פנחס יחזקאלי: תרבות ה- WOKE מערערת את האחריותיות של עובדי ציבור ונבחריו. התוצאות בהתאם!

תקציר: בינואר 2025 קיבלנו שתי המחשות נוספות להרס שהמיטה תרבות ה- WOKE על המערב: השרפות בפלורידה ופרשת החיפוי הגדולה בבריטניה על נופיות האונס והפדופיליה האיסלאמיות. מסתבר שכשה- WOKE משתלט על תהליכי קבלת החלטות בשירות הציבורי, הוא פוגע במימוש מטרתו הבסיסית: מתן מענה לצורכי הציבור, תוך שקיפות, יעילות, ואחריותיות מלאה.

[בתמונה: תרבות ה- WOKE מערערת את האחריותיות של עובדי ציבור ונבחריו. התוצאות בהתאם! התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של Wonder AI]
[בתמונה: תרבות ה- WOKE מערערת את האחריותיות של עובדי ציבור ונבחריו. התוצאות בהתאם! התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של Wonder AI]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אם היינו זקוקים לעדות נוספת להרס שגרמה תרבות הווק (Woke Culture) למגזר הציבורי ולניהולו, נפלו עלינו שתי פרשיות בינואר 2025 שהמחישו כמה 'תרבות' זו פוגעת באחריותיות בקרב עובדי ציבור ונבחרי ציבור: הטיפול בשרפות בפלורידה ופרשת כנופיות האונס והפדופיליה באנגליה.

[בתמונה: בשביל מה צריך שכל? התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: בשביל מה צריך שכל? התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

מקרה ראשון: ה- WOKE והשרפות בפלורידה

פלורידה היא מדינה הסובלת באופן קבוע משרפות יער, תופעה המחמירה בשל שינויי אקלים והתרחבות אזורים מאוכלסים. בשנת 2023, שרפות נרחבות פגעו באזורים נרחבים של המדינה. אבל, את מושל המדינה הווקיסטי ואת ראש העיר וראשי שלטונות הכיבוי עניינו דברים אחרים...

במקום להתמקד בפתרונות מעשיים כמו חיזוק התשתיות, שדרוג מערכות הכיבוי, וניהול טוב יותר של היערנות, הרשויות המקומיות והמדיניות הפדרלית הקדישו תשומת לב מופרזת לשיח הפוליטי סביב שינויי האקלים והיבטים אידאולוגים הקשורים לאחריות חברתית וסביבתית.

כשלי אחריותיות של עובדי הציבור ונבחריו בפרשה זו היו:

  1. התמקדות ברטוריקה במקום במעשים: הרשויות המקומיות והממשל המרכזי ניהלו דיון פוליטי רחב על הקשר בין שינויי אקלים לשריפות, אך הזניחו פתרונות מיידיים כמו פיקוח טוב יותר על דלקת עצים ופריסת מערכות כיבוי מודרניות.
  2. תעדוף כושל של מטרות סביבתיות על חשבון בטיחות: רק ביולי 2024, קיצצה עיריית לוס אנג'לס 17 מיליון מתקציב הכבאות, לטובת קליטת מהגרים וטיפול בהומלסים. בנוסף, מושל קליפורניה, גאווין ניוסום וממשלת קליפורניה, שחררו מים בכמויות גדולות ממאגרים לנהרות ולאוקיינוס, כדי לרענן את המים ולהגן על מיני דגים בסכנת הכחדה, כמו הדג ה"סמלט דלתא" (הגנת הסביבה היא אחד העקרונות החשובים ב- WOKE). זאת, במקום למלא את מאגרי המים בחלקה היבש של קליפורניה. התוצאה: זמן קצר אחרי שהחלה השרפה, אזלו המים בברזי הכיבוי, ולא היה עם מה להילחם באש.
  3. חשש מביקורת ציבורית: פעולות כמו חיסול צמחייה מיותרת באזורים רגישים, שמהווה פתרון מניעתי מרכזי, נזנחו בשל החשש מתגובות שליליות מצד פעילים סביבתיים, שהגדירו צעדים אלו כ"פגיעה בסביבה". במשך שנים סרב מושל קליפורניה לכרות או לגזום עצים בחלק גדול מהאזורים, או לנקות את הנפלים כחלק מהמאבק ב'התחממות הגלובלית'.
  4. פוליטיזציה של מערך הכיבוי: מינויים פוליטיים של גורמים במערך הכיבוי לא התבססו בהכרח על מומחיות אלא על התאמה לערכים "מתקדמים": מינוי לסבית מוצהרת למפקדת כיבוי ותעדוף גיוס כבאיות חסרות כישורים ויכולת, דבר שהוביל לתפקוד לקוי במשבר. רק לאחרונה התראיינה ראש אגף הכבאות של לוס אנג'לס - אישה לסבית שהפכה עובדה זו לדגל וחזרה עליה בכל הזדמנות, והדגישה, שמטרתה העיקרית היא להגדיל את כמות הנשים הכבאיות, בדגש על מינוי טראנסיות, שחורות ולסביות בתפקידי מפתח. לאפקטיביות הכיבוי לא ניתן דגש כלל.

ההשלכות: השרפות התפשטו מהר יותר מאשר יכלו להיערך להן, והנזקים הכלכליים והסביבתיים היו הרסניים, והציבור איבד אמון ברשויות, שזוהו ככושלות במתן דין וחשבון על המחדלים. הנה למטה כרזה הלועגת למושל קליפורניה, גאווין ניוסום, על שהעדיף את ביטחונו של דג בסכנת הכחדה על שלומם של תושביו, שעולמם נשרף בגללו:

[בתמונה: "עשיתי זאת קליפורניה. הצלתי את הדג!"… המקור: דף הטוויטר של Money Savvy Ultra Maga. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה: "עשיתי זאת קליפורניה. הצלתי את הדג!"… המקור: דף הטוויטר של Money Savvy Ultra Maga. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

המקרה השני: פרשת כנופיות האונס והפדופיליה באנגליה

פרשת כנופיות האונס והפדופיליה (Grooming Gangs) בערים כמו רות'רהם ורוצ'דייל באנגליה (שנים 1997–2013) חשפה מערך כשלי אחריותיות חמור. עשרות צעירות, בעיקר ממעמד נמוך, נפלו קורבן לכנופיות פדופיליות, אך הרשויות המקומיות, המשטרה, והשירותים החברתיים לא נקטו פעולה משמעותית במשך שנים, מחשש שיתוייגו כ'אסלאמופוביים'.

כשלים באחריותיות:

  1. חשש מהאשמות בגזענות: רבות מהכנופיות זוהו כבעלות רקע אתני פקיסטני. הרשויות חששו לנקוט פעולות מחשש שיואשמו בגזענות או באפליה. כתוצאה מכך, נתקבלו החלטות שגויות או הושתקו תלונות, גם כאשר היה ברור שיש עדויות משמעותיות לפשעים.
  2. השתקת ביקורת בשם ההכלה: פעילים חברתיים ופוליטיקאים ניסו לעצב נרטיב שמגן על "רב-תרבותיות", לעתים על חשבון קרבנות הפשיעה. עובדי ציבור שהעזו להתריע בפני הבעיה הושתקו, ופעמים רבות הושמטו מתפקידם.
  3. פחד מביטול קריירה (Cancel Culture): אנשי מקצוע בתחום הרווחה והמשטרה חששו להביע דעות ביקורתיות שיכולות להתפרש כנגד קהילות מסוימות, מתוך חשש לאובדן עבודתם או פגיעה בשמם הטוב.

ההשלכות:

  • מאות קרבנות נותרו ללא מענה במשך שנים, והאמון במערכות הצדק והרווחה נשחק באופן קשה.
  • לאחר שהמחדל התגלה, נוצר משבר אמון עמוק בין הציבור לרשויות המקומיות, שלא הצליחו להגן על החלשים ביותר.
אראל סג"ל ב'ישראל היום': פרשת כנופיות האונס המוסלמיות שמסעירה את בריטניה
העולם ה"נאור" ממשיך להפנות גב לתקריות על רקע דתי וגזעני, כי הוא פוחד: לא מהאסלאם - אלא מהאמת על עצמו, מהאמת שהוא בגד בכל מה שהמערב אמור היה להיות
[למאמר המלא של אראל סג"ל ב'ישראל היום', לחצו כאן]

שני המקרים מדגימים כיצד תרבות הווק יכולה לחבל באחריותיות, כאשר היא משתלטת על תהליכי קבלת החלטות בשירות הציבורי

זאת, באופן שפוגע קשות במימוש מטרתו הבסיסית: מתן מענה לצורכי הציבור, תוך שקיפות, יעילות, ואחריותיות מלאה.

  • התמקדות בערכים אידאולוגים במקום בטיפול פרקטי בבעיות דחופות.
  • פחד מביקורת ציבורית שהופך לטרור פוליטי או תרבותי המונע פעולה נדרשת.
  • שחיקת האיזון בין רגישות חברתית לבין מחויבות לשירות ציבורי מקצועי ואחראי.
[בתמונה: תרבות ה- WOKE מערערת את האחריותיות של עובדי ציבור ונבחריו. התוצאות בהתאם! התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Pikaso]
[בתמונה: תרבות ה- WOKE מערערת את האחריותיות של עובדי ציבור ונבחריו. התוצאות בהתאם! התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Pikaso]

נספח בדף הטוויטר של BG Akins Jr: רקוויאם ללוס אנג'לס

בכרזת המחאה למטה היא מתוארת ראש העיר הווקיסטית של לוס אנג'לס קארן באס כנירון קיסר, שניגן בכינור כשרומי עלתה בלהבות... הכינור על רקע העיר הבוערת נועד להעביר מסר של נתק, בין ראש העיר לבין בעיות היומיום של התושבים. היא "מנגנת" בזמן שהכול מתמוטט סביב.

מה לא נכתב עוד על אסון השריפות בלוס אנג'לס? על ההרס נרחב, במיוחד בשכונת פסיפיק פליסיידס היוקרתית, שם חלק מהתושבים שכרו שירותי כבאות פרטיים כדי להגן על בתיהם? על אבדן חייהם של לפחות 24 בני אדם, כאשר 16 נוספים עדיין מוגדרים נעדרים - ועל אחריותה של באס לאירוע, אחרי שקיצצה 17 מיליון מתקציב הכבאות, לטובת קליטת מהגרים וטיפול בהומלסים, ומינתה בשירותי הכבאות מינויים לא רלוונטיים ולא ראויים. בנוסף לכל אלה, במהלך היממה הראשונה של המשבר, באס שהתה בגאנה שם השתתפה בטקס השבעת נשיא גאנה, ג'ון דרמאני מהמה. זאת למרות שהתחייבה במהלך קמפיין הבחירות להימנע מנסיעות בינלאומיות במסגרת תפקידה.

[בתמונה: רקוויאם ללוס אנג'לס… המקור: דף הטוויטר של BG Akins Jr. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה: רקוויאם ללוס אנג'לס… המקור: דף הטוויטר של BG Akins Jr. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[לאוסף המאמרים על סמכות, אחריות ואחריותיות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

11 thoughts on “פנחס יחזקאלי: תרבות ה- WOKE מערערת את האחריותיות של עובדי ציבור ונבחריו. התוצאות בהתאם!

  1. Pingback: אוסף כרזות וממים אינטרנטיים בענייני היום | ייצור ידע

  2. הגיע הזמן לשפוט את אנשי הציבור האלה בבתי דין שדה ולתת להם עונש שמתכלל את כל הפשעים שנעשו בגלל טיפשותם.

  3. Pingback: משה כהן אליה: מערכת המשפט בשירות ה-Woke | ייצור ידע

  4. Pingback: פנחס יחזקאלי: אכיפה בררנית גם בבריטניה. שערוריית כנופיות האונס והפדופיליה האסלאמיות (Grooming Gangs) | ייצור ידע

  5. Pingback: משה פייגלין: הסטירה שנותנת המציאות למתעלמים ממנה | ייצור ידע

  6. תרבות הווק גם אשמה בחוסר רצינות בכתיבת כתבות…שריפות בפלורידה?

  7. מה שאני לא מצליחה להבין בשום אופן,
    אם תרבות ה WOKE אוסרת על גזענות או אפליה, אז באיזו סטיה של הדרך הזאת הגזענות נגד יהודים הפכה להיות סבבה
    ומתי הפגנות אלימות הפכו להיות דרך של הליברל ההומניסט?

    • אסור לקרוא משפטים כפשוטם. מה שה- WOKE יצר דרך מילים כמו שוויון ומלחמה בגזענות, זו היררכיה חדשה:

      פוליטיקת הזהויות (Identity Politics) היא הנרטיב האחד שדרכו מפרש ה- WOKE את המתרחש בעולם, והוא מחליף מושגים שאבד עליהם הקלח בעיני הפרוגרסיבים, כמו עם, דת ומדינה. הוא מתבונן על העולם דרך האינטרסים של קבוצות חברתיות ספציפיות, המבוססות על מאפיינים משותפים כגון גזע, אתניות, מגדר, נטייה מינית, דת, מוגבלות או היבטים אחרים של זהות. במקום לראות בזהויות אלו תכונות אישיות או אינדיבידואליות, 'פוליטיקת הזהויות' מדגישה את המשמעות החברתית והפוליטית שלהן, ודוגלת בהכרה והעצמה של קבוצות מודרות.

      הכלל לפרש את העולם דרך פוליטיקת הזהויות הוא פשוט: החלש תמיד צודק, וצריך לקבל עדיפות (והקבוצה המנצטלבת היא החלשה ביותר. ראו בהמשך). זהו סדר עדיפות פשוט, שמאפשר לנו לקבל החלטות מהר וברור, באופן שבו יתוקנו אי-השוויון והעוולות המערכתיים – הנובעים מצורות היסטוריות ומתמשכות של אפליה ודיכוי – ותינתן עדיפות לאותן קבוצות מודרות, על חשבון המעמדות המדכאים, כשהדגש הוא על האתגרים הייחודיים ואי השוויון המערכתי, איתם מתמודדות קהילות שוליים שונות, בהתבסס על זהויותיהן המצטלבות:

      בהקשר זה, קבוצות מסוימות מקבלות עדיפות על אחרות, על סמך הדיכוי ההיסטורי והמתמשך שהתמודדו איתו:

      מיעוטים גזעיים ואתניים: בהתחשב בהיסטוריה הארוכה של גזענות וקולוניאליזם, מיעוטים גזעיים ואתניים זוכים לרוב לתשומת לב משמעותית במסגרת פוליטיקת זהויות. זה כולל קהילות שחורות, ילידיות, לטיניות, אסייתיות וקהילות צבע אחרות שנדחקו באופן היסטורי לשוליים וממשיכות להתמודד עם אפליה בצורות שונות.

      נשים (לא לבנות) ומיעוטים מגדריים: פוליטיקת זהויות מגדרית נותנת לעתים קרובות עדיפות לזכויות ולחוויות של נשים, טרנסג'נדרים ואינדיבידואלים לא-בינאריים ומיעוטים מגדריים אחרים. זה כולל תמיכה בזכויות רבייה, שוויון מגדרי והתייחסות לנושאים כמו אלימות ואפליה על בסיס מגדר.

      קהילות LGBTQ+: (לסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנסג'נדרים, קווירים וזהויות אחרות), אשר התמודדו היסטורית עם אפליה ורדיפה על סמך נטייתם המינית או זהותם המגדרית. הסברה בתחום זה מתמקדת לרוב בהשגת שוויון משפטי, מאבק באפליה וקידום קבלה והכלה.

      אנשים עם מוגבלות: זכויות מוגבלות הן היבט חשוב נוסף של פוליטיקת זהויות, הדוגלת בזכויות ובנגישות של אנשים עם מוגבלות פיזית, קוגניטיבית או התפתחותית. זה כולל מאמצים להסיר חסמים לחינוך, תעסוקה, תחבורה והתאמות ציבוריות.

      מיעוטים דתיים ותרבותיים: פוליטיקת זהויות מתייחסת גם לדאגותיהם של מיעוטים דתיים ותרבותיים המתמודדים עם אפליה או רדיפה על סמך אמונותיהם או נוהגיהם. זה כולל מאמצים להילחם באיסלמופוביה, בשנאת זרים וצורות אחרות של קנאות דתית או תרבותית.

      קבוצות שוליים אחרות: מעבר לקטגוריות אלו, פוליטיקת זהויות כוללת גם הסברה לקבוצות שוליים אחרות על בסיס גורמים כמו מעמד סוציו-אקונומי, מצב הגירה, גיל ועוד.

      הקבוצה החשובה ביותר היא הקבוצה המצטלבת (Intersectionality) שעדיפה על פני כל הקבוצות: אלה שזהותם מצטלבת בין כמה מעמדות מקופחים. למשל, טרנסג'נדרית שחורה. העובדה שיש לאנשים זהויות מרובות, יוצרת מצב שהם סובלים מצורות שונות של דיכוי (כגון הומופוביה, טרנספוביה, גזענות או אסלאמופוביה) שמצטלבות ומגבירות זו את זו. למשל, אשה שחורה שהיא גם נכה ו/או מהגרת. ככל שהצולבות רבה יותר, רמת הדיכוי גבוהה יותר וסדר העדיפות בהתאמה

      בתחתית שרשרת המזון של הפרוגרס, עומד המעמד המנצל, הלבן, הפריבילגי. הם צריכים לקבל בהבנה, ולוותר בהבנה, ל'מעמדות המדוכאים' (אפשר אגב, גם להתאסלם או להיות קוויר, או שניהם, כדי לעלות בסולם…). דומה שהכרה למטה "זה בסדר להיות לבן!" ממחישה את גודל המצוקה שחשים לבנים היום בארצות הברית:

  8. Pingback: פנחס יחזקאלי: הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם באתר ייצור ידע | ייצור ידע

  9. Pingback: הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע | ייצור ידע

  10. Pingback: פנחס יחזקאלי: סמכות, אחריות ואחריותיות באתר ייצור ידע | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *