תקציר: בארוע היסטורי חסר תקדים שמדינת ישראל יכולה לצאת ממנו מחוזקת, על ישראל לעבור, ממעמד פסיבי של ישיבה על הגדר, להשפעה על התהוות המערכת החדשה בהתאם לאינטרסים ישראליים ארוכי טווח. ישראל צריכה לגבש אורח חשיבה של גולש גלים - גלי הים במצב הסוער אינם מזמינים את השחיינים אבל מפתים את גולשי הגלים כהזדמנות למיצוי. הדרך למימוש פעולה אקטיבית חייבת להיות מדודה ויצירתית. בתוך כך, יש לתת תשומת לב גם לצרכי הקיום והשרידות של העדה הדרוזית בריכוזה באזור סווידה ג׳בל דרוז.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 9 בדצמבר 2024. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

קריסת שלטונו של הנשיא, בשאר אסאד, הייתה תרחיש אפשרי שהוכר ונבחן מאז פרצה מלחמת האזרחים בסוריה במרץ 2011. אולם, בשבוע האחרון התרחיש הזה פרץ בתנופה מפתיעה ומטלטלת.

לפעמים, משוררים מיטיבים לסכם טלטלות ענק כאלה כמו דליה רביקוביץ׳ שכתבה: ״אפילו סלעים נשברים אני אומרת ולא מחמת זקנה… כשסלעים נשברים זה קורה בהפתעה, ומה גם אנשים.״

סדקים בקונגלומרט המדינה הסורית המודרנית - שנבנתה על ידי המנדט הצרפתי בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת - היו כבר בתחילת הדרך...

זה היה חיבור של מחוזות אתניים ותרבותיים שונים. מחוז העלאווים בחוף הים התיכון, מחוז חאלב הסוני בצפון, מחוז דמשק ודרעא בדרום סוריה, מחוז הדרוזים בג׳בל דרוז, ועליהן נוסף מיעוט כורדי גדול במזרח.

זעזועים רבים קדמו למלחמת האזרחים בסוריה, שפרצה עם גל מחאות ״האביב הערבי״. הזעזועים הרחיבו את הסדקים וערערו את מעמדו של שלטון המיעוט העלאווי. פרופסור ארנון סופר (ראו תמונה למטה) שלימד שנים במכללה לביטחון לאומי, זיהה כבר בשנת 2010 סימנים למשבר קשה בסוריה, שהחל להתעצם בגלל רצף שנות בצורת ודילול ממושך של זרימת המים בנהר הפרת, כתוצאה ישירה של פרויקט סכרים תורכי מקיף ביותר, שנבנה על נהרות ארם נהריים בעמק חראן בתורכיה.

סוריה החקלאית במחוז הדרומי בדרעא, הלכה והתייבשה. תהליך דומה התרחש באזורים החקלאיים המוריקים, שפעלו על גדות נהר הפרת. מורת הרוח וחוסר האמון כלפי השלטון בדמשק יצרו את התנאים להתפרצות מלחמת האזרחים הקשה שהייתה עקובה מדם, והאיצה תופעת עקירה ופליטות של מליוני אזרחים.

רק התערבות כוחות חיצוניים - איראניים, רוסים וחיזבאללה, השיבה לאסאד את כוחו להמשיך לשלוט ברוב שטחי סוריה. במהלך הלחימה לביסוס השלטון, פעלו הרוסים להגליית כוחות המורדים - המזוהים ברובם עם רוח אל קעידה - לאזור אידליב בצפון מערב סוריה. שם בהדרכת התורכים, ניתנו להם תנאיי ההכנה למתקפה היזומה אל מחוז חאלב ובהמשך עד דמשק. ישנו כאן לקח חיוני גם למדינת ישראל על האופן בו דחיקת אויב למחוז שולי כביכול, יכולה להעניק תקופת רגיעה אבל ליצור במקביל תנאיי הבשלה לחידוש מפתיע של הלחימה.

ההתערבות הצבאית הרוסית בסוריה נבנתה מתחילתה על נוכחות מוגבלת מאוד של כוחות יבשה רוסים - בציפיה לרתימת כוחות מקומיים וכוחות צבא סוריה בתגבורת חיזבאללה, להובלת הלחימה היבשתית נגד המורדים בהכוונת תכנון רוסית, ובתמיכת אש אווירית רוסית. רוח הקרב הנמוכה שגילו כוחות משטר אסד, עד כדי ההשתמטות מלחימה עיקשת להגנת הערים בציר חאלב- דמשק, גרמה גם לאיראנים וגם לרוסים לתודעת מצוקה, שגרמה להעריך שבמצב החדש שנוצר, אין ביכולתם להושיט לאסד ישועה

חוסר הרצון של חיילי צבא סוריה לחרף נפשם שוב למען שלטון אסד - שהפך למנוכר לרוב העם - היה בוודאי גורם משפיע ביותר בהתפרקות המהירה של המשטר. ראוי לישראל להפנים שזו הייתה תקוות יחיא סינואר במהלומת שבעה באוקטובר. היה לו יסוד סביר להניח, שגם צה״ל שיוכה במהלומת פתע מקבילה מצפון ומדרום, יקרוס כמו צבא סוריה בתחילת מלחמת האזרחים. הנס שקרה למדינת ישראל - כפי שמתאר מיכאל בר זוהר בספרו על חודשי הלחימה הראשונים - טמון בכך שמתוך השבר הגדול של כישלון השבעה באוקטובר, התגלו במדינת ישראל כוחות בלתי צפויים של אומה שהתלכדה במלוא כוחה למאבק קיומי.

הזדמנות וסיכונים לישראל

ברגעים היסטוריים חסרי תקדים בהיקפם, מדינת ישראל מחויבת למבט אסטרטגי, שמונח על תודעת ענווה. הטלטלה הגדולה התהוותה מתוך התלכדות אירועים משניי מציאות, בהם כמובן המכה הקשה שהכה צה״ל את חיזבאללה ואת הנוכחות האיראנית בסוריה. אבל כאן, יש להדגיש גם לאבו מוחמד אל ג׳ולאני מפקד כוחות המורדים תחריר א-שאמס, שלא יפול להזיית ״כוחי ועוצם ידי עשו לי את החייל הזה״. זה השיעור המעשי ביותר שמוריש משה לבני ישראל לפני מותו.

המערכת האזורית מתנהלת ברגישות של מערכת אקולוגית שיצאה משיווי משקל. כך, גם גורמי כוח נחושים וקטנים יכולים לחולל התהוות גדולה חסרת תקדים. לפי שעה, העתיד רווי אי ודאות. הצהרות מתונות של מנהיג המורדים, אל ג׳ולאני, מאפשרות אולי מעבר סדור של המשטר ללא מרחץ דמים. הטלטלה בוודאי יכולה להשפיע גם על המתרחש בעיראק וגם באיראן. זו אכן שעה מובהקת של אי ודאות, ועל מדינת ישראל לחשב דרכיה בזהירות.

בשלב ראשון, מתחייבת הערכות רצינית להגנה ברמת הגולן מול כל תפנית אפשרית שעלולה לסכן את מרחב רמת הגולן הישראלי. בשלב שני ובמקביל, מדינת ישראל חייבת לברר את חובתה ליוזמה אקטיבית ממוקדת, לעיצוב תנאיי המרחב והאיומים המתהווים בשעות אלה. בתכלית זו מסתמנים שני מוקדים:

• האחד באגן הירמוך, שם הצטברו בשנים האחרונות כוחות מליציה מוכווני איראן, בביסוס איום על יציבות ממלכת ירדן ועל יישובי עמק הירדן ועמק המעיינות בישראל. מליציות אלה גם מפעילות את הברחת אמצעי הלחימה לתוך ממלכת ירדן ולעבר שטחי הרשות הפלסטינית.
• השני מזמין בחינת התערבות בצפון הגולן במרחב החרמון הסורי, במאמץ השפעה גם על ריכוזי היישובים הדרוזים ברום לבנון מחצביה עד רשאי אל וואדי.

הציפיייה מהתערבות כזו היא להעביר את ישראל ממעמד פסיבי של ישיבה על הגדר לנטילת חלק בהשפעה על התהוות המערכת החדשה בהתאם לאינטרסים ישראליים ארוכי טווח. במצב הזה ישראל צריכה לגבש אורח חשיבה של גולש גלים - גלי הים במצב הסוער אינם מזמינים את השחיינים אבל מפתים את גולשי הגלים כהזדמנות למיצוי. הדרך למימוש פעולה אקטיבית חייבת להיות מדודה ויצירתית. בתוך כך יש לתת תשומת לב גם לצרכי הקיום והשרידות של העדה הדרוזית בריכוזה באזור סווידה ג׳בל דרוז.

אכן מדובר בארוע היסטורי חסר תקדים שמדינת ישראל יכולה לצאת ממנו מחוזקת בציפייה לסדר אזורי חדש שיקטע את מגמת ההתגבשות הציר האיראני השיעי באזור כולו

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבה בנושא הצלחה וכישלון.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'כוחי ועוצם ידי' מכשול האגו. הלקח הניהולי של משה וחג הפסח.
• מאמרו שלי פנחס יחזקאלי: המערכת האקולוגית (האקו סיסטם), המערכת המורכבת האולטימטיבית.
• הרחבת המושג 'התהוות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2016), 'כוחי ועוצם ידי' מכשול האגו. הלקח הניהולי של משה וחג הפסח, ייצור ידע, 29/4/16.
• פנחס יחזקאלי (2019), המערכת האקולוגית (האקו סיסטם), המערכת המורכבת האולטימטיבית, ייצור ידע, 28/10/19.
• יחזקאלי פנחס (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.