תקציר: מראשית המהפכה המדעית במאה ה- 17, ועוד יותר בעידן הנאורות עם תורתו של קאנט,כוח התבונה האנושית נתפס ככלי מרכזי להבנת המציאות, אך סופרים ומחזאים רבים העלו ספקות לגבי יכולתו של השכל האנושי להגיע לחקר האמת. ספקנות זו כלפי כוח התבונה משתקפת היטב בסרט "שובו של מרטין גר" (Le Retour de Martin Guerre), אשר מציג סיפור מופת על האופן שבו האמת המוחלטת יכולה להתחמק מאחיזת השכל האנושי, ורק המציאות עצמה היא זו שמעניקה את ההכרעה הסופית.
![[בתמונה: מגבלות התבונה האנושית בסרט: 'שובו של מרטין גר. התמונה היא צילום מסך מתוך הסרט. אנו מאמינים כי אנחנו עושים בה שימוש הוגן]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2025/02/שובו-של-מרטין-גר-3-1024x537.png)

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
זהו מאמר ראשון מתוך שניים על מגבלות התבונה האנושית. למאמר האחר לחצו כאן:
* * *
מראשית המהפכה המדעית במאה ה- 17, ועוד יותר בעידן הנאורות עם תורתו של קאנט,כוח התבונה האנושית נתפס ככלי מרכזי להבנת המציאות, אך סופרים ומחזאים רבים העלו ספקות לגבי יכולתו של השכל האנושי להגיע לחקר האמת. הם זיהו את מגבלות התבונה, את נטייתה להסתמך על רמזים חלקיים, ולעתים אף ליפול קרבן למניפולציות ולתעתועים. ספקנות זו כלפי כוח התבונה משתקפת היטב בסרט "שובו של מרטין גר" (Le Retour de Martin Guerre. הסרט המלא מובא בתחתית המאמר), אשר מציג סיפור מופת על האופן שבו האמת המוחלטת יכולה להתחמק מאחיזת השכל האנושי, ורק המציאות עצמה היא זו שמעניקה את ההכרעה הסופית.
זהו סרט צרפתי משנת 1982 שבוים בידי דניאל ויניי ומבוסס על סיפור אמיתי שאירע בצרפת במהלך המאה ה-16. הסרט מתאר מקרה של גנבת זהות לאחר מלחמה. אדם הופיע בכפרו שנים מספר לאחר עזיבתו, ואשתו קיבלה אותו כשלוש שנים בתור בעלה.
על בסיס הסרט הצרפתי יוצרה וריאציה אמריקאית: הסרט "סומרסבי", השומרת על התשתית העלילתית המקורית אך מעתיקה את ההתרחשות למקום אחר ולזמן אחר. הסרט מתרחש בארצות הברית לאחר מלחמת האזרחים. בסרט כיכבו ריצ'רד גיר וג'ודי פוסטר.
![[בתמונה: הכרזה העברית של הסרט שובו של מרטין גר. אנו מאמינים כי אנחנו עושים בה שימוש הוגן]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2025/02/שובו-של-מרטין-גר-1-761x1024.jpeg)
כוחה של התבונה - וכשליה
העלילה עוסקת במקרה משפטי דרמטי: אדם הטוען שהוא מרטין גר שב לאחר שנים של היעדרות ממלחמה וחוזר אל אשתו וקהילתו. הוא מספר את סיפורו בצורה רהוטה, מפגין ידע מעמיק בפרטים אישיים ומצליח לשכנע את סביבתו, ואף את השופטים, באמתות זהותו. השופטים, המונעים מהרצון להסתמך על היגיון ושיקול דעת, מקבלים את עדויותיו כמשכנעות ביותר. במקרה זה, התבונה האנושית פועלת כפי שהיא אמורה לפעול: איסוף ראיות, ניתוחן והגעה להסקת מסקנות לוגיות.
אך כאן בדיוק טמון הכשל: כל עוד נשענת התבונה על היגיון פנימי בלבד, היא עלולה לתמוך בטעות. היא מסוגלת לשזור סיפור משכנע גם כשהוא כוזב, ולהפוך את הבלתי אפשרי להגיוני ומתקבל על הדעת. השופטים, כמו הצופים, חווים כיצד השכל האנושי מצליח לארגן את הנתונים הקיימים לכדי נרטיב מסודר - גם כאשר הוא מבוסס על שקר.
המציאות ככוח עליון
אולם הסרט מוביל אותנו לרגע של התפכחות: ממש לפני חריצת הדין, כאשר נראה שהתבונה האנושית שכנעה את כולם, מופיע לפתע באולם בית המשפט אדם נוסף - מרטין גר האמיתי, נכה מלחמה. ברגע הזה, האמת קורעת באכזריות את מסך האשליה. כאן לא נדרשת תבונה, לא הסקת מסקנות ולא פרשנות - אלא מפגש ישיר עם המציאות עצמה, שחושף את כשלי החשיבה הרציונלית. נוכחותו של מרטין גר האמיתי משמידה את ההיגיון שבנה בית המשפט עד כה, ובבת אחת כל מבנה הטיעונים קורס.
הלקח: גבולות התבונה האנושית
"שובו של מרטין גר" משמש כמשל אוניברסלי למגבלות ההיגיון האנושי. הוא מדגיש עד כמה קל לתעתע בתבונה שלנו, וכמה מסוכן להאמין בכוחה המוחלט. הסרט מציג את המתח התמידי בין הדחף האנושי למצוא סדר והיגיון בעולם לבין העובדה שבסופו של דבר, האמת עשויה להיות תלויה במשהו מוחשי הרבה יותר – במפגש ישיר עם המציאות עצמה.
הסיפור של מרטין גר מצטרף למסורת ארוכה של יצירות ספקניות שבוחנות את גבולות ההיגיון. בכך הוא מהווה קריאת השכמה עבור מי שסומך על כוח השכל בלבד, ומזכיר לנו שלעיתים, רק הופעתה של המציאות עצמה מסוגלת לשים קץ לכל הספקות.
נספח: מה יש לך נגד התרבות המערבית? האלוף גרשון הכהן בפודקאסט "הקיפוד והשועל, ספרים ורעיונות"
[לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
Pingback: גרשון הכהן: תיאורית קונספירציה תמיד יותר קוהרנטית מהאמת, המקרה של אותלו | ייצור ידע