תקציר: התבוננו על כרזת השער: מה זה אומר על הדמוקרטיה, אם "העיתונות שלנו, השופטים שלנו והמשטרה שלנו"? ומה המשמעות הדמוקרטית של "לנצח את העם"? ברוכים הבאים לתופעה הסוציולוגית והפסיכולוגית 'שיכרון הכוח', המתארת את השפעת הכוח על יחידים וקבוצות, המחזיקים בו לאורך זמן. עם הזמן, הופך כוחה של האליטה, ממנוף לקידום מטרות חברתיות ואישיות, לכלי המייצר נתק בין האליטה לבין הציבור הרחב, מגביר את פער הרלוונטיות של האליטה מהמציאות, ומחיש את קריסתה והחלפתה באליטות צעירות המשתוקקות להשתלט על נכסיה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

התבוננו על הכרזה למטה שהונפה באחת מהפגנות המחאה: "העיתונות שלנו! השופטים שלנו! המשטרה שלנו! והשמאל ינצח!".

האמנם? יכולתם של בעלי העוצמה לאחוז בכוחם לאורך זמן, תלויה בין היתר בהצנעת השליטה שלהם בעמדות הכוח במסווה של 'ניטרליות מקצועית'. מרגע שעמדות השליטה הופכות לנחלת הכלל, מקבלות האליטות היריבות את 'מפת הדרכים' להשתלטות על העמדות הללו, וקריסת האליטה הופכת רק לעניין של זמן!

מה זה אומר על הדמוקרטיה?

הנה דוגמה נוספת ל'נפנוף' בעמדות הכוח: אחד מהאנשים המזוהים ביותר עם האליטה, קובי ריכטר, הכריז בשנת המחאה 2023 בביטחה: "הכוח הביטחוני הוא אנחנו המוחים, והכוח הכלכלי הוא אנחנו הכלכלה, ואנחנו הפתרון של המדינה. לא הממשלה. אין שום דרך בעולם שהם מנצחים אותנו." (ראו הכרזה למטה). אגב, על המשפט "הכוח הביטחוני הוא אנחנו המוחים" הם כבר לא חוזרים מאז ה- 7/10..., מעניין למה!

ומה זה אומר על הדמוקרטיה, אם "העיתונות שלנו, השופטים שלנו והמשטרה שלנו"? ומה המשמעות הדמוקרטית של "לנצח את העם"? ברוכים הבאים לתופעה הסוציולוגית והפסיכולוגית 'שיכרון הכוח', המתארת את השפעת הכוח על יחידים וקבוצות, המחזיקים בו לאורך זמן. במאמר זה אתמקד בשיכרון הכוח של האליטות – אותן קבוצות חברתיות הנמצאות בעמדות השפעה מכריעות בתחומי הכלכלה, הפוליטיקה, התרבות והמשפט, בדגש על אליטת ההון הישראלית. אבחן כיצד עוצמה מופרזת הופכת ממנוף לקידום מטרות חברתיות ואישיות, לכלי המייצר נתק בין האליטה לבין הציבור הרחב, מגביר את פער הרלוונטיות של האליטה מהמציאות, ומחיש את קריסתה והחלפתה באליטות צעירות המשתוקקות לתפוס את נכסיה.

'שכרון כוח' מהו? הגדרה ותשתית תאורטית

התפיסה הסוציולוגית של הכוח מבוססת על יחסי שליטה ותלות. מקס ובר הגדיר כוח כיכולת של יחיד או קבוצה לממש את רצונם גם מול התנגדותם של אחרים. מישל פוקו העמיק בתפיסת הכוח כגורם מבני הנמצא בכל מערכות היחסים החברתיות, והדגיש גם את יכולתו לשחוק את המוסר ואת תפיסת המציאות של המחזיקים בו.

האליטות, כפי שהגדירו אותן חוקרים כגון וילפרדו פארטו וגייטאנו מוסקה, מורכבות מקבוצות מיעוט, בעלי עוצמה פוליטית, כלכלית או אינטלקטואלית, המכתיבים את סדר היום הציבורי. כאשר כוח זה מרוכז לאורך זמן בידי קבוצה מצומצמת, נוצרת סכנה של “שיכרון כוח” – מצב שבו המחזיקים בעמדות השפעה מאבדים קשר עם המציאות ועם הציבור הרחב.

תהליך שיכרון הכוח

1. תחושת עליונות מוסרית ואינטלקטואלית: האליטות לעיתים קרובות מפתחות תפיסה עצמית כ”נאורים“ או כ”בעלי ידע עדיף“, המסמיכה אותן לקבל החלטות בשם הכלל. תחושה זו עשויה להוביל להתעלמות מביקורת ציבורית ולזלזול בצרכים של קבוצות מוחלשות [הרחבה בסוגיה זו ראו במאמר: "יחי אנחנו", הנרקיסיזם הקולקטיבי של האליטה"].
2. בידוד חברתי ותרבותי: בני האליטה נוטים להסתגר במעגלים סגורים – גיאוגרפיים, חברתיים או תרבותיים – היוצרים נתק מהמציאות היומיומית של שאר האוכלוסייה. כך, מתעצמת תחושת הניכור ההדדי בין האליטה לבין הציבור הרחב.
3. מיסוד הכוח: האליטות משתמשות במשאביהן על מנת לייצר מנגנונים המנציחים את שליטתן. דוגמאות לכך ניתן למצוא במערכת המשפט, באמצעי התקשורת ובמדיניות כלכלית המשרתת את האינטרסים שלהן.
4. אובדן ביקורת עצמית: כאשר האליטות מוקפות בחנופה ובהסכמה, הן עשויות לאבד את היכולת לזהות כשלים במדיניותן או באופן פעולתן. זהו שלב מתקדם של שיכרון כוח, שבו ההנהגה מאמינה בבלעדיותה על האמת, ופער הרלוונטיות שלה מהמציאות הולך וגדל.

הנה דוגמה לאבדן דרך כזה: כל גימנזיסט לומד בשיעורי אזרחות על עליונות הדרג הפוליטי על הדרג הצבאי, ועל העובדה שהשרים הם הגורם המפקח ומאזן את לובשי המדים, אבל אצל האליטה שלנו החוקים אחרים. הנה למשל, האלוף במיל' ישראל זיו: בדצמבר 2024: "שר ביטחון, הדבר הכי חשוב בתפקיד שלו זה בעצם להגן על הצבא. לשמור על הצבא. לאפשר לצבא לתפקד מול הדרג המדיני. מול כל האילוצים. שר הביטחון הנוכחי, עוד לא חודשיים בתפקיד, אין דבר אחד שאני הצלחתי לזהות שהוא פועל כמגן המערכת הביטחונית, כנציג שלה בתוך הדרג המדיני. הכל הפוך."

לא צריך להיות אלוף במיל' כדי להבין באיזה משטרים שר הביטחון מייצג את הצבא בממשלה... מה לעשות, במדינה דמוקרטית שר הביטחון הוא נציג הממשלה בצבא, כי לעולם נשקפת לדמוקרטיה סכנה מכוחות חמושים. עליו לפקח על הצבא, ולוודא שהחלטות הממשלה תתמלאנה.

אי אפשר בלעדינו

אחרי התקיפה באיראן, מיהרה האליטה לנכס לעצמה את חיל האוויר, באמירות ברשתות החברתיות, כמו: "אספסוף קפלניסטי חוזר מאיראן", "טייסינו סיימו לפנות בוקר כדי להספיק בערב לקפלן" (ראו הכרזות למטה)... האמנם?

שוב מתגלה כאן פער הרלוונטיות של האליטה, שהרי כמה מהטייסים שביצעו את התקיפה באיראן הם אנשי מחאת קפלן? הנה למשל דבריו של סא"ל ש' בדרך חזרה הבייתה, בשיחה עם מפקד חיל האוויר: "מח"א, תודה רבה, הערכה רבה, הרגשנו לאורך כל הדרך שצה"ל ומדינת ישראל מאחורינו. גאווה גדולה לקחת חלק ככל יידרש, לאן שיידרש, מתי שיידרש. זה ממש לא נשמע כמו חיל האוויר של קפלן. זה חיל האוויר שאנחנו אוהבים ומעריצים. זה שטס מעל אושוויץ והבטיח: "אנו, טייסי חיל-האוויר הישראלי בשמי מחנה הזוועות, קמנו מאפר מיליוני הקורבנות, נושאים את זעקתם האילמת, מצדיעים לגבורתם ומבטיחים להיות מגן לעם היהודי ולארצו - ישראל".

יתרה מכך, צורמת מאוד גם ההתעלמות ממחיר הדם שמשלמות בעיקר קבוצות אחרות באוכלוסיה, מהיעדרותם מחילות השדה, ומאחוזי ההשתמטות הגבוהים מאוד של בניהם, אבל, 'אנחנו ואפסנו עוד':

דוגמאות היסטוריות

• המלוכה הצרפתית לפני המהפכה: המלכים והאצולה בצרפת של המאה ה-18 מימשו את הכוח שברשותם ללא כל רגישות למצוקות העם, מה שהוביל להתמרדות הציבור במהפכה הצרפתית.
• המשטרים הקומוניסטיים: האליטות הקומוניסטיות, שראו עצמן כשליחות המעמד הפועלי, איבדו את הלגיטימציה שלהן לאחר שהתנתקו מהציבור והפכו למשטרים דכאניים.
• הממסד הכלכלי בעידן הגלובליזציה: חברות בינלאומיות ובנקים מרכזיים, הנשלטים על ידי אליטות כלכליות, הואשמו ביצירת פערים כלכליים ופיננסיים שהובילו לתנועות פופוליסטיות ברחבי העולם.

השלכות שיכרון הכוח

• ערעור אמון הציבור: כאשר הציבור חש שהאליטות מנותקות ממצוקותיו, נוצרת קרקע פורייה לתסיסה חברתית ולעליית כוחות רדיקליים.
• כישלונות מערכתיים: שיכרון כוח מוביל לעיתים לכשלים במערכות שלטון, כמו חקיקת חוקים בלתי הוגנים, קבלת החלטות שגויות והחמצת הזדמנויות לשינויים חיוביים.
• התגברות השסעים החברתיים: הנתק בין האליטה לבין הציבור הרחב מעמיק את הקיטוב החברתי והפוליטי.

[לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יוהרת אליטת ההון הישראלית ומחיריה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• הרחבה בנושא 'אליטת ההון' הישראלית.
• אוסף המאמרים על 'קבוצות'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'עוצמה'.
• אוסף המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: "יחי אנחנו", הנרקיסיזם הקולקטיבי של האליטה".
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
• הרחבה על: יוהרת האליטות, כביטוי של עוצמה וכאמצעי לשימורה.
• אוסף המאמרים על יוהרת אליטת ההון הישראלית ומחיריה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2023), 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על קבוצות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), "יחי אנחנו", הנרקיסיזם הקולקטיבי של האליטה, ייצור ידע, 18/12/24.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2024), יוהרת האליטות. גם ביטוי של עוצמה וגם אמצעי לשימורה, ייצור ידע, 31/10/24.
• פנחס יחזקאלי (2024), יוהרת אליטת ההון הישראלית ומחיריה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 29/12/24.