תקציר: פרשת קצב נושאת בחובה את אותם אלמנטים מטרידים המאפיינים את התופעה של "משפט על ידי המשטרה ומערכת אכיפת החוק". זוהי העוולה הגדולה ביותר שיכולה רשות שלטונית לבצע באזרחיה בדמוקרטיה. מצב שבו בניגוד לחזקת החפות, גורמי החקירה והפרקליטות עושים הכל מסיבותיהם, לא כדי לחקור מקרה נתון אלא כדי להביא להפללתו ולהרשעתו של אדם, תוך שימוש בגורמים מסייעים בתקשורת לקביעת נרטיב בציבור של 'אשם' עוד לפני המשפט, כדי להשפיע על השופטים. האם יכולה הייתה הפרשת הזו להתחולל בעולם התקשורתי המגוון של היום? בעיני, ספק גדול! זהו מאמר ראשון בסדרת מאמרים העוסקת בפרשת קצב.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר ראשון בסדרת מאמרים על פרשת קצב. למאמרים האחרים:

• פנחס יחזקאלי: פרשת משה קצב באתר ייצור ידע.

*  *  *

את העניין שלי בפרשת חקירתו והרשעתו של הנשיא לשעבר, משה קצב, התחלתי בקורסים שלי באכיפת חוק.

הנושא שלנו באותה עת היה "משפט על ידי המשטרה ומערכת אכיפת החוק". זהו מצב שבו החקירה איננה מכוונת לחקר האמת במקרה מסוים, אלא משמשת כלי ל'הקרסתו' של הנחקר, מסיבותיה הפנימיות של המערכת, בלי קשר לשאלת אשמתו.

בניגוד לחזקת החפות, עושים גורמי החקירה והפרקליטות במקרים אלה הכל - וכל האמצעים כשרים - כדי להביא להפללתו ולהרשעתו של אדם. הם עושים זאת, בין היתר, תוך יצירת שיימינג ציבורי פומבי לחשוד, תוך שימוש בגורמים מסייעים בתקשורת. הכל מכוון לקבוע נרטיב ציבורי של 'אשם' עוד לפני המשפט, כדי לגרום לנאשם לחתום על עסקת טיעון - בהבינו שנקלע למצב אבוד מבחינתו - ולהשפיע על השופטים במידה וההליך ממשיך להתנהל, עד להרשעה המקווה.

אדגיש כי "משפט על ידי המשטרה ומערכת אכיפת החוק" הוא העוולה הגדולה ביותר שיכולה רשות שלטונית לבצע באזרחיה בדמוקרטיה, והיא אחד הסמנים להתערערות האיזונים בין המוסדות המרכיבים אותה. במציאות הישראלית, העוולה הזו היא, לצערי, חלק משגרת יומה של מערכת האכיפה. מעט מהמקרים כבר נחשפו. רבים אחרים לא.

איך מזהים מקרה של 'משפט על ידי המשטרה ומערכת אכיפת החוק'?

בקורס שלי, נתבקשו הסטודנטים לנתח מקרים אפשריים של "משפט על ידי המשטרה ומערכת איפת החוק", ולחפש בהם דפוסים חוזרים, שיאפשרו לנו לזהות מראש מקרים כאלה. ביחד זיהינו שמונה מהם:

1. 'פישינג': אמביציית יתר של החוקרים והרחבת יריעת החקירה בלי שהתבקשו, על מנת להשיג הרשעה בכל מחיר.
2. אינטרסים של גורמי החקירה והקרובים אליהם ב'הקרסתו' של נשוא החקירה.
3. הדלפות מרובות ומגמתיות של המשטרה והפרקליטות לתקשורת, וצריבת נרטיב של אשם לפני המשפט.
4. השלטת חשיבה קבוצתית / חשיבת יחד, והעלמת ספקות (כשכולם חושבים אותו הדבר אף אחד אינו חושב).
5. הקרבן מתעקש על חפותו נגד כל הסיכויים וגם כשזה עלול להזיק לו.
6. אם הושגה הרשעה, החלטות שופטי מיעוט בהכרעת הדין היא אחד המקומות החשובים והיחידים למצוא ספקות, ולגלות רמזים שיעזרו לנו להבין את האמת.
7. כשהתנהגות סביבתו הקרובה של הנאשם אחרי חשיפת הפרשה וזמן רב אחריה, מנוגדת למקובל במקרים כגון אלה.
8. השתקה מראש של כל עובדה או דעה, שחולקים על הנרטיב השליט [ראו בהקשר זה את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: למי חשוב היה להרחיק קוראים מספרו של משה קצב ולמה? מאמר שני על פרשת קצב].

סקרנותי בפרשת קצב התעוררה, כששניים מתלמידי הציגו אותה כמקרה המתאים ל"משפט על ידי המשטרה ומערכת איפת החוק". היא גברה כשנוכחתי ב'קבלת הפנים' התקשורתית שנערכה לספר זיכרונותיו ב- 2022, והתחזקה כשהזדמן לי לאחרונה לפגוש בקצב עצמו.

אציין כי בשנים 2012-2006 בהם התרחשה פרשת קצב, לא היו מקורות התקשורת האלטרנטיבית מפותחים דיים. האליטה שלנו הייתה עדיין הגמוניה. משמע, היא שלטה דרך תקשורת הליבה על מוחותיהם וליבותיהם של האנשים, והכתיבה נרטיבים שולטים בחברה. השימוש לרעה ב- METOO # לצורך הרחקת אישים מהזירה הציבורית טרם הוכר, הפרקליטות נתפסה כזכת כפיים ונטולת אמביציות זרות ובית המשפט נתפס כהיכל צדק, נטול פניות.

האם יכולה הייתה הפרשת הזו להתחולל את בעולם התקשורתי המגוון של היום... בעיני, ספק גדול!

שופט העליון, מישאל חשין ז"ל, הסביר 'משפט ע"י מערכת האכיפה מהו, בהקשר לנשיא קצב

היה זה שופט בית המשפט העליון לשעבר, מישאל חשין ז"ל, שהזכיר במהלך החקירה - בינואר 2007 - לקהילה המשפטית ולתקשורת את התופעה הפסולה הזו של 'משפט ע"י המשטרה ומערכת האכיפה':

"העיתונות איננה נוהגת בהגינות כלפי קצב", אמר חשין בכינוס לכבודו במכללה האקדמית נתניה. "העיתונות גם שופטת וגם גוזרת דין. העיתונות כבר הרשיעה את קצב. היא לא צריכה להביע דעתה, כי זה משפיע על עדים ומזהם את ההליך המשפטי. אסור לשפוט אדם בתקשורת, הנשיא זכאי שמשפטו יתנהל בבית המשפט".

גם שר המשפטים לשעבר, משה נסים התבטא באופן דומה:

"התקשורת לא הניחה פירור של אפשרות לכך שקצב לא יורשע בדין... עורכי הדין שלו ביקשו 'סעד מן הצדק': בית משפט יכול אפילו למחוק כתב אישום נגד אדם, אם התקשורת כבר הרשיעה אותו. כשיש כיסוי תקשורתי שלילי, לא ייתכן שזה לא ישפיע על השופטים, כי הם בני אדם. השופטים ענו שיתנו לכך את המשקל בגזר הדין, אך לבסוף הכריעו נגד קצב, וגזרו עליו שבע שנות מאסר בלי לקיים את הבטחתם.

"גם היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז היה אחד הפורעים בתיק של קצב. עוד לפני שהחקירה הסתיימה, לא היה יום שהוא לא יצא לתקשורת ודיבר. בעיצומה של החלטה הוא כינה את קצב 'עבריין מין סדרתי'":

בסדרת המאמרים הבאה אנתח את פרשת קצב מזווית הראייה של "משפט על ידי המשטרה ומערכת אכיפת החוק"

ידע הוא כוח וככל שהציבור ידע ויפנים ויבין את אותם מעשים אסורים שמבצעת המערכת המקולקלת הזו דרך שגרה, יקשה עליה להמשיך ולבצעם!

[לאוסף המאמרים על ביוש - שיימינג, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת משה קצב והשלכותיה באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת משה קצב והשלכותיה.
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה.
• ספרו של משה קצב: זיכרונותיו של נשיא המדינה. אתגרים, מאבקים, שיחות.
• הרחבה על התופעה של משפט על ידי המשטרה ומערכת אכיפת החוק.
• הרחבת המושג: שיימינג / ביוש / הוקעה פומבית למטרות נקמה.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים אודות 'הרתעה'.
• הרחבת המושג: תבנית / דפוס חוזר.
• הרחבת המושג: חשיבה קבוצתית / חשיבת יחד. כולם חושבים אותו הדבר.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: למי חשוב היה להרחיק קוראים מספרו של משה קצב ולמה? מאמר שני על פרשת קצב.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על פרשת משה קצב והשלכותיה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 2/2/25.
• משה קצב (2022), זיכרונותיו של נשיא המדינה. אתגרים, מאבקים, שיחות, אזור: הוצאת ראובני.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה והניסיונות להשפיע עליה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2015), התופעה של משפט על ידי המשטרה ומערכת אכיפת החוק, ייצור ידע, 26/7/15.
• פנחס יחזקאלי (2015), שיימינג / ביוש / הוקעה פומבית למטרות נקמה, ייצור ידע, 25/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תבנית - דפוס חוזר, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), חשיבה קבוצתית / חשיבת יחד. כולם חושבים אותו הדבר, ייצור ידע, 5/3/18.
• פנחס יחזקאלי (2025), למי חשוב היה להרחיק קוראים מספרו של משה קצב ולמה? מאמר שני על פרשת קצב, ייצור ידע, 2/2/24.