תקציר: הנהגת חיזבאללה מתייחסת להסכם באותה הגישה בה התייחסה להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם- 1701, בקיץ 2006. כלומר: חיזבאללה בפירושו להסכם מתנהל מצפון לליטאני כאילו הוא רשאי לפעול להצטיידות והיערכות חמושה ללא כל אילוצים. ומדרום לליטני, מתוך אילוצי ההסכם, הוא ימשיך לפעול תחת מסווה. בתנאים אלה מדינת ישראל ניצבת למול תחילתה של מערכה חדשה בהכרת החובה לכפיית תנאיי הביטחון הנחוצים להגנת יישובי הצפון הישראליים,  במרחב שמדרום לליטאני.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 27 בינואר 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

מחיר הדמים - מעל עשרים הרוגים - ששילמו אתמול אזרחים לבנוניים, בחתירתם לשוב לבתיהם בכפרים סמוכי הגבול, מסמן פרק חדש במאבק על תנאיי הביטחון בגבול הצפון.

יש מקום לשער כי להישגי חמאס בעזה בהפגנת השליטה המחודשת ברצועת עזה בתמיכת האזרחים ברחובות, הייתה השראה לאופן בו רתמה הנהגת חיזבאללה גם את האזרחים השיעים תושבי דרום לבנון, להנעת האוכלוסייה למאבק השיבה לבתים. לתמונת המוני פלסטינים עזתים הממתינים בסמוך לציר נצרים לקראת שיבה אל בתיהם בצפון הרצועה, הצליח חיזבאללה לחולל תמונה מקבילה בכפריי דרום לבנון. העובדה שמדובר באזרחים "בלתי מעורבים" כביכול, שרק שואפים עם סיום הלחימה לשוב הביתה, נתנה לתופעה תמיכה לבנונית בכלל ההנהגה השיעית, בהם חברי פרלמנט לבנוניים בהצטרפות נביה ברי, יושב ראש הפרלמנט הלבנוני, מנהיג שיעי שאיננו חבר חיזבאללה. במהלך הזה - עם סיום שישים ימי הפסקת האש בציפייה לבנונית לנסיגה ישראלית מלאה מכל אדמת לבנון - נפתחה למעשה מערכה חדשה על עיצוב תנאיי הביטחון בגבול הצפוני מול לבנון. במערכה הזו חיזבאללה משתמש באזרחים כרכיב מערכתי.

עם פתיחת המלחמה הרוסית באוקראינה, הרבו לצטט את המומחה הצבאי הבריטי גנרל רופרט סמית (ראו תמונה למטה), להוכיח כמה טעה כשטען שתם עידן המלחמות הגדולות. אולם, בטענה אחת חשובה הוא המשיג ותיאר נכון את מגמת השינוי בתופעת המלחמה: היא תיאר אותה כמתרחשת במרחב האזרחי בקרב האזרחים. בספרו "התועלת שבכוח" כתב: "מלחמה בקרב אנשים הנה בה בעת תיאור גרפי של מצבים מודרניים דמויי מלחמה, וגם של מסגרת תפיסתית. היא משקפת את העובדה המובהקת שאין יותר שדה קרב מבודד שבו נלחמים הצבאות, וגם שהמלחמה איננה מתרחשת בהכרח בין צבאות בוודאי לא בשני הצדדים...זו המציאות שבה האזרחים ברחובות, בבתים ובשדות – כל האנשים ובכל מקום, הם הם שדה הקרב."

הדין הבינלאומי לענייני מלחמה וגם התורות הצבאיות טרם הפנימו את מהותו של שינוי זה. פליטות של אזרחים יותר מאי פעם, כמו גם נוכחות האזרחים במרחבי הלחימה, הפכו לסוג של "מערכת נשק" - למרכיב יסוד בעיצוב תנאיי ואילוצי שדה הקרב.

הרחקת האזרחים מכפריי הגבול בדרום לבנון בוצעה על ידי פיקוד הצפון במהלך חודשי הלחימה הראשונים בזירת לבנון, הרבה לפני תחילת התמרון היבשתי. ההישג הזה היקל על המהלך היבשתי ההתקפי  לטיהור הכפרים מתשתיות הטרור של חיזבאללה. ההישג הזה, איפשר לפיקוד הצפון למצות בהתמדה ראויה להערכה,  את שישים ימי הפסקת האש להשלמת ההישג בטיהור המרחב בין גבול ישראל לכיוון נהר הליטאני.

בסיום תקופת שישים הימים, עם ההבנה הישראלית שצבא לבנון עדין רחוק מלממש את מלוא הפריסה המצופה ממנו מדרום לליטאני, נכון לישראל לתבוע את השהיית הנסיגה המלאה. הנושא כמובן נדון בדרג המדיני עם שושביני ההסכם: צרפת וארה"ב. הדאגה הישראלית היא שהנהגת חיזבאללה מתייחסת להסכם באותה הגישה בה התייחסה להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם- 1701, בקיץ 2006. כלומר: חיזבאללה בפירושו להסכם מתנהל מצפון לליטאני כאילו הוא רשאי לפעול להצטיידות והיערכות חמושה ללא כל אילוצים. ומדרום לליטני, מתוך אילוצי ההסכם, הוא ימשיך לפעול תחת מסווה. בתנאים אלה מדינת ישראל ניצבת למול תחילתה של מערכה חדשה בהכרת החובה לכפיית תנאיי הביטחון הנחוצים להגנת יישובי הצפון הישראליים,  במרחב שמדרום לליטאני.

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.