תקציר: תקיפות החותים מציבות בפנינו שלוש שאלות בסיסיות: איך זה קרה, למה זה קורה - מה ההיגיון והכוח המניע להתמשכות המתקפה החות'ית, ומה מדינת ישראל נדרשת ויכולה לעשות על מנת להגן על עצמה מול האיומים מתימן...

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 13 בדצמבר 2024. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

גם בשבת לפנות בוקר, תוצאת שיגור הטיל הבליסטי מתימן, בנפילת ראש הנפץ במרחב עירוני ביפו, כמו בנפילת ראש הנפץ על בית הספר ברמת אפעל, הייתה יכולה לחולל אסון כבד. האקראיות הסטטיסטית, מלמדת עד כמה רק נס מנע בשני האירועים האחרונים תוצאה קשה פי כמה. גם מי שמאמין בניסים יודע כי  חז"ל קבעו שאין לסמוך על הנס, על כן מדינת ישראל ומערכת הביטחון חייבים להתמודד עם האיומים החות'ים מתימן בכובד ראש.

האירוע מציב שלוש שאלות בסיסיות: איך זה קרה? למה זה קורה- מה ההיגיון והכוח המניע להתמשכות המתקפה החות'ית? ומה מדינת ישראל נדרשת ויכולה לעשות על מנת להגן על עצמה מול האיומים מתימן?

איך זה קרה?

לשאלה איך זה קרה, ישנם שני ממדים שמחייבים בירור עמוק:

• הממד הראשון מוטל על מהנדסי מערכות היירוט של התעשייה הביטחונית הישראלית ומפקדת ההגנה האווירית בחיל האוויר, בבחינת כל המשתנים ותוכנות ההפעלה שישפרו את סיכוי היירוט, כולל יירוט מקדים של ראש הנפץ. 
• בממד השני, לשאלה איך זה קורה, מתחייבת חקירה ולמידה של דרכי השינוע של טילים בליסטיים, כטבמ"ים ושאר אמצעי לחימה מאיראן אל הכוחות החות'יים בתימן. הידע ליצירת אמצעי לחימה  בעלי יכולות אסטרטגיות, אינו מצוי בתימן. אולם בעידן החדש, עם יכולות הדרכה באינטרנט, גם גופי טרור חסרי ידע הנדסי, יכולים להרכיב אמצעי לחימה מתקדמים מתוך משלוח חלקים מוכנים, כמו הרכבת רהיט של איקאה.

למה זה קורה, ומה מניע אותם?

מומלץ לפתח הבנות שמעבר לקביעה המשייכת את התארגנות המאבק החות'י, כפרוקסי של איראן. רשת הזיקות בין איראן להנהגה החות'ית, בוודאי אחראית למלוא ממדי התמיכה בלחימת החות'ים. אולם כדאי להכיר גם במניעים פנימיים שמובילים את ההנהגה החות'ית במאבקה,  מתוך שיקולים עצמאיים. במובן הזה תודעת המאבק המניעה אותם מגובשת בזהותה ובשאיפותיה של ההנהגה החות'ית, כך שהיא איננה מנוהלת רק כאינסטרומנט במערכת האיראנית.

כמו כל יתר ארגוני המאבק האסלמיים הרדיקאליים,  גם החות'ים מוכוונים על ידי אמונה ושליחות ג'יהאדית אותנטית. העובדה שכבר למעלה משנה הצליחו לסגור נתיב שייט ימי אסטרטגי, למרות פעילות הקואליציה הצבאית של ארה"ב ובריטניה, מעודדת אותם להמשיך במומנטום המלחמה שבה פתחו נגד המערב כולו ולא רק נגד ישראל. חולשת הקהילה הבינלאומית, וחוסר הנחרצות בפעולה הצבאית האמריקאית, מתפרשים  בעיניהם כאות  משמים שמכווין אותם  להמשך הלחימה.

השאלה הגדולה היא, דרך הפעולה הנדרשת מול איום זה להגנת מדינת ישראל

הקושי  בפעולה יעילה נגד החות'ים טמון בדפוסים החמקניים של התנהלותם. הם פועלים מתוך סביבת קיום אנושית נחשלת המצויה על סף רעב. בתנאים אלה, גם תקיפת גמול ופגיעה בתשתיות חיוניות כמו תחנות כוח, יכולה להתגלות כבעלת תועלת בלתי מספיקה.

במבט כולל על האתגר הביטחוני שהוצב לישראל, בהעדר נקודות תורפה משמעותיות בתימן , לא יהיה מנוס לישראל מהפניית המבט ההתקפי במיקוד מחודש אל איראן.

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.