תקציר: באוקטובר 2010 הכריזה קנצלרית גרמניה דאז, אנגלה מרקל, כי "מודל הרב-תרבותיות לאינטגרציה בגרמניה נכשל לחלוטין". 13 שנים מאוחר יותר הצהירה ג'ורג'ה מלוני הצהרות דומות, אבל בתחום בלימת ההגירה וכפיית ההשתלבות על המהגרים, המערכות השלטוניות קפאו. מדוע? בין היתר, כי הזמן שבו ניתן היה לתקן את המצב בכלים דמוקרטיים חלף מזמן, וזכר הדיקטטורות של החצי הראשון של המאה הקודמת משתק אותן...
![[בתמונה: בי בי אירופה... אירופה בוערת ואין מושיע! המקור: דף הטוויטר של אורית עזאני לוי. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2024/12/אירופה-בוערת.jpg)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.
* * *
באוקטובר 2010 הכריזה קנצלרית גרמניה דאז, אנגלה מרקל, כי "מודל הרב-תרבותיות לאינטגרציה בגרמניה נכשל לחלוטין". בתחילת 2011, הצהיר ראש ממשלת בריטניה דאז, דייוויד קמרון, דברים דומים. יותר מעשור לאחר מכן, בדצמבר 2023, ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני הזהירה מפני "תהליך איסלאמיזציה" באירופה וציינה כי קיימת בעיה של התאמה בין התרבות האסלאמית לבין הערכים האירופיים.
אף על פי כן, המהגרים ממשיכים לזרוע כאוס באירופה, בעוד המערכות השלטוניות נותרות קפואות. מדוע?
הסיבות לכך רבות ומגוונות, וכוללות לחצים דמוגרפיים, שיקולים כלכליים, כשלים במדיניות ההגירה, חוסר היכולת להתמודד עם אתגרי האינטגרציה והשפעה פוליטית של ממשלות שמאל.
הנה ההצהרות של מרקל מאוקטובר 2010:

והנה ג'ורג'ה מלוני, 13 שנים מאוחר יותר:
![[בכתבה: ג'וג'ה מלוני: "קיימת בעיה של התאמה בין התרבות האיסלאמית לבין הערכים האירופיים"...]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2025/01/מלוני-על-האסלאם-1024x413.png)
אז למה המערכות השלטוניות תקועות?
לחצים דמוגרפיים וכלכליים אירופה מצויה בעיצומו של משבר דמוגרפי עמוק, המאופיין בשיעורי ילודה נמוכים ובהזדקנות האוכלוסייה. ממשלות אירופאיות רבות תומכות בהגירה כחלק מניסיון למלא את החלל הדמוגרפי ולתחזק את שוק העבודה. מגזרי שירותים חיוניים - כמו בריאות, חקלאות ותעשייה - נסמכים במידה רבה על כוח עבודה זר, ולעתים יש אינטרסים כלכליים ברורים לעודד הגירה, חרף ההשלכות החברתיות.
כשלים במדיניות ההגירה והאינטגרציה: למרות ההכרזות הפוליטיות על כישלון הרב-תרבותיות, ממשלות אירופה לא הצליחו לגבש מדיניות ברורה ואפקטיבית שתבלום את תופעת ההגירה ההמונית. מנגנוני קליטה ואינטגרציה חלשים הובילו להיווצרות קהילות מקבילות שבהן מהגרים חיים ללא השתלבות בחברה המקומית. תופעה זו גוררת מתח חברתי, פערים כלכליים ובעיות ביטחוניות.
גורמים חיצוניים: גיאופוליטיקה וגורמים איסלאמיים: כמו שמלוני ציינה, מדינות כמו ערב הסעודית, קטאר וטורקיה מממנות מרכזים איסלאמיים ברחבי אירופה, מה שמגביר את ההשפעה הדתית בתוך קהילות המהגרים. במקביל, לחצים גיאופוליטיים, כגון מלחמות, שינויי אקלים ומשברים כלכליים במדינות אפריקה והמזרח התיכון, תורמים להמשך תנועת ההגירה. בנוסף, מדיניות הדלת הפתוחה שאפיינה את אירופה בעשורים האחרונים הקשתה על מדינות האיחוד לפתח פתרונות מעשיים להתמודדות עם זרמי הפליטים.
אידאולוגיית הרב-תרבותיות והשפעת ממשלות השמאל: על אף ההצהרות של מנהיגים מרכזיים, חלקים נרחבים מהממסד הפוליטי והתקשורתי באירופה ממשיכים לדבוק ברטוריקה רב תרבותית, ומוקיעים כל ביקורת על מדיניות ההגירה כ"גזענות" או "איסלאמופוביה". במדינות הנשלטות על ידי השמאל, כמו בריטניה וספרד, נמשכת מגמת ההגירה ההמונית, ללא תוכניות אינטגרציה ברורות. בנוסף, האיחוד האירופי מנוהל ברובו על ידי גופים בעלי השקפה פרוגרסיבית, אשר מקדמים מדיניות מקלה על מהגרים ומונעים ממדינות לאומיות לנקוט בצעדים מחמירים יותר.
חסמים משפטיים מול ניסיונות חקיקה נגד הגירה: גם כאשר ממשלות ימין מנסות לקדם חוקים המגבילים הגירה בלתי חוקית, הן נתקלות בהתנגדות עזה מצד מערכת המשפט. לדוגמה, ממשלתה של ג'ורג'ה מלוני באיטליה ביקשה לחוקק חוקים שיקלו על גירוש מהגרים בלתי חוקיים ויגבילו פעילות של ארגונים המסייעים להם, אך חלק מהחקיקה נבלמה על ידי בתי המשפט באיטליה ובהתערבות של האיחוד האירופי. באופן דומה, בצרפת, יוזמות להגבלת תנאי הרווחה למהגרים נתקלו בהתנגדות מצד מועצת המדינה ובית המשפט החוקתי. השפעה זו של הרשות השופטת משאירה ממשלות לאומיות ללא יכולת ליישם מדיניות נוקשה יותר, גם כאשר יש להן גיבוי פוליטי מהציבור.
![[בתמונה: מאוחר מידי? המקור: דף הטוויטר של Imtiaz Mahmood. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2024/07/מונה-ליזה-איסלאמית.png)
אירופה במלכוד: הפחד מהדיקטטורה הבלתי נמנעת משתק
על אף האזהרות של מנהיגים אירופיים לאורך השנים, ההגירה ההמונית לא נבלמה, והכאוס החברתי רק הולך ומעמיק. מדינות כמו צרפת, גרמניה ושוודיה חוות עלייה חדה בפשיעה, מתחים בין קהילות, והיווצרות אזורים שבהם הרשויות מתקשות לאכוף את החוק. דוגמה מובהקת לכך היא אירועי ערב השנה החדשה בקלן בשנת 2015, שבהם מאות נשים דיווחו על הטרדות מיניות מצד מהגרים. מקרים מסוג זה המחישו את הקשיים באכיפת החוק ואת הבעיות באינטגרציה. בנוסף, המהומות בפרברים של פריז וגלי האלימות בערים גרמניות מצביעים על הכישלון בטיפול במתחים האתניים והחברתיים. הסיבות לכך קשורות לשיקולים כלכליים, לחצים דמוגרפיים, השפעות חיצוניות ולחוסר היכולת הפוליטית להתמודד עם האתגרים הכרוכים באינטגרציה. בנוסף, הדומיננטיות של ממשלות שמאל ושל האיחוד האירופי במדיניות ההגירה מונעת צעדים תקיפים.
וניתן כבר לקבוע: לא ניתן לתקן את המצב בכלים דמוקרטיים. אירופה לא הצליחה לשנות כיוון בזמן, והמצב בלתי הפיך. הפחד מדיקטטורה משתק, אבל באופן פרדוקסלי, הופך אותה לבלתי נמנעת:
חוסר האונים של הרשויות בטיפול בהגירה הכושלת ובהשלכותיה, מגדיל מאוד את כוחן של מה שהיו פעם 'מפלגות הימין הקיצוני', והיום הפכו למפלגות רוב (או בדרך לשם). אבל זכר הדיקטטורות בחצי הראשון של המאה ה- 20 משתק. הרצון לא להגיע בחזרה לשם, יוצר בריתות מוזרות בקרב המפלגות האחרות, במטרה למנוע את עליית 'הימין הקיצוני' לשלטון. התוצאה משולשת:
- נוצרות ממשלות חלשות שמתקשות לתפקד, וקורסות חדשות לבקרים.
- דווקא הן נוקטות צעדים שהטיפו להן מפלגות 'הימין הקיצוני' מזמן, כדי לא לאבד מצביעים, שרק רואים בכך הוכחה שהימין הזה צדק לכל אורך הדרך, ועוברים להצביע לו.
- הולכת וקטנה האמונה שהדמוקרטיה יכולה להושיע, בכלים הקיימים.
דומה, שהדרך לכאוס סלולה, ואין יכולת לעצור...
![[בתמונה: אירופה טובעת בים האסלאמי המקור: דף הטוויטר של Europe Invasion. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2024/08/אירופה-טובעת.jpg)
[לאוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- הרחבת המושג: 'כאוס'.
- אוסף המאמרים על השתלטות האיסלאם על אירופה.
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
- אוסף המאמרים על השתלטות האיסלאם על אירופה.
- אוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית.
- אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו'.
- הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
- הרחבה בנושא הצלחה וכישלון.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי: השתלטות האיסלאם על אירופה באתר ייצור ידע
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2022), השתלטות האיסלאם על אירופה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 6/10/22.
- פנחס יחזקאלי (2020), רב תרבותיות ותקינות פוליטית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 16/1/20.
- פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
- פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
- פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.