תקציר: את תמצית תורת ההתנגדות (המוקוואמה) הציג המנהיג האיראני חמינאי: "חזית ההתנגדות אינה חומרה שניתנת לריסוק. ההתנגדות היא אמונה, מחויבות של תחושת לב. ההתנגדות היא דוקטרינה, הסכם חוזי. לא רק שאינה נחלשת תחת לחץ, אלא אף נעשית חזקה יותר". זו תמצית חובת האמונה שמנחה במלחמה האחרונה בהלך הרוח הזה, בשורת השלום שמבקש הנשיא טראמפ להביא לאזור, אינה יכולה להתגבר על תודעת החובה של האויבים לאחיזה מתמדת בהיגיון ההתנגדות.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

המאמר ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 7 בפברואר 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

זהו מאמר שני מתוך שלושה על תורת ההתנגדות (המוקוואמה) הערבית. למאמרים האחרים:

• גרשון הכהן: רעיון ההתנגדות (המוּקאוומה) כביטוי אמונה.
• גרשון הכהן: חמאס בעזה, השראה לכוחות  ההתנגדות האיסלאמית.

* * *

דברים שאמר הנשיא טראמפ במסיבת העיתונאים הקצרה בבית הלבן, עלו על כל הציפיות הישראליות. אבל בממד המעשי, המון תלוי בפעולותיה הנכונות של ישראל. כפי שהיה בעליית עזרא ונחמיה: ללא המאבק והנחישות של נחמיה והעם לבניית חומות ירושלים כנגד כוחות ההתנגדות, הצהרת כורש הייתה נותרת ריקה.  כך היה גם בהצהרת בלפור.

ההצהרות ההיסטוריות ביטאו בשורה גדולה, אבל כוח המעשה והמסירות של עם ישראל, הם שחוללו את התוכן הממשי של ההתקדמות בתהליך הגאולה. במבט הזה, האתגרים העומדים בפני מדינת ישראל נותרו מורכבים וקשים. המציאות במזרח התיכון כפי שהתפתחה בשנה וחצי של מלחמה מתמשכת, לכודה ברבדים של אי ודאות. המורכבות נראית גדולה בממדיה הכאוטיים גם על הנשיא טראמפ והמעצמה האמריקאית.

בינתיים, בכל הזירות בהן נמשך מצב הלחימה, לא נוצר אופק של כיוון מבטיח לסיום המלחמה בהסדר יציב

כך בזירת לבנון, ההסכם רחוק מהבטחת יציבות. כך בזירת סוריה, מגמות הממשל החדש בדמשק אינן מבטיחות יציבות. המצב דומה בהתפתחות איומי הטרור בזירת יו"ש, ומצבה של רצועת עזה עם שלטון חמאס ששרד את חודשי המלחמה בוודאי מעורר עילה לחידוש המלחמה. האיום האיראני לא רק שלא נחלש, אלא עבר הפקת לקחים והיערכות מתאימה להמשך המאבק בישראל.

כל גורמי הכוח באזור הפנימו היטב את השינוי הנחוש שמחולל הנשיא טראמפ במדיניות ארה"ב בזירה הבינלאומית. גם בהנהגת איראן לומדים את השינוי במאמץ להימנע מעימות ישיר בלתי רצוי עם ארה"ב. בכל זאת, בחשיבתם האסטרטגית, נותרה בעינה הנאמנות לחובת ה"אל מוּקאוומה"- ההתנגדות. את תמצית הרעיון הציג המנהיג האיראני חמינאי: "חזית ההתנגדות אינה חומרה שניתנת לריסוק. ההתנגדות היא אמונה, מחויבות של תחושת לב. ההתנגדות היא דוקטרינה, הסכם חוזי. לא רק שאינה נחלשת תחת לחץ, אלא אף נעשית חזקה יותר".

זו תמצית חובת האמונה שמנחה במלחמה האחרונה את כל הכוחות הנלחמים בישראל. במשמעותה המעשית אמונה זו מחייבת את שימור חובת המאבק גם לנוכח מציאות שנראית לרגע כחוסמת את התוחלת להמשך המאבק. במילים פשוטות, בכל מוכנות להסדר הפסקת אש, טמון מבחינת נאמני ההתנגדות, הכורח להיחלץ ממנו בהזדמנות המתאימה. בהלך הרוח הזה, בשורת השלום שמבקש הנשיא טראמפ להביא לאזור, אינה יכולה להתגבר על תודעת החובה של האויבים לאחיזה מתמדת בהיגיון ההתנגדות.

'היום שאחרי'

לשם ההשוואה, סוגיית  "היום שאחרי המלחמה" שעמדה מראשית התמרון לרצועת עזה בבסיס הביקורת נגד ממשלת נתניהו, הייתה הרבה יותר פשוטה במלחמת יום הכיפורים. לכולם היה ברור אז, כי הסדרי הפסקת האש והפרדת הכוחות נערכים מול השליטים בדמשק וקהיר. המלחמה התנהלה מול מדינות וצבאותיהן וכך גם המשא ומתן שלאחר המלחמה התנהל בין מדינות מוכרות. המלחמה של מדינת ישראל נגד חמאס ברצועת עזה החל משבעה באוקטובר 2023, מתנהלת על ידי מדינת ישראל בחתירה לפירוק צבא החמאס ושלטון החמאס. למול תכלית זו עולה מאליה השאלה מי יחליף את השלטון הקיים. לא פלא שהמענה לשאלת הסדר המדיני שיתהווה ביום שאחרי שלטון חמאס, מורכב פי כמה מכל מה שהוכר במשא ומתן לאחר המלחמה ב-1973.

במגמה זו טמון השוני בין הדומיננטיות האמריקאית בהנהגת קיסינג'ר שחוללה בסיום מלחמת יום הכיפורים את יציבות הסכמי הפרדת הכוחות, לבין אי הוודאות הממשיכה להתקיים בכל זירות הלחימה, גם לאחר 16 חודשי מלחמה,  ביחס להסדרת מצבי סיום והסדרים יציבים למלחמה שפרצה ב-אוקטובר 2023.

מלחמת יום הכיפורים התרחשה במציאות גלובלית שההיגיון המעצב שלה היה המלחמה הקרה בין הגוש הסובייטי לבין הגוש המערבי בהנהגת ארה"ב. במסגרת הצל המאיים של מלחמה קרה בין גושית, העולם במצבו הכללי היה נתון אז במצב של סדר עולמי. על תשתית הסדר הגלובלי הזה הושתתה הפסקת האש לסיום מלחמת יום הכיפורים. בתמיכת הסדר הזה עוצבו בידי מזכיר המדינה קיסינג'ר הסכמי הפרדת הכוחות בין ישראל לבין סוריה ומצרים. המלחמה שפרצה באוקטובר 2023, לעומת זאת, הובלה על ידי איראן ושלוחותיה בתוך תהליך גלובלי של אבדן הסדר העולמי.

בפברואר 2022 פלשה רוסיה לאוקראינה, והמלחמה מתמשכת שם אל סיום שנתה השלישית. מלחמה עוצמתית זו על אדמת אירופה מסמנת את המציאות הגלובלית החדשה בסימן מובהק של אי סדר גלובלי. בטלטלה הגלובלית הזו אין להתפלא שגם המלחמה שפרצה נגד ישראל בשבעה באוקטובר ומתנהלת בשבע זירות, עדין אינה מסמנת אופק לסיום המלחמה.

באי וודאות זו לגבי הדרכים לסיום המלחמה, גם רצונו הנחוש של הנשיא טראמפ בבשורת יציבות ושלום אזורי, עלול לשקוע בסבך ההתנגדויות של כוחות אזוריים, שלא יינטשו את חובתם למאבק מתמיד בישראל.

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• גרשון הכהן: רעיון ההתנגדות (המוּקאוומה) כביטוי אמונה
• אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים.
• הרחבת המושג: 'סדר'.
• הרחבת המושג: 'כאוס'.
• אוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'מטרות המלחמה'.
• הרחבת המושג 'ניצחון'.
• אוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• גרשון הכהן (2017), רעיון ההתנגדות (המוּקאוומה) כביטוי אמונה, ייצור ידע, 10/11/17.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), יחסי רוסיה – אוקראינה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 21/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), מטרות המלחמה, שמגדירות את הניצחון, ייצור ידע, 21/5/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/12/18.