תקציר: לצד תפקידן המרכזי של אליטות בהובלת החברה, מתפתחת לא אחת בקרבם תופעה של נרקיסיזם קולקטיבי (Collective Narcissism) – תחושת עליונות משותפת שבמסגרתה האליטה רואה את עצמה כמיוחדת, ערכית וצודקת יותר משאר האוכלוסייה. תפיסה זו אינה רק עמדה סוציולוגית, אלא מנגנון נפשי-חברתי שמעמיק את הניכור בין האליטה לבין יתר החברה. תוצאותיו קשות הן עבור האליטה והן עבור עמה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר רביעי מתוך ארבעה העוסק בתופעה הקרויה: 'יוהרת האליטות'. למאמר האחר, לחצו כאן:

• פנחס יחזקאלי: מה בין יהירות ליוהרה?
• פנחס יחזקאלי: יוהרת האליטות. גם ביטוי של עוצמה וגם אמצעי לשימורה.
• פנחס יחזקאלי: אשליית הרוב של האליטות.

*  *  *

עודד בן עמי הוא שייך לדור הוותיק של העיתונאים האקטיביסטים, ששימש בעבר כדובר צה"ל. בתחילת דצמבר 2024 התפרסם סרטון המתעד חלק מהופעתו באחת מוועדות הכנסת:

"אנחנו הסטטוסקופ של המדינה הדמוקרטית. אם יפגעו בנו, המדינה הזו כל כך חולה, כל כך עצובה, כל כך עלובה, שהיא לא תצליח להתקיים...", הכריז בן עמי.

לצד תפקידן המרכזי של אליטות בהובלת החברה, מתפתחת לא אחת בקרבם תופעה של נרקיסיזם קולקטיבי (Collective Narcissism) – תחושת עליונות משותפת שבמסגרתה האליטה רואה את עצמה כמיוחדת, ערכית וצודקת יותר משאר האוכלוסייה. תפיסה זו אינה רק עמדה סוציולוגית, אלא מנגנון נפשי-חברתי שמעמיק את הניכור בין האליטה לבין יתר החברה.

הנה דוגמה נוספת - כותב Alon Eviatar בטוויטר: הציבור החילוני ליברלי הוא הציבור הכי איכותי, משמעותי וחשוב בישראל: נושא על כתפיו את מערכת וכוחות הביטחון, המשק והכלכלה, האקדמיה והתרבות, ההתיישבות והפיתוח, הערכים הדמוקרטיים והתשתית המרכזית לחיים מתקדמים במדינה מודרנית. הציבור הזה הוא המנוע והשלד של ישראל. הנה הוא פה בתמונה:

נרקיסיזם קולקטיבי מהו? המשגה

נרקיסיזם קולקטיבי (Collective Narcissism) הוא מונח פסיכו-סוציולוגי המתאר מצב שבו קבוצה מפתחת עליונות מוסרית (Moral Superiority) לכאורה, לפיה, ייחודה וערכיה הופכים אותה לנעלה על אחרים, בזכות השכלה, מוצא, ערכים או תרבות. בכך מציבה עצמה האליטה בעמדה שיפוטית מול יתר הציבור, כשהם מבטלים דעות אחרות, בטענה שהן "פחות מתוחכמות" או "פחות ערכיות". כאשר תחושה זו מתערבבת עם ניתוק מהמציאות החברתית, היא מעצימה את הזלזול בקבוצות אחרות בחברה. היא יוצרת "מיתוס עצמי" שבו היא מציגה את עצמה כ"נאורה", מתקדמת או מתורבתת יותר, "ערכית" ו"נושאת הקידמה", בעוד שיתר החברה מוצגת כ"נחשלת" או "לא מוסרית מספיק".

אחד ממאפייני הנרקיסיזם הקולקטיבי הוא סינדרום המושיע (Savior Complex): תחושה של שליחות כמעט מיסיונרית הנפוצה בקרב אליטות - במיוחד אינטלקטואליות או פוליטיות - שהן "המושיעות" של החברה: כיוון ש"אנחנו מובחרים", הרי ש"אנחנו נועדנו להוביל. יש לנו זכות טבעית להוביל ולהכתיב את הנורמות החברתיות":

• הם רואים את עצמם ככאלו שצריכים לחנך, להוביל ולתקן את הציבור.
• הציבור, בעיניהם, אינו "מבין" או "נאור מספיק", ולכן יש להציל אותו מעצמו.

דוגמאות לכך קיימות בשפע בהיסטוריה העולמית וגם אצלנו, למשל:

• האליטה הבולשביקית ברוסיה, שראתה עצמה כ"חלוץ המהפכה" המחזיק באמת הבלעדית.
• האחוס"לים, האליטה המייסדת של ישראל, האמינה שהיא נושאת את "החזון הציוני האמיתי", ושיש לה בלעדיות על ההנהגה הערכית.

תופעה זו היא חלק מתופעה רחבה יותר הקרויה: תופעת 'יוהרת האליטות'. יוהרה (arrogance) היא תחושת עליונות וחשיבות עצמית מופרזת, שמובילה אותנו לראות את עצמנו מעל אחרים ולהמעיט בערכם של הסובבים אותנו. זוהי תופעה שגורה וכמעט בלתי נמנעת בקרב אליטות שלטות, והיא הולכת ומחריפה ככל שהן שוקעות בסטגנציה ובפער רלוונטיות כרוני. לכן, ככל שתגבר היוהרה, יתרחב הניתוק מהמציאות בהתאמה.

התוצאה היא פער רלוונטיות גובר והולף מהמציאות

היה זה קרל מרקס שטען, כי הקבוצות הללו לוקות בפער רלוונטיות, וכי אינן מבינות את המציאות האמיתית של החברה.

• האליטה רואה עצמה כ"צודקת מטבעה", אך למעשה היא ניתקת מהאינטרסים והצרכים של המעמדות האחרים.
• מתוך כך היא מאמינה שהיא פועלת לטובת הכלל, אף על פי שלעתים היא פועלת לשימור כוחה.

דוגמה מצויינת לכך, היו דבריו של עודד בן עמי (ראו הסרטון בתחילת המאמר): "חייבים לעצור את הניסיון לפגוע בתקשורת החופשית. כי בלי תקשורת חופשית אין לנו סיכוי להתקיים!". אכן אין הגמל רואה את דבשתו: שלושת ערוצי הליבה - למעט מספר עיתונאים, המוחזקים בהם כ'ימני מחמד' - מהדהדים כל העת את מסרי המחאה, כשהם נמנעים מלשאול שאלות קשות את ה'פרשנים' המופיעים בהם על טעויותיהם החוזרות ונשנות (כמו האלוף במיל' ישראל זיו למשל. ראו הכתבה למטה), על דעות הפוכות שהביעו בעבר, ועל המניעים שגרמו להם לשנות את דעתם [ראו בהקשר זה את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: הארכיון הוא מקור מבוכתם של העיתונאים החדשים והמומחים לעתיד]. כל זה כשתקשורת הימין מכונה 'מכונת רעל', וכשכתביה נתונים להצקות מתמידות, כשתקשורת הליבה מעודדת ומקדמת את הקולות הקוראים לסגירתו של ערוץ 14.

ואין ארוחות חינם: תפיסות אלה מובילות פעמים רבות לניתוק מהחברה ולתסכול מצד קבוצות אחרות, שאינן מקבלות את הלגיטימציה או ההערכה מצד אותה אליטה.

המאפיינים המרכזיים של הנרקיסיזם הקולקטיבי של האליטה

1. עליונות מוסרית: האליטה רואה את עצמה כמחזיקה במערכת ערכים מתקדמת, וצובעת את השקפותיה כנאורות וכמובילות את "הצדק ההיסטורי". כך לדוגמה האליטות האינטלקטואליות באירופה של המאה ה-18 וה-19, שראו את עצמן כנושאות בשורת "הנאורות" לאנושות כולה, תוך התעלמות מקולות ביקורתיים.

2. תודעת שליחות והצדקה עצמית: מתוך תחושת הנרקיסיזם הקולקטיבי, האליטה מפתחת תודעת שליחות. היא משוכנעת כי תפקידה הוא "להציל" או "לחנך" את יתר החברה, כי היא בעלת "זכות" טבעית לשליטה, שכן היא "יודעת טוב יותר".

3. תיבת תהודה קבוצתית (Echo Chamber): חברי האליטה חיים בסביבה תרבותית והגותית הומוגנית, שבה הם שומעים שוב ושוב את אותן דעות. התוצאה היא חיזוק הדימוי העצמי של הקבוצה: האליטה משוכנעת ש"רוב העם חושב כמוה", גם כאשר המציאות שונה לחלוטין.

4. דה-לגיטימציה של קבוצות אחרות: כדי לשמר את תחושת העליונות שלה, האליטה תסמן קבוצות אחרות כ"נחותות" או "מסוכנות":

• המעמדות הנמוכים יוצגו כ"חסרי השכלה".
• קבוצות אופוזיציה יצוירו כ"קיצוניות", "פופוליסטיות" או "אנטי-דמוקרטיות".
• דוגמה: תנועות לאומיות או דתיות תוצגנה כ"מיושנות" לעומת האליטה הליברלית.

ההשלכות החברתיות של הנרקיסיזם הקולקטיבי

1. ניכור והעמקת שסעים: תחושת העליונות של האליטה מעמיקה את הניכור בינה לבין הציבור הרחב. האליטה מאבדת קשר עם הבעיות היומיומיות של החברה, ואילו החברה מרגישה מודרת או ממודרת.

2. התנגדות וביקורת ציבורית: ככל שהנרקיסיזם הקולקטיבי מתעצם, גובר הרצון של קבוצות מודרות לשבור את ההגמוניה של האליטה. זה מוביל למרד או מהפך פוליטי וחברתי. דוגמה כזו היא התעוררות תנועות פופוליסטיות באירופה וארה"ב, המערערות על ההגמוניה של האליטות הפוליטיות והתקשורתיות, כמו גם עליית הציונות הדתית והציבור הפריפריאלי אצלנו.

סיכום: "יחי אנחנו" כמנגנון משברי

הנרקיסיזם הקולקטיבי של האליטה איננו רק תופעה סוציולוגית, אלא מנגנון הגנתי. האליטה נאחזת בתדמיתה כמובילה וייחודית, מתוך פחד לאבד את מעמדה. אולם, ככל שהיא מעצימה את הניכור בינה לבין החברה, כך היא יוצרת תגובת נגד חריפה יותר.

הדרך היחידה לשבור את הנרקיסיזם הקולקטיבי היא על ידי גיוון מחשבתי והכרה בכך שהציבור הרחב אינו "נחות" אלא שותף לגיטימי בשיח החברתי. בסופו של דבר, חברה בריאה היא חברה שבה האליטה אינה רואה את עצמה כ"מובחרת" אלא ככזו המשרתת את כלל הציבור.

[לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• הרחבה בנושא 'אליטת ההון' הישראלית.
• אוסף המאמרים על 'קבוצות'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבה על: יוהרת האליטות, כביטוי של עוצמה וכאמצעי לשימורה.
• הרחבת המושג: 'עוצמה'.
• אוסף המאמרים על מגוון (Diversity) וחשיבותו.
• הרחבת המושג: קיפאון/סְטַגְנַצְיָה.
• אוסף המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: הארכיון הוא מקור מבוכתם של העיתונאים החדשים והמומחים לעתיד.
• הרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם'.
• ספרו של ברוך קימברלינג: "סוף שלטון האחוס"לים".
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: האחוס"לים. האליטה המייסדת של ישראל.
• הרחבה על: יוהרת האליטות, כביטוי של עוצמה וכאמצעי לשימורה.
• הרחבת המושג: קיפאון/סְטַגְנַצְיָה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על קבוצות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), יוהרת האליטות. גם ביטוי של עוצמה וגם אמצעי לשימורה, ייצור ידע, 31/10/24.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2022), אוסף המאמרים על מגוון (Diversity) וחשיבותו, ייצור ידע, 29/10/22.;
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), הארכיון הוא מקור מבוכתם של העיתונאים החדשים והמומחים לעתיד, ייצור ידע, 18/10/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• ברוך קימברלינג (2001), סוף שלטון האחוס"לים, תל אביב: הוצאת כתר.
• פנחס יחזקאלי (2023), האחוס"לים. האליטה המייסדת של ישראל, ייצור ידע, 27/7/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), יוהרת האליטות. גם ביטוי של עוצמה וגם אמצעי לשימורה, ייצור ידע, 31/10/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.