תקציר: מושגים, כמו אסלאמופוביה וגזענות, שימשו ככלים להעלאת המודעות למאבק בגזענות ובשנאה. אבל בעידן ה- WOKE הפכו לכלים פוליטיים אפקטיביים להשתקת השיח החופשי, המדיניות הציבורית, ובעיקר מערכות האכיפה, ומאיימים על קיומו של המערב במתכונתו הנוכחית!

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

נובמבר 2024 היה "חודש המודעות לאיסלאמופוביה (Islamophobia)" באירופה, וזוהי הזדמנות להרחיב מעט על המושג הזה שהפך לאחד הכלים האפקטיביים לשיתוק המערב ולהשתלטות האסלאם על מדינותיו.

הסתכלו על התמונה שבראש המאמר, המתארת דיאלוג סאטירי בין שתי דמויות: אישה עוטה חיג'אב מנסה להתשקים אחרת, באמצעות האשמתה ב"גזענות" (You're racist!). האישה האחרת משיבה בביטול מחוייך: "אסלאם איננו גזע!" (Islam isn’t a race!).

הקריקטורה מבקרת את השימוש במושגים כמו: 'אסלמופוביה' ו'גזענות' ככלי השתקה, דרך הניסיון ללהתייחס לדת, שהיא מערכת רעיונית, מאפיין ביולוגי או גזעי. המסר של הקריקטורה הוא להציג את הטענה שגזענות נוגעת לגזע (מאפיינים פיזיים ותורשתיים), ולא לביקורת כלפי מערכת אמונה או דת, קל וחומר דת שמאיימת בפומבי להקריס את המערב ולבנות בו חלופה בדמות מדינת שריעה.

השמאל המערבי על האינטלקטואלים הרבים שלו שהפכו למקדמי ה- WOKE הוא המקדם העיקרי של הגישה הזו, כמתואר בקריקטורה שלמטה, שפורסמה ע"י אילום מאסק ב'אקס' ב- 10 בדצמבר 2024. הוא מתאר את הקבוצה הזו כאידיוטים שימושיים (Useful idiots) - כינוי לאנשים תמימים, שדבקותם בערכים מנוצלת להשגת מטרות זרות על ידי מניפולטורים - באמצעות סיטואציה ביקורתית של מטאפורה על זאב וכבשים:

במסגרת העליונה, אדם מזהיר את הכבשים ואומר: "זאב מאחוריכם!" כדי להתריע על האיום הממשי של הזאב. אולם, בתגובה, הכבשים אינן מתמקדות בזאב המאיים אלא תוקפות את האדם המזהיר ובזאת מקטלגות אותו כ"שונא זאבים" (Wolf-hater) או כמי שסובל מ"וולפופוביה" (Wolfphobia) (רמז ל'אסלאמופוביה' - מילת הקסם המשתקת אנשים ומוסדות במערב).

קריקטורה אחרת שפורסמה ב'אקס' ב- 11 באוגוסט 2024, מעבירה מסר סאטירי על הטפשות הפרוגרסיבית - הטובעת בתקינות פוליטית מגוחכת, ובהשתקת כל ביקורת על מוסלמים - כאסלאמופוביה, ועל חוסר היכולת של המערב להשתחרר, גם במצבי קיצון, מתרבות הפייסנות הגורסת שהדרך להתמודד עם תוקפן היא לרצות אותו (המקור: The Mossad: Satirical, Yet Awesome).

שימו לבכם, למשל, לקריקטורה למטה: היא מראה שבויים בידי אסלאמיסטים, לפני הוצאתם להורג. שניים מהם מדברים האחד עם רעהו, ואחד מהם אומר: "אני לא רוצה להישמע כאילו אני סובל מאסלמופוביה, אבל...". השני קוטע אותו ואומר: "תפסיק מיד חבר, אתה עלול להסלים את המצב."

כרזה אחרת שפורסמה ע"י NICK ב- 17 באוקטובר 2024, מתארת את התוצאות הצפויות של השיתוק שגורם הפחד להצטייר כאסלמופוב. הכרזה מתארת תצוגה מיוחדת במוזיאות באירופה העתידית, שבה מסבירה אם מוסלמית לילדיה: "אתן רואות בנות? אלה דמויות של התושבים הקדמונים של אירופה. הם לא נלחמו בנו כי הם פחדו להיות מואשמים באסלאמופוביה ובגזענות!":

רקע היסטורי: גזענות במערב והתפתחות השיח

גזענות הייתה בעיה בולטת בהיסטוריה המערבית, במיוחד עם עליית הקולוניאליזם, העבדות, וההתפשטות האירופית לעולם החדש. הקולוניאליזם האירופי יצר היררכיות גזעיות שהוצדקו לעתים קרובות בטיעונים מדעיים מדומים או תאוריות תרבותיות על עליונות גזעית. המאבקים לזכויות אזרח בארה"ב, הפלת משטרי האפרטהייד בדרום אפריקה, והמאבקים לזכויות מהגרים באירופה הם כולם תגובות להיסטוריה ארוכה זו של דיכוי גזעי.

שיח ה- WOKE האקדמי והפוליטי המודרני במערב פיתח תרבות של אשמה בנוגע לכל אלה. התוצאה באה לידי ביטוי באסטרטגיה הרב תרבותית שאימץ, שהיא אסטרטגיה של קליטת הגירה והכלתה. היא נובעת מפרדיגמת חשיבה הקרויה פוליטיקת הזהויות, ועושה שימוש בכלי המכונה: תקינות פוליטית. הוא אימץ את המושג "גזענות" לא רק כדי לתאר אפליה מבנית, אלא גם כאמצעי למאבק בתפיסות ובהטיות גזעיות, הנפוצות לעיתים בחברה.

רק שעם הזמן, השימוש הרחב והבלתי מובחן במושגים כמו: "גזענות" ו"אסלאמופוביה", יצרו תחושת שיתוק בשיח הציבורי ובפעולות גורמי האכיפה.

אסלאמופוביה: הבניית מונח פוליטי-חברתי

הביטוי "אסלאמופוביה" נולד בסוף המאה ה-20, בעיקר לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001, כתיאור לשנאה כלפי מוסלמים ולתחושות פחד וחשדנות כלפי האסלאם כדת. במובן הרחב יותר, המונח מבקש להיאבק בתפיסות דמוניות של האסלאם ושל מוסלמים על סמך סטריאוטיפים ולא על סמך מציאות קונקרטית. עם זאת, בדומה למונח "גזענות", הפכה ה"אסלאמופוביה" לכלי שמאפשר השתקת ביקורת לגיטימית כלפי האסלאם הפוליטי או מעשים אלימים הנעשים בשם האסלאם.

ביקורת על השימוש במונח טוענת כי הוא מונע שיח חופשי על סוגיות ביטחוניות, חברתיות ופוליטיות במערב, וכי הגדרת הביקורת כאסלאמופובית באופן אוטומטי עשויה לפגוע בדיון פתוח על אינטגרציה, מהגרים ומדיניות פנים.

המילה הזו משתקת מערכות ואזרחים מדינות המערב. אין היום אשמה גדולה במערב יותר מלהיקרא אסלאמופוב. בבריטניה של הלייבור, מולדת המגנא כרטא, נכלאים אנשים כי העיזו להצהיר הצהרות אסלאמופוביות כמו זו, שאינם רוצים לממן בכספי המיסים שלהם מהגרים שאונסים ילדות...

השפעות על חופש הביטוי והמדיניות הציבורית

המונחים "גזענות" ו"אסלאמופוביה" משפיעים ישירות על מדיניות ציבורית במדינות המערב. דוגמה לכך היא החשש מפני מדיניות הגירה קפדנית יותר, משום שהיא עשויה להיות מתויגת כגזענית או כאסלאמופובית. במקרים מסוימים, החשש מפני ההאשמה הזו מנע מממשלות להחיל צעדים מרחיקי לכת במאבק בטרור או בפשיעה, מחשש שייפגעו באוכלוסיות מוסלמיות או מיעוטים אחרים.

בנוסף, ישנם מקרים שבהם השיח סביב גזענות ואסלאמופוביה הוביל להגבלה על חופש הביטוי, כאשר ביקורת על דתות או תרבויות מסוימות נתפסת כבלתי לגיטימית, ומבקרים מוצאים את עצמם תחת מתקפות אישיות או משפטיות. במקרים אלה, גזענות ואסלאמופוביה הופכים מכלי להעצמת המיעוטים לכלי לנטרול ביקורת כלפי קבוצות מסוימות, תוך יצירת סביבה ציבורית שבה שיח חופשי מצטמצם, ואובדת היכולת לנהל שיח ציבורי פתוח על נושאים בוערים כמו ביטחון, הגירה, או דת.

דוגמאות היסטוריות והשלכות פוליטיות

המקרה הצרפתי הוא דוגמה בולטת לכך. צרפת, בעלת המסורת החילונית העמוקה, נתקלה בשנים האחרונות בעימותים קשים סביב סוגיות של זהות דתית, חופש הביטוי, ובמיוחד בנוגע לאיסור על לבוש דתי במרחב הציבורי. כל ניסיון לשנות את המדיניות נתפס לעתים קרובות כהתקפה על האסלאם, ומוביל לוויכוחים פוליטיים סוערים ולעתים גם לאלימות.

דוגמה נוספת היא המקרה של בריטניה, שבה השיח על אסלאמופוביה הפך לשיח דומיננטי בכל הנוגע לדיון על אינטגרציה ועל פשיעה במגזרים מסוימים. גם כאן, החשש מתיוג כגזענים הביא לעיכובים בתגובה לאירועים של אלימות קהילתית ולחוסר אמון בין הציבור לבין הרשויות. המשטרות במדינות מערביות כמו בריטניה, הולנד, וצרפת, נוטות להעדיף 'טיפול רך' במהגרים או בקבוצות אתניות שעלולות להיחשב כמוחלשות או מדוכאות, גם כאשר מדובר באלימות או עבירות חמורות, מהחשש שיתוייגו כ'אסלאמופובים' [הרחבה ראו במאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: ה- WOKE השחית את משטרות המערב עד היסוד].

בבריטניה, לדוגמה, אנו רואים כיצד המשטרה מתמקדת במקרים רבים במאבק נגד מה שמכונה "פשעי שנאה" ברשתות החברתיות. צעדים אלו כוללים מעקב אחרי אזרחים שהתבטאו בביקורת על האסלאם או על מהגרים, תוך התעלמות, לעיתים, מאירועים חמורים יותר המתרחשים בשטח. השוטרים עצמם חוששים לעיתים להתמודד עם מהגרים או מיעוטים אלימים, מתוך חשש לבעיות תקשורתיות, מה שעלול להוביל להאשמות גזעניות כלפיהם [הרחבה ראו במאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: הפרוגרס הצליח להרוס אפילו את המשטרה הבריטית, הטובה במשטרות העולם!].

המאבק בהשתקה הזו ע"י הימין האירופי, נעשה בשתי דרכים עיקריות:

• האחת היא הטיעון שהאסלאם איננו גזע, כפי שהציגה הכרזה בראש המאמר.
• האחרת גורסת שההתנגדות לאסלאם - המנסה ביחד עם ה- WOKE לפרק את מדינות הלאום - היא פטריוטיזם ולא גזענות.

המחשה לגישה השניה מוצגת בכרזה למטה, שפורסמה ע"י EAGLE בטוויטר, ב- 17 באוקטובר 2024. היא מציגה את דגל בריטניה, ה-Union Jack, ועליו הכיתוב "פטריוטיזם אינו גזענות" (Patriotism is not Racism). היא מבטאת תחושה גוברת בקרב חלק מהציבור, בעיקר במערב אירופה ובריטניה, כי אנשים שמביעים עמדות פטריוטיות או מבקרים מדיניות הקשורה בהגירה ובמיעוטים (במיוחד כשמדובר במוסלמים), מוצגים מיד כגזענים או כאסלאמופובים גזענים ועוינים כלפי המוסלמים. הם 'מושתקים', ודעותיהם נדחקות לשוליים. כך גם מערכת האכיפה שחוששת לפעול נגד מוסלמים מאותה סיבה בדיוק.

הכרזה טוענת שהעובדה שמישהו מביע גאווה לאומית (פטריוטיזם) או מבקר היבטים של מדיניות הקשורה בהגירה וביחס למוסלמים, אינה צריכה להתפרש אוטומטית כגזענות או כאסלאמופוביה. יש כאן ביקורת כלפי מה שמכונה "תרבות הביטול" (cancel culture), שבה אנשים חשים שמושתקות דעות שונות בתקשורת או במערכות משפט ואכיפה.

מדיניות ההגירה הבריטית - כמו גם הסיקור התקשורתי שלה בערוצי הליבה, בדיוק כמו אצלנו - פוגעת בזכויות של אזרחים, המבקשים לדון או לבקר נושאים כמו השפעת ההגירה המוסלמית או דת האסלאם על החברה הבריטית. טענות אלה כוללות למשל דיווחים על אזרחים, עיתונאים ואנשי אכיפת החוק, אשר חששו להביע את עמדותיהם מחשש להאשמות בגזענות או אסלאמופוביה פ[הרחבה ראו במאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: הפרוגרס הצליח להרוס אפילו את המשטרה הבריטית, הטובה במשטרות העולם!].

לסיכום

השימוש במושגים "גזענות" ו"אסלאמופוביה" התפתח עם השנים ככלים למאבק באי-צדק, אך כיום הם גורמים נזק חברתי ופוליטי עצום במערב, כאשר הם משמשים להשתקת שיח או ליצירת תחושת שיתוק בקרב ראשי ארגוני אכיפה ומקבלי החלטות. אם חפץ המערב להמשיך ולהתקיים במתכונתו הנוכחית, הוא יהיה חייב להיפטר מהקיפאון שהמושגים הללו משליטים בו!

נספח - דף הטוויטר של Wall Street Mav: האיום ב'אסלאמופוביה' עדיין משתק גם את הרשויות בגרמניה

ב- 8 בנובמבר 2024, פורסם כי חבר הפרלמנט הגרמני דטלפ גורט (Detlef Gürth) ממפלגת ה-CDU, נקנס בסכום של 18,000 אירו בעקבות פרסום פוסט פוגעני באינטרנט, בו 'הביע שנאה' כלפי מהגרים מאפגניסטן. נטען כי בפוסט שפרסם לאחר תקיפה בגרמניה על ידי פליט מאפגניסטן, השתמש גורט ב'לשון בוטה ופוגענית' כלפי מהגרים, כי קרא להוציאם מגרמניה. גורט מחה על הקנס והודיע כי יערער על ההחלטה, מה שיביא לדיון משפטי בנושא. התובע הציבורי טען כי הפוסט מהווה עבירה של הסתה לשנאה כלפי זרים, דבר שהוביל לפתיחת הליך פלילי והוצאת צו הקנס בהוראת בית המשפט (מקור: IScanInfo).

גורט, אשר מחק את הפוסט לאחר מכן, עדיין לא הגיב באופן פומבי על ההליכים המשפטיים המתמשכים, ואילו מפלגתו הבהירה כי הוא אחראי אישית על התנהלותו במדיה החברתית.

• המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: כיצד מושגים כמו 'גזענות' ו'אסלאמופוביה' משתקים את המערב.

[לאוסף המאמרים על תרבות האשמה והשלכותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא 'דיסוננס קוגניטיבי', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אידיוטים שימושיים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• הרחבת המושג 'מערכת מורכבת'.
• מאמרו של פנחס יחזקאלי: פוליטיקת הזהויות. האסטרטגיה שפרקה אותנו!
• הרחבת המושג: 'פייסנות'.
• להרחבת המושג: 'פרדיגמה', לחצו כאן.
• אוסף המאמרים על אידיוטים שימושיים.
• אוסף מאמרים על תרבות האשמה המערבית והשלכותיה.
• אוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית.
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• אוסף המאמרים בנושא 'דיסוננס קוגניטיבי'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), פוליטיקת הזהויות. האסטרטגיה שפרקה אותנו! ייצור ידע, 24/8/17.
• פנחס יחזקאלי (2017), פייסנות, להאכיל את התנין, ייצור ידע, 2/3/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), פרדיגמה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), אידיוטים שימושיים באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 3/8/24.
• פנחס יחזקאלי (2022), תרבות האשמה המערבית והשלכותיה, באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2020), רב תרבותיות ותקינות פוליטית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 16/1/20.
• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2017), דיסוננס קוגניטיבי, ייצור ידע, 7/12/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה אסטרטגית, ייצור ידע, 2/5/14.