פנחס יחזקאלי: גילויי תרבות ההשתקה והביטול של המחאה בישראל, אוסף ראשון

תקציר: הדף הזה מביא מבט על תופעת ה'השתקה' / ה'ביטול' (Cancel) של המחאה בישראל, שנועדה לייצר דעה אחידה בקרב קהל התומכים, ולמנוע חדירת רעיונות 'מזיקים'. אחד המאפיינים העיקריים של תרבות הביטול הישראלית מכונה 'אנוסים'. אנשים שחוששים לגלות את זהותם הפוליטית ואת דעותיהם במקומות העבודה, ו'שוחים עם הזרם', בידיעה שאחרת ייבולע להם!

[בתמונה: אין דמוקרטיה בלי חופש דיבור… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: אין דמוקרטיה בלי חופש דיבור, ומי שמשתיק דעות ברשתות החברתיות, ימשיך להשתיק אותן דרך מערכת אכיפת החוק!… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

'השתקה' / 'ביטול' (Cancel) של אדם, קבוצה ו/או אג'נדה, היא טקטיקה בולשביקית שאומצה ע"י ארגוני ה- WOKE בעולם המערבי, והמחאה הישראלית בתוכם. היא נועדה לייצר דעה אחידה בקרב קהל התומכים, ולמנוע חדירת רעיונות 'מזיקים'.

'תרבות הביטול' (Cancel Culture) - הוא ביטוי שנטבע בארצות הברית הפרוגרסיבית לקראת סוף העשור הראשון של המילניום; ומשמעותו שימוש בהחרמות להשגת יעדים פוליטיים: נידוי מהמחנה, מהמעגלים החברתיים או המקצועיים וממרחבי השיח הציבורי, של אנשים / גופים / נושאים, מה'מחנה הלא נכון, שדעותיהם "מאיימות על ביטחונם של אלה הנאלצים לשמוע אותם".

אחד המאפיינים העיקריים של תרבות הביטול הישראלית מכונה בישראל: 'אנוסים'. אנשים שחוששים לגלות את זהותם הפוליטית ואת דעותיהם במקומות העבודה, ו'שוחים עם הזרם', בידיעה שאחרת ייבולע להם!

[בתמונה: לקנסל - למחוק - להשתיק - לבטל... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי geralt לאתר FIXABAY]
[בתמונה: לקנסל - למחוק - להשתיק - לבטל... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי geralt לאתר FIXABAY]

אנשי ה- WOKE מספרים לנו שיתרונותיה של תרבות זו רבים:

  1. קידום אחריות חברתית: תרבות הביטול מאפשרת להציב גבולות מוסריים ברורים ולדרוש אחריות ממי שפועל באופן פוגעני או משפיל כלפי קבוצות מוחלשות. דוגמה: ביטול חוזים עם חברות או אמנים שהביעו עמדות גזעניות, מתוך ניסיון ליצור סביבה מכילה יותר.
  2. שינוי נורמות חברתיות: ביטול דמויות ציבוריות בעלות השפעה שלילית מזרז תהליכי שינוי בתרבות הציבורית. למשל, הוא יכול להניע את התקשורת ואת הקהילה העסקית להימנע מלהגביר תכנים פוגעניים. דוגמה: פרויקטים קולנועיים שנפסקו בעקבות תלונות על הטרדות מיניות של במאים או שחקנים.
  3. מתן כוח למוחלשים: מאפשר לקולות פריפריאליים להתארגן ולדרוש צדק מול מערכות כוח מסורתיות. המדיה החברתית הפכה לכלי המעצים את יכולת המחאה וההתאגדות של יחידים וקבוצות קטנות.
  4. חידוד ערכי שוויון והכללה: תרבות הביטול מדגישה את חשיבות הכבוד לכלל הקבוצות באוכלוסייה, ומעודדת שיח על צדק חברתי ואי-שוויון.

רק שכל מי שעיניו בראשו מבין כ בר את נזקה העצום. די אם נתבונן מה היא עוללה לברית המועצות בעבר, או מה שהיא מעוללת למדינות המערב היום:

  1. היעדר סלחנות וגמישות: תרבות הביטול לעיתים אינה מאפשרת לאנשים ללמוד מטעויות, להתנצל ולהשתנות, אלא מוקיעה אותם לתמיד. לדוגמה: עונשים ציבוריים על התבטאויות שנאמרו לפני שנים רבות, ללא התחשבות בקונטקסט או בשינוי שעברו האנשים.
  2. הגבלה על חופש הביטוי: התרבות הזו יוצרת פחד משיח חופשי, כאשר אנשים חוששים להביע עמדות שעלולות להתפרש כלא תקינות פוליטית. תוצאה: יצירת תרבות של "צנזורה עצמית" שפוגעת בדיון פתוח ובריא.
  3. דלדול המשאבים האינטלקטואליים (ראו את המחלקות למדעי רוח והחברה, בארץ ובחו"ל, כי היכן שכולם חושבים אותו הדבר, אף אחד אינו חושב!
  4. שיפוטיות יתר וחוסר פרופורציה: פעמים רבות, תרבות הביטול אינה מבחינה בין התנהגות עבריינית או פוגענית חמורה לבין טעויות קטנות או אמירות בלתי מוצלחות. דוגמה: קמפיינים המחרימים אמנים או מותגים בשל פרשנות לא נכונה של אמירה או פעולה.
  5. השפעה הפוכה (Backlash): כשאנשים מרגישים שמונעים מהם משהו, הם בדרך כלל מחפשים אותו ביתר תוקף. וגם: הפעולות החריפות שמובילות תרבות הביטול עלולות לעורר התנגדות רחבה שמנציחה פילוג חברתי. דוגמה: גיוס פוליטי מצד קבוצות ימניות המוצגות כקורבנות של תרבות הביטול.
  6. שימוש ציני במנגנון הביטול: מנגנון זה עשוי לשמש ככלי בידי גורמים אינטרסנטיים כדי לפגוע במתחרים או להשיג יתרון פוליטי. דוגמה: שימוש במידע חלקי או שקרי כדי להרוס מוניטין של דמות ציבורית.

דוגמה ראשונה: ה'אנוסים' - תרבות הביטול באקדמיה, והשלכותיה

[בסרטון: תרבות הביטול באקדמיה, והשלכותיה]

דוגמה שנייה: תרבות הביטול בהי-טק, והשלכותיה:

דנה גוטרזון ב'מאקו': "כשאמרתי שאני ביביסטית, הסתכלו עליי כאילו אני מעריצה את היטלר"... השבוע עלתה לכותרות מחאת ההייטקיסטים בנוגע לרפורמה המתוכננת במערכת המשפט. על רקע המחאה, ברשתות החברתיות החלו לעסוק בנושא "האנוסים בהייטק" - עובדים המצביעים למפלגות ימין שמעדיפים להצניע את עמדותיהם במשרד:

דנה גוטרזון ב'מאקו': ימנים בהייטק מדברים: "כשאמרתי שאני ביביסטית, הסתכלו עליי כאילו אני מעריצה את היטלר"
השבוע עלתה לכותרות מחאת ההייטקיסטים בנוגע לרפורמה המתוכננת במערכת המשפט. על רקע המחאה, ברשתות החברתיות החלו לעסוק בנושא "האנוסים בהייטק" - עובדים המצביעים למפלגות ימין שמעדיפים להצניע את עמדותיהם במשרד. דיברנו עם חמישה עובדים בהייטק, בהם בכירים, שסיפרו לנו אילו תגובות הם מקבלים כשהם מדברים או כותבים על פוליטיקה והאם הרפורמה באמת תפגע לדעתם בהשקעות בישראל...
[בתמונה: תרבות הביטול בהיי-טק. לכתבה המלאה של דנה גוטרזון ב'מאקו', לחצו כאן]

דוגמה שלישית: תרבות הביטול ברפואה, והשלכותיה:

מעל 800 רופאים חתמו על הקריאה לנתק את מערכת הרפואה מהפוליטיקה ולהוציא את איום ההשבתה מהשיח. רבים חששו לחתום…

שמעון כהן ב'ערוץ 7': ד"ר חנה קטן לערוץ 7: רופאים אנוסים חוששים להתנגד לשביתה
מעל 800 רופאים חתמו על הקריאה לנתק את מערכת הרפואה מהפוליטיקה ולהוציא את איום ההשבתה מהשיח. רבים חששו לחתום...
[בכתבה: תרבות הביטול ברפואה. לכתבה המלאה של שמעון כהן ב'ערוץ 7', לחצו כאן]

דוגמה רביעית: גורלם של אמנים הנוקטים צד פוליטי

מטבע הדברים, תופעה דומיננטית בצד אחד של המפה תגרום לתופעות זהות גם בצידה השני... אמנים שקהלם מצוי בצד אחד של הזירה הפוליטית יכולים להרשות לעצמם (עברי לידר כמקרה בוחן). אבל אמנים שקהלם מעורב, מוצאים עצמם לכודים בתוך צבת. מצד אחד הברנג'ה לוחצת. מצד שני, מחיר אבדן הקהל מכאיב...

[על תופעת הביטול של אומנים, הנוקטים צד פוליטי במאמר: 'הרומן המרתק של אומנים עם הפוליטיקה'. לחצו כאן]

[בתמונה: אחינועם ניני משמאל ואריאל זילבר מימין - אומנים ש'נמחקו' משני צידי המתרס הפוליטי... הצילום של אחינועם ניני הועלה לויקיפדיה ע"י Michael Schilling. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0; הצילום של אריאל זילבר הועלה לויקיפדיה ע"י Deror avi. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]
[בתמונה: אחינועם ניני משמאל ואריאל זילבר מימין - אומנים ש'נמחקו' משני צידי המתרס הפוליטי... הצילום של אחינועם ניני הועלה לויקיפדיה ע"י Michael Schilling. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3; הצילום של אריאל זילבר הועלה לויקיפדיה ע"י Deror avi. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

דוגמה חמישית: ערוץ 14 קיים?

ב- 11 באפריל 2024, פרסם ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל את דו"ח "עיתונאים תחת מתקפה" השנתי, המתייחס ל-2023, אחת השנים הסוערות שידעה מדינת ישראל, ובמהלכה נרשמו לא מעט מקרים תקיפה נגד עיתונאים בישראל. תנחשו מי לא הותקף כי הוא אינו קיים? ערוץ 14 כמובן...

מאמרים רלונטיים:

[בתמונה: התוכנית למחיקת הימין הפוליטי... התמונה היא צילום מסך מערוץ 14]
[בתמונה: התוכנית למחיקת הימין הפוליטי... התמונה היא צילום מסך מערוץ 14]

דוגמה שישית: תל אביב - עיר אוכלת יושביה

איך הפכה העיר הליברלית, הלבנה והיפה של ילדותנו, לעיר פרוגרסיבית, אוטו-אנטישמית, חסרת סבלנות ואלימה, המובלת ע"י חשיבה עדרית ורודפת ומשתיקה כל אחד שמעז לחרוג מעט מן השורה?

בתמונה למטה: הכיתוב, "גבלס" על תיבת הדואר של איש התקשורת שמעון ריקלין:

[בתמונה: הכיתוב, "גבלס" על תיבת הדואר של איש התקשורת שמעון ריקלין. התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: הכיתוב, "גבלס" על תיבת הדואר של איש התקשורת שמעון ריקלין. התמונה היא צילום מסך]

דוגמה שביעית בדף הטוויטר של כנרת בראשי: המחאה 'מבטלת' גם הורים שכולים...

זו רבות המחיקה של המחאה הפרוגרסיבית: כשלא מדקלמים את דף המסרים של המחאה, הופכים ברגע ל"ביביסטים מתועבים" ונמחקים...

[בתמונה: המחאה 'מבטלת' גם הורים שכולים... המקור: דף הטוויטר של כנרת בראשי kinneret barashi. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה: המחאה 'מבטלת' גם הורים שכולים... המקור: דף הטוויטר של כנרת בראשי kinneret barashi. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

דוגמה שמינית - תוצאותיה של תרבות ההשתקה: לא ה'בבונים' המוכרים יפילו את 'אליטת ההון', אלא ה'בבונים שבארון'

אין היום יכולת להתקדם בהיי-טק ובמקצועות החופשיים אם אינך WOKE, והאליטות שמחות על כל כיפה סרוגה ובן פריפריה שמצטרף אליהם ומתנהג כמותם. האנשים הללו מדברים WOKE, וכותבים WOKE, ואפילו מפגינים WOKE בקפלן, כדי לשמור על מקום עבודתם ולהתקדם, למרות שהם נאכלים מבפנים.

רק שלא לעולם חוסן ומערכות מורכבות מתהפכות: ביום שכמות 'הבבונים שבארון' תהיה גדולה מספיק, יגלו בני האליטות שגידלו במו ידיהם את יורשיהם!

[בתמונה: לא ה'בבונים' הרגילים יפילו את 'אליטת ההון', אלא ה'בבונים שבארון'... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: לא ה'בבונים' הרגילים יפילו את 'אליטת ההון', אלא ה'בבונים שבארון'... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

דוגמה תשיעית של אראל סגל בעקבות השתקת מכון קהלת: "השמאל אינו מעוניין לנצח בדיון, אלא להשתיק אותו"

(הדוח של אראל סג"ל, ערוץ 14, 3/4/24)

[בתמונה: "השמאל אינו מעוניין לנצח בדיון, אלא להשתיק אותו"... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: "השמאל אינו מעוניין לנצח בדיון, אלא להשתיק אותו"... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

דוגמה עשירית: צודק ח"כ בועז ביסמוט: עידן האינקוויזיציה חזר

כמו בעבר, קבוצה קטנה ושולית בחברה מחליטה היום לגבי רובנו מה נאמר ומה נעשה, ומי שסוטה מהשורה בטופל בגסות ובאגרסיביות (נועה ארגמני ואביה כמקרה בוחן).

[בתמונה: עידן האינקוויזיציה חזר... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: עידן האינקוויזיציה חזר... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים על חשיבה קבוצתית – חשיבת יחד, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תקשורת ודמוקרטיה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

3 thoughts on “פנחס יחזקאלי: גילויי תרבות ההשתקה והביטול של המחאה בישראל, אוסף ראשון

  1. תודה רבה על המאמר המושקע והמעניין.
    בהמשך לזה, צריך לכתוב גם על נושא גבולות הדה-לגיטימציה. מה צריך להיות לגיטימי ומה לא יכול להיות לגיטימי במדינת ישראל?

    תנועות כמו הרבעון הרביעי אומרות "בלי קיצוניים". אבל בעצם מבצעות דה-לגיטמציה לדעות לגיטימיות, חשובות ואפילו יותר "שפויות" מאשר מה שמוגדר "הזוי".
    כי מיהו ההזוי?
    מי שהפגין נגד אוסלו, ההתנתקות והבריחה מלבנון או מי שתמך בזה?
    מי שאמר שצריך לגמור את החמאס עוד לפני שנים, או מי שאמר "מה, אתה באמת רוצה לחזור לעזה?"

    אבל, כן יש גבולות. רק צריך להגדיר אותם ומה ההשלכות על מי שעובר אותם. ברור שמי שפועל לקידום הטרור הוא עברין, אבל יש גם הרבה אזורים פחות ברורים – ודורשים הבהרה.
    בעיקר זה חשוב לאור האמירות של פרופ' קרמניצר ומשה לדור.

  2. Pingback: אוסף המאמרים על מחאה, בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע | ייצור ידע

  3. Pingback: הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *