תקציר: פרשת נדב ארגמן מצטרפת לשורה של פרשיות שבהם נפלה המחאה למה שמכונה: 'ההיגיון הפרדוקסלי של השפע', שמאיים להקריס אותה: ככל שהאמצעים שעומדים לרשותנו גדולים יותר, ככל שהמוחות מבריקים יותר ותחושת העוצמה כבירה יותר, כך גדל הסיכון ליפול לתוך פער רלוונטיות ו'עשיית יתר', שישיגו תוצאות הפוכות מאלה שהתכוונו אליהם.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר שלישי מתוך שלושה על תופעת 'עשיית היתר'. למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: 'עשיית יתר', מאפייניה ונזקיה.
• פנחס יחזקאלי: עוד מסע תודעה של האליטה, שכשל בעשיית יתר.

*  *  *

אחת מ'מלכודות המנהלים' הנפוצות היא ההנחה, ש'יותר' זה תמיד עדיף: יותר משאבים, יותר כישרונות מבריקים ויותר כוח נתפסים כמתכון בטוח להצלחה.

רק שככל שהאמצעים העומדים לרשותנו גדולים יותר, ככל שהמוחות המעורבים מבריקים יותר וככל שתחושת העוצמה שלנו כבירה יותר, כך גובר הסיכון שניפול לפער רלוונטיות, נשקע ב'עשיית יתר', וכך נשיג את ההיפך הגמור ממה שתכננו.

סיפור הראיון שנתן נדב ארגמן ל- N12 - בליל ה- 13 במרץ 2025 - הוא דוגמה כזו: ראש שירות חשאי בישראל התראיין ואיים במילותיו על ראש ממשלה נבחר, שיפרסם מידע שהגיע עליו בתוקף תפקידו, ושעל שמירתו הוא אמון לעד (ראו הסרטון למטה):

וצריך לומר: הראיון הזה היה לא פחות מחומר נפץ!

אין פלא שבנימין נתניהו הגיב מיד, והגיש ב- 14 במרץ 2025 תלונה במשטרה נגד נדב ארגמן, בטענה שאיים עליו וסחט אותו "בשיטות ובצורות הנהוגות אצל ארגוני פשיעה, תוך חציית הקווים באופן מוחלט". במקביל, תקף בחריפות גם את ראש השב"כ הנוכחי רונן בר וטען: "יש ניסיון למנוע ממני לקבל החלטות בנוגע לשיקום השב"כ אחרי כישלונו ב-7 באוקטובר. האיומים העברייניים בנוסח המאפייה, לא ירתיעו אותי":

הראיון הזה פגע קשות בשב"כ ובאנשיו, בעבר ובהווה

אנשי הארגון בעבר ובהווה - שאינם נגועים בווירוס הבולשביקי - ובעיקר, אנשי מדור אבטחת אישים מרטו, מן הסתם, את שערות ראשם מתסכול. בראיון הזה 'היזנה' ארגמן ברגע את האינטגריטי והמקצוענות של שב"כ.

ראש ה- FBI המיתולוגי ג'ון אדגר הובר, שרד בתפקידו במשך התקופה הארוכה ביותר עד מותו (1972-1924), בזכות החומר שצבר על אישי מפתח בוושינגטון. מאז, מעולם לא נסחט שום דרג מדיני באופן כזה במדינה דמוקרטית ע"י אנשי שירותים חשאיים, שאמורים להיות כפופים להם, עד היום!

אם הייתי בנימין נתניהו, לאור רמת ההסתה של ה'לשעברים', לאור ההדלפות מפי ראש השב"כ עצמו, ולאור מה שנחשף על מה שידע השב"כ ועשה ערב רצח יצחק רבין, היו עולים בי כבר היום הרהורים כבדים לגבי רמת הביטחון שמספקת לי 'היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות' (יחידה 730)... וצריך לומר: אם השב"כ סוחר במידע שהיחידה צוברת, אין פוליטיקאי מאובטח שהוא מוגן מפניהם! אם זה ימשיך כך, לא אתפלא אם הממשלה תשכור את שירותיה של חברת אבטחה פרטית, כי אינה יכולה לסמוך עוד על אנשי השב"כ!

רונן בר מבצע 'פליק פלאק' לאחור ומותי את ארגמן לבדו

כל מי שמכיר מערכות היררכיות יודע כי 'לשעברים' - החולקים את אותה השקפת עולם עם הקברניט הנוכחי - אינם אומרים עליו אמירות כבדות משקל ללא תיאום מראש. כך בצה"ל, כך בפרקליטות וכך גם בשב"כ. המחאה נמצאת כעת בעיצומו של קמפיין להשארת היועמ"שית ורונן בר בתפקידם, והראיון של נדב ארגמן ב- N12, בליל ה- 13 במרץ 2025, היה רק נדבך אחד בקמפיין הזה.

אבל, דברי ההבל של ארגמן אילצו את בר בר לנסות (לשווא) לצנן את הסערה בתוך ארגונו פנימה, במכתב לגמלאי שב"כ הזועמים: "לא עושים שימוש בכוח של הארגון שלא לצורך... לאחר אירועי אמש ושלל הפרסומים בתקשורת, אני מבקש להבהיר את החשוב מכל - שב״כ הוא ארגון ממלכתי המבצע את משימותיו על פי חוק... עוצמתו וחוסנו של הארגון טמון בערכיו. גוף ממלכתי והעומד בראשו אינם עושים שימוש בכוחו של הארגון שלא לצורך מילוי ייעודו. זו לא הייתה ולא תהיה דרכנו. לא במילים ובטח לא במעשים... בכוונתי לשמור את השב"כ ממלכתי וממוקד במשימותיו לטובת ביטחון המדינה. אני מסתייג משיח שאינו ממלכתי ואינו הולם את ערכינו ועשייתנו".

כך נבגד נדב ארגמן והושאר לדמם לבד בסקטור ההזויים, הכולל אישים כבוגי יעלון וישראל זיו, שהפכו לסוג של בדיחה עצובה בציבוריות הישראלית. אבל השד כבר יצא מהבקבוק. סיכוייו להחזיר לעצמו שליטה על ארגונו אפסיים, והתפטרותו/פיטוריו בזמן הקרוב הפכו לוודאות:

ההיגיון הפרדוקסלי של מערכות מורכבות

ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת (The Paradoxical Logic of A Complex System) הוא אחד המאפיינים המרתקים של חיינו, המתקיים בתחומים רבים ומגוונים. הוא מבוסס על העובדה, שמערכת מורכבת נשלטת על ידי מאבק דינאמי בין רצונות מנוגדים ועוצמות מנוגדות, בניסיון ליצור איזונים של עוצמה.

בגלל הכוחות המנוגדים הפועלים בתוך מערכת מורכבת, ובשל נטייתה הבלתי פוסקת לחתור לשווי משקל (אליו לא תגיע מעולם), היא מועדת לתהפוכות ולתוצאות הבלתי צפויות: לא יתכן כי דרך פעולה מסוימת תימשך עד אין סוף. תמיד תהיה קיימת נטייה שהפעולה תהפוך להיפוכה, אלא אם כן יתבטל ההיגיון המערכתי כולו כולו בשל שינוי הנסיבות. באופן כזה מתקדמת המערכת על ציר הזמן בתהליך ספירלי, שבו היא מיטלטלת צד לצד. ההיסטוריה לא תחזור על עצמה אבל כיוון התנועה בהחלט כן.

באופן כזה, ככל שהשפע שורה במעוננו, ככל שהאמצעים שבידינו רבים יותר, ככל שתחושת העוצמה שאנו חשים רבה יותר, כך גדולים יותר סיכויינו ללקות ב'פער רלוונטיות', ליפול למלכודת של 'עשיית יתר' ולאבד את הקשר עם המציאות. התוצאות בהתאם:

'עשיית יתר' מהי?

עשיית יתר נובעת לעתים מתחושת ביטחון מופרזת. כאשר ארגון או מנהיג מרגישים שיש בידיהם משאבים בלתי מוגבלים וכישרונות יוצאי דופן, הם עלולים להיכנע לדחף לעשות יותר מדי, מהר מדי, או בצורה מורכבת מדי. דוגמה קלאסית לכך היא השקעה בפרויקטים שאפתניים ללא תכנון מספיק, או יצירת תהליכים סבוכים שמבלבלים במקום לייעל. התוצאה? בזבוז משאבים, עומס על הצוותים, ולעתים אף כישלון מוחלט של המיזם.

הסיכון הזה מועצם כאשר המוחות המבריקים – אותם כישרונות נדירים שכל ארגון שואף לגייס – מתחילים להתחרות בינם לבין עצמם או לייצר רעיונות מורכבים מדי ליישום. תחושת העוצמה, שמגיעה עם המשאבים והכישרונות, עלולה להפוך לגאווה שמונעת מבט מפוכח על המציאות. וכך, במקום להשיג יעדים, ארגון מוצא את עצמו מתמודד עם תוצאות לא רצויות: לקוחות מתוסכלים, עובדים מותשים, ותוכניות שקרסו תחת משקלן שלהן.

ההיסטוריה של המחאה מלאה בטעויות קולוסליות של עשיית יתר. מדוע?

תקצר היריעה מלמנות את הטעויות האסטרטגיות שביצעו קברניטי המחאה מאז נובמבר 2022: ממיצג ארונות הקבורה של ילדים ליד מחנה דורי בגלילות, דרך הקמפיינים עתירי הכסף בעמודים הראשונים של העיתונים שהשיגו את התוצאה ההפוכה: "תדע כל אם עברייה כי הפקידה גורל בניה בידי מפקדים הראויים לכך" שהוקדש לרמטכ"ל המתפטר הרצי הלוי, ב- 17 באוגוסט 2023, ו"העם עם היועמ"שית" בסוף נובמבר 2024.

התוצאה? בזבוז משאבים, עומס על הצוותים, ולעתים אף כישלון מוחלט של המיזם.

שני לקחים ארגוניים מתחייבים

הלקח הראשון: לעולם אל תעסיקו יועצים אסטרטגיים שלהט 'צדקת הדרך' בוער בעצמותיהם, כי צדקת הדרך הזו מערפלת את חושיהם. תרבות ההשתקה והביטול הפרוגרסיבית של המחאה, בכל הנוגע להעסקת אנשי מקצוע, והנטייה להעסיק רק את 'אנשי שלומנו' היא בעוכריה, כי מקצוענות נרקבת כשהפוליטיקה חודרת לתוכה פנימה! כשם ששופט אמור לפסול את עצמו כשהוא דן בתחום הקרוב אליו אישית, גם יועץ אסטרטגי המייעץ ל'שלו', לוקה בהטיה מקצועית, יכולת שיפוטו נפגמת והוא נופל ל'פער רלוונטיות' בתחומים שהוא קרוב אליהם.

הלקח השני פשוט, אך דורש משמעת: מינון נכון, והרבה צניעות. משאבים גדולים וכישרונות מבריקים הם נכסים, אך יש להשתמש בהם בדיוק ובצניעות. תכנון אסטרטגי חייב לכלול לא רק את מה שניתן לעשות, אלא גם את מה שכדאי להימנע ממנו. לפעמים, הצעד החכם ביותר הוא לעצור, להעריך מחדש, ולפעול בצורה ממוקדת ומדודה.

ככל שהכוח בידינו גדול יותר, כך גדלה האחריות שלנו להשתמש בו בחוכמה. עשיית יתר היא לא סימן לחוזק, אלא לעתים דווקא לחולשה – לחוסר היכולת לרסן את עצמנו. רק דרך איזון נכון נוכל להפוך את הפוטנציאל העצום הזה להצלחה אמיתית.

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על עשיית יתר והצלחת יתר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יוהרת אליטת ההון הישראלית ומחיריה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים על עשיית יתר והצלחת יתר.
• אוסף המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים על יוהרת אליטת ההון הישראלית ומחיריה.
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: היפוך משמעותן של מילים בשירות המחאה.
• הרחבה בנושא הצלחה וכישלון.
• הרחבה בנושא: 'עשיית יתר', מאפייניה ונזקיה.
• הרחבת המושג: 'עוצמה'.
• הרחבת המושג 'מערכת מורכבת'.
• הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
• אוסף המאמרים אודות תופעת התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים).
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• פנחס יחזקאלי: תרבות ההשתקה והביטול הפרוגרסיבית (Cancel Culture)

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, ייצור ידע, 10/12/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2022), עשיית יתר והצלחת יתר באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/11/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2024), יוהרת אליטת ההון הישראלית ומחיריה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 29/12/24.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2024), היפוך משמעותן של מילים בשירות המחאה, ייצור ידע, 17/6/24.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2017), 'עשיית יתר', מאפייניה ונזקיה, ייצור ידע, 18/12/17.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), התוצאות הבלתי צפויות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), תרבות ההשתקה והביטול הפרוגרסיבית (Cancel Culture), ייצור ידע, 2/10/22.