תקציר: כולנו מכירים כבר את הקביעה ש"האויב מבית מסוכן מהאויב שמחוץ"... בדף זה ריכזנו עשרה ממים אינטרנטיים הממחישים את את האמת העצובה הזו. אתם מוזמנים להוסיף עוד.

"אפשר להבדיל בין ימין לשמאל לפי השאלה הזאת: ממי אתה מפחד יותר, מהערבים או מהיהודים?" (עירית לינור)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר ראשון מתוך שניים על תפיסת 'האויב מבית' של השמאל והמחאה. למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: האויב האמיתי הוא תמיד האויב מבית.

*  *  *

מאז 7/10 אנו חשים בזהות אינטרסים מוזרה שבין חמאס וחיזבאללה - אויבי ישראל המבקשים לכלותה, לבין המחאה הישראלית, עד כי פעמים רבות נדמה לצופה מן הצד, כי השמאל הישראלי פועל למען האינטרסים של האויב. הזהות הזו הביאה גם לזהות יוצאת דופן בתכני התעמולה שייצרו שני הצדדים הללו. הכיצד?

התשובה נעוצה במורשת השמאל הבולשביקי, הרואה תמיד את הכנה הגדולה ביותר עבורה ב'אויב שבפנים'. ה'אויב' הזה הוא האליטות האלטרנטיביות המבקשות ליטול את עמדות הכוח ממנה. הגורם המאחד את הגופים הללו הוא בנימין נתניהו, שהוא בעיניהם תכלית הרוע.

בדף זה ריכזנו עשרה ממים אינטרנטיים הממחישים את את האמת העצובה הזו. אתם מוזמנים להוסיף עוד.

כרזה ראשונה מדף הטוויטר של נפתלי עמר: זהות האינטרסים המטורללת של המחאה עם אויבי ישראל

זהות המטרות שבהן מצאו את עצמם אויבי ישראל והמחאה הישראלית, הם אחד האבסורדים שעוד יחקרו פה שנים רבות אחרי שהטירלול יעזוב כבר את מקומותינו...

*  *  *

כרזה שנייה: האם זה בגלל שהאויב האמיתי של ה- WOKE הוא תמיד האויב מבית? מגיע לנו הסבר!

יאיר לפיד הוא יו"ר האפוזיציה, והוא ידע אז את שאנחנו יודעים היום, על סכנת הפלישה, הטבח ההרג ולקיחת בני הערובה ע"י כוחות רדואן. הוא ידע שאין לתושבי הצפון סיכוי אם לא יחסמו בבטון (כמו שעושים היום) את המנהרות שהגיעו אליהם ליישובים.

האם לא מגיע לנו הסבר למה בכל זאת סבר שפינויים היה צעד של פניקה? וגם, איך תמך בעצירת המלחמה והחזרת תושבי הצפון (ב'הסכם' כמובן...) ללא טיהור השטח? וחציצה של חיילי צה"ל בין חיזבאללה לאזרחים?

כרזה שלישית: גם בני גנץ צריך להסביר!

מילא יו"ר האופוזיציה לא ידע וטען שפינוי האזרחים בצפון היה טעות. אבל בני גנץ? האם צה"ל לא עדכן את הקבינט על סכנת הפלישה, הטבח ההרג ולקיחת בני הערובה ע"י כוחות רדואן? הוא לא ידע שאין לתושבי הצפון סיכוי אם לא יחסמו בבטון (כמו שעושים היום) את המנהרות שהגיעו אליהם ליישובים? האם לא מגיע לנו הסבר למה בכל זאת סבר שפינויים היה טעות?

וגם, איך תמך בעצירת המלחמה והחזרת תושבי הצפון (ב'הסכם' כמובן...) ללא טיהור השטח? וחציצה של חיילי צה"ל בין חיזבאללה לאזרחים?

כרזה רביעית: עירית לינור: יש לי הרגשה שהמחאה סבורה שאם ישראל של נתניהו תפסיד במלחמה, זה ממש לא קשור אליהם...

כרזה חמישית מדף הטוויטר של שי קלך: אז מי בעצם האויב?

הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר לשעבר דן חלוץ: "מדינת ישראל נלחמת את מלחמתה כנגד האיום הקיומי הפנימי על המפעל הציוני. לא חמאס, לא חיזבאללה, לא חות'ים ולא איראן, אלא בן גביר, סמוטריץ', יריב לוין הם האיום עלינו. הם האיום! הם האיום!".

תכירו את תפיסת 'האויב מבית' שגובשה ע"י הבולשביקים בברית המועצות, ואומצה ע"י ה- WOKE הפרוגרסיבי המערבי: האויב מבית - שעומד בדרכך לשלטון או מסכן את שלטונך - תמיד מסוכן ובעייתי יותר! וגם, לידיעת המחאה: חוסר יכולת לזהות אויב בעת מלחמה קיומית הוא מאפיין מובהק של סטגנציה קשה ופער רלוונטיות.

כרזה שישית בדף הטוויטר של יוסף חדאד: אז ידעו על המנהרות החוצות ובכל זאת הטיפו להחזרת תושבי הצפון בהסדר?

בתקשורת נאמר שבצה"ל ידעו על קיום מנהרות חוצות. האם זה אומר שגנרלים במדים ובדימוס - כפוליטיקאים וכ'פרשנים' - 'דחפו' ל'הסדרה' כוללת בדרום בצפון, למרות שידעו על הסכנה הנשקפת לאנשי הצפון החוזרים לבתיהם?

מה הרעיון? שעדיף 'לטפל' קודם 'באויב שמבית' לפני 'האויב שבחוץ'? החלפה של בני ערובה דרומיים בבני ערובה חדשים צפוניים?

כרזה שביעית: אליטת ההון סופרת את זמנה לאחור

השיבולת החלשה מתכופפת מול הרוח ושורדת. העץ העוצמתי עומד מול הרוח ונשבר. כך האליטה החזקה שלנו (הכלכלה זה אנחנו, הביטחון זה אנחנו...) במאבקה באליטות החדשות, המבקשות ליטול ממנה את מאחזי הכוח שלה.

היא הייתה יכולה לבחור באסטרטגיה שונה של התפשרות ושילוב מדורג ואיטי של בני האליטות החדשות בתוכה, שיבטיח את היטמעותה בתוך האליטה החדשה שתיווצר. אבל במערכות מורכבות אין וויתור מרצון על עמדות כוח. לכן היא יצאה למלחמה בעמה בנובמבר 2022, והקצינה אותה במלחמת חרבות ברזל, כשתעדפה את המלחמה ב'אויב הפנימי' לפני האויב ה'חיצוני', למרות שמדובר במלחמה קיומית.

בכך היא שמה את הישרדותה לפני האינטרסים ההישרדותיים של עמה. לכן - אם נשרוד את המלחמה הזו - החשבון יוגש לה לפירעון בריבית דריבית, והיא תאבד את נכסיה.

כרזה שמינית בדף הטוויטר של גונן בן יצחק: מישהו יודע להסביר לי איך קבוצה שמדברת כל כל הרבה על שלום עם שונאיה, מתמכרת לפולחן הדם (במילים...) כשמדובר בבני עמה?

כרזה תשיעית: הדף של אבי מלכי בטוויטר: אנטומיה של חוסר אחריות

זוכרים את המפה מבצע 'בית תחת בית' של המחאה, מה- 21 במרץ 2023, שפורסם בכל רשתות התקשורת? האם יש קשר בין פרסומה לבין הנ"צ שהוכנס לכטב"ם שפגע בבית ראש הממשלה?

כרזה עשירית בדף הטוויטר של אלחנן גרונר: הכיצד הכרזות של המחאה ושל חמאס דומות כל כך?

התשובה הפשוטה גורסת כי גם לחמאס וגם למחאה יש אויב משותף, והמחאה הרי הצהירה שהאויב שמבית גרוע מהאויב שמבחוץ.

התשובה המורכבת יותר קשורה למושג: המונח "פטוגן רעיוני" (Idea Pathogen): בדומה לפטוגנים מן הטבע - שטפילים מוחדרים לגופות/למוחות קרבנותיהם וגורמים להם לציית למטרותיהם, לעתים גם במחיר חייהם - יוצרים טפילים אנושיים, בעלי עניין - דרך אלמנטים של פחד, אימה, כעס ושנאה ('סוף הדמוקרטיה', שנאת נתניהו) - המון שיוכל לשמש אותם, ומחדירים לו 'פטגונים רעיוניים' (לגבי הטכניקה, ראו במאמר).

מאותו רגע, ההמון פועל כגוף אחד להשגת מטרות בעלי העניין, שפעמים רבות סותרות את אלה של הפרטים בתוכו, שאינם מסוגלים לזהות זאת, בשל אבדן יכולת החשיבה החופשית והביקורתית.

המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: פטוגן רעיוני, כיצד אידאולוגיות משתלטות על התודעה האנושית.

כרזה אחת עשרה מדף הטוויטר של קְדוֹשָׁה מְעַנׇה: מישהו יודע אולי למה השמאל הישראלי מתעקש שישראל תיכנע לחמאס, אבל מתנגד בכל תוקף שאוקראינה תיכנע לרוסיה?

המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: האויב האמיתי הוא תמיד האויב מבית.*

כרזה שתיים עשרה: איך זה יגמר?

ראו את הציוץ של רונן צור, העוסק במלחמת המחאה ב'אויב מבית', שגרוע מ'האויב שמחוץ': "מותר לגרש אותם מבתי קפה; מותר לגרש אותם מבתי קברות; מותר לחשוף מידע אינטימי שלהם; הטרור הביביסטי - סכנה קיומית. נחסל אותו לפני שיחסל אותנו."

תגידו, רונן צור איננו מבין שגלגלות מתהפכים? האם לא הפנים את מה שרזי ברקאי כבר הבין מזמן ("גם לאחר שביבי ילך, נישאר עם הבעיה של הביביסטים")? האם העלה בדעתו שיש סיכוי שהמחאה תפסיד?

ומה יעשו אז הביביסטים באלה שראו בהם אויב? שהדירו אותם בבוז? שהתעללו בהם במרתפי השב"כ? שהעלילו עליהם עלילות וזייפו עליהם סרטונים? יסלחו להם? יחבקו אותם ויאמרו: "אחים אנחנו"? הרי הכל מתועד והארכיון זוכר הכל...

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מערכת אכיפת החוק ככלי שליטה פוליטי במדינות המערב.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), מערכת אכיפת החוק ככלי שליטה פוליטי במדינות המערב, ייצור ידע, 20/8/24.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.