תקציר: בעידן הדיגיטלי, הזיכרון אינו נשכח, אלא נצבר ומונגש לכל דורש. עבור פוליטיקאים, עיתונאים ומומחים, הארכיון הוא אוצר בלום – אך גם מלכודת. אספנו עבורכם אוסף של ממים על הארכיון הדיגיטלי כחרב פיפיות. אתם מוזמנים להוסיף.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר שני מתוך שניים על הארכיון הדיגיטלי כמקור מבוכה. למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: הארכיון הוא מקור מבוכתם של הפוליטיקאים, העיתונאים החדשים והמומחים לעתיד.

*  *  *

בעידן הדיגיטלי, הזיכרון אינו נשכח, אלא נצבר ומונגש לכל דורש. עבור פוליטיקאים, עיתונאים ומומחים, הארכיון הוא אוצר בלום – אך גם מלכודת. הצהרות שהושמעו בביטחון מלא בעבר שבות כרוחות רפאים לרדוף את דובריהן, חושפות נבואות שהתבדו ותחזיות שהתנפצו על קרקע המציאות.

הפער בין חזון למציאות: הפוליטיקאי מבטיח, העיתונאי מנתח, והמומחה מסביר – אך המציאות שועטת קדימה במסלול עצמאי. הארכיון הדיגיטלי משמר לא רק את רגעי הזוהר, אלא גם את הכשלים. בכך, הוא מאלץ את קובעי המדיניות והפרשנים להתמודד עם הפער בין הציפיות שיצרו לבין התוצאות בפועל.

מחיר השקיפות המוחלטת: אם בעבר ניתן היה לטשטש הבטחות שנשכחו, הרי שהארכיון המקוון אינו שוכח ואינו סלחן. מי שניבא מהפכה כלכלית שלא קרתה, מי שהכריז על ניצחון מוחץ שהפך לתבוסה – כולם מוצאים את עצמם חשופים בפני הציבור, ללא אפשרות למחוק את דבריהם או לשכתב את ההיסטוריה.

המומחה כבן ערובה של תחזיותיו: בעולם שבו המידע מונצח לנצח, היוקרה האינטלקטואלית תלויה ביכולת לחזות נכון את ההתפתחויות. מומחה שניתוחיו מתגלים ככושלים עלול להפוך מבר-סמכא לנלעג. כך הופך הארכיון הדיגיטלי לכלי בקרה אכזרי, המפריד בין בעלי אינטואיציה חדה לבין מי שלכדו את עצמם ברשת הנרטיבים שהטוו.

תמונה ראשונה מדף הטוויטר של ינון מגל: קמפיין 'אלוף ישראל זיו מחרטט בביטחון' בנתיבי איילון הוא מביך עבורו , אבל אין ארוחות חינם, והארכיון זוכר הכל!

• המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: הארכיון הוא מקור מבוכתם של העיתונאים החדשים והמומחים לעתיד.

נספח 2 בדף הטוויטר של אבי מלכי: תגובות החיילים אומרות הכל!

זהו אחד הקטעים הקשים והמביכים לטעמי בוויכוח על 'אחים לנשק', והקמפיין המאסיבי של המחאה, למחוק את ההיסטוריה שקדמה למלחמה...

נספח 3 בדף הטוויטר של שלמה פילבר: בסוף אין מנוס מלהתיישר עם המציאות...

ושואל שלמה פילבר שחייו נהרסו מהחקירה הזו: "למי ואיפה מגישים בקשה להחזר עשר שנות חיים?"...

נספח 4: אף איש תקשורת לא ישאל אותו, למה הוא שינה את דעתו בנוגע לציר פילדלפי? (1)

רא"ל במיל' בני גנץ: "מישהו ציפה שלא תהיה התעצמות חוזרת (בעזה)? אם אנחנו נכבוש את פילדלפי ונשב שם 22 שנה, מאה אחוז. בוודאי שתהיה מחאה. בוודאי שהדברים יעלו לדיון... והדברים הללו יתקבלו בשום שכל לטעמי, וכל השאר - סליחה על הביטוי - סתם קשקוש".

נספח 5: אף איש תקשורת לא ישאל אותו למה הוא שינה את דעתו בנוגע לציר פילדלפי? (2)

האלוף במיל' עמוס ידלין: "... השגיאה השנייה ב- 2005 הייתה השארת מסדרון פתוח פנוי להברחת נשק לרצועת עזה, מה שאפשר להפוך אותה לבסיס איראני, מוצף בנשק מכל הסוגים, שהוברח מאיראן, מסודאן, מלוב, ממצרים... מכל מקום. אסור לחזור על השגיאה של עזיבת ציר פילדלפי".

נספח 6 בדף הטוויטר של נתנאל גלסנר: ארכיון זה דבר מביך...

מי רצה לסגור את רשות השידור ולמה? יאיר לפיד: "עלותה לאזרח הישראלי גדלה, בעוד שאמינותה הלכה ונעלמה נוכח מעורבות פוליטית בהנהלתה". והיום? יצחק קליין כתב נכון ב'מידה': "כנראה שחופש הביטוי קיים רק כאשר לוקחים כסף ממשלם המיסים ונותנים אותו לשדרנים, שיכולים לעשות בו ככל העולה על רוחם".

• המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: הארכיון הוא מקור מבוכתם של הפוליטיקאים, העיתונאים החדשים והמומחים לעתיד.

נספח 7 בדף הטוויטר של ישי פרידמן: מבוכת הארכיון של יאיר גולן...

הארכיון הדיגיטלי הוא מלכודת לפוליטיקאים, ל'עיתונאים האקטיביסטים החדשים' ולפרשנים. זאת, משום שהוא מנציח את הנבואות והתחזיות, שטופחות על פנינו. הארכיון הפך לכוח חברתי רב עוצמה, המשפיע על הדרך בה אנו תופסים ידע ומומחיות, ומדגיש את הפער בין החזון למציאות.

הנה אחת המבוכות של יאיר גולן, חודשים לפני כניסת צה"ל ללבנון: אז, טען גולן שאסור לצאת למלחמה בלבנון מסיבות "ערכיות", עם הממשלה הנוכחית. "מלחמה זה דבר רציני".

לפחות לגבי החלק האחרון של המשפט, הוא צודק, אבל ציטט רק את חלקו: היה זה ג'ורג' קלמנסו, ראש ממשלת צרפת, שטען כי "מלחמה היא עניין רציני מדי מכדי שתושאר לאנשי צבא" (גם אנשי צבא בדימוס, מסתבר!)...

• המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: הארכיון הוא מקור מבוכתם של הפוליטיקאים, העיתונאים החדשים והמומחים לעתיד.

נספח 8: קובי כהן: ההונאה הפוליטית הגדולה ביותר מאז קום המדינה

הארכיון מסתבר זוכר הכל... הנה מעשה ההונאה הפוליטי הגדול שבכל הזמנים של הפוליטיקאי הישראלי המתוחכם מכולם... במעשה מופת של עורמה ותחבולה, שיטה אהרן ברק במחוקקים ושיכנע אותם להתאבד, ולמסור את גרוגורותיהם בידיו:

"... אבל, תמיד הושארה הדרך פתוחה למחוקק, לכנסת, לבוא ולומר: 'לא נראה לנו, ואם הכנסת - כלומר עם ישראל היום, אנחנו בחרנו בכנסת - אם היא סבורה שהמהלך האקטיביסטי או המהלך של ריסון עצמי, גם ריסון עצמי היא החלטה, גם ההחלטה לא להחליט היא החלטה, אם ההחלטה של בית המשפט לא נראית לו, הדרך פתוחה בפניו!".

אז הנה. הגיע הרגע והחלטות בתי המשפט אינן נראות למחוקק. אז הדרך פתוחה לפניו?

נספח 9: אגדת השכפ"ץ של דליה דורנר... מסתבר שאי אפשר לעבוד על כולם, כל הזמן!

שופטת העליון לשעבר, דליה דורנר: "פסקי הדין של בית המשפט שלנו זה שכפ"ץ. שכפ"ץ של המדינה שלנו נגד תביעות בינלאומיות!"…

נספח 10 מדף הטוויטר של Jonathan D. Halevi: אוי הארכיון: חשוב לדבר, כי חשוב שתהיה תוחלת מדינית...

ב-9 באוגוסט 2022, התראיין האלוף (במיל.) יאיר גולן, ואז סגן שרת הכלכלה בממשלת בנט – לפיד, לערוץ "סרוגים”, ובין היתר התייחס לעמדתו בנוגע למבצע "עלות השחר" (5 – 8 באוגוסט 2022) שכוון נגד הג’יהאד האיסלאמי ברצועת עזה, ולשאלת המדיניות הישראלית כלפי הרשות הפלסטינית וחמאס: ""הדבר היותר חשוב לנו, לדרג המדיני, הוא לראות שיש תוחלת מדינית לאחר המבצע, שזה לא נשאר עוד מבצע צבאי שאחריו כלום... אני רוצה להגיד משהו, את יודעת, לכל מי שצופה בנו כרגע. חמאס כבר מזמן פרטנר. מזמן מזמן. אנחנו מדברים עם חמאס, באופן עקיף, באופן ישיר, באופן כזה, ובאופן אחר. אנחנו בשיח רצוף שנמשך כבר שנים מול חמאס... אני חושב שזה דבר שהוא עדיף לנו, מבחינת מדינה, בשביל לשמור על שלום אזרחינו, עדיף לנו להגיע להסכמות, להסדרים, להסדרים שבשתיקה, ובלבד שזה תורם לביטחון ישראל".

• המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: הארכיון הוא מקור מבוכתם של הפוליטיקאים, העיתונאים החדשים והמומחים לעתיד.

נספח 11 בדף הטוויטר של ארז תדמור: אוי הארכיון...

זה מה שכתב בן כספית בספטמבר 2024 על אחד ממבצעי הביון הגדולים שבכל הזמנים, שהכריע את המלחמה. אתם סבורים שהוא עוד חושב כך?

המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: הארכיון הוא מקור מבוכתם של הפוליטיקאים, העיתונאים החדשים והמומחים לעתיד*

[לאוסף המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: תקשורת אקטיביסטית ופוסט ג'ורנליזם.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2024), תקשורת אקטיביסטית ופוסט ג'ורנליזם, ייצור ידע, 12/9/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), מומחים, פרשנים ומאחזי עיניים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 28/5/18.