תקציר: עצוב לראות את שב"כ ערב פיטורי מפקדו. ארגון שאיבד את דרכו, את האמון בו ואת הלגיטימציה שלו, ששקע בפוליטיקה עד צוואר ושהפך את חצרותיו לקן של מרי נגד ממשלה נבחרת... סוציולוגיה משמעה איסוף תיעוד ובחינה של משמעויות ומסקנות, והמדיה מלאה בחומר. ליקטנו פה עבורכם אוסף של ממים אינטרנטיים על הסטגנציה הקשה שפשתה בשב"כ ועל השלכותיה. אתם מוזמנים להוסיף עוד.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר שני מתוך שלושה על הפוליטיזציה של שב"כ. למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: הפוליטיזציה של שב"כ הרסה אותו מבפנים.
• פנחס יחזקאלי: פרשת נדב ארגמן, 'ההיגיון הפרדוקסלי של השפע' וחטא עשיית היתר.

*  *  *

בליל ה- 13 במרץ 2025 נפל דבר בישראל. ראש שירות חשאי בישראל התראיין ואיים במילותיו על ראש ממשלה נבחר, שיפרסם מידע שהגיע עליו בתוקף תפקידו, ושעל שמירתו הוא אמון לעד (ראו הסרטון למטה).

בעולם נורמאלי הוא היה נעצר באותו ערב ע"י שירות הביטחון הכללי, ומועמד לדין תוך כדי תקופת מעצרו. רק שהעולם אינו נורמאלי ושב"כ הוא אחד ממוביליו של מרד גלוי, פרוגרסיבי, נגד השלטון הנבחר.

למרד הזה יש שם: 'מהפכת צבע' (Color Revolutions). כינוי זה נטבע בתחילת שנות ה-2000, בעיקר בעקבות סדרת מהפכות בלתי-אלימות, שהתרחשו במדינות פוסט-סובייטיות. עם הזמן, נכנס המושג לשיח תנועת הווק (WOKE) הפרוגרסיבית, ועבר מניפולציה סמנטית (שימוש במושג מוכר במשמעות שונה): לא מהפכה דמוקרטית במדינות טוטליטריות, אלא מהפכה בדמוקרטיות לא פרוגרסיביות, כדי ש'תחזורנה לתלם'.

סוציולוגיה משמעה איסוף תיעוד ובחינה של משמעויות ומסקנות, והמדיה מלאה בחומר. ליקטנו פה עבורכם אוסף של ממים אינטרנטיים על הסטגנציה הקשה שפשתה בשב"כ ועל השלכותיה. אתם מוזמנים להוסיף עוד.

מם ראשון: המלחמה של הדיפ סטייט בממשלה הגיע ליחידה לאבטחת אישים

מספרים על ראש ממשלה השני של ישראל, לוי אשכול, שכשנכנס לתפקידו ב-1963, הגיע אליו במיוחד ראש השב"כ כדי להרגיע אותו שסודותיו שמורים עם המאבטחים, כי אשכול היה רווק, ומוכר כחובב נשים מובהק. "זו הפעם הראשונה שאנחנו נדרשים לאבטח ראש ממשלה פנוי. אנחנו יודעים שאתה נפגש עם נשים, אבל אין לך מה לדאוג. הבחורים שלי לא ידברו". לפי הסיפור, אשכול הצטחק והשיב: "לא הבנת את העניין. אדרבא שידברו...".

בין אם אישים מאובטחים רוצים היום כמו אשכול, שהמאבטחים ידברו - ובין אם לאו - אחרי הראיון העצוב עם נדב ארגמן בערב ב- 13 במרץ 2025, צריך כל מאובטח לקחת בחשבון שידברו!

והרי כבר אמרנו: ארגונים הבנויים על מקצוענות נרקבים כשהפוליטיקה חודרת לתוכם פנימה!

המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: הפוליטיזציה של שב"כ הרסה אותו מבפנים.

מם שני: שוב סיפור הפוליטיזציה בשב"כ, על סטרואידים.... אלה מאנשי מדור אבטחת האישים - שאינם נגועים בווירוס הבולשביקי - בוודאי מורטים את שערות ראשם!

ראש ה- FBI המיתולוגי ג'ון אדגר הובר, שרד בתפקידו במשך התקופה הארוכה ביותר עד מותו (1972-1924), בזכות החומר שצבר על אישי מפתח בוושינגטון. מאז, מעולם לא נסחט שום דרג מדיני באופן כזה במדינה דמוקרטית ע"י אנשי שירותים חשאיים, שאמורים להיות כפופים להם, עד היום!

אם הייתי בנימין נתניהו, לאור רמת ההסתה של ה'לשעברים', לאור ההדלפות מפי ראש השב"כ עצמו, ולאור מה שנחשף על מה שידע השב"כ ועשה ערב רצח יצחק רבין, היו עולים בי כבר היום הרהורים כבדים לגבי רמת הביטחון שמספקת לי 'היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות' (יחידה 730)...

וצריך לומר: אם השב"כ סוחר במידע שהיחידה צוברת, אין פוליטיקאי מאובטח שהוא מוגן מפניהם! אם זה ימשיך כך, לא אתפלא אם הממשלה תשכור את שירותיה של חברת אבטחה פרטית, כי אינה יכולה לסמוך עוד על אנשי השב"כ!

והרי כבר אמרנו: ארגונים הבנויים על מקצוענות נרקבים כשהפוליטיקה חודרת לתוכם פנימה!

המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: הפוליטיזציה של שב"כ הרסה אותו מבפנים.

מם שלישי: נדב ארגמן איננו ראש השב"כ הראשון שהזהיר. עמי איילון כבר רמז שהשב"כ יתנגד בכוח לפיטורי מפקדו

ראש השב"כ לשעבר, עמי איילון: אנחנו אזרחי ישראל והמדינה היא שלנו (ואנחנו לא?). אל תחצו את הקווים האדומים שלנו. הקווים האדומים עבורנו הם פיטורי שומרת הסף היועצת המשפטית לממשלה, פיטורי שומר הסף, ראש השב"כ, כל החלטות ממשלה או כל החלטות כנסת כזאת, תהייה בראייתנו בלתי חוקית בעליל. זאת תהיה החלטה שאסור לציית לה. וחובתו של כל אזרח במינה דמוקרטית היא להיאבק בה".

יש עוד מישהו שאיננו סבור שההצהרות הללו מתואמות עם ראש השב"כ הנוכחי?

מם רביעי: מועדון מיוחסים חדש נוצר: אנשים שטוענים שהוזהרו לרסן את עצמם ע"י השב"כ

הנה סנונית ראשונה שדיברה על כך: תת גונדר בדימוס בטי להט, וזה לא היה עצוב, זה היה קורע מצחוק: הארגון שאיבד את הרסן בעיצמה של הפיכה, דורש ריסון עצמי מאחרים...

מם חמישי בדף הטוויטר של דרור קפאח: אז עכשיו גם ראש השב"כ הוא שומר סף??

ראש השב"כ לשעבר, עמי איילון: אנחנו אזרחי ישראל והמדינה היא שלנו (ואנחנו לא?). אל תחצו את הרקווים האדומים שלנו. הקווים האדומים עבורנו הם פיטורי שומרת הסף היועצת המשפטית לממשלה, פיטורי שומר הסף, ראש השב"כ, כל החלטות ממשלה או כל החלטות כנסת כזאת, תהייה בראייתנו בלתי חוקית בעליל. זאת תהיה החלטה שאסור לציית לה. וחובתו של כל אזרח במינה דמוקרטית היא להיאבק בה".

אתם הבנתם? ראש השב"כ הוא האיש שאחראי יותר מכל אחד לאסון הגדול ביותר מאז השואה. הממונה הישיר שלו הוא ראש הממשלה. אבל הוא לא חשב אפילו להתקשר אליו ב- 7/10 לפנות בוקר. הוא היה צריך להיעצר ב- 7/10, קל וחומר להיות מפוטר, ואם הייתה בו טיפה של כבוד עצמי, הוא היה צריך לעמוד מול פני האומה, להסביר ולהתפטר. אבל הוא ממשיך לתפקד, למנות את מחליפיו, לנדב את מרתפי השב"כ לחקירות פוליטיות, ולזרוע דיס אינפורמציה לגבי אחריותו לטבח. וכל זה בגיבוי ראשי המחאה.

תורת האליטות מלמדת אותנו כי חרדת ההתחלפות של אליטות בשקיעה (Anxiety of Displacement) גורמת לרדיקליזציה ולתחושת חרדה בקרב האליטה, ודוחפת אותה לשימוש בטקטיקות קיצוניות ולעידוד אלימות סמויה או גלויה. מעניין איך זה יגמר, כי הקצנה גבוהה גם מעידה על כך שסוף הסאגה הזו קרוב.

מם שישי בדף הטוויטר של ד"ר אלי דוד: שב"כ שיש לו מדינה...

קשה להאמין: עובד ציבור מחרים שר... וחצי עם בטח יספר שזה מוצדק.

אז כדאי שהחצי הזה ידע שהעולם עגול, וכמו עם הטילים של החות'ים, כשהורסים דמוקרטיה השברים יכולים ליפול גם על ראשיהם!

• המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: הפוליטיזציה של שב"כ הרסה אותו מבפנים*

מם שביעי: האם ארי רוזנפלד הוחזק במעצר כי ידע על כך, שראש המודיעין המצרי הטעה את ראש השב"כ?

כך טוען נצ"ם בדימוס אבי וייס. ע"פ וייס, מרגע שהסיפור נחשף (במקביל ובלי קשר ביניהם, ע"י שמעון ריקלין ואבי וייס), לא היה טעם עוד להחזיק את רוזנפלד במעצר, והשב"כ הסיר את התנגדותו לשחרור למעצר בית.

מם שמיני: הגיעה העת לומר בקול את אשר לוחשים רבים במערכת הביטחון: ארגון ששקוע עד צווארו בפוליטיקה, מאבד את החדות והדיוק שלו!

הגיעה העת לומר בקול את אשר לוחשים רבים במערכת הביטחון: ארגון ששקוע עד צווארו בפוליטיקה, מאבד את החדות והדיוק שלו!

בשנים האחרונות שקועה צמרת שירות הביטחון הכללי בפוליטיקה עד צווארה. התוצאות נגלו לעין גם בפיגוע האוטובוסים של ליל ה- 21 בפברואר שרק בנס לא הפך לאסון נוסף אחרי ה- 7/10. ואין מה להתפלא. מאמץ ביטחוני הוא בסופו של עניין עניין של תעדוף. שב"כ מתעדף לא נכון, ולא אוסיף!

המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: הפוליטיזציה של שב"כ הרסה אותו מבפנים.

מם תשיעי: דמוקרטיה? הבדיחה כולה על חשבוננו!

מי שעוד סבור שישראל היא עדיין דמוקרטיה שילך לשיעורי האזרחות שלמד פעם ויבדוק באיזה סוג מדינות ראשי שירותים מזויינים מאיימים על הדרג הפוליטי.

בחודש וחצי הקרובים, עד ההצבעות על התקציב יגיעו מאמצי המחאה להקריס את הממשלה לשיאם. בראש המאמץ הגלוי ניצבים היועצת המשפטית לממשלה וראש השב"כ. עובדה זו לא משאירה לממשלה מרווח תמרון והיא פונה לפיטורי שניהם.

איך יתמודד בג"ץ עם פיטורי היועמ"שית אנחנו כבר מנחשים. אבל האם יעז לקבוע, שהדרג הנבחר אינו מוסמך לפטר ראש שירות חשאי? דבר אחד בטוח: משעמם לא יהיה אבל הבדיחה כולה על חשבוננו!

המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: הפוליטיזציה של שב"כ הרסה אותו מבפנים.

מם עשירי: רונן בר בדרך ללא מוצא

מן הצד האחד, הוא דחוי ע"י חברי הממשלה שבזים לו ורואים אותו 'שחקן חוד' ב'מהפכה המשטרית' נגדה, בעיצומה של מלחמת הישרדות. חלקם אף אומרים בגלוי, שלאור ממצאי התחקיר (האמיתי, לא המשופץ), עליו לעמוד לדין על רשלנות פושעת.

מן הצד האחר, הוא איבד שליטה בתוך השב"כ, ואין לו יותר יכולת לנהל אותו. המרי בתוך הארגון נגד הקליקה השלטת, הגיעה עתה לנקודת רתיחה ממש.

הדרך היחידה שנותרה פתוחה בפניו היא להיעלם מהחיים הציבורים, ויפה דקה אחת קודם.

המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: הפוליטיזציה של שב"כ הרסה אותו מבפנים.*

מם אחד עשר מדף הטוויטר של 'עובדה': נבצרות שוב על הפרק?

למי שלא שם לב, לבכירי השב"כ תפקיד מפתח ב'מהפכה המשטרית' שכופה עלינו המחאה, ומי שחושב שהם מלהגים את עצמם לדעת באולפנים טועה ומטעה. כל מילה נשקלת שקול היטב. לא סתם מעלה שוב יורם כהן את בעיית הכשירות של ראש הממשלה. ההוצאה לנבצרות ומלחת האחים שתתלקח בעקבותיה אמורים להיות שיאו של המאבק שכפתה המחאה על עם ישראל, ומי שסומך על דונלד טראמפ שיושיע את נתניהו, צפוי לדעתי להתאכזב.

האם לימין יש אסטרטגיה ב'משחק' הזה? האם מישהו שם מבצע 'משחקי מלחמה', ומסמן את נקודות התורפה שלו ושל יריביו? לדעתי לא וחבל. במאבקים כאלה מנצחים אלה שטועים פחות!

מם שניים עשר: קלמן ליבסקינד: הגיע הזמן לדבר ברצינות על מה שמתרחש בשירות הביטחון הכללי בשנים האחרונות

"מסמך 'עיקרי תחקיר 7/10 של שירות הביטחון הכללי' (מסמך מהונדס. המקורי שונה לחלוטין, פ"י) - לבד מהודאה באשמה, שאיש לא היה זקוק לנייר הרשמי הזה כדי לקבוע שהיא קיימת, היה עמוס בשרשרת מחמאות מביכות שהרעיף הארגון על עצמו ("חזק", "יציב", "צנוע", "ערכי", "מקצועי"), על הערכים שלו ("ממלכתיות", אמת", "רעות", "יושרה", "שקיפות"), ועל התחקיר הנפלא שביצעו אנשיו ("נוקב", "יסודי", "אחראי", "שקול", "ממלכתי", "עצמאי", "בלתי תלוי", "מקיף")... מחבריו התאמצו מאוד שלא להשאיר את האחריות לכישלון בגזרתם, ולפזר אותה ככל האפשר גם על צה"ל וגם על הדרג המדיני.

אבל על שורה אחת ראוי להתעכב במיוחד: זו שקבעה שאחת הסיבות המרכזיות לבניית כוחו של חמאס, סיבות שאפשרו את יציאתו למתקפה, היא מדיניות החתירה ל"שקט". זו כמובן אבחנה מדויקת מאוד. אלא מה? שהגוף האחרון בישראל שיכול להאשים מישהו בהתמכרות ל"שקט" הוא שירות הביטחון הכללי, ארגון שהחתירה לשקט הפכה להיות חלק בלתי נפרד מהדנ"א שלו...".

למאמר לחצו כאן: https://tinyurl.com/mryrete5

מם שלושה עשר: רונן בר הולך לגלות את התוצאות הבלתי צפויות של ניצחונו בבג"ץ

ממשלי ביידן ואובמה לפניו, נהגו לשלוט במינויים במערכת הביטחון הישראלית בעזרת המשפט: "זכותכם למנות את מי שאתם רוצים, אבל איתו אנחנו לא נעבוד!". כזכור, כל מערכת מורכבת מתהפכת וכל מה שמתהווה בצד אחד שלה, יתהווה גם בצידה השני. ממשל טראמפ אלרגי לסוכני 'דיפ סטייט', שהתעללו בדונלד טראמפ בקדנציה הראשונה שלו. הוא רואה ב'דיפ סטייט' שלנו את משרתי ממשל ביידן.

הרצי הלוי הצליח לברוח בכבוד בדקה האחרונה ממש של חילופי הממשל, ואף קיבל מדליה מהרמטכ"ל האמריקני של ממשל ביידן, ביומו האחרון בתפקיד. היום לא נותרו בוושינגטון כאלה, שיאירו פנים לאנשי ה'דיפ סטייט' הישראלי, ורונן בר הרי הציב עצמו בחוד המאבק להקרסת הממשלה, מטרה אליה חתר הממשל הקודם.

רונן בר הולך לגלות בדרך הקשה, את משמעותה של 'כתף קרה' אמריקנית, לא רק בזמן המועט שיישאר בתפקיד, אלא גם בג'ובים הבאים שהוא עתיד לבקש לעצמו. עתה יודע כל מעסיק פוטנציאלי שהאיש הזה הוא 'פרסונה נון גראטה' עבור מקבלי ההחלטות העכשוויים בוושינגטון.

המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: הפוליטיזציה של שב"כ הרסה אותו מבפנים.

מם ארבעה עשר: 'חכמי השמאל' כבר הבינו, ששחררו בטעות שד נורא מהבקבוק

אלה בשמאל, שמוחם לא נסתם עדיין ב'תרבות ההשתקה והביטול' - שמוציאה מחוץ למחנה כל מי שמבקש לתת משוב - מבקרים בחריפות את השימוש שעושים המחאה ושלוחיה בשב"כ, להשגת מטרות פוליטיות. מדוע?

• ראשית, מערכות מורכבות תמיד מתהפכות, זוכרים? וזה רק עניין של זמן עד שהנרדף יהפוך לרודף, וזה כמעט אף פעם לא נעצר, עד שזה מגיע לקיצוניות האחרת.
• שנית, תחשבו עכשיו על המחלקה היהודית בשב"כ: לאן היא תפנה כשהמערכת תתהפך? אין זה סוד שבישראל מתבצע ניסיון ל'מהפכת צבע' (Color Revolutions): ניסיון להפלת שלטון באמצעים לא-צבאיים, על ידי האופוזיציה הפוליטית והמינהלית, בגיבוי פוליטי וכספי בינלאומי, ובסיוע ארגוני זכויות. אילולא האכיפה הבררנית המגובה בתקשורת הליבה, מעשים רבים מידי של אנשי המחאה ושלוחיה היו מתוייגים כחתרנות ובגידה ממש.
• שלישית: גם מערכת הביטחון האמריקנית של ממשל טראמפ תופסת כך את הנעשה בישראל. קחו למשל את דברי סגן ראש ה- FBI, דן בונגינו: "כסף בינלאומי זורם לישראל מליברלים בכל העולם, כדי לוודא שישראל - אחת הדמוקרטיות העוצמתיות ביותר - לא תאבד את האחיזה הליברלית על מערכת המשפט". העבודה הצמודה של ארגוני הביטחון הישראליים עם האמריקנים היא הרי 'האורים והתומים' של המערכת הישראלית. מה יהיה כשהיא תתחיל להאיץ בשב"כ להתחיל ולפעול למנוע 'חתרנות אמיתית'?

לכן, אחרי ששחררו את המפלצת לאוויר, נזעקים אנשי שמאל לעצור את השימוש הפוליטי בשב"כ, אבל דומה שמאוחר מידי. השד השתחרר כבר מהבקבוק ורק אירוע יוצא דופן, מהסיבות הלא נכונות, ישיבו לשם.

מם חמישה עשר: יותר משבג"ץ העניש בהחלטתו את הממשלה, הוא העניש את רונן בר...

רונן בר יכול היה עדיין לפרוש כמו הרצי הלוי בדקה ה- 90, כשהוא חבוט אך שלם. אבל הוא בחר בסכלותו למלא את התפקיד שבחרו עבורו מורדי 'מהפכת הצבע', כדי להקריס את ממשלת נתניהו. התוצאה היא שמי שקורס הוא דווקא השב"כ, ובר משול לצפרדע בסיר רותח ומבעבע - שלא השכילה לקפוץ בזמן . הוא איבד שליטה על ארגונו, ומתבשל בתוכו, בלי דרך לברוח.

לטעמי, אין עונש גדול מזה לראש ארגון שצריך לעבור במסדרון ולראות את המבטים שצועקים: "לך כבר, לך!".

מם שישה עשר: "שומר סף?" אחד הממים הטובים...

יום אחד נתעורר ונבין את עומק הטרלול שאליו נפלו אלה המכנים ראש ארגון חמוש במדינה דמוקרטית, שמורד בממשלתו, בשם 'שומר סף'... ואגב, הכרזה המעולה הזו גם ממחישה את מחירו של העיסוק בפוליטיקה בארגוני ביטחון!

מם שבעה עשר: אז למי להאמין? לפוליטיקאי או ליוצא השירות החשאי?

בעיה. גם אלה וגם אלה הם שקרנים מקצועיים. השקר עבורם הוא כלי עבודה (בפוליטיקה ובוודאי בארגונים חשאיים), וגם קשה לתפוס אותם בשקר. מדוע? כי שקר מקצועי מורכב מ- 99% אמת וטוויסט קטן, שמשנה את התמונה וההקשר. מרחב ההתחמקות של השקרן בשקרים כאלה עצום.

צריך לזכור שגם 'שחקנים' בארגונים ביורוקרטיים עושים פוליטיקה (הפוליטיקה הארגונית יצרית לא פחות והפוליטיקה ה'רגילה'), וללא עורמה ותחבולה - שהשקר ממלא בהם תפקיד מפתח - אין להם סיכוי לטפס לפסגה. לכן, המיומנות הזו אצל בכירים בארגונים צבאיים שהולכים לפוליטיקה גבוהה.

אז למי להאמין? לזה שהסיפור שלו מסתדר לכם מבחינה פוליטית. ממילא הפוליטיקה העכשווית עוסקת רק בנרטיבים, והאמת רלוונטית בה רק כשהיא תומכת בנרטיב.

הדף הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: שקרים ושקרנים באתר ייצור ידע.

מם שמונה עשר: אז יורם כהן הימרה את פי ה'דיקטטור', נשאר בתפקידו בכיף, ונתניהו 'גמל' לו במינוי יורש-ממשיך מהקליקה שלו? נשמע לכם הגיוני?

מעבר לקושי להאמין לאדם שנוצר עבירה פלילית בלבו עד שיהפוך פוליטיקאי ויזדקק לה (מה שהופך אותו לשותף לעבירה), כל מי שמבין משהו בארגונים הללו מבין שיש פה חלקי פאזל שלא מסתדרים...

הכלל החשוב ביותר בשירות הוא, שמה שהיה בשירות נשאר בשירות. מי שמוציא דברים החוצה, גורם נזק עצום לארגון שעליו הופקד, ושעל כבודו הוא אמור לשמור כל חייו. אם הדברים היו נכונים היה צריך כהן לפחות, לתעד אותם בזיכרון דברים בזמן אמת, ולהפקיד אותם אצל עו"ד ליום פקודה.

כך או כך, הנזק שעשה יורם כהן לשירות משתווה לדעתי, רק לזה שגרם יורשו וחבר הקליקה שלו, נדב ארגמן. וזה, עוד לפני הדיון, כמה הדברים הללו משקפים את שהתרחש באמת (זכרו: שקר טוב מורכב מ- 99% אמת וטוויסט קטן, שמשנה את התמונה וההקשר, שמאפשר מרחב ההתחמקות עצום).

המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: תרבות של שקר. ארגונים ביורוקרטיים משקרים!.

מם תשעה עשר: יותר משבג"ץ העניש בהחלטתו את הממשלה, הוא העניש את רונן בר...

רונן בר יכול היה עדיין לפרוש כמו הרצי הלוי בדקה ה- 90, כשהוא חבוט אך שלם. אבל הוא בחר בסכלותו למלא את התפקיד שבחרו עבורו מורדי 'מהפכת הצבע', כדי להקריס את ממשלת נתניהו. התוצאה היא שמי שקורס הוא דווקא השב"כ, ובר משול לצפרדע בסיר רותח ומבעבע - שלא השכילה לקפוץ בזמן . הוא איבד שליטה על ארגונו, ומתבשל בתוכו, בלי דרך לברוח.

לטעמי, אין עונש גדול מזה לראש ארגון שצריך לעבור במסדרון ולראות את המבטים שצועקים: "לך כבר, לך!".

המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: הפוליטיזציה של שב"כ הרסה אותו מבפנים.*

"שומר סף?" אחד הממים הטובים...

יום אחד נתעורר ונבין את עומק הטרלול שאליו נפלו אלה המכנים ראש ארגון חמוש במדינה דמוקרטית, שמורד בממשלתו, בשם 'שומר סף'... ואגב, הכרזה המעולה הזו גם ממחישה את מחירו של העיסוק בפוליטיקה בארגוני ביטחון!*

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: פוליטיזציה בארגונים ומחירה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים: פוליטיזציה בארגונים ומחירה.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: היפוך משמעותן של מילים בשירות המחאה.

מקורות והעשרה

• אבי בראלי (2025), שב"כ במשבר, ישראל היום, 24/2/25.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), פוליטיזציה בארגונים ומחירה, באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/25.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2024), היפוך משמעותן של מילים בשירות המחאה, ייצור ידע, 17/6/24.