תקציר: במהלך ההיסטוריה, מנגנוני הענקת פרסים שימשו אליטות לתחזק את שליטתן ואת הסדר החברתי. תארי כבוד, פרסים ותארים אקדמיים אינם רק ביטוי להערכה – הם גם אמצעי לייצר לגיטימציה ציבורית ולבסס היררכיות חברתיות. במקרים רבים, הענקת הפרסים נתפסת כמעין "חגיגה עצמית" שבה האליטה מתגמלת את חבריה על עמידתם בסטנדרטים שהיא עצמה מכתיבה. התוצאה הבלתי נמנעת היא אבדן לגיטימציה וירידת ערכם של הפרסים.
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.
* * *
ב-1 בינואר 2025, יקבל יקיר ה- WOKE הבריטי, ראש עיריית לונדון, סאדיק חאן מהמלך צ'ארלס, תואר אבירות – אירוע שמעורר סערה בבריטניה ומחוצה לה.
רבים שואלים איך דווקא חאן נבחר לקבל תואר אבירות, אחרי המדיניות ההרסנית שהוא מוביל של פתיחות והכלה כלפי המהגרים, אחרי ששיתק את המשטרה החוששת להיות מתוייגת כ'אסלאמופובית', ואחרי שהפך את לונדון לעיר של עולם שלישי. ביטוי לזעם הזה ניתן לראות בכרזת המחאה למטה, הלקוחה מדף הטוויטר של Salwan Momika, שבה נראה חאן עומד ברחובותיה של לונדון שהפכה לעיי חורבות)...
מנגד, תומכיו רואים במתקפה עליו ביטוי של שנאת זרים ושל ניסיון לשמר את הסדר החברתי הישן. בעיניהם, חאן הוא קורבן של קמפיין מתוזמר מצד הימין, שמטרתו לערער על השינויים החברתיים והדמוגרפיים שמתרחשים בלונדון.
בינתיים, דקירות הסכינים בלונדון עומדות על 8,000 דקירות בשנה, בכל שעה נאנסת אשה אחת בעיר, מידי יום נגנבים כ-150 טלפונים בלונדון, ובדף הטוויטר של הימני של ה- The British Patriot שואלים: "למה אנחנו מכבדים מישהו, שהופך את לונדון לעיר של העולם השלישי? (במקור הביטוי חריף הרבה יותר...) [הרחבה בסוגיה זו ראו במאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: "הפוליטיקאים והאליטה האקדמית תרבותית הביאו את בריטניה לסף התהום!"].
מקרה הבוחן הזה איננו רק עדות לדמותו המורכבת של חאן, אלא גם לאופן שבו האליטות המערביות משתמשות במנגנוני הענקת פרסים כדי לבסס את מעמדן ולתגמל את עצמן.
פרסים ככלי להעצמה עצמית
במהלך ההיסטוריה, מנגנוני הענקת פרסים שימשו אליטות לתחזק את שליטתן ואת הסדר החברתי. תארי כבוד, פרסים ותארים אקדמיים אינם רק ביטוי להערכה – הם גם אמצעי לייצר לגיטימציה ציבורית ולבסס היררכיות חברתיות. במקרים רבים, הענקת הפרסים נתפסת כמעין "חגיגה עצמית" שבה האליטה מתגמלת את חבריה על עמידתם בסטנדרטים שהיא עצמה מכתיבה.
סאדיק חאן הוא דוגמה מובהקת לתופעה זו. בתור ראש העיר הראשון ממוצא מוסלמי, הוא מהווה סמל לשינויים הדמוגרפיים והתרבותיים שעוברת לונדון. עבור חלקים נרחבים באליטה הבריטית, חאן מייצג את "לונדון החדשה" – רב-תרבותית, פתוחה, ונאמנה לערכי ההכלה. אך מתחת לפני השטח, רבים רואים בו דמות שמגלמת את כשלי מדיניות ההגירה והניהול העירוני.
תופעת הענקת הפרסים לעצמם על ידי האליטות מצביעה על הנטייה האנושית להשתמש בסמלים כדי לייצר סדר חברתי ולהתמודד עם מתחים פנימיים. במקרה של חאן, התואר משמש להעצים את הערכים של רב-תרבותיות והכלה, אך גם חושף את הפער בין השיח האליטיסטי לבין תחושות הציבור הרחב.
מבט ביקורתי על מוסד הפרסים מלמד כי מעבר לתהילה האישית של מקבלי הפרסים, מדובר גם באמירה פוליטית ותרבותית. האם מדובר בחגיגה של רב-תרבותיות ובניצחון של ערכים אוניברסליים, או שמא בניסיון לכפות נרטיב אליטיסטי תוך התעלמות מהמציאות בשטח?
סיפורו של סאדיק חאן והאבירות המיועדת לו, מהווה עדות חיה למתח שבין האידיאלים שמובילות האליטות, לבין התוצאות המוחשיות שנחוות על ידי הציבור.
ואצלנו? דוגמאות יש בשפע. למשל:
25 ביוני 2024: נחנך מרכז על שם 'המנהיג המאחד'
אהוד ברק נתפס היום בעיני בני 'ישראל השנייה' כאדם מפלג ושנוא. אבל, זה לא הפריע לאריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב - המתוקצבת בין היתר מכספי ציבור - לחנוך בטקס חגיגי את 'מרכז ברק למנהיגות' באוניברסיטת תל אביב:
"אני שמח ומאוד גאה להקים את המרכז הזה באוניברסיטת ת"א, על שמו של אהוד ברק שכולנו, לפחות באולם הזה, מאוד מאוד, לא רק באולם הזה, מאוד מעריכים ומוקירים. ואני חושב שאין אישיות מתאימה יותר מאשר אהוד ברק, שעל שמו יוקם מרכז זה. אני חושב שמנהיג צריך להיות אחד שמסוגל לאחד אותנו גם כשאנחנו חלוקים ואפילו חלוקים קשה. בעניינים משמעותיים לחיינו. ובטח אסור שהוא ישסה אותנו אחד בשני. מנהיג שלא מאחד אותנו, קל וחומר משסה אותנו. הוא לא מנהיג ואפילו מנהיג רע או מנהיג רע...".
כך הופך אחד האנשים השנואים בישראל לאיש שאיחד אותנו. כך בעלי העוצמה משכתבים היסטוריה... למה? כי הם יכולים!
13 ביוני 2024: הנשיא מחליט להעניק פרס
נשיא המדינה פרסם כי פרס אות הנשיא להתנדבות יוענק בין היתר ב- 2024 ל"החמ"ל האזרחי", המשויך לארגון 'אחים לנשק', שהיה המחולל של הסרבנות בצה"ל והשלכותיה. רק פרסם וקמה מהומה ציבורית. כך למשל התבטא ד"ר גדי טאוב: "אז מסתבר שלפי הנשיא הרצוג אפשר לקבל אות התנדבות על הפסקת התנדבות. מעניין!" וגם: "נשיא מדינה שתומך בסרבנות והפסקת התנדבות. באלימות. בחסימת כבישים. בשנאת דת ודתיים. כזה נשיא עוד לא היה לנו", כתב מגיש ערוץ 14 שמעון ריקלין.
התוצאה: אבדן לגיטימציה וירידת ערכם של הפרסים. הנה דוגמה:
הנה המחשה: לאור המנהג של השמאל לכבד את אנשיו כל העת ב'פרסים' (בית הנשיא, אוניברסיטת רייכמן, אוניברסיטת ת"א, התנועה למען איכות השלטון בישראל ועוד ועוד...) פרסם שמואל גיגי בטוויטר את הכרזה למטה, ובה דמותו של ינון מגל מקבל את פרס "אביר איכות השלטון" בקטגוריית איש תקשורת מטעם "התנועה לניצחון מוחלט"...
מסקנה
אליטות יכולות לעשות שמוש אפקטיבי בפרסים, כדי לתחזק את שליטתן ואת הסדר החברתי, כל עוד המטרות הללו נותרות חבויות, והשיקולים להענקת הפרסים נתפסים בציבור כ'אובייקטיביים'. אולם, מרגע שמעמדה של האליטה מתערער, והיא עושה שימוש בכלי זה במקרים שנויים במחלוקת, נתפסים הפרסים כמעין "חגיגה עצמית" שבה האליטה מתגמלת את חבריה על עמידתם בסטנדרטים שהיא עצמה מכתיבה. התוצאה הבלתי נמנעת היא אבדן לגיטימציה וירידת ערכם של הפרסים.
[לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יוהרת אליטת ההון הישראלית ומחיריה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
- אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
- מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: יוהרת האליטות. גם ביטוי של עוצמה וגם אמצעי לשימורה.
- אוסף המאמרים על יוהרת אליטת ההון הישראלית ומחיריה.
- אוסף המאמרים על 'קבוצות'.
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
- פנחס יחזקאלי (2023), 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.
- פנחס יחזקאלי (2020), הכל על קבוצות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/4/20.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2024), יוהרת האליטות. גם ביטוי של עוצמה וגם אמצעי לשימורה, ייצור ידע, 31/10/24.
- פנחס יחזקאלי (2024), יוהרת אליטת ההון הישראלית ומחיריה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 29/12/24.
Pingback: פנחס יחזקאלי: יוהרת אליטת ההון הישראלית ומחיריה באתר 'ייצור ידע' | ייצור ידע