תקציר: הסוציולוגיה החדשה והסוציולוגיה הביקורתית - הקרובות מאוד לתנועת ה- WOKE - אחראיות למצבה הנוכחי העצוב של האקדמיה במערב. מטרתן לבחון ולערער על המבנים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים הקיימים, תוך הדגשת יחסי הכוח והדיכוי המעצבים את המציאות החברתית. אבל, האם זו באמת אקדמיה, או אונס האקדמיה להשגת מטרות חברתיות פוליטיות? הכל בעיני המתבונן.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

באחד מרבי השיח בהם השתתפתי ישב לצידי מרצה למדעי החברה, שלימד כמוני תיאוריות בסוציולוגיה. באחד הויכוחים על אליטת ההון הישראלית אמרתי לו: "שכחת את תורת האליטות, שאותה לימדנו?" "עזוב אותך מתיאוריות כאלה", ענה לי ביובש. "היום כבר מלמדים תיאוריות אחרות".

ובאמת, סקירה של הסילבוסים במחלקות למדע המדינה ילמד שהסוציולוגיה הישנה והטובה - שהיא במהותה תיאורית - נעלמה כמעט לחלוטין, ואת מקומה תפסו הסוציולוגיה החדשה והסוציולוגיה הביקורתית, שהן תיאוריות אקטיביסטיות, המיועדות לשנות את המצב החברתי ברוח ה- WOKE.

מטרתן של הגישות העכשוויות הללו בסוציולוגיה, לבחון ולערער על המבנים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים הקיימים, תוך הדגשת יחסי הכוח והדיכוי המעצבים את המציאות החברתית.

אבל, האם זו באמת אקדמיה, או אונס האקדמיה להשגת מטרות חברתיות פוליטיות? הכל בעיני המתבונן? דבר אחד בטוח: שתיהן אחראיות ישירות למצבה העצוב של האקדמיה במדינות המערב.

הסוציולוגיה החדשה

המונח "סוציולוגיה חדשה" מתייחס לזרם שעלה במאה ה-20 ומבקש להבין את החברה באמצעות כלים מודרניים ועדכניים יותר. גישה זו שמה דגש על מספר מאפיינים ייחודיים:

1. התמקדות בסובייקטיביות – הסוציולוגיה החדשה בוחנת כיצד חוויות אישיות, זהויות פרטיות ורגשות משפיעים על התנהגות חברתית. היא מדגישה את חוויות היחיד ולא רק מבנים חברתיים גדולים.
2. טשטוש הגבולות בין הפרטי לציבורי – הסוציולוגיה החדשה חוקרת כיצד נושאים שבעבר נחשבו ל"פרטיים" (כגון מיניות או זהות מגדרית) הם בעצם נושאים פוליטיים או חברתיים שיש להם משמעות רחבה יותר.
3. שימוש רב-תחומי – הסוציולוגיה החדשה נוטה לשלב גישות מחקריות מכלים מדיסציפלינות אחרות, כמו פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה או מדעי המדינה.

הסוציולוגיה הביקורתית

סוציולוגיה ביקורתית היא גישה שעוסקת בביקורת חברתית ומבוססת על העיקרון שסוציולוגיה אינה יכולה להיות נייטרלית (פה נשאלת השאלה: אם איננה ניטראלית, איך היא יכולה להיות אקדמאית...). היא נבנית בהשראת גישות מרקסיסטיות, פוסט-מרקסיסטיות, פמיניסטיות ופוסט-קולוניאליות, ומתמקדת בניתוח מקיף של אי-שוויון חברתי ושל יחסי הכוח בין קבוצות חברתיות שונות.

המאפיינים המרכזיים של סוציולוגיה ביקורתית כוללים:

1. ביקורת על מבנים 'דכאניים' – הסוציולוגיה הביקורתית מנסה לחשוף כיצד מבנים פוליטיים, כלכליים ותרבותיים מעצבים את חיי החברה ויוצרים אי-שוויון ודיכוי. היא מעמתת מוסדות כמו המדינה, הקפיטליזם, הדת והמשפחה עם שאלות בנוגע לתפקידם בדיכוי קבוצות שוליים.
2. פעולה חברתית לשינוי – בניגוד לסוציולוגיה המסורתית, הסוציולוגיה הביקורתית נועדה לא רק לתאר את החברה אלא גם לשנות אותה. היא שואפת לתיקון עוולות חברתיות ומעודדת חקירה פעילה של המנגנונים היוצרים חוסר צדק.
3. שאלות לגבי נייטרליות המחקר – הסוציולוגיה הביקורתית תוקפת את הרעיון שהמדע החברתי יכול להיות "אובייקטיבי" לגמרי. היא טוענת שכל מחקר מושפע מתפיסות עולם אידאולוגיות ומשקף את יחסי הכוח המתקיימים בחברה (אבל, האם אין משמעות הטענה הזו, שההסוציולוגיה איננה מדע אלא תפיסה פוליטית, ומקומה מחוץ לאקדמיה?).
4. פרספקטיבה רחבה על זהויות – הסוציולוגיה הביקורתית בוחנת כיצד גזע, מין, מגדר, מעמד ומיניות משולבים ומעצבים את החוויות החברתיות של פרטים וקבוצות. המונח אינטרסקציונליות (Intersectionality) מתאר את הגישה הביקורתית הבוחנת את הקשרים המורכבים בין זהויות חברתיות שונות.

מקורות הסוציולוגיה החדשה והסוציולוגיה הביקורתית:

שתי הגישות הללו נולדו עוד לפני התפתחות תנועת ה-WOKE, בעיקר בהשראת:

1. המרקסיזם – במיוחד ברמת הביקורת על הקפיטליזם, אי-שוויון כלכלי ומעמדי (ראו בפרק הבא).
2. האסכולה הפרנקפורטאית – בשנות ה-30 של המאה ה-20, שהתמקדה בביקורת על התרבות הקפיטליסטית, יחסי כוחות, תקשורת ההמונים והקפיטליזם.
3. הפמיניזם – שהתפתחה במאה ה-20 והעלתה את נושא המגדר ומאבקן של נשים. זוהי גישה סוציולוגית ביקורתית, שהעלתה למודעות את דיכוי הנשים בתוך מבנים פטריארכליים, והיא גם השפיעה רבות על השיח על זכויות מגדריות.
4. פוסט-קולוניאליזם – התמודדות עם ההשלכות של קולוניאליזם מערבי על חברות לא-מערביות וקבוצות שוליים, שהחלה להתעצב כבר במחצית השנייה של המאה ה-20. הפוסט-קולוניאליזם מתמקד בביקורת על הניאו-קולוניאליזם והאופן שבו האימפריאליזם המערבי עדיין משפיע על מדינות וקבוצות שוליות.

הקשר לתנועת ה-WOKE:

תנועת ה-WOKE, שצמחה בעשור האחרון כתנועה מודרנית העוסקת במודעות חברתית ופוליטית בנושאים כמו גזענות, זכויות מגדריות, צדק חברתי ושוויון, בהחלט מושפעת ממסורות אלה של סוציולוגיה ביקורתית. המונח WOKE (שמקורו בשיח אפרו-אמריקאי) מתאר אדם שהוא "ער" לעוולות חברתיות, ומודע לאי-שוויון מערכתי ולאופן שבו הוא משפיע על קבוצות שונות.

תנועת ה-WOKE חולקת עקרונות רבים עם הסוציולוגיה הביקורתית:

• מודעות לאי-שוויון – כמו הסוציולוגיה הביקורתית, תנועת ה-WOKE מדגישה את חשיבות ההבנה של מבני דיכוי, במיוחד בתחומים של גזע, מגדר, מיניות ומעמד.
• הגנה על קבוצות מוחלשות – שני הזרמים מנסים לקדם אג'נדה של שוויון וזכויות לאוכלוסיות הנחשבות לשוליות.
• ביקורת על מבני כוח – ה-WOKE, כמו הסוציולוגיה הביקורתית, שואפת לחשוף כיצד מבנים חברתיים ופוליטיים משמרים את הכוח בידיהם של קבוצות אליטה על חשבון קבוצות מדוכאות.

אבל, קיים גם הבדל עקרוני ביניהם: בעוד שהסוציולוגיה הביקורתית והסוציולוגיה החדשה עוסקות בניתוח אינטלקטואלי מעמיק ולעיתים מורכב יותר של המבנים החברתיים, תנועת ה-WOKE היא יותר תנועה חברתית ופוליטית עם מאפיינים אקטיביסטיים ברורים. ה-WOKE מתמקדת ביצירת שינוי מיידי ומודעות רחבה דרך פעולות פוליטיות וחברתיות ישירות, כמו תנועות מחאה ורשתות חברתיות, בעוד שהסוציולוגיה הביקורתית נוטה יותר לדיון תאורטי ומחקרי.

הקשר למרקסיזם

כמו הסוציולוגיה החדשה והסוציולוגיה הביקורתית, השורשים המרקסיסטיים מהווים חלק חשוב מהתשתית הרעיונית של תנועת ה-WOKE, במיוחד בנוגע לביקורת על יחסי כוח ואי-שוויון:

• ניתוח מעמדי – מרקסיזם התמקד באי-שוויון כלכלי ומעמדי והמאבק בין הקפיטליזם לפרולטריון. תנועת ה-WOKE הרחיבה את הניתוח הזה כך שיכלול סוגיות של גזע, מגדר ומיניות, תוך הדגשה של דיכוי בין קבוצות חברתיות מעבר למעמד הכלכלי בלבד.
• תפיסה מערכתית – כמו במרקסיזם, ה-WOKE מדגיש כיצד מבנים חברתיים מקיימים ושומרים על דיכוי. אך במקום להתמקד בעיקר בקפיטליזם, ה-WOKE מתמקד במערכות רחבות יותר, כמו גזענות ממסדית, פטריארכיה, ויחסי כוח מגדריים.

כמו הסוציולוגיה החדשה והסוציולוגיה הביקורתית, ה-WOKE נשען גם על גישות נוספות המרחיבים את השורשים המרקסיסטיים, כמו:

1. פוסט-מודרניזם – השפעה זו תרמה לפרספקטיבה של ריבוי אמיתות וערעור על הנרטיבים המרכזיים שמבנים את החברה. ה-WOKE אימץ את הרעיון שאין אמת אחת קבועה ושכל אמת תלויה במבנה החברתי-פוליטי שממנה היא נובעת.
2. אינטרסקציונליות – מושג שמקורו בפמיניזם שחור בשנות ה-80 והתרחב בתנועת ה-WOKE, המדבר על ההצטלבות של צירי דיכוי שונים (גזע, מגדר, מיניות, מעמד) והאופן שבו הם מעצבים את חוויות החיים.
3. פוסט-קולוניאליזם – ה-WOKE שואב השראה ממחשבה פוסט-קולוניאלית שמדברת על ההשפעות המתמשכות של הקולוניאליזם המערבי על עמים מדוכאים וקבוצות אתניות שוליות.

אבל, בעוד המרקסיזם התמקד בעיקר באי-שוויון כלכלי והמאבק בין מעמדות - והאמין כי המהפכה תבוא דרך שינויים במבנים הכלכליים - מתמקדים הסוציולוגיה החדשה, הסוציולוגיה הביקורתית וה-WOKE במגוון צורות של דיכוי ואי-שוויון מעבר למעמד הכלכלי, עם דגש חזק על גזע, מגדר, מיניות וזכויות מיעוטים.

האם הסוציולוגיה החדשה והסוציולוגיה הביקורתית אחראיות להרס האקדמיה במערב?

הטענה העיקרית של מבקרי הסוציולוגיות, החדשה והביקורתית, היא שהן אינן באמת אקדמיה - שאמורה לקדם אובייקטיביות מדעית - אלא כלי פוליטי בידי ה- WOKE להרוס את המבנה החברתי, הכלכלי והפוליטי של המערב:

• פוליטיזציה של האקדמיה: גישות ביקורתיות רבות מבוססות על תיאוריות שמבקשות לחשוף אי-צדק חברתי, דיכוי ואי-שוויון, אך יש הטוענים שהן חורגות מעבר למחקר ומקדמות אג'נדה פוליטית. מבקרים רואים בכך פגיעה בניטרליות המדעית ובחופש האקדמי.
• ערעור על אמת אובייקטיבית: הסוציולוגיה הביקורתית מתמקדת לעיתים קרובות בניתוח פוסט-מודרני, שמטשטש גבולות בין אמת לאמת יחסית. יש המאמינים שזה מערער את יכולת האקדמיה לתפקד כמקור ידע מהימן.
• השפעה על מדעי הרוח והחברה: טוענים שמחקרים ביקורתיים, כמו בתיאוריות מגדר, גזע או פוסט-קולוניאליזם, פונים לקהל מצומצם, ומרחיקים את הציבור מהאקדמיה. בנוסף, מחקרים אלו לעיתים מואשמים ביצירת "תעשיית קורבנות," המדגישה חלוקה לפי זהויות ולא מחפשת פתרונות אוניברסליים.

[לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על בגידת האינטלקטואלים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• אוסף המאמרים על בגידת האינטלקטואלים.
• אוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה.
• אוסף המאמרים על שינוי ארגוני ועל שינוי בכלל.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2024), אוסף המאמרים על בגידת האינטלקטואלים, ייצור ידע, 12/4/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), שינוי ארגוני, השתנות ושינוי בכלל באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 5/11/19.