תקציר: הפיכת נתניהו לאובייקט של שנאה קולקטיבית היא ביטוי מובהק של דינמיקות פסיכו-חברתיות המוכרות היטב מתחום חקר ההתנהגות הקולקטיבית. הדה-הומניזציה שלו, לצד יצירת נרטיב המתעלם מעובדות מורכבות, ממחישים כיצד קמפיין פוליטי יכול לאמץ מאפיינים של התנהגות נחילית. התוצאה היא חברה מקוטבת ומוסתת, שבה התנהגות פרטים מוכתבת על-ידי תגובות רגשיות ולא באמצעות ניתוח רציונלי של המציאות. תופעה זו אינה ייחודית לישראל, אך היא מהווה אזהרה מפני השפעתם של תהליכים רגשיים על הדמוקרטיה הליברלית.

.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר שני מתוך שניים על 'התנהגות נחילית' של קבוצות. למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: התנהגות קולקטיבית / התנהגות עדרית, כשקבוצה הופכת לעדר.

זהו מאמר שני מתוך ארבעה, העוסק בדמיון שבין מערכות מורכבות בטבע ומערכות אנושיות, ובין תנועות מחאה ללהקות ארבה. למאמרים האחרים:

• פנחס יחזקאלי: שיתוף פעולה, בטבע ובארגונים;
• פנחס יחזקאלי: מחאה חברתית כלהקת ארבה, דינמיקת המונים בתנאים משתנים.
• פנחס יחזקאלי: מצופפים שורות בעתות משבר, כך מערכות מורכבות בטבע וכך גם אנחנו.

*  *  *

אחת ההצלחות הבולטות של המחאה נגד הרפורמה המשפטית בתחילת 2023 (ובפועל, נגד שלטון הימין) הייתה הנחלת צורת התנהגות קולקטיבית בקרב תומכיה.

התנהגות זו, המכונה בעגה המקצועית "התנהגות נחילית" (Swarm Behavior), מוכרת מתחום הביולוגיה והסוציולוגיה וקשורה לתהליכים שבהם קבוצות מתארגנות סביב אידאולוגיה משותפת תוך השעיית החשיבה הביקורתית של פרטיהן.

שנאה ככוח מניע

המנגנון שבאמצעותו המחאה הצליחה לגייס המונים מבוסס על הפניית רגשות קיצוניים כלפי מטרה ברורה – בנימין נתניהו. המנהיג אינו עוד דמות פוליטית הנתונה לביקורת אלא הופך לישות דמונית, מקור לכל הרעות החולות, וזאת תוך שימוש באסטרטגיות של דה-הומניזציה. התוצאה היא תופעה המזכירה התארגנויות נחיליות בטבע, בהן קבוצה מזהה איום ומגיבה במנגנון הישרדותי של התקבצות והתנפלות על היעד הנתפס ככוח מסכן [להרחבה בסוגיה זו ראו את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: שנאה – הגורם המאחד החזק מכולם].

"שואת נתניהו" – טרנספורמציה של זעם ציבורי

ב-8 בפברואר 2024 שוחררו שלושה חטופים ישראלים משבי חמאס, כאשר מצבם הפיזי הקשה גרם לרבים להשוותם ל"מוזלמנים" – הכינוי שניתן בתקופת השואה לאסירי מחנות ריכוז שסבלו מתת-תזונה קשה ואיבדו תקווה. באופן מפתיע, זעם המוחים לא הופנה כלפי חמאס, האחראי הישיר למצבם, אלא כלפי נתניהו. באמצעות מנגנון הנחלת המסר של המחאה, ראש הממשלה תויג כמי שאחראי ישירות לטרגדיה, ונולדה הסיסמה "שואת נתניהו".

התנהגות נחילית: הארבה הפוליטי

תופעת ההתלכדות סביב שנאה אינה ייחודית למין האנושי. דוגמה קלאסית לכך היא חגבים, אשר במצב רגיל חיים לבד ואינם מהווים איום משמעותי. אולם, כאשר הסביבה מתדלדלת והם חשים סכנה קיומית, הם עוברים טרנספורמציה פיזית והתנהגותית והופכים לארבה – נחיל בן מיליוני חרקים החוצה יבשות ומכלה כל מה שנקרה בדרכו. דינמיקה דומה ניכרת בקרב קבוצות פוליטיות רדיקליות: כאשר הן מזהות איום – בין אם מדובר באובדן כוח פוליטי או בשינוי אידיאולוגי – הן מתלכדות, משנות צורתן, ומתנפלות על האובייקט המסומן כמטרה.

איך הנחיל נאכף?

התנהגות נחילית אינה מתקיימת בחלל ריק. היא מצריכה מנגנון אכיפה קפדני המבטיח שהפרטים יפעלו בתיאום. במחאה, תפקיד זה מילאו התקשורת, הרשתות החברתיות, ודמויות בולטות בציבוריות הישראלית שהגדירו את גבולות השיח. בדומה לנחיל ארבה, בו שני חוקים מרכזיים שומרים על האחדות – "ברח מאלה שמאחוריך" ו"אכול את זה שמתקרב אליך יותר מדי" – כך גם בקרב המוחים: יש להתרחק ממי שנתפס כמתון מדי ויש "לטרוף" כל גורם שעלול לפורר את המסר הקולקטיבי.

סיכום

הפיכת נתניהו לאובייקט של שנאה קולקטיבית היא ביטוי מובהק של דינמיקות פסיכו-חברתיות המוכרות היטב מתחום חקר ההתנהגות הקולקטיבית. הדה-הומניזציה שלו, לצד יצירת נרטיב המתעלם מעובדות מורכבות, ממחישים כיצד קמפיין פוליטי יכול לאמץ מאפיינים של התנהגות נחילית. התוצאה היא חברה מקוטבת ומוסתת, שבה התנהגות פרטים מוכתבת על-ידי תגובות רגשיות ולא באמצעות ניתוח רציונלי של המציאות. תופעה זו אינה ייחודית לישראל, אך היא מהווה אזהרה מפני השפעתם של תהליכים רגשיים על הדמוקרטיה הליברלית.

[לאוסף המאמרים על שנאת נתניהו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שנאה 'פשעי שנאה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על שנאת נתניהו.
• אוסף המאמרים על שנאה 'פשעי שנאה'.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: שנאה – הגורם המאחד החזק מכולם.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2024), אוסף המאמרים על שנאת נתניהו, ייצור ידע, 25/7/24.
• פנחס יחזקאלי (2020), שנאה ופשעי שנאה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 3/12/20.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2021) שנאה, הגורם המאחד החזק מכולם, ייצור ידע, 3/6/21.