תקציר: לשפשף את העיניים ולא להאמין... היום אחר הצהרים תתכנס הוועדה למינוי שופטים כדי להמליך עליה - ללא הפוליטיקאים שמחרימים - את אחד האנשים המקוטבים והשנואים בישראל, אחרי שלכאורה התברר שביצע עבירת בניה, לא אמר אמת לתקשורת ואף ניסה להחיש - בניגוד לחוק ולנהלים - את הטיפול בעניינו בוועדה האזורית. כך, הולכת וגוברת תחושת הסלידה, שחש העם מבית המשפט שלו. זה לא מבשר טובות לבית המשפט העליון, ובוודאי לא לזה שהעמיד את עצמו עתה בראשו!

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר ראשון מתוך שלושה על התמנותו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון. למאמרים האחרים:

• ציון אמיר: לאן נעלמה הבושה? איפה אתם כשצריך אתכם?
• פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על מינוי יצחק עמית לנשיא ומצבו של בית המשפט שלו.

*  *  *

לשפשף את העיניים ולא להאמין... ב- 26 בינואר 2025 התכנסה הוועדה למינוי שופטים כדי להמליך עליה - ללא הפוליטיקאים שמחרימים - את אחד האנשים המקוטבים והשנואים בישראל, אחרי שלכאורה התברר שביצע עבירת בניה, לא אמר אמת לתקשורת ואף ניסה להחיש - בניגוד לחוק ולנהלים - את הטיפול בעניינו בוועדה האזורית.

המינוי הזה מתבצע כשישראל מתגלגלת במהירות למשבר חוקתי, ולאחר ששנה ושלושה חודשים לאחר פרישת הנשיאה אסתר חיות, לא מונה נשיא לבית המשפט העליון, ולא במקרה. גם המקום שבו תתכנס הוועדה איננו מקום התכנסותה הרגיל בלשכת שר המשפטים, אלא בלשכת מנהל בתי המשפט, רחוק מאוד ממשרדיהם של מייצגי העם.

מי שחושב שזו 'מכה קטנה בכנף המטוס', חי בלה לה לנד

הפוליטיקאים הללו מייצגים ציבור, שכבר מזמן איננו קונה את אגדות השכפ"ץ המגן עלינו מפני זעם הגויים בחו"ל. גם לפני שנחשפה ערוותו של הנשיא החדש ברבים, מאס העם בבית המשפט, שהיה אמור להיות שלו, ושבגד בו בעיצומה של מלחמה קיומית. לתחושת הבגידה המרירה הזו מצטרפים כעת שחיתות שלטונית, קבוצתית ואישית, ויוהרה בל תאומן, שהסירו את שארית האמון - שכבר מזמן נעלם ואיננו - ונטלו מבית המשפט העליון את הלגיטימציה לשפוט את העם.

מה יגידו מהיום השופטים לנאשמים בעבירות בניה? מה יאמרו לאנשים התוהים כיצד יכול השופט עמית למלוך, בעוד יואב גלנט איבד את כס הרמטכ"ל על הרבה פחות? כמה זמן סבורים בניה הנאמנים ביותר של 'אליטת ההון', שיוכלו עוד לשרוד במצב הזה, לפני שיקריסו עליהם את היכל השיש שבו הם מתבצרים?

צריך לומר: כרזות המחאה המוצגות במאמר הזה הן חמורות וחסרות תקדים, אבל...

סוציולוגיה היא בראש ובראשונה ליקוט מידע ותיעודו. אוסף הכרזות הללו ומה שהן מבטאות, מלמד יותר מכל דבר אחר על עומק המשבר שאליו מוביל בית המשפט העליון את עמו, אחרי שחרג ממקומו בדמוקרטיה ומסמכויותיו, המליך את עצמו על מדינה שלמה בניגוד לרצונה, והוא מתעקש להמשיך ולהוביל אותה לעברי פי פחת, כראש חץ של תנועת מחאה מופקרת, הרואה באויב הפנימי - קרי, בשלטון הנבחר - סכנה גדולה יותר מהאויב החיצוני, וזאת, בעיצומה של מלחמה קיומית...

אם היו מספרים לי לפני עשור, שכך יראו יחסי בית המשפט העליון עם עמו לא הייתי מאמין. אבל שופטי בית המשפט העליון מוכיחים כל יום מחדש, שלתאוות הכוח הבלתי מרוסנת שלהם יש תרומה לא מבוטלת לקרע שבו מצוי העם ואחריותם לכך רבה וכבדת משקל. רק טיפש חסר הבנה היסטורית יכול לסבור שהמצב הנוכחי יכול עוד להימשך זמן רב...

האם כולנו באמת מבינים במה חטא נשיא בית המשפט העליון?

הקדשתי כמה שעות לתצפית בערוצי הליבה. ודי ברור לי עכשיו, שרבים מידי מצופיהם אינם מכירים את העובדות בפרשת חריגות הבניה של נשיא העליון, את משמעותן. אז כמה מילים על כך למען ההיסטוריה ולמי שאיננו מכיר: שלוש פרשיות נחשפו על השופט יצחק עמית. האחת חמורה במיוחד. האחרות לכאורה פחות:

הפרשה החמורה מבחינת יכולתו להתמנות כנשיא, עוסקת בבניה לא חוקית שבנה השופט במקום מגוריו במבשרת ירושלים, ובניסיונות הטיוח שלה: לפרשיה זו שלושה הדגשים (ראו הכתבה למטה):

• עבירת הבנייה לכאורה, עצמה, "שכוללת חריגה מההיתרים שניתנו לו בעבר. בעוד שנדרש להרוס חלק מהמבנה, בחר שלא לפעול בהתאם להנחיות".
• הסתירות לכאורה, בין הצהרות השופט למציאות בשטח: "בתחילת הפרשה הכחיש השופט עמית כל עבירה וטען כי מדובר בהאשמות חסרות בסיס. עם זאת, לאחר מכן הצהיר שיבדוק את הנושא ויפעל להסדירו במידת הצורך. הסתירות בין דבריו לבין הפעולות שננקטו בפועל מעלות שאלות בנוגע לאמינותו ולשקיפותו".
• היחס המיוחד, חסר התקדים, שקיבל השופט מוועדת התכנון - בניגוד לחוק ולנוהל - שהעניקה לו היתר חריג לשלוש שנים, וההדים שיצאו מהוועדה הזו... "החלטת הוועדה להעניק היתר חריג בבהילות יוצאת דופן מעוררת שאלות על אכיפה שוויונית. האם כל אזרח שהיה נתון במצב דומה היה זוכה ליחס דומה? ההחלטה יוצרת רושם של אכיפה בררנית, המחזקת את תחושת אי-השוויון בעיני הציבור".

הפרשה החמורה פחות עוסקת בשתי חנויות שבבעלות השופט עמית ואחיו בדרום ת"א (ראו הכתבה למטה): על פי הדיווחים, השופט עמית השתמש בשמו הקודם, יצחק גולדפריינד (ראו הכרזה למטה), בהליכים אלו, מבלי לדווח על כך כנדרש. בנוסף, נטען כי הוא דן בתיקים הקשורים למשרד עורכי הדין שייצג אותו ואת אחיו, וכן בתיקים הנוגעים לעיריית תל אביב, מבלי להצהיר על ניגוד עניינים אפשרי.

בעקבות טענות אלו, הוגשו פניות לנציבות התלונות על השופטים בדרישה לבחון את התנהלותו של השופט עמית. נציב הביקורת על השופטים קבע כי השופט עמית לא פעל בניגוד עניינים. עמית טען להגנתו כי לא היה מודע לפרטים המדוברים, וכי השימוש בשמו הקודם נבע מנתוני רישום בטאבו. הנהלת בתי המשפט הוסיפה כי בייפוי הכוח הנוטריוני שניתן לאחיו, נכתב במפורש "יצחק עמית":

הפרשה השלישית עוסקת בניגודי האינטרסים של השופט עמית, שדן בשורת תיקים הבם היו אינטרסים כלכליים משמעותיים לחברות, שבהן אחיו וגיסו מכהנים בתפקידים בכירים, למרות שהחברות הללו מופיעות ברשימת ההימנעויות שלו:

מה מלמדת העובדה, שהשופט עמית לא השכיל לרדת בזמן מבמת ההיסטוריה, ושחבריו נגררים אחריו?

העובדה שהשופטים, ונציגי לשכת עורכי הדין - שהפכה לגילדה בולשביקית - הולכים בעקבות נשיאם, מכסה את כולם בנוצות ובזפת, שריחו נודף למרחוק. אם היו שופטי בית המשפט העליון חפצי חיים כקבוצה, היו מתכנסים ומסבירים לשופט עמית שזמנו תם ועליו לפנות את מקומו, לטובת המוסד שבראשו ביקש לעמוד.

אבל עוצמת יתר תמיד מנוונת, ובית המשפט העליון במצוי במצב תודעתי של קיפאון - סטגנציה (Stagnation). זהו מצב שבו נעצר תהליך התפתחותה של מערכת מורכבת; היא מאבדת קשר עם מטרותיה הארגוניות, וקורסת לתוך עצמה. קיפאון משמעו הלך מחשבה סביל של חברי המערכת המורכבת, שחלק ממערכותיה משותקות ואינן מתפקדות. הארגון נכנס למעין 'שיתוק מערכות', בגלל האינטרס של אותם חלקים בו – המחזיקים את העוצמה הארגונית – "להקפיא" את המצב הקיים, כי שינויים משמעם שינויים בחלוקת העוצמה, ובכך אותם גורמים אינם מעוניינים.

הפרופ' משה כהן אליה טועם בצדק, יש בוויתור של השופט עמית כדי לאחות את הקרעים בעם: עם אלרון או סולברג בראש בית המשפט העליון יחזור אליו אמונו של רוב העם. יתרה מכך, ניתן יהיה גם להקים ועדת חקירה ממלכתית, משום שרבים בימין יסמכו על אלרון או סולברג שימנו את חבריה, ולא יעשו את הוועדה לכלי פוליטי של המחאה. כך ייווצר אמון רב יותר בקרב הימין בוועדה. אם עמית יפרוש, מינץ יצטרף כחבר בוועדה לבחירת שופטים, מה שיגביר גם הוא את אמון בוחרי הימין בבית המשפט ובשופטים הנבחרים, כי שניים מתוך שלושת חברי הוועדה יהיו שמרנים מובהקים, הסבורים שלבג”ץ אין סמכות לפסול חוקי יסוד. במצב כזה, גם אם יינתן לשופטים וטו על מינוי שופטים, הדבר לא יהיה נורא. אם עמית יפרוש - כותב כהן אליה - "הרוב ההיפר-אקטיביסטי של תואמי ברק “על סטרואידים” – חיות, ברון, פוגלמן ועמית – שחתומים על פסק הדין המחפיר בעניין הסבירות, ששינה את המשטר בישראל מדמוקרטיה ליוריסטוקרטיה, ייעלם מהעולם. מדובר במחצית מהשופטים שחתומים על ההחלטה הפוליטית המבישה הזו".

אבל, הניסיון מלמד, שבני אליטה יודעים לוותר על עוצמה, רק מהסיבות הלא נכונות. ע"פ תורת האליטות, הסיבה לכך קרויה 'יוהרת האליטות' (The arrogance of the elites): שיכרון הכוח, התחושה שהם מייצגים את הרוב ומדברים בשמו, והנרקיסיזם המוסרי שהם לוקים בו ("אין כמונו")... [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: יוהרת אליטת ההון הישראלית ומחיריה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן].

המשמעות: בית המשפט ימשיך את מסעו האובדני אל התהום, כשהוא גורר איתו את משרתיו במערכת האכיפה, ואת האליטה כולה!

לסיכום

כך, הולכת וגוברת תחושת הסלידה, שחש העם מבית המשפט שלו - שאיבד את דרכו והלך לחפש עם אחר - ונמהלת בטעם החריף של השחיתות האישית והקולקטיבית של חבורת השופטים הזו, הרחוקה כל כך מעמה.

זה לא מבשר טובות לבית המשפט העליון, ובוודאי לא לזה שהעמיד את עצמו עתה בראשו!

[לאוסף המאמרים על יוהרת אליטת ההון הישראלית ומחיריה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• אוסף המאמרים על יוהרת אליטת ההון הישראלית ומחיריה.
• הרחבה בנושא 'אליטת ההון' הישראלית.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: קיפאון/סְטַגְנַצְיָה.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• אוסף המאמרים על אמון ולגיטימציה.
• אוסף המאמרים על 'קבוצות'.
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
• הרחבת המושג: 'עוצמה'.
• אוסף המאמרים על שחיתות שלטונית ואחרת.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), יוהרת אליטת ההון הישראלית ומחיריה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 29/12/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2025), על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/25.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על קבוצות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 30/5/18.