תקציר: אסטרטגיה הייתה תלויה תמיד בחכמת העורמה ובבחירת העיתוי ולשם כך נדרשת מידה הכרחית של גמישות. ההצמדות העיקשת לתביעה לשיבה מיידית להמשך המלחמה מייצגת מידה מובהקת של חוסר גמישות. אם התהליך יתקע במבוי סתום מוטב שזה יהיה ביוזמת חמאס. לרוב משמעותי בעם ישראל חשוב לדעת כי ממשלת ישראל אכן מחויבת להמשך המאמץ להשלמת העסקה לשחרור החטופים גם בשלב השני.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 10 בפברואר 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

בכל שבת עם תוספת משמחת של עוד פעימת שחרור חטופים, רובצת על עם ישראל תחושת תסכול שמסרבת לקבל שככה הולכת להסתיים המלחמה הקשה בעזה, ללא השגת המטרה של מיטוט שלטון החמאס והכוח הצבאי שלו.

מתוך התסכול הזה - הכרוך בימים אלה בנסיגת כוחות צה"ל מציר נצרים - עולה התביעה שמייצג בממשלה  השר סמוטריץ, להמשך המלחמה בסיום השלב הראשון של עסקת שחרור החטופים. אולם במבט אסטרטגי, מוטב לתוכניות מלחמה שלא להיות מונעות מתוך רגשות תסכול. מבחינת דעת הקהל במדינת ישראל, וככל הידוע גם מבחינת ציפיות הבית הלבן, יש חשיבות עליונה להמשך מהלך שחרור החטופים עד להשלמתו.

אם התהליך יתקע במבוי סתום מוטב שזה יהיה ביוזמת חמאס. לרוב משמעותי בעם ישראל חשוב לדעת כי ממשלת ישראל אכן מחויבת להמשך המאמץ להשלמת העסקה לשחרור החטופים גם בשלב השני.

מה הדחיפות? מלחמה אינה משחק כדורגל

אין ספק כי לאחר 16 חודשי מלחמה, התוצאה של הישרדות שלטון החמאס אינה רצויה. עם זאת, אין להרחיק לכת ולהסיק מכך כאילו חמאס ניצח. מלחמה אינה משחק כדורגל, והתוצאה בסיום לא תמיד קובעת, כי גם נקודת הסיום אינה קבועה בזמן קצוב מראש. כדאי ללמוד לדוגמה את המלחמה שניהלה אזרביג'אן נגד ארמניה בנגורנו קרבאח. זו הייתה מלחמה מתמשכת שהתנהלה בסבבים. הסבב המשמעותי התנהל בסתיו 2020, צבא ארמניה הוכה קשות אבל בהפסקת האש, בחבל הארץ נגורנו קרבאח נותרו רוב התושבים הארמנים. המערכה הנוספת נפתחה בסתיו 2023, היא הייתה קצרה ומכריעה והסתיימה בדחיקת ארמניה מכל החבל, ובהגליית רוב התושבים הארמנים. מתוך המבט הזה ניתן לשאול, מהיכן מגיעה הדחיפות להמשך המלחמה בעזה מיד בסיום שלב א' של העסקה?

אסטרטגיה הייתה תלויה תמיד בחכמת העורמה ובבחירת העיתוי ולשם כך נדרשת מידה הכרחית של גמישות. ההצמדות העיקשת לתביעה לשיבה מיידית להמשך המלחמה מייצגת מידה מובהקת של חוסר גמישות.

האיפכא מסתברא

לנוכח התסכול הישראלי מהמצב בעזה, ראוי לבחון את המציאות  מנקודת מבט אחרת: הישארות שלטון חמאס  יכולה להיראות כחלופה שיש בה יתרונות. לחלופות האחרות כמו לדוגמה הרשות הפלסטינית מלכתחילה לא היה כל סיכוי. במקרה הטוב הייתה מתגבשת בין מנגנוני הרש"פ להנהגת חמאס, הבנה הדדית להעתקת מודל הקיום של חיזבאללה. נציגי הרשות הפלסטינית כשלטון לגיטימי, היו פועלים בחלון הראווה ובמקביל כוחות חמאס שלא היו מתפרקים מנשקם היו ממשיכים לבנות איום חדש נגד מדינת ישראל. במצב הקיים ישנה לפחות הסכמה שמה שרואים זה מה שישנו. המצב בהיבט הזה פשוט לאבחון ויש בכך יתרונות.

המלחמה עם חמאס ועם גורמי טבעת האש האיראנית לא הסתיימה. בינתיים הסתיימה מערכה אחת ומבשילה מערכה חדשה. בסיכום פגישת הנהגת החוץ של חמאס עם ההנהגה האיראנית שנערכה אתמול, סיכם המנהיג חמנאי: "בחסדי אללא, יבוא היום שבו כולכם תפתרו בגאווה את סוגיית ירושלים, עבור העולם האיסלאמי, והיום הזה בהחלט יקרה."

כך צריכה מדינת ישראל לתפוס את המלחמה במרחבי רצועת עזה, כמלחמה אזורית, שהייתה ממוקדת מראשיתה בירושלים, כמטרה שמאחדת את כלל העולם האיסלאמי. בהבנה זו, את הדרישה להמשך המלחמה בעזה יש לבחון בהקשר הרחב, להתמקד בעיתוי נכון ובהתייחסות להתפתחויות בכל יתר הזירות. גם לצה"ל כדאי להפתיע ולא להיצמד בנוקשות לתאריך יעד שאין בו הכרח.

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על עורמה ותחבולה.
• אוסף מאמרים על גמישות אסטרטגית (אג'יליות), ארגונית ואישית;
• הרחבת המושג, 'גמישות';
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2016), עורמה ותחבולה - למה וויתרנו עליהם?, ייצור ידע, 11/2/16.
• יחזקאלי פנחס (2014), גמישות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 21/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.