תקציר: 'חרדת ההתחלפות' או 'חרדת ההדחקה' (מלשון ביטול / דחיקה לשוליים) (Anxiety of Displacement) היא תופעה חברתית ופסיכולוגית שמבטאת את הקושי של אליטות או קבוצות ותיקות להתמודד עם שינויים שמערערים את מעמדן. התופעה הזו אינה מוגבלת רק להקשרים היסטוריים מסוימים, והיא נמשכת בכל מקום שבו מתרחש שינוי במבנה הכוח החברתי או הפוליטי.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

'חרדת ההתחלפות' או 'חרדת ההדחקה' (Anxiety of Displacement) היא מונח שמתאר את הפחד והחרדה שאליטות, קבוצות או יחידים חווים כאשר הם מרגישים שאובדים כוחם, מעמדם ו/או זהותם לטובת גורמים חדשים העולים במקומם. חרדה זו מתעוררת כתוצאה מאיום ממשי או מדומיין של שינוי בסדר החברתי, הכלכלי או הפוליטי שבו היה להם תפקיד דומיננטי.

'חרדת ההדחקה' – במובן של דחיקה לשוליים, כלומר מצב שבו קבוצה או פרט נדחקים ממעמדם או מאזורי השפעה שלהם, אבל גם מתקשר אסוציאטיבית למונח הפסיכולוגי 'הדחקה' (Repression), כאילו מדובר בניסיון "למחוק" אותם מהמרחב הציבורי או התרבותי.

אפתח בסיפור: בשנת 1791, בעיצומה של המהפכה הצרפתית, חשו לואי ה-16 מלך צרפת, ומשפחתו חשו שאדמתם נשמטת מתחת לרגליהם. סדר העולם שהם הכירו -מונרכיה אבסולוטית שבה המלך הוא "צלם אלוהים" - התפורר לנגד עיניהם. תחת תחושת חרדה הולכת וגוברת, הם ניסו לברוח מצרפת במטרה להתארגן מחדש, לקבל סיוע מחוץ למדינה, וכך להחזיר לעצמם את הכוח. הבריחה - שנודעה כ"בריחה לורן" (Flight to Varennes) - נועדה להוביל אותם לעיר מונמדי בגבול צרפת, שם קיוו לקבל תמיכה צבאית ולהחזיר את המשטר המלוכני על כנו. אבל הדברים השתבשו. תחפושותיהם של המלך ומשפחתו התגלו, ובמרחק קצר מהגבול הם נעצרו בעיירה וארן. האירוע הזה לא רק סימל את נפילת המונרכיה האבסולוטית, אלא גם המחיש את חרדת הדחקה של אליטה שמבינה שהעולם הישן שלה מתמוטט, ושאין לה יכולת לעצור את כוחות השינוי.

חרדת התחלפות / חרדת הדחקה מהי?

'חרדת התחלפות' או 'חרדת הדחקה' היא תחושה של פחד וחרדה הנובעת מאובדן כוח, מעמד או זהות. היא יכולה להתרחש כאשר אנשים או קבוצות מרגישים מאוימים על ידי שינויים חברתיים, כלכליים או פוליטיים. חרדת הדחקה יכולה להיות בעיה חמורה, שכן היא יכולה להוביל להתנהגות הרסנית ולהחמרת המתחים החברתיים. היא יכולה להתבטא במגוון דרכים, כגון:

• תחושת איום או חוסר ביטחון
• כעס ותסכול
• דיכאון וייאוש
• התנהגות אגרסיבית או אלימה
• ניסיון לשמור על מעמדם באמצעות כוח או שליטה

הבריחה לורן היא דוגמה מובהקת ל'חרדת ההתחלפות' של האליטות, שהיא נושא המאמר הזה. היו בה:

• הכחשת המציאות: המלך ומשפחתו סירבו להאמין שהמהפכה אינה אירוע חולף ושאין דרך חזרה לסדר הישן.
• תגובה נואשת: הבריחה הייתה פעולה סמלית של ניסיון נואש להחזיר את השליטה.
• סוף בלתי נמנע: המעצר בווארן המחיש שהסדר החברתי החדש חזק יותר ממה שהם חשבו.

מסתבר שאפילו מלכים יכולים לחוות 'חרדת התחלפות'. דמיינו לעצמכם: אתם שולטים בצרפת, מאמינים שאתם 'השליחים של אלוהים' עלי אדמות, ופתאום העולם שאתם מכירים משתנה לחלוטין. עכשיו, אתם בתחפושת, על עגלה רעועה, מנסים לברוח מארצכם. הסיפור של לואי ה-16 ומשפחתו הוא לא רק סיפור היסטורי. זהו שיעור על האופן שבו אליטות מגיבות, כשבסיס הכוח שלהן קורס. וזה בדיוק הנושא שלנו היום: חרדת התחלפות."

ניתן למנות שבעה מאפיינים מרכזיים לחרדת ההדחקה:

1. יצירת נרטיב קורבני: מתפתחת תפיסה עצמית של קורבנות, שבה האליטות או הקבוצות הוותיקות מתארות את עצמן כמי שנדחקו שלא בצדק על ידי כוחות חיצוניים, בלתי הוגנים או עוינים.
2. פחד מאובדן זהות קולקטיבית: אליטות או קבוצות שחוו דומיננטיות לאורך זמן מזהות את עצמן כחלק מהזהות הלאומית או התרבותית של המדינה או החברה. כאשר מעמדן מתערער, הן עלולות להרגיש כאילו "גנבו להן את המדינה" (ראו התמונה למטה) או שהן אינן מזהות עוד את החברה כפי שהייתה.
3. תחושת חוסר שליטה: האיום על מעמדן יוצר תחושה שהן מאבדות שליטה בתהליכים חברתיים או פוליטיים שבעבר יכלו לכוון אותם לטובתן.
4. דמוניזציה של הקבוצה המאיימת: הקבוצה המאיימת על מעמד האליטה נתפסת לא פעם כלא לגיטימית, חסרת כישורים, או מסוכנת. זהו מנגנון פסיכולוגי שמסייע להן להצדיק את תחושת העליונות שלהן. דמותם של היריבים מוכתמת, והם מתוארים כאיום חמור על החברה, וכמסכני ערכים חשובים. זאת, במטרה לערער את אמון הציבור ביריבים ולחזק את עמדתם שלהם.
5. הידוק השורות: אליטה קיימת עשויה להתכנס ולפעול בצורה מגובשת יותר כדי לשמור על כוחה והשפעתה. זה יכול לכלול יצירת בריתות פנימיות, חיזוק הקשרים בין חברי האליטה, והפעלת לחץ על חברים פוטנציאליים שנחשבים לאמינים פחות.
6. שימוש חסר פרופורציה במשאבים: האליטה עשויה להשקיע יותר משאבים (כגון כסף, כוח פוליטי, והשפעה תקשורתית) הן כדי להפגין עוצמה, והן כדי לחזק את מעמדה ולהחליש את היריבים הפוטנציאליים. זה יכול לכלול השקעות בקמפיינים פוליטיים, תמיכה במדיניות כלכלית שתטיב עם האליטה, או פעילות לוביסטית אינטנסיבית.
7. הגברת השליטה על מוסדות חשובים: אליטה המרגישה מאוימת עשויה להדק את שליטתה על מוסדות חשובים כמו התקשורת, מערכת המשפט, והכלכלה. הם עשויים להפעיל לחצים כדי לשמור על שליטה בעמדות מפתח, ולהגביל את יכולת היריבים לחדור למבנים אלה.

דוגמאות היסטוריות ל'חרדת ההתחלפות'

1. המהפכה הצרפתית: בתקופה שלפני המהפכה, האליטה האריסטוקרטית בצרפת חשה מאוימת על ידי התגברות של רעיונות חדשים וחוסר שביעות רצון כללי בקרב הציבור. בניסיון לשמור על מעמדה, היא נקטה בצעדים דרסטיים שכללו ניסיונות לשמור על הפריבילגיות שלהן, אך בסופו של דבר איבדו שליטתם ועמדו בפני התקוממות עממית [ראו הרחבה במאמרו של פנחס יחזקאלי: מה ניתן ללמוד מחילופי האליטות במהפכה הצרפתית, ב- 1789?].
2. תקופת המקרתיזם בארצות הברית: בשנות ה-50 של המאה הקודמת, תחושת החרדה מפני השפעה קומוניסטית הובילה את האליטות הפוליטיות בארצות הברית, במיוחד בהנהגת הסנטור ג'וזף מקארתי, ליצירת אווירת פחד ובילוש אחר אנשים שנחשדו כקומוניסטים. התקופה התאפיינה ברדיפה אחרי חשודים, פיטורים ממקומות עבודה והכפשות, כחלק ממאבק העוצמה לשמירה על השליטה וההשפעה של האליטה הקיימת.
3. עליית האליטה הז'בוטינסקאית או 'אליטת המרד' הימנית בישראל (1977): השמאל ההיסטורי בישראל, ששלט במוסדות המדינה, חווה תחושת חרדה כאשר הליכוד זכה בבחירות 1977. תחושות אלה התבטאו בנרטיבים של אובדן שליטה והחשש מהשפעת קבוצות חדשות על אופייה של המדינה.
4. אמריקה הלבנה בעקבות תהליכי רב-תרבותיות: בחלקים מסוימים של החברה האמריקאית, התחזקות קבוצות מיעוט נתפסת כאיום על ההגמוניה של האוכלוסייה הלבנה, מה שגורם לתגובות פוליטיות ותרבותיות שמבטאות חרדה מאובדן מעמד.
5. המהפכה האסלאמית באיראן (1979): האליטות הליברליות והחילוניות באיראן חוו חרדה כאשר משטר השאה התמוטט והוחלף במשטר האסלאמי. הן חוו את העלייה של האליטות החדשות כ"אובדן של איראן המודרנית".
6. התהליכים הפוליטיים ברוסיה של פוטין: בזמן שלטונו של ולדימיר פוטין, האליטה השלטת ברוסיה פעלה באופן שיטתי להחליש יריבים פוליטיים, בעיקר באמצעות חקיקה מגבילה, מאסר, והתנקשות במוניטין של מתנגדים פוטנציאליים. זה נועד לשמור על השליטה והשפעתה של האליטה הפוליטית הנוכחית מול איומים אפשריים.

ועוד.

התנהגות זו של אליטות הנמצאות במצב של חרדה היא תופעה נפוצה, והיא מציינת את הדינמיקה המורכבת של מאבק העוצמה לשמירת הכוח והשפעה במערכות פוליטיות וחברתיות.

השלכות חברתיות ופוליטיות

1. התנגדות אקטיבית: קבוצות שחוות 'חרדת התחלפות' נוטות להתארגן פוליטית, להפיץ נרטיבים של אובדן, ולהיאבק על מקומן במוסדות הכוח.
2. קיטוב חברתי: החרדה יוצרת מתחים בין האליטות הישנות לחדשות, ולעיתים מובילה לקיטוב חברתי רחב יותר.
3. רדיקליזציה: לעיתים, תחושת החרדה מובילה לשימוש בטקטיקות קיצוניות, כמו הפצת תיאוריות קונספירציה או עידוד אלימות סמויה או גלויה.

כיצד ההשלכות הללו באות לידי ביטוי אצל אליטת ההון הישראלית? על כך במאמר הבא

[לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שנאה ו'פשעי שנאה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תופעת חילופי האליטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על תופעת חילופי האליטות.
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• הרחבה בנושא 'אליטת ההון' הישראלית.
• אוסף המאמרים על 'קבוצות'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• ספרו של ברוך קימברלינג: "סוף שלטון האחוס"לים".
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: האחוס"לים. האליטה המייסדת של ישראל.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: ההיסטוריה של שנאת האליטה למזרחיים ה'בבונים'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: אוטו-אנטישמיות – הגיעה העת שהמחאה תסתכל במראה!.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: יוהרת האליטות. גם ביטוי של עוצמה וגם אמצעי לשימורה.
• אוסף המאמרים על שנאה ו'פשעי שנאה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: אליטות שמאבדות את ההגמוניה מהגרות מארצן.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025) הכל על תופעת חילופי האליטות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/1/25.
• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על קבוצות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• ברוך קימברלינג (2001), סוף שלטון האחוס"לים, תל אביב: הוצאת כתר.
• פנחס יחזקאלי (2023), האחוס"לים. האליטה המייסדת של ישראל, ייצור ידע, 27/7/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), ההיסטוריה של שנאת האליטה למזרחיים ה'בבונים', ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוטו-אנטישמיות – הגיעה העת שהמחאה תסתכל במראה! ייצור ידע, 23/5/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), יוהרת האליטות. גם ביטוי של עוצמה וגם אמצעי לשימורה, ייצור ידע, 31/10/24.
• פנחס יחזקאלי (2021), שנאה – הגורם המאחד החזק מכולם, ייצור ידע, 3/6/21.
• פנחס יחזקאלי (2020), על שנאה ופשעי שנאה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 3/12/20.
• פנחס יחזקאלי (2024) אליטות שמאבדות את ההגמוניה מהגרות מארצן, ייצור ידע, 7/9/24.