תקציר: מהלך מהיר לסלילת כביש 80 מערד למישור אדומים. יצור את התנאים לקידום חזון השדרה המזרחית למדינת ישראל: לקראת בניית ערים לשלושה מיליון יהודים. בתוך כך יחובר הנגב המזרחי לגליל המזרחי בציר אורך חיוני מצפון לדרום שיקל על העומס בכביש 6. המעשים יספרו כי עם ישראל כאן כדי להישאר ולהתעצם. זו הייתה תמיד הדרך אל הניצחון הציוני.
![[בתמונה: כביש 80 הוא כביש אורך בנגב, המוביל מצומת ערערה-בנגב ועד ליישוב מצדות יהודה. אורך הכביש הוא 34 קילומטרים. הכביש מתוכנן להיות חלק מציר אורך מגבול מצרים, הנגב ולאורך מזרח הגדה המערבית. מטרתו להוות כביש ראשי שיעקוף את אזור היישוב הצפוף של קו שכם-חברון ויאפשר מעבר מהיר בין אזורים אלו מבחינה תחבורתית. מבחינה מדינית הכביש אמור לקשר בין צפון ודרום יהודה ושומרון על-פי תוכנית אלון, וגם יאפשר, במסגרת הסדר מדיני, מעבר בטוח לסחר בין יהודה ושומרון למצרים. בהתאם להסכם וואי בשנת 1998, הוחלט לסלול את קטע כביש 80 החוצה את מדבר יהודה ולקשר את קטע הכביש הקיים בדרום עם כביש אלון בצפון. אך בינתיים תוכנית זו לא התממשה (ויקיפדיה: כביש 80)... התמונה היא נחלת הכלל]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2020/05/כביש-80.png)


אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
המאמר ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 24 בינואר 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.
* * *
התארגנותו המהירה של החמאס להפגנת שליטה גלויה במרחבי רצועת עזה, עוררה בציבור הישראלי שאלות קשות על הישגי המלחמה בעזה. האלוף גיורא איילנד קבע: "המלחמה הזו היא כישלון ישראלי מהדהד בעזה. "החמאס ניצח!".
בהחלט ישנו מקום לתהיות נוקבות. אולם למיטב הבנתי, המסקנה הפסימית על הישגי המלחמה בעזה, נובעת ממבט שגוי על תופעת המלחמה ועל הדרך לבחינת הישגיה. בממדים רבים, בוודאי בתוצאת הקרבות, הישגי צה"ל בלחימה הממושכת בעזה חסרי תקדים. טעות לבחון מלחמה באמות מידה של בחינת פרויקט הנדסי או תפוקת פס ייצור, רק בבחינת פעריי תכנון מול ביצוע. תוצאה אסטרטגית למלחמה, גם אינה נמדדת בהכרח בבחינתה מול מטרות מלחמה שהוגדרו בנקודת היציאה. הניצחון במלחמה תלוי בעיקר במגמות המתפתחות בעקבותיה, שלא כולן היו צפויות מראש. במשחק כדורסל, קובע רק סכום הנקודות בשריקת הסיום. לכל מה שקורה לאחר מכן, אין השפעה על תוצאת המשחק. בתופעת המלחמה, מה שקורה אחרי המלחמה, מכונן במידה רבה את השיפוט המסכם על השיגי המלחמה.
![[בתמונה: במשחק כדורסל, קובע רק סכום הנקודות בשריקת הסיום. לכל מה שקורה לאחר מכן, אין השפעה על תוצאת המשחק. בתופעת המלחמה, מה שקורה אחרי המלחמה, מכונן במידה רבה את השיפוט המסכם על השיגי המלחמה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי KeithJJ לאתר Pixabay]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2019/09/כדורסל.jpg)
מלחמת יום הכיפורים כמקרה בוחן
מלחמת יום הכיפורים למשל, במיוחד בזירת סיני, הסתיימה בניצחון ישראלי. אבל במה שהתפתח לאחריה, בחברה הישראלית, הנשיא סאדאת השיג משהו נוסף, מעבר להשבת כל סיני לריבונות מצרית.
כדאי לעיין בנוסח פקודת המלחמה שהורה סאדאת לכוחות המצריים ב-1 אוקטובר 1973: "היעד האסטרטגי שאני מעמיד בזה לכוחות המזוינים של מצרים ואשר אני מקבל עליו את מלוא האחריות המדינית...: לערער את תורת הביטחון הישראלית...הערעור המוצלח על תורת הביטחון הישראלית, יניב תוצאות מוגדרות לטווח קצר ולטווח ארוך. לטווח הקצר: יביא לתוצאה וודאית, שתאפשר פתרון של כבוד למשבר המזרח התיכון. לטווח הארוך: עשוי ערעור על תורת הביטחון הישראלית לחולל שינויים, שבבואם זה בעקבות זה, יביאו לשינוי יסודי בחשיבתו של האויב, במורל שלו, ובמגמותיו התוקפניות"
כפי שציפה סאדאת בציון מטרתו, טלטלת המלחמה אכן חוללה בשנים שלאחר מלחמת יום כיפור את אותה מגמה נוספת אליה שאף. הסכם השלום יצר לראשונה תקדים ישראלי של עקירת יישובים, עד כדי תפנית באתוס הציוני ההתיישבותי שרוב חברי מפלגת העבודה התנגדו לה. מכאן, הלך והתעצם שסע גדול בחברה הישראלית, שפגע והחליש את כוח עמידתה למול אויבים שהמשיכו לחתור להשמדתה.
במבט בכיוון הזה, הניצחון הישראלי במלחמה שנפתחה באוקטובר 2023, תלוי בעיקר במה שתעשה מדינת ישראל מכאן הלאה, בכלל זירות המאבק ולא רק בזירת עזה. מה שיקבע את הניצחון הוא המגמות לעתיד הנתונות בידיה של מדינת ישראל: לא רק מגמות להמשך הלחימה בכל הזירות, אלא מגמות הממוקדות בתנופה ציונית מחודשת: ברוח הישראלית, בכלכלה, בהתיישבות, בעלייה ובלכידות הלאומית. כך פעלה הנהגת היישוב במאורעות 1936-39. במקביל למאמצי פלוגות הלילה של יצחק שדה ואורד וינגייט לדיכוי המרד הערבי, הורחב מפעל ההתיישבות במבצעי חומה ומגדל בממדים ששינו משמעותית את מפת ההתיישבות היהודית בארץ.
בהיגיון הזה, גם מבחן הניצחון הישראלי במלחמה הזו, לא יכול להתמקד רק בהכרעת חמאס בעזה, במיוחד כאשר הולכת ומתפתחת זירת לחימה חדשה בצפון השומרון, ובמרחבי הרשות הפלסטינית ביו"ש. כאן נקודת המפתח לעתיד מדינת ישראל. אם אחרי הטלטלה הגדולה שהתרחשה במתקפת הפתע של חמאס בשבעה באוקטובר, מדינת ישראל תיכנע ללחצים בינלאומיים לקידום מדינה פלסטינית, ותיגרר לנסיגות ולעקירת יישובים, יהיה זה ניצחונו של יחיא סינואר. בהקשר החדש הזה, מדינת ישראל חייבת לחתור מידית לביסוס אחיזתה בכל המרחב ביו"ש ובקעת הירדן , בכל המרחב שסומן בידי יצחק רבין כשטחי C.
נדרשים מעשים בשטח ולא רק הצהרות. לשם כך, נדרשת תנופת בנייה ופריצת כבישים חדשים לשינוי המרחב, במיקוד לחבל המזרחי במדבר יהודה ובקעת הירדן. בסדר עדיפות ראשון, נחוץ מהלך מהיר לסלילת כביש 80 מערד למישור אדומים. בנוסף לחיוניותו הביטחונית, התנועה בכביש תחולל שינוי במארג התחבורתי וההתיישבותי בכל מרחב יהודה וירושלים. בהמשכו צפונה על בסיס כביש אלון עד הגלבוע, הכביש הזה יצור את התנאים לקידום חזון השדרה המזרחית למדינת ישראל: לקראת בניית ערים לשלושה מיליון יהודים. בתוך כך יחובר הנגב המזרחי לגליל המזרחי בציר אורך חיוני מצפון לדרום שיקל על העומס בכביש 6. המעשים יספרו כי עם ישראל כאן כדי להישאר ולהתעצם. זו הייתה תמיד הדרך אל הניצחון הציוני.
![[בתמונה: מפת כביש 80. צילום: גרשון הכהן]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2017/07/כביש-80-ערד-גלבוע.png)
[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
- אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים.
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
- הרחבת המושג: 'מטרות המלחמה'.
- הרחבת המושג 'ניצחון'.
- אוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
- פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2017), מטרות המלחמה, שמגדירות את הניצחון, ייצור ידע, 21/5/17.
- פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2018), תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/12/18.
.
Pingback: מלחמת חרבות ברזל באתר ייצור ידע | ייצור ידע