תקציר: מה קורה אם הפרקליטות צוברת עוצמה יתרה ומפעילה לחצים ישירים ו/או עקיפים על שופטים, באופן שעלול לערער את עקרונות ההפרדה בין הרשויות? מה זה אומר על שלטון החוק, עצמאות השופטים ואמון הציבור במערכת המשפט? אצלנו, זה מורכב הרבה יותר מ'סתם' התמסמסות הפרדת הרשויות. הפרקליטות ושופטי בית המשפט העליון מצויים היום בחזית אחת, המגויסת לשימור מעמדה של אליטת ההון הישראלית. לכן חשובה 'אחדות השורה' שבעתיים, גם על השופטים ברמות המחוזי והשלום.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, שלי טימן, היה שופט מוכר ומפורסם, שעמד בראש הרכב פשעים חמורים, במשך שנים. והנה, ב- 12 במרץ 2008, התפטר לפתע ועזב את כס השיפוט. מדוע?

טימן קבע לא פעם בראיונות לתקשורת הישראלית שהמשטרה תופרת תיקים. עוד טען כי קיבל מידע מוסמך שגורמים מהפרקליטות ניסו לתפור לו תיק בשל כעס על עמדותיו, ועל כמה פסקי דין שלו ולכן פרש.

בראיון פרישה ב"הארץ" (ראו למטה) אמר טימן דברים חמורים על התנהלות בתי המשפט, על עומס התיקים המוטל על השופטים, ועל הלחצים של ארגוני הנשים על השופטים. בין השאר אמר: "פעם אמרתי לשופט בהרכב שאני רואה בעייתיות בראיות בתיק. אפילו לא דיברתי על זיכוי, והוא אמר לי, 'אתה יודע מה יעשו לנו פה אם נזכה?'".

בהמשך אמר על השופטים: "יש לנו מורא, והמורא הוא גם מדעת הקהל. אי אפשר להתעלם ממנו. כשיש גופים שעושים נפשות יותר מאחרים ומרימים את קולם, מסתבר שזה מצליח. התוצאה היא שהפמיניסטיות, שעושות עבודה מצוינת מבחינתן, משכנעות בלובי שלהן להחמיר בענישה". כמו כן הביע ביקורת כלפי הפרקליטות וטען "לא מעמידים לדין את מי שהגישה תלונת כזב, בנימוק שצריך לעודד מתלוננות". ראיון זה וביקורתו הנוקבת גרמה לפרקליטות ולארגוני הנשים לצאת נגדו בביקורת חריפה באמצעי התקשורת.

עו"ד אביגדור פלדמן הסביר בראיון איך הפרקליטות מרחיקה לכאורה שופטים שהולכים 'נגד הזרם':

"במקרה אני הייתי במשפט האחרון של השופט טימן, זה היה המשפט של האחים אוחנה. תוך כדי המשפט נתן השופט טימן כמה החלטות, שהיו מאוד כנגד הפרקליטות. ואז, התחלת לחוש ממש שהשופט נמצא במצוקה. לא היה יום שבו לא הגיע לבית המשפט פרקליט בכיר מפרקליטות המדינה, וישב באולם והסתכל על השופט. מספיק שהוא הסתכל על השופט. ואז בשלב מסוים, הייתה שמועה - אני מדגיש: שמועה - שאיימו עליו שיפתחו נגדו תיק באיזשהו עניין אחר, אם הוא לא יפרוש. להוציא מתוך המערכת שופטים שלא נוחים לפרקליטות, זה סוף העולם".

ועוד הוסיף: "אלה דברים שאף אחד כמעט לא מדבר עליהם, שאף אחד לא יודע אותם. זה האופן שבו ניתן ללחוץ על שופטים, שלא מוצאים חן בעיני המערכת, בין המערכת הפנימית של בית המשפט, קרי, בית המשפט העליון, ובין המערכת החיצונית של הפרקליטות. זה באמת מוביל אותנו לארצות כמו ארגנטינה, כמו דרום אמריקה, מקום שבו לפרקליטות יש יכולת להשפיע על שופטים. שופט הוא אדם בלי כוח, שופט הוא אדם מסכן סך הכל. מה יש לו? הוא יכול להילחם? אסור לו אפילו לדבר, אסור. אסור לן לתת ראיון בלי שהוא יקבל אישור ולכן, כשהפרקליטות מתחילה להפעיל לחץ על שופטים, זה סוף העולם...."

לחצים מהנהלת בתי המשפט ומהפרקליטות כאחד

במדינה דמוקרטית, מערכת המשפט אמורה לפעול באופן עצמאי וללא תלות ברשויות אכיפת החוק. אבל מה קורה אם הפרקליטות צוברת עוצמה יתרה ומפעילה לחצים ישירים ו/או עקיפים על שופטים, באופן שעלול לערער את עקרונות ההפרדה בין הרשויות? מה זה אומר על שלטון החוק, עצמאות השופטים ואמון הציבור במערכת המשפט?

אבל, זה מורכב הרבה יותר מ'סתם' התמסמסות הפרדת הרשויות. הפרקליטות ושופטי בית המשפט העליון מצויים היום בחזית אחת, המגויסת לשימור מעמדה של אליטת ההון הישראלית. לכן חשובה 'אחדות השורה' שבעתיים, גם על השופטים ברמות המחוזי והשלום.

הגדרות ומונחים רלוונטיים בספרות המקצועית לתופעה זו:

1. "משפט מנהלי בפועל" (De Facto Administrative Judiciary): מונח המתאר מצב שבו מערכת התביעה מחזיקה בעוצמה כה רבה עד שהפרקטיקה המשפטית עצמה הופכת דומה לניהול אדמיניסטרטיבי של פסיקות, במקום הליך שיפוטי עצמאי.
2. "שלטון הפרקליטות" (Rule of the Prosecution): ביטוי שנפוץ בשיח הציבורי בישראל לתיאור מצב שבו הפרקליטות אינה פועלת רק כגוף תובע, אלא מחזיקה בעוצמה כה משמעותית עד שהיא עשויה להכתיב את אופן קבלת ההחלטות של שופטים, ולעיתים אף להשפיע על מינויים וקידומם.
3. "משפט תובעני" (Prosecutorial Judicialism): מצב שבו הפרקליטות נהנית מכוח יתר משמעותי, ושופטים חשים כי סטייה מעמדותיה עלולה לפגוע במעמדם, בהתקדמותם המקצועית או באופן שבו ייתפסו במערכת.
4. "לחץ מערכת המשפט" (Judicial Pressure by Prosecution): תיאור של מנגנוני לחצים בלתי-רשמיים בתוך מערכת המשפט עצמה, היוצרים ציפייה ששופטים יתיישרו עם קווי מדיניות התביעה, אם בשל נורמות פנימיות ואם בשל חשש לתגובות מצד גורמים משפיעים.
5. "הטיית מערכת המשפט" (Judicial Bias under Prosecutorial Pressure): תופעה שבה שופטים, גם אם אינם נתונים ללחץ ישיר, נוטים לקבל את עמדות הפרקליטות מתוך תחושה שהמערכת מצפה לכך, באופן שעלול לפגוע באובייקטיביות ובאיזון ההליך המשפטי

משמעויות והשלכות

• ערעור עקרון ההפרדה בין הרשויות: כאשר פרקליטות, שהיא זרוע של הרשות המבצעת, מחזיקה בכוח שמאפשר לה להשפיע על החלטות שיפוטיות, ההפרדה בין הרשויות הופכת למעורערת. מצב כזה עלול להוביל להטיה מובנית ולשחיקת האמון הציבורי במערכת המשפט.
• סכנה של "תביעה מגמתית": אם שופטים מרגישים מחויבות עקיפה לפסוק לפי רצון הפרקליטות, מתעוררת סכנה של תביעה מגמתית, שבה לנאשמים אין סיכוי הוגן לזכות במשפט צדק.
• השפעה על חופש הפעולה של השופטים: לחצים מצד הפרקליטות עשויים לצמצם את שיקול הדעת השיפוטי ולהגביל את עצמאות השופטים, כך שהמערכת הופכת לתלויה יתר על המידה ברצונה של התביעה.
• ערעור אמון הציבור במערכת המשפט: אם מתגבשת תפיסה ציבורית שהחלטות השופטים מוכתבות למעשה על ידי התביעה, האמון במערכת המשפט מתערער, והדבר עלול להוביל למשבר חוקתי.

סיכום

עצמאות מערכת המשפט היא עקרון יסוד בשלטון החוק. כאשר מתקיימת דינמיקה שבה הפרקליטות מחזיקה בעוצמה כה רבה עד שהיא מסוגלת להשפיע על השופטים, עלולה להיווצר מציאות שבה ההליך המשפטי מאבד את עצמאותו. במציאות נורמלית, היה נכון לבחון מנגנונים שיבטיחו את איזון הכוחות בין התביעה לרשות השופטת, כדי למנוע מצב שבו השופטים פועלים תחת לחצים בלתי-רשמיים הפוגעים בהליך הוגן ובאובייקטיביות המערכת. אבל בטירוף המערכות שבו שרויה ישראל, כל אלה הם חלומות באספמיה...

[לאוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה.
• אוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מי פוחד מ'מדינת עומק' ('דיפ סטייט')?
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• הרחבה על פילוסופיית ה'שיטור בהסכמה' המשטרה הבריטית (policing by consent).
• הרחבה על הייחודיות של המשטרה הבריטית.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
• הרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, ייצור ידע, 9/2/25.
• פנחס יחזקאלי (2019), מי פוחד מ'מדינת עומק' ('דיפ סטייט')? ייצור ידע, 15/5/19.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2021), שיטור בהסכמה. 9 העקרונות של רוברט פיל, ייצור ידע, 27/7/21.
• פנחס יחזקאלי (2021), הייחודיות של המשטרה הבריטית ואחיותיה, ייצור ידע, 26/7/21.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.