". כמו בפרשת אצילי גם הפעם הוכיח מיטש גולדהאר שהוא מנהיג ומנהל מסוג שונה, והגיב מיד. שמואל פוטר, והמסר ברור. יש תחומים שבהם אסור לאפשר, ולו דריסת רגל, לפילוג הקורע את העם.

נשאר רק להרהר בעצב איפה היינו היום, אם היה הרמטכ"ל מנהיג ברמתו של גולדהר... אם היה משליך מצה"ל את הראשון שהגה את המושג 'סרבנות' על שפתיו, ושומר עליו מחוץ למלחמת האזרחים, הצוברת תאוצה.

אילון מאסק לועג לתרבות חלוקת הפרסים של האליטה הדועכת

מאסק לועג לתרבות הענקת הפרסים של האליטה, הנתפסת כמעין "חגיגה עצמית", שבה האליטה מתגמלת את חבריה על עמידתם בסטנדרטים שהיא עצמה מכתיבה. התוצאה הבלתי נמנעת היא אבדן לגיטימציה וירידת ערכם של הפרסים. הוא בנה תמונה דמיונית סאטירית, ערוכה דיגיטלית (Photoshopped), ומשלבת את דמותו של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מעניק מדליה לדמות בדיונית של קיסר פלפטין (Emperor Palpatine) מסדרת "מלחמת הכוכבים". מעל התמונה כתב: "ג'ורג' סורוס נראה די טוב כאן. בטח התאורה"... סורוס כזכור הוא מיליארדר שהשקיע הון בתנועות WOKE ו'זכויות אדם', שהביאו את המערב לכאוס שבו הוא נמצא...

• המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: אנחנו הכי טובים, אז נחלק לעצמנו פרסים!

מה נשאר לממשל היוצא חוץ מלחלק לעצמו פרסים? הנה, הנשיא ביידן מכבד את הילרי קלינטון בפרס, בדקה ה- 90 ממש...

במהלך ההיסטוריה, מנגנוני הענקת פרסים שימשו אליטות לתחזק את שליטתן ואת הסדר החברתי. תארי כבוד, פרסים ותארים אקדמיים אינם רק ביטוי להערכה – הם גם אמצעי לייצר לגיטימציה ציבורית ולבסס היררכיות חברתיות. במקרים רבים, הענקת הפרסים נתפסת כמעין "חגיגה עצמית" שבה האליטה מתגמלת את חבריה על עמידתם בסטנדרטים שהיא עצמה מכתיבה.

התוצאה הבלתי נמנעת היא אבדן לגיטימציה וירידת ערכם של הפרסים.

• המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: אנחנו הכי טובים, אז נחלק לעצמנו פרסים!

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!