תקציר: מאמץ התחקור של צה"ל, מביא בסופו של תהליך ארוך ויסודי, מענה לכוח הפיתוי של תיאורית הבגידה. הוא מציע לציבור מבט  אמין ונוקב על מכלול רחב של טעויות וכשלים שהובילו אל התוצאה הקשה של בוקר שבעה באוקטובר. מי שיקשיב לסיפור הקשה העולה מהתחקירים יבין כי יש לדחות על הסף את הטענות המטילות במפקדי צה"ל ומערכת הביטחון אשמות שווא של בגידה. מעל לכל, וזה הדבר העיקרי: לימוד הלקחים ומימושם  מסמן לצה"ל כיוון לתיקון גדול.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

המאמר ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 28 בפברואר 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

זכיתי ללמוד מקרוב את עיקר התחקירים שהתקיימו בצה"ל בנסיבות הכישלון הנורא בשבעה באוקטובר.  ניהול התחקור כוון לארבעה מוקדים המבטאים שאלות תחקיר שונות:

• הראשון, בחן את התפיסות המבצעיות שהכווינו את הערכות צה"ל ופיקוד הדרום להתמודדות הכושלת עם מתקפת הפתע של חמאס.
• השני בחן את תהליכי האיסוף ועיבוד המידע באמ"ן שכשלו בהבנת האסטרטגיה ותוכניות המתקפה של חמאס.
• השלישי בחן את  התנהלות המפקדות הבכירות וקבלת ההחלטות בלילה הגורלי שקדם למתקפה.
• הרביעי בחן את תהליכי הפעלת כוחות צה"ל והשליטה בהם החל מפתיחת המלחמה ב-06:29 שבעה באוקטובר.

במבט הכולל,  התחקירים ממוקדים למעשה בשתי סוגיות יסוד:

• האחת עוסקת בכל מה שקדם לרגע פריצת המתקפה בבוקר שבעה באוקטובר, בעיוורון שמנע את הבנת המציאות המאיימת כפי שהתפתחה מעבר לגבול.
• הסוגיה השנייה ממוקדת בכל מה שקרה החל מפריצת המתקפה, ומתארת בפירוט עובדתי את קבלת ההחלטות במפקדות ואת הקרבות כולל הסיוע האווירי, במוקדי הלחימה ביישובים.

הדיון בסוגיה הראשונה מציב חידה מטלטלת בשאלה, איך זה קרה? קשה להבין  איך מערכת מודיעינית שהצטיינה בהבאת ידיעת זהב מדויקת לתקיפת משאית נושאת אמל"ח בדרכה מסוריה ללבנון, כשלה בהבאת התרעה על הכנות מקיפות ומתמשכות של החמאס למתקפת פתע. ספרים ומחקרים רבים ייכתבו בעשורים הבאים  במיקוד לסוגיה זו . תחקירי צה"ל ישמשו להם נקודת מוצא בסיסית.

התשובה לחידה בתחום זה, מצויה בין היתר, בחיבור בין חקירת התפיסה המבצעית שכשלה, לבין מאמץ המודיעין שכשל. כתב על כך מפקד 8200 במכתב הפרידה ששלח לאנשיו:  " באופן אישי כשלתי שלא הבנתי די הצורך ולכן גם לא שיקפתי די הצורך שבמציאות הייחודית בגבול עזה, אנחנו כמערכת מחויבים לניהול סיכונים אחר, הנגזר ממרווח הטעות המזערי הקיים בגזרה הזו... לא הצבעתי על כך, שבמציאות שבה יש הלכה למעשה שתי דיוויזיות קומנדו של נוח'בה בגבול עזה, במרחק דקות בודדות מיישובים ישראליים... לא נכון לבנות על כך שביום פקודה נצליח להשיג את ידיעת הזהב."

הדיונים בסוגיה השנייה ממוקדים  באיסוף העובדות לתיאור מפורט של הלחימה והקרבות.  הם חשובים ביותר להפקת לקחים לדרגי השדה, ולאנשי היישובים שחוו את מסע הרצח בביתם, בציפייה ארוכה מידי להגעת כוחות הצבא ומייחלים במצוקתם להסבר מתקבל על הדעת למה לא הגיעו קודם.  

לכל ארבעת מוקדי התחקור ישנם לקחים ליישום מידי. בשאלות המורכבות הנוגעות לעבודת המודיעין בתחומים שאינם טכניים, גם יישום הלקחים יהיה מורכב. במה שקשור לעומת זאת לפעולת הכוחות, כמו סדרי הכוננות בכלל זרועות צה"ל, הלקחים פשוטים ומימושם כרוך קודם כל בשיבה למשטר דריכות מבצעית שהיה קיים בעשור הראשון לאחר מלחמת יום הכיפורים.

מופרכות תיאורית הבגידה

בניגוד לחשד שמא התחקירים שנוהלו על ידי קצינים בשרות סדיר ומילואים, הוכוונו כביכול למגמת טיוח, לימוד התחקירים מעיד כי הם נוהלו בנאמנות, בכנות וביסודיות מקצועית. כמובן ישנו  מקום רחב לביקורת ולמבט פרשני אחר, אבל התחקירים מציבים תשתית אמינה להרחבת החקירה והלמידה להמשך.

ואחרי כל ההסברים, כישלון מערכות הביטחון בבוקר שבעה באוקטובר כל כך לא מובן עד כדי הצפת רשתות חברתיות בתיאוריות קונספירציה על בגידת בכירי מערכת הביטחון.  לחכמת ההמונים קל יותר לקבל סיפור שמבוסס על חשד הבגידה מאשר לקבל את ההסבר על כישלון בסיסי בהבנת תכניות האויב ופערים בסיסיים בתפיסת ההגנה של צה"ל מול מתקפת החמאס. .

הבנת הכישלון קשה שבעתיים לאדם מודרני - התולה תקוותיו בכוח התבונה האנושית - שחזקה עליה כי תוביל את מומחי הביטחון אל ההבנה הנכונה של המציאות. הסיפור שמציעה לעומת זאת קונספירציית הבגידה, אינו כרוך בהטלת ספק בתבונת המומחים. לא רק שתבונת המומחים לא כשלה על פי תיאורית הבגידה, אלא פעלה במכוון ובמודע בחוסר נאמנות למדינה. הפתרון על פי תיאוריה זו פשוט: כל מה שצריך הוא החלפת ההנהגה הבכירה באנשים מתאימים ונאמנים. בניגוד לכך, הסיפור שעולה מהתחקירים  מורכב פי כמה, הכישלון נובע  מכשל תבוני בסיסי, הפוגע גם בתבונת מומחים. הפיתוי לאימוץ מניפולציית הבגידה, למרות מופרכותה, טמון בכוחה ההסברי - הנראה ממבט ראשוני - גדול יותר מכוחה ההסברי של האמת במערומיה.

מאמץ התחקור של צה"ל, מביא בסופו של תהליך ארוך ויסודי, מענה לכוח הפיתוי של תיאורית הבגידה. הוא מציע לציבור מבט  אמין ונוקב על מכלול רחב של טעויות וכשלים שהובילו אל התוצאה הקשה של בוקר שבעה באוקטובר. מי שיקשיב לסיפור הקשה העולה מהתחקירים יבין כי יש לדחות על הסף את הטענות המטילות במפקדי צה"ל ומערכת הביטחון אשמות שווא של בגידה. מעל לכל, וזה הדבר העיקרי: לימוד הלקחים ומימושם  מסמן לצה"ל כיוון לתיקון גדול.

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על קונספירציה ותיאוריות קונספירציה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על בגידה, משמעויותיה והשלכותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הצלחה וכישלון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תחקיר, חקירה וסובלנות-לטעות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על תחקיר, חקירה וסובלנות-לטעות.
• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על קונספירציה ותיאוריות קונספירציה.
• אוסף המאמרים על בגידה, משמעויותיה והשלכותיה
• הרחבה בנושא הצלחה וכישלון.

מקורות והעשרה

• יחזקאלי פנחס (2023), תחקיר, חקירה וסובלנות-לטעות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 17/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2020), קונספירציה, תיאוריות קונספירציה ומה שביניהן, באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 9/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2025), בגידה, משמעויותיה והשלכותיה, באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 28/2/25.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.