תקציר: אחרי שנים שבהן אירופה הרשתה לעצמה ללעוג לארצות הברית של טראמפ, הגיעה נקודת המפנה שבה היא נאלצת להקשיב, וזעקות השבר של מנהיגי ה- WOKE האירופי עולות לשמים...

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

אחרי שנים שבהן מנהיגי אירופה לעגו לדונלד טראמפ והציגו אותו כגס רוח וכמי שאינו מבין את העולם, הם מצאו את עצמם ב-14 בפברואר 2024, ב"ועידת מינכן לביטחון", מקשיבים בדריכות לאורח הכבוד – סגן נשיא ארה"ב, ג'יי. די. ואנס. הפיגוע הרצחני שאירע במינכן זמן קצר לפני הכינוס שינה את האווירה לחלוטין, והבהיר לכל בר דעת, שאירופה איבדה שליטה על מהגריה. אירופה, שנאבקת בגלי טרור ובחוסר יציבות גובר, כבר לא יכולה להרשות לעצמה את השאננות הקרירה והמרוחקת של העבר.

לפני הועידה, הדהיר מחבל מוסלמי את רכבו לתוך קהל צפוף. אם וביתה בת השנתיים נרצחו בפיגוע, ו- 37 בני אדם נוספים נפצעו. בתיעוד נראה המפגע כשהוא יורד מכלי הרכב ומתחיל להתפלל לאחר ביצוע הפיגוע...

כרזת המחאה למטה מתארת את תחושותיהם של רבים לגבי עצימת העיניים של מנהיגי אירופה וחלק מאוכלוסייתה: המחבל ברכב צועק "אללה ואכבר!". מולו, הפצועים וההרוגים ממלמלים המשפטים השגורים ע"פ 'הפוליטיקלי קורקט' במקרים כאלה: "זה רק אירוע בודד", "אסור להאשים את האיסלאם", "האיסלאם היא דת של שלום", "אנחנו אשמים, כי הפכנו את ארצו לקולוניה", "אל תלבו שנאה", "הוא רק אדם מבולבל", "המערכת בכלל אשמה"...

מדיניות ביטחון רופסת

הפיגוע במינכן לא היה אירוע מבודד. הוא התווסף לשורה של פיגועי טרור באירופה, שבוצעו בידי תוקפים שמקורם בקהילות מהגרים. טראמפ ואנשיו הזהירו במשך שנים שהיבשת פותחת את שעריה מבלי להכין תוכנית ברורה להשתלבות המהגרים או לפיקוח ביטחוני הולם. ואנס חזר על טענה זו, והזכיר כיצד טראמפ ספג ביקורת קשה על דרישתו ממדינות אירופה להקשיח את מדיניות ההגירה שלהן. כעת, כשהמציאות הוכיחה את טענותיו, אירופה נאלצה להקשיב.

ג'יי. די. ואנס לא ניסה לייפות את המציאות. בנאומו, הוא ביקר את מדיניות הביטחון האירופית, שלדבריו הפכה לרופסת ומסורבלת בעקבות שנים של הסתמכות מופרזת על ארה"ב. "דונלד טראמפ הזהיר אתכם," אמר ואנס בנחרצות. "הוא אמר לכם שההגנה שלכם אינה מובטחת אם לא תשקיעו בעצמכם. במקום להקשיב, בחרתם ללעוג לו."

המסר של ואנס היה חד וברור: מדינות אירופה לא יכולות להמשיך לצפות מארה"ב לממן את ביטחונן, בזמן שהן נמנעות מהשקעה משמעותית בצבאותיהן ונכנעות ללחצים פנימיים של קבוצות פוליטיות המתנגדות להגדלת תקציבי הביטחון. "מה שקרה במינכן הוא תוצאה ישירה של חולשה," אמר, כשהוא רומז לכך שמדיניות ההגירה האירופית והנטייה לסובלנות חסרת הבחנה תרמו למצב הנוכחי.

נאום ואנס: מסר חד וברור

אם היה רגע שבו אולם הדיונים בוועידת מינכן לביטחון רתח מזעם, זה היה כאשר ג'יי. די. ואנס יצא מהנרטיב הצפוי של איומים חיצוניים ועבר לדבר על האיום הפנימי המאיים, לדעתו, על אירופה: כרסום הדמוקרטיה על ידי האליטות הפוליטיות והמשפטיות של היבשת. "האיום שהכי מדאיג אותי על אירופה הוא לא רוסיה, לא סין, ולא אף גורם חיצוני," הכריז ואנס בנימה חדה, "אלא האיום מבפנים – של מדינות אירופאיות בהן בתי משפט מבטלים בחירות, ופקידים מאיימים לבטל אחרות. אירופה מאבדת את ערכי הדמוקרטיה שבהם אנו מאמינים."

האמירה של ואנס לא נאמרה בריק. היא הייתה עקיצה ישירה למספר תהליכים שמתרחשים בשנים האחרונות ביבשת:

1. השתקה אגרסיבית על כל מי שמעז לפגוע בתרבות ה'פוליטיקלי קורקט'. ההקצנה הגדולה ביותר היום היא בבריטניה, שם נעצרים נשפטים ונאסרים אנשים על שיתוף ציוצים ברשתות.
2. פסילת רשימות ימין באירופה: במקומות כמו גרמניה, צרפת וספרד, מערכת המשפט נקטה בצעדים חסרי תקדים נגד מפלגות ימין לאומיות. בגרמניה, למשל, בית המשפט לחוקה שקל לאסור את מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), ובצרפת שוקלים צעדים דומים נגד מפלגות המזוהות עם מארין לה-פן.
3. ניסיונות לבטל תוצאות בחירות דמוקרטיות: ההחלטה של האיחוד האירופי להטיל סנקציות על מדינות כמו הונגריה ופולין בשל בחירתן הדמוקרטית במדיניות שמרנית ולאומנית. פקידים בבריסל הציבו אולטימטומים לרשויות המקומיות, ולמעשה ניסו לכפות שינוי משטרי במסווה של "שמירה על ערכי הדמוקרטיה".
4. המקרה הספרדי והמאבק המשפטי נגד הימין הקטלוני – ממשלת ספרד פעלה לדיכוי יריביה הפוליטיים באמצעות מערכת המשפט, כפי שנעשה נגד מנהיגי הבדלנים הקטלונים, אך לאחרונה גם נגד דמויות מהימין השמרני.

זוהי יותר מסתם ביקורת. היא הייתה האשמה ישירה כלפי האליטות האירופיות והיא בבחינת שבירת טאבו מוחלט. מנהיגי אירופה, שהתרגלו לראות עצמם כמגני הדמוקרטיה מול איומים פופוליסטיים מבית (נשמע לכם מוכר?), פתאום מצאו את עצמם מואשמים באותו חטא שהם מייחסים לאחרים. באולם הגיבו בזעם. פוליטיקאים גרמנים וצרפתים קראו לו "מתערב בעניינים פנימיים", והיו אף מי שראו בכך ניסיון של ממשל טראמפ ליצור קרע בין המדינות האירופיות השונות.

המסר של ואנס ברור למדינות מערב אירופה, המסתייגות מדונלד טראמפ ומשמיצות בכל פה את אילון מאסק: אם הדמוקרטיה האמריקאית שרדה עשור תחת הרצאות יום הדין הקבועות של גרטה תונברג (הילדה, שהתחילה עם מחאת אקלים וסיימה עם פייה סביב צוואה), ה'דמוקרטיה' האירופית תוכל לבטח לעמוד בפני חופש הביטוי שכופה עליהם אילון מאסק ב-X.

מנגד, היו גם מי שהנהנו בשקט. בתוך מדינות רבות ביבשת, עולה תחושה שהאליטות המשפטיות והפקידותיות לוקחות לעצמן כוח חסר תקדים, שמנטרל את בחירת הבוחרים (נשמע לכם מוכר?). עבורם, דבריו של ואנס היו ביטוי נדיר של אמת שמנהיגים אירופיים נמנעים מלומר בקול רם.

סערה דיפלומטית ומתקפה תקשורתית

דבריו של ואנס חוללו סערה. פוליטיקאים אירופים דרשו הבהרות, ובתקשורת הושמעו גינויים חריפים. אחת הביקורות החריפות ביותר הגיעה מראיון טלוויזיוני שערכה מרגרט ברנן (Margaret Brennan) ברשת CBS עם שר החוץ האמריקני מרקו רוביו, שהתייצב להגיב לסערה.

המראיינת ב- CBS, בעיניים מזרות אימה, פתחה את הראיון בהתקפה ישירה: "אדוני השר, האם ממשל טראמפ מבין עד כמה הייתה חצופה ההתבטאות של סגן הנשיא ואנס? לקרוא לבתי המשפט האירופיים 'איום פנימי' זו עלילה פרועה ופגיעה בערכים המשותפים שלנו."

רוביו, בקור רוח אופייני, חייך והשיב: "אני לא מבין למה אתם כל כך כועסים. חשבתי שבאירופה מאמינים בחופש הביטוי. או שזה תקף רק כאשר מדובר בהטפות נגד ארצות הברית?"

המראיינת, נסערת, המשיכה: "לא מדובר כאן בחופש ביטוי, אלא בהשמצה בוטה! בתי המשפט מגנים על הדמוקרטיה מפני איומים פופוליסטיים."

רוביו, בשלו: "אם בתי המשפט מבטלים תוצאות בחירות או מתערבים כדי למנוע הצבעה של העם, אני מצטער, אבל זה לא נקרא הגנה על הדמוקרטיה – זה נקרא עקיפת הדמוקרטיה. אני מבין מדוע יש אנשים באירופה שחשים לא בנוח עם זה, אבל במקום לזעום על סגן הנשיא ואנס, אולי הגיע הזמן לשאול שאלות נוקבות על מה שקורה אצלכם."

המראיינת ניסתה להחזיר את הדיון למסלול אחר: "אבל אין כאן בעיה דמוקרטית אמיתית! פשוט יש מי שמנסים לשמר יציבות מול קולות קיצוניים."

רוביו לא ויתר: "זה בדיוק מה שאמרו דיקטטורים לאורך ההיסטוריה – תמיד בשם היציבות. ובכל זאת, ארצות הברית לא מתכוונת לשתוק כשמדינות שטוענות שהן 'מודל לדמוקרטיה' נוקטות בצעדים שלא היינו מקבלים בשום פנים ואופן אם הם היו קורים במקומות אחרים בעולם."

ואז הגיע הרגע הדרמטי ביותר בראיון: המראיינת, בטון חמור: "אתה יודע מי עוד דגל בחופש ביטוי מוחלט? גרמניה של שנות ה-30 (של המאה הקודמת). כולנו יודעים לאן זה הוביל." רוביו, המום לרגע, התבונן בה בעיניים מצומצמות ואז השיב באירוניה צוננת: "אני מבין. אז עכשיו אנחנו טוענים שהשואה הייתה תוצאה של יותר מדי חופש ביטוי? סליחה, אבל לא. השואה קרתה בגלל משטר טוטליטרי שהשתמש בכוח המדינה כדי להשתיק יריבים, לא בגלל יותר מדי דעות חופשיות."

המראיינת ניסתה להתגונן: "אבל המסר שלי הוא שדמוקרטיות חייבות להתגונן מפני קיצונים.". רוביו חייך בעוקצנות: "הן בהחלט צריכות. אבל אם הדרך שלכם להגן על הדמוקרטיה היא ביטול בחירות והשתקת דעות שלא מוצאות חן בעיניכם – אז אתם הופכים בדיוק למה שאתם טוענים שאתם נלחמים נגדו."

המראיינת נראתה מתוסכלת, ורוביו סיים את הראיון במסר ברור: "אירופה צריכה להחליט – האם היא דוגלת בדמוקרטיה אמיתית, או בדמוקרטיה שמותרת רק כאשר האליטות מסכימות לתוצאות? סגן הנשיא ואנס פשוט אמר את מה שרבים חושבים אך מפחדים לומר. והגיע הזמן להתמודד עם זה."

השלכות הנאום והראיון: השותפות נסדקת

בימים שלאחר הוועידה והראיון, ניכרו סימנים לסדקים ראשונים בתוך האליטה האירופית. חלק מהפרשנים החלו להודות בשקט כי יש אמת בדברי ואנס ורוביו. שלמרות שמדינות מערב דמוקרטיה מכנות עצמן 'דמוקרטיות', הן מתבססות היום על צנזורה ושליטה, ולא על רצון העם בפועל. מנהיגיהן מברכים על פעילי אקלים קיצוניים, המשבשים את חיי היומיום, אבל נתקפים פאניקה, ברגע שמישהו מערער על שליטתם בשיח הציבורי. כעת, מאסק שיבש את מונופול המידע שנקבע בקפידה, והם מתנהגים כאילו חופש הביטוי עצמו מהווה איום על המשטרים שלהם.

רוב משתתפי הוועידה ניסו לטאטא את הנושא הצידה בטענה שארה"ב "מעוניינת לערער את היציבות האירופית". בתום הוועידה, לאחר ימים של דיונים מתוחים והדף דיפלומטי, סיכם יו"ר הוועידה במילים מצמררות: "אחרי נאומו של סגן הנשיא ואנס, אנו חייבים להכיר בכך שערכינו המשותפים כבר לא כל כך משותפים." לאחר מכן נראה מוחה דמעות ומתחבק עם חלק מהנוכחים... זה היה רגע של כנות נדירה, הודאה בכך שהפער בין אירופה לארה"ב תחת ממשל טראמפ אינו רק עניין של סגנון, אלא של מהות: בעוד וושינגטון תחת טראמפ רואה את הדמוקרטיה כמבוססת על רצון העם, האליטות האירופיות רואות בה מערכת שיש להגן עליה מפני "איומים פופוליסטיים" – גם במחיר עקיפת תוצאות הבחירות.

הנאום הזה סימן אולי שינוי חד בגישה האמריקנית לאירופה. במקום ההתבטלות האופיינית של ממשלים דמוקרטיים כמו של אובמה וביידן, ואנס הבהיר שארה"ב לא תהסס להציב מראה בפני שותפותיה האירופיות. השאלה כעת היא האם אירופה תבחר להדוף את הביקורת ולהעמיק את דפוסי השליטה המשפטית-פקידותית, או שמא תיאלץ להתמודד עם השבר בדמוקרטיה שלה עצמה. האם זהו סופה של הברית הטראנס-אטלנטית כפי שהכרנו אותה? או שמא זו רק הסערה שלפני הסתגלות כואבת למציאות חדשה, שבה ארה"ב לא עוד תספק לאירופה מטריית הגנה בלתי מותנית? וגם הוויכוח האמיתי רק מתחיל: האם אירופה תוכל להמשיך להציג את עצמה כמגדלור הדמוקרטיה בעוד מערכת המשפט והפקידות הפוליטית חותרות תחת רצון הבוחרים? האם מנהיגי היבשת יתעלמו מהאזהרה האמריקנית – עד המשבר הבא?

דבר אחד ברור: הרגע הזה במינכן מסמל לא רק שינוי בגישה האירופית כלפי ארה"ב, אלא גם הכרה בכך שטראמפ – על אף כל הביקורת שספג – צדק בתחזיותיו לגבי עתידה של אירופה אם לא תתעורר בזמן. אחרי שנים שבהן אירופה הרשתה לעצמה ללעוג לארצות הברית של טראמפ, הגיעה נקודת המפנה שבה היא נאלצת להקשיב.

נספח 1: עיתונות אקטיביסטית מייצרת עיתונאים בורים

כשמדברים בנרטיבים והעובדות לא חשובות, לומדים לייצר עובדות-פייק כדי לייצר טיעון טוב, כי גם מאזיניך מתייחסים לאמת כמוך. רק שכשמי שעושה את זה הוא איש טלוויזיה בכיר מול מיליוני צופים, הוא הופך עצמו ליצן. כך קרה למגישת CBS, מרגרט ברנן (Margaret Brennan), שראיינה את שר החוץ האמריקני, מרקו רוביו, על נזיפתו של סגן הנשיא ואנס באירופים על דיכוי חופש הביטוי במדינותיהם (תופעת ה'השתקה' וה'פוליטיקלי קורקט' של ה- WOKE).

הרגע הדרמטי ביותר בראיון היה כשברנן נזפה ברוביו בטון חמור: "אתה יודע מי עוד דגל בחופש ביטוי מוחלט? גרמניה (הנאצית) של שנות ה-30 (של המאה הקודמת). כולנו יודעים לאן זה הוביל (לרצח עם)." הנה לכם הצידוק של ה- WOKE לדיכוי חופש הביטוי: בגרמניה הנאצית היה חופש ביטוי וזה הוביל לרצח עם. שר התעמולה הנאצי, ד"ר יוזף גבלס, בטח מתגלגל מצחוק שם בגיהינום...

בורות היא אחת המחלות הממאירות של ה- WOKE. כמה עצוב... כמה פָּתֵטִי...

נספח 2: החגיגה נגמרת

מאז מלחמת העולם השנייה חיה אירופה 'בגן עדן של שוטים', כשהוצאות הביטחון שלה ממומנות ע"י משלם המסים האמריקני.

לא עוד! ב- 2 במרץ 2025 התכנסו מנהיגי אירופה בלונדון יחד עם זלנסקי, נשיא אוקראינה הנזוף ע"י טראמפ, להבין לאן פניהם מועדות... דבר אחד בטוח: נגמר עידן ארוחות החינם."על אירופה להתחמש בדחיפות" אמרה נכון נשיאת הנציבות האירופית. אם אירופה חוששת לגורלה מרוסיה, היא תצטרך לעשות מעשה בעצמה.

וכדאי שמנהיגי המערב ישננו היטב: ה- WOKE נתפס בעיני ממשל טראמפ כחיידק המפורר את החברה המערבית. כל עוד הם ידבקו בו הם יתפסו ע"י הממשל כסוג של אויב...

המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: אירופה 'חוטפת' מממשל טראמפ את כל האמת בפנים.*

[לאוסף המאמרים על השתלטות האיסלאם על אירופה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האיסלאם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• השתלטות האסלאם על אירופה.
• אוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם.
• אוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: תקינות פוליטית / פוליטיקלי קורקט. מרעיון נאצל לעריצות תודעתית.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), השתלטות האיסלאם על אירופה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 6/10/22.
• פנחס יחזקאלי (224), אוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם, ייצור ידע, 17/8/24.
• פנחס יחזקאלי (2020), רב תרבותיות ותקינות פוליטית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 16/1/20.
• פנחס יחזקאלי (2015), תקינות פוליטית / פוליטיקלי קורקט. מרעיון נאצל לעריצות תודעתית, ייצור ידע, 10/12/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.