תקציר: תהליך שחרור שלושת החטופים בסבב השני של עסקת החטופים ב- 30 בינואר 2025, הפך למופע אימים - בבימוי של מומחי אל ג'זירה - שבו המון רב צר על החטופים ואיים - לפחות לכאורה - לעשות בהם שפטים. חמאס איננו מקורי בשימוש במה שמכונה, עוצמה נתפסת / עוצמה מדומה, בקרב מוסלמים. הדוגמה הבולטת ביותר של גורם מוסלמי שעשה בה שימוש משמעותי ונרחב היה דאעש. מאמר זה בוחן את סוגיית הטלת האימה כציווי מוסלמי תוך התייחסות לפרשנויות המסורתיות, לשימוש ההיסטורי בפסוק זה, ולהשלכותיו הפוליטיות בעידן המודרני.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

תהליך שחרור שלושת החטופים בסבב השני של עסקת החטופים ב- 30 בינואר 2025, הפך למופע אימים - בבימוי של מומחי אל ג'זירה - שבו המון רב צר על החטופים ואיים - לפחות לכאורה - לעשות בהם שפטים (ראו את התמונה למטה). מדהים לראות איך מצליח חמאס, שוב ושוב, לזהות את נקודות התורפה בצד הישראלי, וללחוץ עליהם בעוצמה. זאת למרות הפער בין מצבו האמתי בשטח להרתעה שהוא מצליח ליצור.

חמאס איננו מקורי בשימוש במה שמכונה: עוצמה נתפסת / עוצמה מדומה, קל וחומר בקרב מוסלמים. הדוגמה הבולטת ביותר של גורם מוסלמי שעשה בה שימוש משמעותי ונרחב היה דאעש. הקוראן כולל מספר פסוקים הנוגעים להיבטים צבאיים ואסטרטגיים, ביניהם הפסוק הידוע מסורת אל-אנפאל (סורה 8 פסוק 60), המצווה על המאמינים לעשות ככל לאל ידם - גם כשהם במצב של חולשה - כדי להרתיע את אויביהם.

מאמר זה בוחן את סוגיית הטלת האימה כציווי מוסלמי תוך התייחסות לפרשנויות המסורתיות, לשימוש ההיסטורי בפסוק זה, ולהשלכותיו הפוליטיות בעידן המודרני.

ההיבט התאולוגי

פסוק 8:60 בקוראן קובע: "וְהָכִינוּ לָהֶם כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בִּכְלְתְּכֶם מִכֹּחַ, וּמִסּוּסִים אֲזוּמִים, לְהָטִיל אֵימָה עַל אוֹיְבֵי אֱלֹהִים וְאוֹיְבֵיכֶם, וְעַל אֲחֵרִים מִבַּלְעֲדֵיהֶם, אֲשֶׁר לֹא תֵּדְעוּם, אֲבָל אֱלֹהִים יוֹדְעָם." פסוק זה נחשב כחלק מההנחיות הצבאיות שניתנו למוסלמים בתקופת מוחמד, במיוחד בהקשר של הקרבות בין הקהילה המוסלמית למתנגדיה בחצי האי ערב. חלק מהפרשנים המסורתיים, כמו אבן כת׳יר ואל-טברי, מפרשים את הפסוק כהנחיה להרתעה צבאית ולא בהכרח כהנחיה לאלימות יזומה.

עם זאת, ישנם גורמים בימינו המפרשים פסוק זה כקריאה לפעולות תוקפניות אכזריות במיוחד, שייצרו את ההרתעה המבוקשת. הנה סרטון למטה של שרפת אשה יאזידית בכלוב, בעודה בחיים שצולם והועלה לרשתות החברתיות לצורכי הטלת מורא ופחד:

ההיבט ההיסטורי

לאורך ההיסטוריה האסלאמית, שליטים ומצביאים מוסלמים השתמשו בפסוק זה כהצדקה לפיתוח יכולות צבאיות ולביסוס כוחם הפוליטי. הח׳ליפים האומיים והעבאסיים, כמו גם אימפריות מוסלמיות מאוחרות יותר, השתמשו באידיאולוגיה של כוח והרתעה כדי לשמור על שליטתם. בהקשרים אחרים, הטלת האימה תורגמה לא רק להרתעה צבאית, אלא גם לאמצעים פסיכולוגיים שנועדו לדכא מרידות ולחזק את סמכות השליט.

השימוש שעשה דאעש בציווי זה

אחד הארגונים שעשו שימוש קיצוני בפסוק זה הוא ארגון המדינה האסלאמית (דאעש). דאעש השתמש בפרשנות מילולית וקיצונית של הפסוק להצדקת פעולות טרור, עריפת ראשים פומבית, הוצאות להורג המוניות וזריעת פחד בקרב אוכלוסיות שלמות. הארגון הציג את הטלת האימה כאסטרטגיה מרכזית, שנועדה לא רק להרתיע את אויביו, אלא גם להשליט שלטון טרור ולכפות את תפיסתו הדתית. עם זאת, אנשי דת מוסלמים רבים התכחשו לפרשנות זו, וטענו כי מדובר בשימוש שגוי ואלים המנוגד לרוח האסלאם.

התמונה למטה מתעדת עוד מופע מבוים היטב של דאעש לצורכי הטלת מורא ופחד: שרפת שני חיילים טורקים על ידי דאעש בעודם בחיים, בדצמבר 2016. לצוואר החיילים מחובר פתיל והם נספגו בחומר דליק, על מנת שהאש תאחז קודם כל בראש, והמוות יהיה מהיר יחסית. בתמונה נראית האש מאכלת את הפתיל, שניות לפני שאחזה בגופותיהם. הצילום

השלכות פוליטיות בעידן המודרני

בעידן המודרני, גורמים קיצוניים עושים שימוש בפרשנויות מילוליות של פסוקים כגון זה כדי להצדיק פעולות טרור ואלימות נגד מי שהם תופסים כאויבי האסלאם. עם זאת, ישנו גם זרם רפורמיסטי באסלאם הטוען כי יש לפרש את הפסוקים הללו לאור ההקשרים ההיסטוריים שלהם, ולא ליישמם ישירות על המציאות הפוליטית העכשווית.

העולם המוסלמי עצמו חצוי בין פרשנויות שונות של פסוק זה – בעוד ממשלות מוסלמיות רבות דוגלות במדיניות של הרתעה ביטחונית מתוחכמת ולא בהטלת אימה ישירה, ארגונים קיצוניים ממשיכים להשתמש בפסוק כהצדקה לרדיקליזם ואלימות.

סיכום

הנושא של הטלת אימה כציווי מוסלמי הוא שאלה מורכבת, התלויה בפרשנות התאולוגית, בהקשר ההיסטורי ובהשלכות הפוליטיות. בעוד שהטקסט הקוראני עצמו מנחה את המאמינים להכין כוח להרתעה, השאלה כיצד ליישם זאת נותרת פתוחה לפרשנויות שונות. הבנת המורכבות של סוגיה זו היא חיונית לכל דיון רציני על מקומו של האיסלאם במערך הפוליטי והביטחוני העולמי.

[לאוסף המאמרים על תפיסת העוצמה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על תפיסת העוצמה.
• אוסף המאמרים על 'עוצמה'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: עוצמה נתפסת / עוצמה מדומה: הכול בעיני המתבונן.
• אוסף המאמרים אודות 'הרתעה'.
• הרחבה על הוצאה להורג בשריפה, השיטה האכזרית מכולן?

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), תפיסת העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 29/3/24.
• יחזקאלי פנחס (2014), עוצמה, ייצור ידע, 14/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), עוצמה נתפסת / עוצמה מדומה: הכול בעיני המתבונן, ייצור ידע, 17/7/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019) הוצאה להורג בשריפה, השיטה האכזרית מכולן? ייצור ידע, 10/5/19.