תקציר: במציאות שהתפתחה בלחימה בלבנון, יש בהחלט מקום לחשיבה מחודשת בצה״ל על בניית פורמציות קלות לתמרון נייד מהיר, ונכון ליזום יחידות של חי״ר קל, בהיקף של חטיבה או שתיים. אבל לשם כך, יש להתגבר על חוסר הגמישות המאפיין כל צבא ממוסד, המקובע במבנהו ובשיטות פעולתו.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

הסתכלו על הסרטון למטה. תנועתם המהירה של המורדים בעזרת אופנועים וטנדרי טוייוטה הם סוג של תמרון מהיר וזריז של קבוצות סער בהשראת קבוצות הסער של המונגולים. סוג דומה של תמרון חווינו על בשרנו מהנוחבות החמאסיות ב- 7/10. אלה מלמדים אותנו שרעיון הלחימה הניידת המהירה שריר וקיים.

ההשוואה בין תנועתם המהירה של קבוצות מורדים מודרניות, כמו אלו בסוריה, לבין תמרוני קבוצות הסער של המונגולים, מציפה את האוניברסליות של עקרונות כמו מהירות, הפתעה וגמישות בלוחמה לאורך ההיסטוריה. המונגולים היו חלוצים בשימוש בטקטיקות אלו, וארגונים מודרניים כמו חמאס ומורדים אחרים אימצו והסתגלו אליהן בדרכים שמותאמות לעידן הטכנולוגי.

צבאות המונגולים, בהובלת ג'ינגיס חאן וצאצאיו, התאפיינו ביכולת תנועה מהירה על פני שטחים עצומים. הם השתמשו בסוסים קלים ובטקטיקות של פשיטות מהירות (hit-and-run) שהקנו להם יתרון משמעותי על צבאות איטיים ומסורבלים. בדומה להם, משתמשים המורדים בסוריה בטנדרי טויוטה ובאופנועים, שמאפשרים להם לנוע במהירות בין עמדות, לתקוף בפתאומיות ולסגת, לפני שהאויב מצליח להתארגן למגננה. באופן דומה, יחידות הנוח'בות של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ניצלו אופנועים וכלי רכב מהירים לתנועה בגזרות מרובות, תוך חדירה עמוקה לשטח האויב ושימוש בבליץ מתוזמן היטב.

המונגולים התמחו ביצירת הלם בקרב אויביהם, תוך שימוש בפשיטות פתאומיות, תקיפות ליליות והטעיות מתוחכמות. טקטיקות דומות שימשו את המורדים בסוריה ואת חמאס. ב-7 באוקטובר, הנוח'בות יזמו מתקפת פתע בשילוב תנועה מהירה ואלימות חסרת מעצורים, מתוך מטרה לשבור את רוח האויב ולגרום לו בלבול.

חלק מהכוח של המונגולים היה מבוסס על יצירת פחד מבעוד מועד. סיפורים על ברוטליותם נועדו לגרום לאויבים להיכנע עוד לפני הקרב. אמצעים מודרניים - כמו תיעוד תקיפות והפצתם ברשתות החברתיות - ממלאים תפקיד דומה. חמאס ודאעש לפניו, השתמשו בתיעוד ההתקפות כדי לייצר אפקט פסיכולוגי רב-עוצמה. גם צבאות המורדים בסוריה מרבים להפיץ 'טקסי השפלה' שהם עורכים לשבויים שלכדו, לאותה מטרה.

המונגולים התאימו את טקטיקותיהם לשטחים נרחבים, בהם שטחי הערבות של אסיה המרכזית. בעזרת סוסי המלחמה שלהם, הם השכילו לנצל שטח פתוח לתמרון, יצירת הסחות דעת והבסת אויבים בכוח מפתיע. בדומה, ניצלו המורדים בסוריה את הרכבים הקלים לשימוש בכבישים ובשטחים עירוניים לצורכי תמרון מהיחר, לפני שאויביהם יוכלו להתארגן ולהגיב לשינויים בפניה של המלחמה.

אחד היתרונות המרכזיים של המונגולים היה מערך לוגיסטי מינימלי. הם יכלו לנוע במהירות תוך ניצול משאבי הסביבה (מרעה לסוסים, מזון שהוחרם מהאויב) במקום להסתמך על שיירות אספקה מסורבלות. כמוהם, גם המורדים בסוריה, כמו גם הנוח'בות, הפעילו כוח לוחמה קל ונייד שאינו תלוי במערך אספקה כבד. כלים כמו אופנועים וטנדרים אינם דורשים לוגיסטיקה מורכבת, ומאפשרים גמישות רבה.

זה המשך לרעיון המהלומה המערכתית המהירה

הקונספט של "מהלומה מערכתית מהירה" או "אודר" (удар) בתורת המערכה הרוסית מהווה אסטרטגיה שמטרתה לייצר אפקט מערכתי כולל, גם כאשר הפעולה מוגבלת בהיקפה. ניתן לראות בפשיטות מהסוג שתוארו, הן על ידי המורדים בסוריה והן בפעולות הנוח'בות של חמאס, המשך מודרני לרעיון זה.

בבסיס רעיון האודר, עומד הרעיון של פגיעה מהירה וממוקדת בנקודות קריטיות במערך האויב, תוך יצירת השפעה פסיכולוגית, לוגיסטית ותפקודית שמשבשת את יכולתו להגיב בצורה מסודרת. המטרה אינה רק הפגיעה הפיזית, אלא גם יצירת בלבול ואבדן שליטה מצד היריב, תוך ניצול הצלחה מהיר להרחבת היתרון. מטרותיו הן:

1. יצירת בלבול בשורות האויב: פעולה מהירה ומפתיעה גורמת לאויב לאבד את יכולתו להעריך את המצב בזמן אמת.
2. פגיעה במערכים קריטיים: כמו מרכזי פיקוד, תשתיות לוגיסטיות, ומערכות קשר.
3. איסוף מודיעין: שימוש בשבויים, כמו גם תצפיות מהשטח, מאפשר הבנה טובה יותר של סידורי האויב ונקודות התורפה שלו.
4. ניצול הצלחה: זיהוי הזדמנויות והפיכת פעולה מוגבלת למתקפה רחבת היקף.

המהלומה המערכתית מבוססת על ניצול עיתוי מדויק. חמאס, למשל, תכננו את ההתקפה ל-7 באוקטובר מתוך הבנה שריכוז הכוחות הביטחוני הישראלי מופחת במהלך חגים. העיתוי איפשר להם לנצל חולשות, ולייצר אפקט של הלם.

פשיטות האודר אינן מצריכות הפעלת כוחות גדולים. לעיתים, כוחות קטנים מאוד יכולים לחולל שינוי משמעותי על ידי חדירה ממוקדת, כמו הפשיטות של חמאס באמצעות אופנועים. חלק משמעותי מהשפעת המהלומה הוא פסיכולוגי. הפשיטות נועדו לזרוע פחד, בלבול ותחושת חוסר אונים, מה שמוביל לפגיעה ארוכת טווח במוטיבציה ובמשמעת בקרב כוחות האויב.

נכון גם לצה"ל לחדש את מערכי התמרון המהיר שלו

את הרעיון הזה של לחימה ניידת מהירה מימש משה דיין בגדוד הפשיטה 89 בכיבוש לוד במלחמת העצמאות. כפי הנראה, הוא גיבש את תפיסת הניידות המהירה בהיותו מפקד טנדר הנוטרים במשטרת הצבא הבריטי בעמק יזרעאל. על כך, שוחחתי עם שומר בן שומרים, עודד ינאי שהיה נוטר עם משה דיין בטנדר הנוטרים.

גם לאורד וינגייט ולפלוגות הלילה שלו היה תפקיד מעצב בגיבוש תודעת התנועה המהירה במרחב הפתוח, ליצירת הגנה ניידת מחוץ לגדרות היישובים.
את ההשראה הזו של תנועה התקפית מהירה על רכבי שטח יישמו בלחימת שועלי שמעון בכיבוש הנגב, ותמרון מהיר זה השלים את מלחמת העצמאות ב'מבצע עובדה', כמערכה אופרטיבית רב ממדית כולל הנחתת כוחות בדרום הנגב. ההשראה הזו מומשה גם ב'מבצע חירם' בצפון, בו קולונל בן דונקלמן - יהודי קנדי ממתנדבי הגח״ל - קיבל את הפיקוד על חטיבה 7, ו'מבצע חירם' נוהל בגליל העליון בתמרון מהיר שמוטט את צבא קאוקג׳י.

גם במבצע סיני - הדגיש משה דיין במפורש בתדריך למבצע - נבעה ההצלחה הגדולה מתודעת מהירות התמרון הממוכן הנייד. דיין הסביר, שבתנופת התמרון האויב המצרי יהיה לא רלבנטי בתגובותיו לתנועת כוחותינו. עד שיגבשו המצרים במפקדות הערכת מצב לתגובה מתאימה למציאות המתהווה בשדה הקרב, תנופת ההתקדמות תחולל כבר מצב מבצעי חדש.

בדיוק את את היתרון הזה בתנופת התמרון הישראלית, ביקש סאדאת לשלול בתכנון רעיון המלחמה המצרי למלחמת יום כיפור. עד להצלחת קרב הצליחה, שהחל בליל 16-15 באוקטובר, התמרון המהיר של השריון הישראלי אכן נשלל בהצלחה על ידי כוחות צבא מצרים באמצעות מסות חי״ר מצוידות בטילי נ.ט סאגר. מכאן התגבשה בסוריה בשנות ה-90 של המאה הקודמת תפיסת המערכה, הקרובה למגננה נוקשה של צבא סוריה, שהייתה ממוקדת בשלילת תנופת התמרון של צה״ל. הרעיון הזה היה נקודת התפנית אחרי נסיגת צה״ל מלבנון בשנת 2000, לבניית מערכי הגנה רב ממדיים ע"י חיזבאללה, המיועדים לשלילת תנופת התמרון של צה״ל.

במציאות שהתפתחה בלחימה בלבנון, יש בהחלט מקום לחשיבה מחודשת בצה״ל על בניית פורמציות קלות לתמרון נייד מהיר, ונכון ליזום יחידות של חי״ר קל, בהיקף של חטיבה או שתיים. אבל לשם כך, יש להתגבר על חוסר הגמישות המאפיין כל צבא ממוסד, המקובע במבנהו ובשיטות פעולתו.

[לאוסף המאמרים על 'דחיפה' (Perturbation) ומהלומה מערכתית, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תמרון ומשמעויותיו, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'דחיפה' (Perturbation) ומהלומה מערכתית.
• אוסף המאמרים על תמרון ומשמעויותיו.
• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), דחיפה - (‘Perturbation’): להזיז מערכת למצב חדש, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), אוסף המאמרים על תמרון ומשמעויותיו, ייצור ידע, 27/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.