תקציר: את צונאמי מהלומת המורדים שמוטט את השלטון הסורי וצבאו, גם טובי מומחי המודיעין התקשו לחזות. טמון כאן שיעור גדול בהכרת מגבלות ידע האדם ביומרותיו לדעת ולשלוט גם במה שקורה בפתאומיות בלתי ניתנת לחיזוי.  דווקא בשל כך, ההתארגנות המהירה של ההנהגה הישראלית וצה"ל למענה רלוונטי למול ההפתעה, ראויה להערכה מיוחדת.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

המאמר ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 13 בדצמבר 2024. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

את צונאמי מהלומת המורדים שמוטט את השלטון הסורי וצבאו, גם טובי מומחי המודיעין התקשו לחזות. טמון כאן שיעור גדול בהכרת מגבלות ידע האדם ביומרותיו לדעת ולשלוט גם במה שקורה בפתאומיות בלתי ניתנת לחיזוי. דווקא בשל כך, ההתארגנות המהירה של ההנהגה הישראלית וצה"ל למענה רלוונטי למול ההפתעה, ראויה להערכה מיוחדת.

המענה המבצעי המהיר של צה"ל מול ההתהוות השבוע בסוריה, הוכוון למעשה על ידי שלוש תכליות.

• התכלית הראשונה, הכרחית במידיותה, מוקדה לחיזוק מאמץ ההגנה על רמת הגולן. ראוי לציין לטובה שהערכות לחיזוק והרחבת מערכי ההגנה בגולן - בפעולות יזומות ממזרח לגדר הגבול -  החלה באוגדת הגולן בתמיכת פיקוד הצפון, כבר לפני כמה חודשים. הכנות אלה, אפשרו את המענה המהיר להרחבת האחיזה ההגנתית לשטחים חיוניים במרחב החייץ שהוגדר  בהסכם הפרדת הכוחות 1974 בין ישראל לסוריה, בתוך כך השתלט צה"ל גם על שיאי רכס החרמון, במיקום שמאפשר השפעה לעומק סוריה ודרום לבנון.
• התכלית השנייה, מוקדה להשמדת אמצעי הלחימה הרבים שהותיר הצבא סורי  במרחבי סוריה. בתקיפה חסרת תקדים בהקיפה, של חיל האוויר וחיל הים הישראלי, הושמדו מערכי נשק שאילו היו נותרים כשירים במרחב, היו עלולים להיות מופעלים נגד מדינת ישראל. גם מאמץ זה בוצע בתנופה מהירה ובניהול מדויק.
• התכלית השלישית, מיועדת להקרנת עוצמה למול המרחב הכאוטי, בהדגשת המסר שלמדינת ישראל יש עניין ביטחוני אסטרטגי במגמות המתפתחות בסוריה ובשל כך לא תסתפק בשעה גורלית זו, רק בתצפית פסיבית על המגמות המתפתחות. ראש הממשלה נתניהו הדגיש בתבונה כי  ישראל אכן תשתדל שלא להתערב בכיווני המיסוד של הסדר החדש המתארגן בסוריה. אולם יש לישראל עניין בהשפעה על התפתחויות בדרום סוריה באגן הירמוך, שם פעלו עד לפני כשבוע מליציות שיעיות במאמצי הברחת אמצעי הלחימה לעבר הרשות הפלסטינית, ולעבר ממלכת ירדן.  במבט צפונה, ממרחבי החרמון, יש לישראל עניין ראשון במעלה, לשמר את בידוד חיזבאללה בלבנון מכל אפשרות של תגבור דרך סוריה באמצעי לחימה חדשים. 

שתי התכליות הראשונות, הושגו השבוע באופן מעורר השתאות. בכל מה שקשור לעומת זאת לתכלית השלישית, היא מורכבת ותחייב מעקב דינאמי המשולב גם במאמץ בינלאומי, בציפייה לתשומת לב אמריקאית, בהדגשת האינטרסים הישראליים.

בינתיים המצב בסוריה בכיווני המגמות האפשריות, ממשיך להיות נתון באי וודאות חסרת תקדים

הרב יונתן זקס הפנה באחד ממאמריו, לספר הנקרא: "אי ודאות רדיקאלית". (נכתב על ידי שני כלכלנים בריטיים)  טענת הספר מדגישה את ההבחנה  בין ניהול סיכונים לבין אי ודאות. את הסיכון ניתן לחשב, לא את אי הוודאות. לכן הם ממליצים במצבי אי ודאות, להתמקד בהבנת המצב, בשאלה מה מתרחש, ועל השאלה הזו לא עונים בחישובי הסתברויות, אלא בהתבוננות שצריכה להיות פנויה למבט חדש להכרה באיומים חדשים. זה בדיוק המצב בו מטולטלת כרגע כל המערכת האזורית..

ההכוונה התורכית להנהגת אל ג'ולאני מנהיג המורדים, מחייבת דאגה רבה. הנשיא ארדואן אינו מסתיר את שאיפתו לקידום חידושה של האימפריה העותמנית. לכיבוש דמשק בידי כוחות מוסלמיים סוניים, יש עוצמה מלהיבה שעלולה ללכד מחדש כוחות אסלמיים ראדיקליים, עד כדי התבססות מחודשת של מדינת אל קעידה בסוריה. דאגות אלה, צריכות להתברר ובמיקוד להן מיועדת התכלית השלישית לפעולות צה"ל במרחב.

בתוך כך בהנהגת רדואן, המחוז הכורדי ממזרח לנהר פרת, מאויים במתקפה צבאית לחיסולו. בסוגיה זו, יבחן הממשל האמריקאי ביכולתו לעמוד להגנת בני הברית הכורדים במחוז זה.

עם התפרקותו של הסדר המדינתי שנבנה עם הסכמי סייקס פיקו בתום מלחמת העולם הראשונה, נוצרה הזדמנות לתיקון עוול שנעשה לכורדים באותם הימים. הנשיא האמריקאי ווילסון התנה אז את כניסת ארה"ב למלחמה, בדרישה לפירוק האימפריות ובמתן הגדרה עצמית ללאומים חסרי מדינה. דאגת הקהילה הבינלאומית לזכות ההגדרה העצמית של מיעוטים מוקדה במאה השנים האחרונות בעיקר לסוגיה הפלסטינית. בשעה זו ראוי להזכיר כי כשלושים מיליון כורדים נלכדו בכל המאה האחרונה ללא כל אפשרות למדינה.

בפני ארה"ב כמעצמה עומד בשלב זה, אתגר חסר תקדים במבחן יכולתה להשפיע על עיצוב המגמות המתהוות בכאוס האזורי שנוצר בסוריה.  

בכל מלחמות ישראל בעבר, גם במלחמת העצמאות, סיום המלחמה, היה נתון בהסכמים עם מדינות בעלות זהות מוכרת שהיו קיימות לפני המלחמה והמשיכו להתקיים לאחריה. כאן לראשונה עומדת מדינת ישראל בפני מציאות בלתי נודעת בעליל. במבט הזה, אופק המגמות המתהוות עדין לא נוצר ולפני מדינת ישראל תקופת מבחן גורלית שמעולם לא התנסתה בה.

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
• אוסף המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: חיזוי / ניבוי. איך יראה אירוע עתידי?
• הרחבה בנושא: 'הפתעה'.
• הרחבת המושג: 'סדר'.
• הרחבת המושג: 'כאוס'.
• אוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה.
• אוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה.
• אוסף מאמרי עצמאות וזיכרון.
• הרחבת המושג 'התהוות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2020), מורכבות ומערכות מורכבות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 20/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), מומחים, פרשנים ומאחזי עיניים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 28/5/18.
• פנחס יחזקאלי (2014) חיזוי / ניבוי. איך יראה אירוע עתידי? ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הפתעה, ייצור ידע, 12/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), מלחמת העולם הראשונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), עצמאות וזיכרון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 13/4/18.
• יחזקאלי פנחס (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.