גרשון הכהן: 500 ימים למלחמה, זו רק ההתחלה

תקציר: היום החמש מאות למלחמה, מסמן אפשרות שכל מה שקרה החל מבוקר שבעה באוקטובר ועד כאן, הוא אולי רק ההתחלה. עוצמת הלחימה אכן דעכה עם הפסקת האש ברצועת עזה ובלבנון, אלא שיתכן ואין בכך יותר מהפוגה במלחמה, שיש לה את כל הסיבות להתפרץ מחדש. ביום ה-500 למלחמה, למול סיכוני התמשכותה, חובה להזכיר בכל יום, כי עתידה וגורלה של מדינת ישראל תלוי בימים אלה, לא פחות מימי תש"ח, בלכידותה ובאחדותה של החברה הישראלית.

[בתמונה: היום החמש מאות למלחמה, מסמן אפשרות שכל מה שקרה החל מבוקר שבעה באוקטובר ועד כאן, הוא אולי רק ההתחלה… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של GROK]
[בתמונה: היום החמש מאות למלחמה, מסמן אפשרות שכל מה שקרה החל מבוקר שבעה באוקטובר ועד כאן, הוא אולי רק ההתחלה… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של GROK]
הלוגו של ישראל היום
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 17 בפברואר 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

היום החמש מאות למלחמה, מסמן אפשרות שכל מה שקרה החל מבוקר שבעה באוקטובר ועד כאן, הוא אולי רק ההתחלה. עוצמת הלחימה אכן דעכה עם הפסקת האש ברצועת עזה ובלבנון, אלא שיתכן ואין בכך יותר מהפוגה במלחמה, שיש לה את כל הסיבות להתפרץ מחדש. 

כבר חודש ימים המיקוד הישראלי מוכוון כולו לשיבת החטופים. ראוי לברך על שיבת כל חטוף ולהמשיך במאמצים להסדרת שלב ב' עד להשבת כולם. אלא שבמקביל, כוחות הביטחון בהובלת צה"ל חייבים להתכונן לחידוש הלחימה בכל הזירות.

[בתמונה: שיירות האספקה בשערי רצועת עזה... המקור: דף הטוויטר של כל החדשות בזמן אמת. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה: שיירות האספקה בשערי רצועת עזה... המקור: דף הטוויטר של כל החדשות בזמן אמת. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

בזירת עזה: מדינת ישראל אינה יכולה להכיל את התבססותה המחודשת של נוכחות שלטונית וצבאית של חמאס. בהכרת האילוצים לתמיכה בינלאומית  במאמצי השיקום, בוחנים בחיוב בהנהגת חמאס שכפול של מודל הקיום של חיזבאללה בלבנון. בהגיון הזה, גם אם תתייצב ברצועת עזה חלופה שלטונית מונהגת על ידי נציגי הרשות הפלסטינית, יש לשער כי כוחו החמוש של חמאס ימשיך להתקיים ואף להתעצם. בחלון הראווה הבינלאומי תפעל הנהגת רש"פ כישות לגיטימית, ומאחור - כמו חיזבאללה בלבנון - חמאס ימשיך לבנות איום צבאי חדש נגד מדינת ישראל.

בזירת לבנון: לקראת מחר 18 פברואר, תסתיים הפסקת האש המוארכת ועל פי ההסכם צה"ל יידרש לנסיגה מלאה משטח לבנון. בינתיים, הוכר בדרג המדיני ובצה"ל ההכרח באחיזה ביטחונית ישראלית על אדמת לבנון, בחמישה מוצבים בשטחי מפתח בקרבת הגבול. גם ללא הכרח זה, מתוך חובת  צה"ל לכפות מול חיזבאללה את תנאיי ההסכם בדרום לבנון, מתפתחת דינמיקה להתפרצות מערכה חדשה בגבול לבנון.

באופן דומה, גם בזירות אחרות בהן סוריה ויהודה ושומרון, אין באופק סימנים מבשריי יציבות.

מתוך טלטלת המזרח התיכון בעקבות המלחמה, נכנסו למעגלי ההתערבות וההשפעה שתי מדינות בעלות עוצמה צבאית ואזורית: תורכיה במעורבותה בסוריה, ומצרים בנוכחותה הצבאית הגוברת בסיני (ראו בסרטון למטה). וכמובן אין להתעלם מאיראן במאמצי התקדמותה לגרעין ובהמשך כל פעולותיה באזור.  

[בסרטון: צבא רפיח פרוס על גבול רפיח-ישראל... המקור: דף הטוויטר של Esi. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

במשוואת האיומים הזו, למרות הישגים גדולים של כוחות צה"ל בלחימה בכל הזירות בכל חמש מאות הימים, מדינת ישראל ממשיכה להיות נתונה תחת איום קיומי רציני במלחמה העלולה להימשך עוד שנים. 

נכון שבתפיסת הביטחון הלאומית של בן גוריון הודגש הצורך בסיום מהיר של המלחמה בהכרעה ברורה של האויב. אלא שבן גוריון גיבש את תפיסתו בהקשר הביטחוני של שנת 1953. הוא לרגע לא חשב אז שמערכת הביטחון הישראלית תגרור את תפיסתו לעוד שבעים שנים. הוא זיהה נכון באותן שנים ראשונות את חולשת כוח העמידה של החברה הישראלית. בשל כך, בחר בחיזוק כוח המחץ הלוחם להכרעת המלחמה בשטח האויב בזמן קצר. אלא שבמהלך השנים, גם אויבי ישראל זיהו את חולשת כוח העמידה הישראלי לנשיאה בנטל מלחמה מתמשכת, ובנו שיטת מלחמה חדשה שמאתגרת את היכולת הישראלית להשגת הכרעה בשטח האויב בזמן קצר.

למרות זאת, החברה הישראלית ליכדה עוצמות של  הקרבה והתמסרות שלא היו מוכרות, והסתגלה באורח חסר תקדים למלחמה ארוכה. ממדי ההסתגלות התבטאו קודם כל בצה"ל  והתגלו, באופן מעורר השתאות, גם בחברה ובמשק. מומחים בארצות ערב הכירו בכך ש"העמידה האיתנה של ישראל בשנה החולפת היא לא מה שציפו". הם ציפו שישראל לא תחזיק מעמד, שהלחצים מבית ומחוץ יכריעו אותה. תודה לאל, החברה הישראלית ברובה התלכדה והתחשלה. 

ביום ה-500 למלחמה, למול סיכוני התמשכותה, חובה להזכיר בכל יום, כי עתידה וגורלה של מדינת ישראל תלוי בימים אלה, לא פחות מימי תש"ח, בלכידותה ובאחדותה של החברה הישראלית.

[בתמונה: רוח גדולה ומיוחדת שורה בין חיילי צה"ל בשדות הקרב, והיא מתבטאת גם בשירה ותפילה משותפת בטרם קרב. התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]
[בתמונה: רוח גדולה ומיוחדת שורה בין חיילי צה"ל בשדות הקרב, והיא מתבטאת גם בשירה ותפילה משותפת בטרם קרב. התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram] 

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

3 thoughts on “גרשון הכהן: 500 ימים למלחמה, זו רק ההתחלה

  1. אין ספק שזה לא סוף המערכה, גם לא תחילת הסוף, זה רק סיום של השלב הראשון במערכה. העיקר עוד לפנינו. המצב בגבולות ישראל ובעומק אינו בר-קיימא.

    עלינו להגדיר חזון ביטחוני אידאלי שמשמעותו *שינוי אסטרטגי* ומשם לגזור אחורה דפ"אות (וכמובן להתאים את הישום למצבים המשתנים ברמה האופרטיבית). לא השגים טקטיים קצרי טווח יחסית שמתבטלים די מהר, אלא שינויים אסטרטגיים יזומים להגעה למצב בר-קיימא טוב בהרבה, שמקטין מאד את האיום הקיומי.
    כמוכן עלינו להגדיר מה חייב להיות שונה ברמת העקרונות המנחים את המערכה, כדי לקצר אותה וכדי לנצח בה.

    הנה אפשרות להגדרת חזון וכמה אלמנטים רלבנטיים:
    – אין איום מעזה בשום צורה – כי רוב העזתים כבר לא שם, כי החמאס לא בשלטון וכי אין להם דרך להתחמש ולהתעצם. שליטה שלנו על עזה ללא צורך בהשקעת משאבי עתק ובשילוב אחרים.
    – רצועת חיץ בדרום לבנון – פרימטר עד הליטאני ובאזור מטולה צפונה מכך (ללא אפשרות של איש להיכנס לשם!). אזור מפורז בשליטה באש ובפשיטות מצפונה לפרמטר עד האוואלי. הכוחות העויינים לחיזבאללה במרחב מטרידים את חיזבאללה ומתחככים בו כל הזמן ויחד איתנו גורמים לקושי בחזרתו לממדיו הקודמים ולאיום שהיה.
    – אזור חיץ בסוריה.
    – ביו"ש דיכוי קשה של הטרור והציבור שנותן לו גב (רוב הערבים שם!), גילוח אזורים בעייתיים כולל הגלייה, מניעת תסריט 7/10, ריבונות ישראלית מוכרת בינלאומית (ארה"ב) לפחות על אזור C כשלב ראשון, הרס כל ההשתלטות הערבית על השטח ובניה ישראלית מסיבית ופיתוח חוות כך שחלום המדינה הפלסטינית יתאדה.
    – ירדן – פריסה מסיבית לאורך הגבול, טיפול מונע והתערבות למניעת נפילת הממלכה בידיים איראניות/דעאשיות-טורקיות.
    – איראן – ללא גרעין, משטר בהתמוטטות
    – ישראל מחזקת את העצמאות שלה (הפחתת תלות בנושאים קריטיים – חימושים במיוחד), את הכלכלה, את החברה, את ההבנה שאין ברירה אלא להיות חברה לוחמת, ואת הלכידות (משימה קשה ללא ספק). אם ישנו מיעוט צעקני שמחבל במאמצינו להתקיים פה, מתוך כוונה טובה או בלעדיה, יש למצוא דרכים למזער את הנזק (דרכים שמתאימות לדמוקרטיה, מדינה דמוקרטית במלחמה קיומית, דמוקרטיה מתגוננת).
    – צה"ל גדל מאד, והתרבות הארגונית שלו משתנה, רמת הארגון שלו עולה, רמת ההשכלה האסטרטגית הצבאית עולה, רמת היוזמה וההפתעה האופרטיבית עולה, רתימת הטכנולוגיה עולה עוד מדרגה, השילוביות בין היחידות השונות כנ"ל. תפיסת הבטחון מאפשרת חזרה אל מלחמות הכרעה קצרות יחסית.
    – ישראל פועלת פרו-אקטיבית ממעמד של עוצמה אמיתית, כמעצמה אזורית.
    – נושא החטופים לא מהווה יותר מנוף לחץ להכרעת ישראל. הדוקטרינה המיושמת כלפי חוטפים היא שהם ישלמו מחיר גבוה הרבה יותר אם לא ישחררו את החטופים – ובהמשך יבינו שלא כדאי להם לעסוק בכך כלל (הפוך מהמדיניות הנוכחית לפיה ישראל תשלם כל מחיר עבור חטופים – עצירת הגלגל הזה של חטיפות שמעודדות עוד חטיפות, דרך מדיניות של גביית מחיר לא פרופוציונלי ממי שקשור לנושא החטיפות).

  2. הצלחות נתניהו בשחרור חטופים , מטריפות דעתם של שונאיו המממנים את ההפגנות , למעשה , נגדו . אין להם עניין בחטופים . הם משתמשים בחטופים לצורך הפלת נתניהו .

  3. Pingback: מלחמת חרבות ברזל באתר ייצור ידע | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *