תקציר: האם ארגונים יכולים להישאר ממוקדים במשימתם המקצועית גם כאשר הם נגררים לתוך המאבקים הפוליטיים? התשובה, על פי ניסיונם של ארגונים רבים ברחבי העולם, היא שלילית. ארגון מקצועי שנכנע לפוליטיקה מאבד את זהותו, את אמון הציבור ואת יכולתו לתפקד. המסקנה ברורה: פוליטיקה ומקצועיות אינן מתערבבות. רק על ידי שמירה על הפרדה בין השתיים, יכולים ארגונים להמשיך למלא את ייעודם בצורה מיטבית. לכן, הנה לכם כלל האצבע פשוט: אל תתעסקו בפוליטיקה – כי ברגע שתתחילו, תאבדו את זה!

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בסוף המאה ה-19 היה הצי הבריטי סמל לעוצמה ולשליטה עולמית. הוא היה כוח ימי אדיר ששמר על האימפריה הבריטית וחופיה הבטוחים. אך בתחילת המאה ה-20, בעידן בו העולם השתנה במהירות, התגלו בעיות חמורות בצי, שחלקן נבעו מהשפעה פוליטית הולכת וגוברת.

באותן שנים, המינויים הבכירים בצי החלו להתבסס פחות על כישורים מקצועיים ויותר על קשרים פוליטיים. פוליטיקאים ואצילים לחצו לקדם את מקורביהם, גם אם לא היו ראויים. התוצאה: מפקדים חסרי ניסיון קיבלו שליטה על אוניות מלחמה, וקבלת ההחלטות הפכה לעתים למושפעת משיקולים זרים במקום מהבנה אסטרטגית.

לדוגמה, בקרב יוטלנד (1916), שהיה הקרב הימי הגדול ביותר במלחמת העולם הראשונה, הצי הבריטי נכנס למערכה עם עליונות מספרית וטכנולוגית, אך ביצועיו בשדה הקרב היו רחוקים מלהרשים. חלק מהכישלונות יוחסו למינויים פוליטיים בצמרת הפיקוד, שהובילו לטעויות בשיקול הדעת ולחוסר תיאום בין הכוחות.

סיפור זה ממחיש כיצד פוליטיקה יכולה לסאב את המנגנון היעיל ביותר, גם בארגון חזק ומיומן. הוא מבהיר את החשיבות שבשמירה על מקצועיות ואת הסכנות שבכניעה להשפעות פוליטיות. בסופו של דבר, נדרשו רפורמות מקיפות כדי להחזיר את הצי למסלול המקצועי. רק כאשר הארגון התרחק מהשפעות פוליטיות וחזר להתמקד בכישורים מקצועיים, הוא הצליח לחדש את עוצמתו ולמלא את ייעודו. המאמר יבחן מדוע ארגונים מקצועיים אינם יכולים לשלב פוליטיקה ומשימתיות, ויציג דוגמאות מוחשיות מהארץ ומהעולם.

כשארגון שוכח את תכליתו

האם ארגונים יכולים להישאר ממוקדים במשימתם המקצועית גם כאשר הם נגררים לתוך המאבקים הפוליטיים? התשובה, על פי ניסיונם של ארגונים רבים ברחבי העולם, היא שלילית. ארגון שמתחיל לעסוק בפוליטיקה מאבד בהכרח את יכולתו לפעול במקצועיות!

בבסיסו, כל ארגון מקצועי נבנה סביב משימה מוגדרת. בין אם מדובר במערכת בריאות, צבא, או רשות אכיפה, מטרתו המרכזית היא לספק שירות מסוים. פוליטיזציה מתרחשת כאשר שיקולים שאינם קשורים למקצועיות ולמטרות הארגון משפיעים על קבלת ההחלטות. ברגע שארגון מפתח נטיות פוליטיות, הוא מתחיל לסטות מתכליתו המקורית. דוגמה כזו היא למשל מערכת החינוך בארצות הברית: מוסדות חינוכיים רבים נגררים לדיונים פוליטיים סביב סוגיות כגון תכני לימוד, מגדר וגזע. במקום להתמקד במתן חינוך איכותי לכלל התלמידים, מאבקים פנימיים סביב אידאולוגיות מובילים לפילוג ולהשבתת המערכת.

מנגנון הפגיעה: איך זה קורה?

כאשר הפוליטיקה חודרת לארגון מקצועי, היא עושה זאת בשלושה שלבים מרכזיים:

1. שחיקת המנהיגות המקצועית: הפוליטיקה מאלצת מנהלים לקבל החלטות שאינן מבוססות על שיקולים מקצועיים אלא על לחצים חיצוניים. מנהלים מקצועיים עוזבים או נדחקים לשוליים, ובמקומם מתמנים אנשים שמקדמים אג'נדות פוליטיות.
2. פגיעה בתרבות הארגונית: עובדים מתחילים להתפצל למחנות בהתאם לעמדותיהם הפוליטיות. הדבר גורם לחוסר אמון פנימי, חוסר שיתוף פעולה ופגיעה באיכות העבודה.
3. ערעור אמון הציבור: ארגון שנתפס כנגוע בפוליטיקה מאבד את הלגיטימציה שלו בעיני הציבור. אמון הציבור הוא מרכיב קריטי בתפקוד של גופים כמו משטרה, צבא או מערכת בריאות.
4. ערעור אמון העובדים בהנהלה.
5. פגיעה באפקטיביות וביעילות הארגונית: כאשר קידום אישי או אידאולוגיה הופכים למרכז, הארגון מתקשה לתפקד ביעילות ולמלא את ייעודו.

לקחים מדוגמאות היסטוריות

• הרפובליקה הרומית: ברומא העתיקה, התערבות פוליטית מוגברת בצבא הביאה להידרדרות מוסרית ולקריסת המשמעת. כאשר גנרלים הפכו לכלים פוליטיים, תפקוד הצבא נפגע בצורה קריטית.
• הצבא האמריקאי אחרי מלחמת וייטנאם: לאחר מלחמת וייטנאם, הצבא האמריקאי מצא עצמו שקוע בדיונים פוליטיים סביב אחריות על המלחמה, פשעי מלחמה והיחס לחיילים שחזרו. רק כאשר הצבא פנה לרפורמות מקצועיות והתרחק מהפוליטיקה, הוא הצליח לשקם את מעמדו, אולם עבר שוב מהפך פוליטי ודוקטרינציה יסודית של WOKE בימיו של ממשל אובמה, שטיהר אותו מגורמים 'לא רצויים' ופיטר כ- 300 קצינים בכירים ושינה לחלוטין את התרבות הארגונית שלו.

כיצד יכולים ארגונים להימנע ממלכודת זו?

1. שימור הפרדה ברורה בין מקצועיות לפוליטיקה:
   חשוב להגדיר גבולות ברורים בין הפעילות הארגונית לבין עיסוק בנושאים פוליטיים.
2. הקפדה על ניהול מקצועי:
   מנהלים נדרשים לפעול מתוך שיקולים מקצועיים בלבד, ולהימנע מהתערבות פוליטית, גם אם היא מפתה.
3. שקיפות ותקשורת מול הציבור:
   ארגונים צריכים להבהיר לציבור מהי משימתם וכיצד הם פועלים להשגתה, ללא כל זיקה פוליטית.

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.