תקציר: תכירו כלי שימושי ב'שיח' הישראלי הנוכחי, מימין ומשמאל - 'וואטאבאוטיזם' (Whataboutism): סוג של כשל לוגי המשמש לעתים קרובות בוויכוחים, שמטרתם איננה ללבן דברים ולהוסיף ידע, אלא לנצח ויכוח. הוא עושה זאת בדרך של הימנעות מהתמודדות עם טענה בעייתית עבורו: במקום לענות ישירות על ביקורת או טענה, הוא משתמש בהשוואה לנושא אחר בצורה שמסיטה את הדיון. כך, על ידי הסבת תשומת הלב לנושא אחר, לכאורה דומה, הוא ממעיט בערך הביקורת המופנית אליו.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר רביעי מתוך ארבעה על תופעת ההשתקה והביטול. למאמרים האחרים:

• פנחס יחזקאלי: תרבות ההשתקה והביטול הפרוגרסיבית (Cancel Culture);
• פנחס יחזקאלי: כיצד מושגים כמו 'גזענות' ו'אסלאמופוביה' משתקים את המערב.
• פנחס יחזקאלי: גילויי תרבות ההשתקה והביטול של המחאה בישראל, אוסף ראשון.

*  *  *

נאמר שאתה איש ימין המצוי ברב שיח עם אנשים מ'הצד השני של הגבעה' ומלין כי מערכת הביטחון נוהגת בגישה מקלה מדי כלפי פלסטינים המעורבים בעימותים או פעולות טרור, וכי בג"ץ מונע הריסת בתים של מחבלים, ואז משיבים לך בני השיח שלך בתגובה: "אבל מה עם אנשי הימין הקיצוני שמבצעים 'תג מחיר'? למה אתם לא מדברים על האלימות שלהם?".

מה בעצם קרה פה? מקום להתייחס לגופו של עניין לטענות על גישת מערכת הביטחון כלפי פלסטינים, התגובה מסיטה את תשומת הלב לנושא אחר שאינו קשור ישירות לשאלה המרכזית אך מעורר רגשות עזים בקרב הצד השני.

דוגמה הפוכה: נאמר שאתה איש שמאל המלין על אלימות מתנחלים כלפי פלסטינים בגדה המערבית, ונענה בתגובה: "אבל מה עם האלימות הפלסטינית נגד מתנחלים? למה לא מדברים על זה?" משמע, במקום להתייחס ישירות לביקורת על אלימות המתנחלים ולאחריות לטפל בה, מתבצע ניסיון להסיט את הדיון לעבר נושא אחר (אלימות פלסטינית), שהוא אמנם קשור אך אינו עונה לטענה המקורית.

שתי הדוגמאות הללו ממחישות כלי שימושי ב'שיח' הישראלי הנוכחי, מימין ומשמאל: 'וואטאבאוטיזם' (Whataboutism): הוא סוג של כשל לוגי המשמש לעתים קרובות בוויכוחים, שמטרתם איננה ללבן דברים ולהוסיף ידע, אלא לנצח ויכוח. הוא עושה זאת בדרך של הימנעות מהתמודדות עם טענה בעייתית עבורו: במקום לענות ישירות על ביקורת או טענה, הוא משתמש בהשוואה לנושא אחר בצורה שמסיטה את הדיון. כך, על ידי הסבת תשומת הלב לנושא אחר, לכאורה דומה, הוא ממעיט בערך הביקורת המופנית אליו.

למטה: מאמר נוסף על 'וואטאבאוטיזם' באתר 'מידה':

דוגמה נוספת לשימוש ב'וואטאבאוטיזם' היא הכרזה למטה - המראה את הטייסים הגיבורים הפונים לעברנו, לעומת החרדים המפנים את גבם אלינו - ושואלת: "אז מי כאן הסרבנים?" העובדה שהחרדים לא מתגייסים איננה כמובן אליבי לאנשים - שלקחו על עצמם אחריות, והמדינה סידרה להם את עתידם בתמורה, וסמכה עליהם שלא יאפשרו שואה נוספת ותמיד יגנו עליה, כמו שהבטיחו ב-4 בספטמבר 2003 במטס החגיגי מעל אושוויץ - אבל היא מאפשרת להעביר את השיח לקבוצה שאוהבים לשנוא, ושיחסי הציבור שלה בעייתיים בלשון המעטה בחברה הישראלית...

וואטאבאוטיזם מהו? המשגה

וואטאבאוטיזם (Whataboutism) הוא סוג של כשל לוגי המשמש לעתים קרובות בוויכוחים, שבו אדם מנסה להימנע מהתמודדות עם טענה מסוימת על ידי הסבת תשומת הלב לנושא אחר, לכאורה דומה, כדי להמעיט בערך הביקורת המופנית אליו. במקום לענות ישירות על ביקורת או טענה, האדם משתמש בהשוואה לנושא אחר בצורה שמסיטה את הדיון. לדוגמה, אם אדם א' מבקר מדיניות של מדינה מסוימת בטענה שהיא מפרה זכויות אדם, אדם ב' עלול להגיב עם "אבל מה לגבי המדיניות של מדינה אחרת שמפרה זכויות אדם באותה מידה?" במקום להתייחס לטענה המקורית.

המונח "וואטאבאוטיזם" התפתח במהלך המלחמה הקרה, כאשר ברית המועצות נהגה להסיט ביקורת מערבית כלפיה בעזרת השוואות למדינות המערב (למשל, "ומה לגבי הפרות זכויות האדם בארצות הברית?"). מאז, השימוש בו הפך לנפוץ יותר בשיח הפוליטי והציבורי.

הבעיה בוואטאבאוטיזם:

למרות שהשימוש בוואטאבאוטיזם יכול לספק תחושת לגיטימציה ולהסיט את הדיון מהביקורת המופנית כלפי קבוצה או רעיון מסוימים, הוא עלול לעכב שיח משמעותי. כאשר אחד הצדדים בדיון נמנע מלהתמודד ישירות עם הביקורת ונשען על השוואות כאלה, היכולת לקדם דיון ענייני ואפקטיבי נחלשת.

וואטאבאוטיזם בישראל

השימוש בוואטאבאוטיזם מהווה כלי רטורי חשוב בשיח הציבורי, במיוחד בין קבוצות שונות שמבקשות להצדיק את עמדתן או להמעיט בערך הביקורת המופנית כלפיהן. על כן, השימוש בכלי נפוץ משני צידי המפה הפוליטית.

עבור תנועת המחאה בישראל, הכלי הזה משמש ככלי 'השתקה' / 'ביטול' (Cancel) של רעיון, אדם, קבוצה ו/או אג'נדה, כדי לנצח / להשתיק ויכוחים לא רצויים, ולהסיט ביקורת שמופנית כלפיה או כלפי נושאים שבהם היא תומכת. תרבות ההשתקה והביטול הפרוגרסיבית (Cancel Culture) היא טקטיקה בולשביקית שאומצה ע"י ארגוני ה- WOKE בעולם המערבי, והמחאה הישראלית בתוכם. היא נועדה לייצר דעה אחידה בקרב קהל התומכים, ולמנוע חדירת רעיונות 'מזיקים'.

לסיכום

הוואטאבאוטיזם משרת גם את הימין וגם את השמאל כמכשיר רטורי במאבקם הציבורי והפוליטי, כדי להימנע מדיון ענייני בטענות ספציפיות על ידי הסבת תשומת הלב לנושאים אחרים, במטרה להחליש את הביקורת שמופנית כלפיהם.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: תרבות ההשתקה והביטול הפרוגרסיבית (Cancel Culture).

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), תרבות ההשתקה והביטול הפרוגרסיבית (Cancel Culture), ייצור ידע, 2/10/22.