תקציר: החלטות מנהיגותיות של הנהגה לאומית נדרשות במקום שבו מסתיים הדיון המקצועי, והדילמה נותרת במלוא עוצמתה. כך בסוגיית עסקת החטופים. בניתוח אנליטי הטיעונים בעד או נגד נראים לגמרי נכונים. במקום הזה בלטה מנהיגותו של דוד בן גוריון והיא יכולה להעניק השראה לגודל השעה  בה ניצב ראש הממשלה נתניהו, בחובתו להכריע לקבלת הצעת העסקה לשחרור החטופים בתנאיה הקשים או לדחייתה.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 15 בינואר 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

החלטות מנהיגותיות של הנהגה לאומית נדרשות במקום שבו מסתיים הדיון המקצועי, והדילמה נותרת במלוא עוצמתה. כך בסוגיית עסקת החטופים. 

בניתוח אנליטי הטיעונים בעד או נגד נראים לגמרי נכונים. הסיכונים הביטחוניים הכרוכים בקבלת תנאי העסקה - אלה מוצגים על ידי המתנגדים לה - הם סיכונים ממשיים ונכון לא להתעלם מהם. גם התומכים בעסקה מעלים טענה נכונה: זו אכן חובת המדינה לפעול ככל יכולתה להשבת החטופים לביתם מצוקת ההחלטה נזקקת במצבים כאלה לעצמאות ואומץ ריבוני. לשעות הרות גורל כאלה זקוקה אומה להחלטה ריבונית של מנהיג שמעז לעמוד גם נגד עמדת חבריו השותפים לדרכו. 

דוד בן גוריון כהשראה

במקום הזה בלטה מנהיגותו של דוד בן גוריון, והיא יכולה להעניק השראה לגודל השעה, שבה ניצב ראש הממשלה בנימין נתניהו, בחובתו להכריע לקבלת הצעת העסקה לשחרור החטופים בתנאיה הקשים או לדחייתה.

בשנת 1937 למול הצעת וועדת פיל הבריטית להעניק ליהודים מדינה בחלק מצומצם ביותר של ארץ ישראל בן גוריון החליט להסכים. הוא מצא עצמו בבדידות לא רק מול האופוזיציה הרוויזיוניסטית בהנהגת ז'בוטינסקי, אלא גם מול התנגדות חבריו למפלגה בהם ברל כצנלסון. את החלטתו הקשה נימק והסביר בכל נאום, ובנאום מכונן לקונגרס הציוני העשרים, אוגוסט 1937. ביולי 1937 בנאום לאיחוד פועלי ציון הסביר: "מדינה יהודית זו המוצעת לנו עכשיו... איננה המטרה הציונית. בשטח זה אין אפשרות לפתור את השאלה היהודית. אולם היא עשויה לשמש שלב מכריע בדרך להגשמת הציונות הגדולה. היא תקים בארץ בזמן הקצר ביותר את הכוח היהודי הממשי, שיביא אותנו למחוז חפצנו ההיסטורי." זו תעוזת הפרגמטיות של בן גוריון, בהבנתו את גאולת ישראל כתהליך מתמשך המתפתח  ומתקדם בשלבים. מה שנראה  למתנגדיו כוויתור מסוכן, נתפס בעיני בן גוריון כמקפצה לפיתוח השלבים הבאים.

החלטה דומה קיבל בעיצומה של מלחמת העצמאות בספטמבר 1948 בתשובה לדיון בעצרת האו"ם על תכנית הרוזן ברנדוט. על פניה התוכנית הייתה  ראויה לדחייה: היא תבעה את בינאום ירושלים וחתרה להסרת הנגב ממפת המדינה היהודית. ובכל זאת בתחבולה מדינית החליט בן גוריון לתת תשובה חיובית וכך נימק: "אנו עומדים במערכה משולבת גם צבאית וגם מדינית. ויש תלות הדדית בין שתי המערכות. ואין לחשוב שרק גורם אחד משני אלה, צבאי או מדיני יכריע סופית. במערכה כפולה זו שני מעגלים של אינטרסים: מעגל קטן של יהודים וערבים במזרח התיכון ומעגל גדול של כוחות עולמיים..." מתוך ראייה זו הסביר כי ספק אם תתקבל החלטה בדיון באו"ם ובינתיים מדינת ישראל מקבלת הפוגה. מתוך ההפוגה יכין צה"ל את חידוש המתקפה בחזית הדרום נגד הצבא המצרי, בהנחה שתמצא ההזדמנות לניצול קריסת ההפוגה. כך יצא צה"ל בסיום ההפוגה אל מבצע יואב שסלל את נקודת התפנית אל סדרת המבצעים בדרום שהסתיימו במבצע עובדה בהגעה לאילת.

להכרעות מנהיגותיות כאלה נדרש כיום ראש ממשלת ישראל.

[לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [אוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות']

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות';
• הרחבת המושג: 'עוצמה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי, שרית משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.