תקציר: התחייבות ההנהגה המדינית הישראלית לסיוע ותמיכה בהגנת וקיום המיעוט הדרוזי בסוריה, מציבה את מדינת ישראל כשחקן אזורי מעורב אקטיבית במאמצי ההשפעה לעיצוב המגמות המתפתחות בסוריה. מדובר בצעד נועז, שמדינת ישראל נמנעה ממנו בעשרות השנים האחרונות. התפיסה הבדלנית של קיום מדינת ישראל כ״וילה בג׳ונגל״ בהימנעות מהתערבות במתרחש מעבר לגבולות , שללה ממדינת ישראל את מעמדה כמעצמה אזורית.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 13 במרץ 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

זהו מאמר שלישי מתוך שניים על תופעת ה'וילה ב'גונגל'. למאמר האחר:

• גרשון הכהן: סוף סוף השתחררנו מהתסמונת הגלותית של 'וילה בג'ונגל'.
• גרשון הכהן: סכנת דימוי ה"ווילה בג'ונגל".

* * *

את משמעות התקיפות האחרונות של חיל האוויר הישראלי על מערכות נשק של צבא סוריה, במרחב שבין דרעא לדמשק, יש לפרש לאור שתי ההתרחשויות הדרמטיות בסוריה בשבוע האחרון:

• ההתרחשות הראשונה היא הטבח שביצעו קבוצות חמושות סוניות בבני העדה העלוואית באזור החוף המערבי. שיח׳ מועק טאריף , מנהיג העדה הדרוזית בישראל מדבר על כ-15,000 נרצחים.
• ההתרחשות השנייה היא הגעה להסכם בין המשטר החדש בדמשק לבין הכורדים ששלטו מאז מלחמת האזרחים באזור רחב בצפון מזרח סוריה. מדובר בהסכם מרחיק לכת, שמכיל הרבה מעבר להפסקת אש. האזור המצוי בשליטה כורדית מאז תחילת מלחמת האזרחים נבנתה אוטונומיה עצמאית שנקראה ״רוג׳יבה״, הגנה על עצמה עם כוח צבאי נחוש חמוש בנשק אמריקאי, בנתה רשת בתי ספר בה לומדים בשפה הכורדית, והחזיקה כוח כלכלי בהפעלת שדות הנפט המצויים באזור הנתון לשליטתה. פרטי ההסכם עדין לא לגמרי ברורים אך מסתמן כי בקבלת ההסכם, עם המוכנות הכורדית להצטרף לסוריה בשליטת אחמאד ג׳ולאני, כולל שילוב הכוח הצבאי שלהם בצבא סוריה החדש. הושם קץ לשאיפה הכורדית להשתלבות בסוריה כפדרציה בעלת זכויות לאוטונומיה אתנית. הוויתור הגדול שעשתה ההנהגה הכורדית מוסבר כנובע ממסר אמריקאי, על כוונתם להוצאת כוחות צבא ארה״ב מנוכחות במרחב ועל ההבנה שבמצב בו הם נתונים בין הלחץ התורכי לבין האיום במאבק מתמשך מול כוחות המשטר החדש, מוטב להם להגיע להסכם. גם לטבח שנעשה בעדה העלוואית הייתה ככל הנראה השפעה על ההחלטה הכורדית להשלים עם מהלך הסכמי להשתלבות הסכמית עם המשטר החדש בדמשק.

במומנטום הזה, של הצטרפות האוטונומיה הכורדית, קיימת בדמשק ציפייה למהלך דומה מול העדה הדרוזית בג׳בל דרוז

במאמץ לקדם מהלך כזה, התקיימו מספר פגישות חשאיות בין דרוזים לאנשי ג׳ולאני, ופגישה פומבית התקיימה בראשות ג׳ולאני. אולם, ההנהגה הבכירה באזור סווידא ג׳בל דרוז מביעה הסתייגות פומבית מהתקדמות במהלך כזה כל עוד קיים ספק ביחס למגמת השלטון החדש, בכל הקשור ליכולתו לקיים מדינה בעלת שוויון אזרחי, היכולה להכיל מיעוטים בשוויון זכויות ובשותפות לשלטון. על כך הצהיר השיח׳ חכמת אל הג׳ארי, המוכר כמנהיג רוחני בעל מעמד, כי אין ממשות בדיווחים על התקדמות להסכם עם המשטר החדש. בוודאי אין בכוונת הדרוזים למסור את נשקם ולהצטרף למגמה הכורדית, כל עוד עתידה של סוריה נתון בערפל.

18 הכפרים הדרוזים באזור אידליב , שהיה נתון תחת שליטת ארגונו של ג׳ולאני - הייאת תחריר א-שמס- סבלו במהלך השנים האחרונות דיכוי וכפייה ואף טיהור אתני. הלקח הזה, כמו המבט על הטבח במיעוט העלוואית, משפיע על החשד והחרדה הדרוזית ממגמות השלטון החדש. באזור הר הדרוזים השוכן בדרום סוריה וגובל במדינת ירדן חיים כ-700,000 דרוזים. הם חיים במצוקה ביטחונית וכלכלית - סובלים ממחסור במזון ומים, כולל שעות בודדות של אספקת חשמל ביממה.

במענה לאיומי הביטחון שהתקיימו לאורך כל שנות מלחמת האזרחים, הקימו להגנתם כוח מיליציוני מבני העדה הכולל כ-100,000 חמושים. בהסתמכות על הכוח החמוש העומד להגנתם , הצליחו עד כה למנוע כניסת כוחות צבא סוריה החדש למחוז הדרוזי ולשמר את תנאי קיומם בסוג של אוטונומיה בלתי מוכרזת.

האינטרסים של מדינת ישראל בסוריה , מקיפים מעבר למה שנדרש להגנת הגבול ברמת הגולן

למול המעורבות התורכית בסוריה ואי הוודאות לגבי המגמות המתפתחות בהנהגת המשטר החדש, ישראל מבקשת לבטא שגם לה יש עניין בהשפעה על התהוות המערכת הסורית. מדובר בצעד נועז, שמדינת ישראל נמנעה ממנו בעשרות השנים האחרונות. התפיסה הבדלנית של קיום מדינת ישראל כ״וילה בג׳ונגל״ בהימנעות מהתערבות במתרחש מעבר לגבולות , שללה ממדינת ישראל את מעמדה כמעצמה אזורית.

התחייבות ההנהגה המדינית הישראלית לסיוע ותמיכה בהגנת וקיום המיעוט הדרוזי בסוריה, מציבה את מדינת ישראל כשחקן אזורי מעורב אקטיבית במאמצי ההשפעה לעיצוב המגמות המתפתחות בסוריה.

לפי שעה, גם חזונו של המנהיג החדש ג׳ולאני לגבי המדינה שתוקם, מעורר אי וודאות. במאמר שפורסם בכתב העת ״מערכות״ ניתח ד״ר שגיא פולקה מומחה לאיסלאם את המחויבות של ג׳ולאני להקמת מדינה הנוהגת על ידי חוקי השריעה האיסלאמית (ראו המאמר למטה). במדינה כזו עתיד המיעוטים בסוריה רחוק מהבטחת זכויות לחופש דת ולחרות אזרחית. גם ביחס למדינת ישראל, העתיד על פי ההכוונה האיסלאמית-סונית - לה שותפים נשיא תורכיה ארדואן וההנהגה בדמשק - אינו מבטיח יציבות. במסורת הסונית, האחיזה בדמשק נחשבת למדרגה שפותחת את הדרך לירושלים.

הכישלון הנורא בבוקר שבעה באוקטובר מחייב את צה״ל ומדינת ישראל ללמוד לעומק את השראת האמונה האיסלאמית על מתווה קבלת ההחלטות של האויבים. זה הרקע להגיון שמוביל את מגמות הפעולה של מדינת ישראל בסוריה, מתוך ההבנה שלהשגת ההישג הנדרש ישראל חייבת לפעול באורח יצירתי, מעבר למרחבי הנוחות של חומות הוילה.

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על הצלחה וכישלון: תוצאות המרוץ אל המטרה.
• הרחבת המושג: 'אי ודאות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.