תקציר: המושג "מהפכות צבע" (Color Revolutions) נטבע בתחילת שנות ה-2000, בעיקר בעקבות סדרת מהפכות בלתי-אלימות שהתרחשו במדינות פוסט-סובייטיות. הוא מתאר כל ניסיון להפלת שלטון באמצעים לא-צבאיים באמצעות הפגנות, אי-ציות אזרחי ומאבק פוליטי ממושך. עם הזמן, נכנס המושג לשיח תנועת הווק (WOKE) הפרוגרסיבית, ועבר מניפולציה סמנטית: לא מהפכה דמוקרטית במדינות טוטליטריות, אלא החזרה לתלם של 'מדינות סוררות' כמו שלנו, שממשלן מסרב להתיישר לפי הפרוגרס. תחשבו קפלן...

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

איך מכנים מצב, שבו ישראל נלחמת מלחמה קיומית שנכפתה אליה בשבע זירות סביבה, ובה בעת יש בה תנועת מחאה גדולה - הנתמכת ע"י היועמ"שית הפרקליטות, בית המשפט העליון, בכירי המינהל הציבורי ותקשורת הליבה - הנלחמת בה בעת בממשלה הנבחרת, מתוך אמונה ש'האויב מבית גרוע מהאויב שבחוץ'?

איך מכנים מצב שבו תנועת המחאה מגובה בגורמי חוץ, המזרימים לה הון עתק ומסייעים לה בעזרת 'ארגוני זכויות' וגיבוי בינלאומי (ממשל ביידן עד חילופי הממשלים בינואר 2025, האיחוד האירופי ויתר מדינות המערב הווקיסטיות)?

איך מכנים מצב שבו ראש שב"כ לשעבר מבצע סחיטה באיומים מחושבת היטב על ראש ממשלה נבחר, במהלך ראיון מתוכנן היטב, בערוץ ליבה מרכזי - המהווה 'שופר' של המחאה, ומאיים לגלות עליו ידע שצבר במסגרת תפקידו, והוא אמון על שמירתו?

איך מכנים מצב שבו מפטר ראש ממשלה נבחר ע"פ חוק ראש שב"כ, וזה מסרב להתפטר ומגובה ע"י היועצת המשפטית לממשלה?

התופעה הזו אינה ייחודית לישראל, ויש לה שם: 'מהפכת צבע' (Color Revolutions). הוא מתאר כל ניסיון להפלת שלטון באמצעים לא-צבאיים באמצעות הפגנות, אי-ציות אזרחי ומאבק פוליטי ממושך. המאמר מתמקד במושג ובהשלכותיו.

המשגה ורקע היסטורי

מהפכות צבע (Color Revolutions) הן, כאמור, תהליכים פוליטיים שבהם משטרים מתחלפים באמצעות הפגנות עממיות ואירועים שגוררים את המדינה לכאוס, לרוב ללא שימוש בכוח צבאי ישיר, אך בליווי תמיכה חיצונית משמעותית.

המושג נטבע בתחילת שנות ה-2000, בעיקר בעקבות סדרת מהפכות בלתי-אלימות שהתרחשו במדינות פוסט-סובייטיות, במדינות שבהן קיימת מתיחות פוליטית בין שלטון אוטוריטרי לכוחות ליברליים הנתמכים מבחוץ. בעוד שלכאורה מדובר בתנועות עממיות אותנטיות, רבות מהן זכו למימון ולתמיכה לוגיסטית מגורמים זרים, כולל ארגונים לא-ממשלתיים וממשלות מערביות. אפשר לכלול בהן המהפכה הסרבית (2000), המהפכה הכתומה באוקראינה (2004), ומהפכת הוורדים בגאורגיה (2003).

השימוש במונח החל להתבסס בתקשורת, באקדמיה ובשיח הפוליטי, במיוחד כאשר המהפכות הללו שיתפו דפוסים חוזרים דומים: מחאות המוניות, ססמאות ברורות, שימוש בצבעים וסמלים מזהים, ותמיכה חיצונית משמעותית מצד מדינות המערב וארגונים לא-ממשלתיים. רוסיה, סין ומשטרים סמכותניים אחרים, תיארו את התהליכים הללו כפרויקטים מערביים, שנועדו לערער יציבות פוליטית במדינות יעד.

מה מאפיין מהפכת צבע?

1. מחאות רחבות היקף – הפגנות המוניות המאורגנות באופן מקצועי וממומנות היטב, עם שימוש נרחב בסמלים, צבעים וססמאות אחידות.
2. תמיכה חיצונית – מעורבות של ארגונים לא-ממשלתיים, ממשלות זרות וקרנות בינלאומיות במימון, הכשרה והכוונה.
3. סיקור תקשורתי אוהד במערב – הפגנות המתוארות במדיה המערבית כמאבק למען דמוקרטיה וזכויות אדם, תוך הצגת המשטר הנוכחי כמדכא ובלתי לגיטימי.
4. ערעור על לגיטימיות ועל תוצאות בחירות – טענות לזיופי בחירות אול חוסר לגיטימיות של הזוכים בשלטון, כתמריץ מרכזי למחאות.
5. שימוש באמצעי טכנולוגיה ותקשורת מודרניים – ארגון המחאות באמצעות רשתות חברתיות, אפליקציות מסרים מידיים ושימוש באסטרטגיות של לוחמת מידע.
6. הופעת אלמנטים של כאוס פוליטי – החרפת העימותים בין האופוזיציה לשלטון, במקרים מסוימים תוך הידרדרות לאלימות ושימוש בכוחות שיטור להפגנות.
7. הובלת המחאה ע"י קבוצות צעירים ומנהיגים פרוגרסיביים – דגש על מנהיגים צעירים עם זיקה לאקדמיה ולמערב, המובילים את השיח הציבורי.
8. ניסיון להביא להתפטרות או להפלת השלטון – הצבת אולטימטום לממשלה המכהנת תוך דרישה להחלפתה בהנהגה חדשה, לרוב בעלת אוריינטציה פרו-מערבית.

דוגמאות בולטות למהפכות צבע (Color Revolutions):

1. המהפכה הכתומה (אוקראינה, 2004) – בעקבות זיופי בחירות לכאורה, החלה מחאה רחבה שהובילה להדחת המועמד הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ' ולעלייתו לשלטון של ויקטור יושצ'נקו, שנתמך בידי המערב.
2. מהפכת הוורדים (גאורגיה, 2003) – מחאה נגד תוצאות הבחירות הובילה להדחתו של הנשיא אדוארד שוורדנדזה והחלפתו במיכאיל סאקשווילי, שנתמך על ידי ארה"ב.
3. מהפכת הצבעונים (קירגיזסטן, 2005) – הפגנות נרחבות הפילו את הנשיא אסקר אקאייב, והוא הוחלף במנהיג פרו-מערבי יותר.
4. המחאה הירוקה (איראן, 2009) – בעקבות טענות לזיוף הבחירות בהן ניצח מחמוד אחמדינז'אד, פרצו מחאות המוניות שהודחקו בכוח על ידי השלטון.
5. המהפכה במצרים (2011) – חלק מהאביב הערבי, שהוביל להפלתו של חוסני מובארכ בסיוע מחאות רחבות ומעורבות גורמים חיצוניים.

עם הזמן, נכנס המושג לשיח תנועת הווק (WOKE), ועבר מניפולציה סמנטית (שימוש במושג מוכר במשמעות שונה): לא מהפכה דמוקרטית במדינות טוטליטריות, אלא מהפכה במדינות דמוקרטיות שעמן וממשלותיהן מסרבים לאמץ את הפרוגרס - כדי שיהפכו ל'דמוקרטיות מהותיות', כאלה שבהן הכוח מצוי בידי השופטים והמינהל הציבורי הבכיר, ושימנעו גלישה מחודשת ל'פופוליזם' (ראו בהמשך).

הסבר תאורטי: 'מהפיכות הצבע', מבקשות לדרדר מערכות שלטוניות לכאוס, כדי ליצור משטר שונה תחתיהן

אם נדמה את המערכת המדינתית כפועל במרחב התאורטי-תפיסתי של הסדר ("Order") והכאוס ("Chaos"), ניתן למנות באותו מרחב חמישה מצבים עיקריים שארגונים יכולים "לנוע" ביניהם באופן דינאמי (ראה בתרשים למטה) [להרחבה על מודל מערכות מורכבות בין סדר לכאוס, לחצו כאן]:

• קיפאון - סטגנציה (Stagnation): הכל קפוא. אין תזוזה... כזה הוא, למשל, ארגון ביורוקרטי, הסובל מעודף ביורוקרטיה ומעודף נהלים, ובו זכויות יתר לאליטה ביורוקרטית שלטת;
• סדר: שווי משקל סטאטי למדי. שהייה במצב של "סדר" הינה מצב חיובי בארגונים, בחלק מהזמן, ובעייתי באחרים. שהיה במצב של "סדר" עם מבנה ארגוני מסורבל וביורוקרטיה מפותחת מובילה, באופן דינאמי, ל"קיפאון".
• כאוס: מצב של 'התהוות' מגוון אפשרויות כה גדול, עד כי יכולה לגלוש אליו ולאבד שליטה;
• התפוררות (Disintegration): סיום פעולתה של מערכת מורכבת, כולל גופים חיים וגם ארגונים. לדוגמה, ארגון שאינו נפתח לארגונים אחרים, ואינו פותח את שורותיו לאנשים חדשים, וכך, "קופא על שמריו" והופך לא רלוונטי. במקרה כזה, הוא עשוי להגיע ל"כאוס" ולהידרדר מ"קיפאון" להתרסקות מוחלטת, כדוגמת חיה הנלכדת באורות של רכב מתקרב וקופאת על עומדה, עד לאובדנה;
• סף גבול הכאוס או סף הכאוס (Edge of Chaos", EOC): המקום שבו מרוכזים ההזדמנויות והסיכונים כאחד.

'מהפכת הצבע' היא בעצם ניסיון לבצע 'דחיפה'  (‘Perturbation’) ממושך אחד למושך אחר. קרי, לבצע מעבר פאזה- מעבר ממציאות וממערכת אילוצים אחת לאחרת. ראוי להדגיש כי דחיפה אמנם עשויה ליצור מעבר ממושך למושך, אולם לא בהכרח לאותו מושך אליו התכוון הדוחף. משמע, קל לשנות;

אולם, מרגע ששינינו - אין לנו יכולת לקבוע כיצד יראה השינוי, ואם יהיה באמת לטובתנו, בטווח הקצר ובטווח הארוך (יש הבדל ביניהם...). אנחנו יכולים לראות את זה פה אצלנו, במהפכת הצבע המתחוללת בישראל מאז נובמבר 2022: מאז החלה אנו חיים במציאות אחרת. אבל, האם זו המציאות אליה כוונו אדריכלי המחאה?

מה קרה כשהווק אימץ את 'מודל מהפיכות הצבע'?

תנועת הווק אימצה כדרכה את המושג, אבל במשמעות שונה - תופעה המכונה מניפולציה סמנטית (semantic manipulation), או היפוך משמעותן של מילים (redefinition) - לא הקרסת משטרים קומוניסטים אלא 'טיפול' ב'משטרים פופוליסטים, היברידיים', כדי להוציא את השלטון מידי העם והשארתו בידיהם ה'בטוחות' של שופטים ועובדי השירות הציבורי. המדינות הללו,

'מניפולציה סמנטית' היא אחת הטכניקות האפקטיביות והשימושיות של אנשי ה- WOKE: השתלטות על מילים שגורות ושינוי משמעותן לצורכי 'צריבת תודעה' וניהוג המונים. שימוש מכוון במילים נפוצות, אבל במשמעות שונה או מטעה. זאת, כדי לעצב תפיסות, לטשטש את האמת או להשפיע על דעת הקהל [הרחבה על מניפולציה סמנטית (semantic manipulation) ראו במאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: היפוך משמעותן של מילים בשירות המחאה].

אנשי WOKE יספרו לכם ש'מהפכות צבע' מתרחשות במדינות בעלות 'משטר היברידי' (Hybrid Regime) כינוי למשטר שמשלב מאפיינים של דמוקרטיה וסמכותנות. כלומר, קיימים בו מוסדות דמוקרטיים כמו בחירות ומערכת משפט עצמאית לכאורה, אך בפועל, ישנה מגבלות משמעותיות על חירויות פוליטיות, זכויות אדם או הפרדת רשויות. בפועל, מדובר בדמוקרטיות מתגוננות,שמסרבות להתמסר לתורת הווק.

באופן כזה ניסה האיחוד האירופי במשבר ההגירה, לבצע 'מהפיכות צבע' פרוגרסיביות בפולין ובהונגריה, דרך תמיכה בגורמי אופוזיציה וב'ארגוני זכויות', כדי להביא לעליית שלטון 'מתאים יותר. שני המשטרים ה'פופוליסטים' במדינות אלה תויגו כ'לא דמוקרטיים בדרך לדיקטטורה', בקמפיין צריבת תודעה בעולם המערבי כולו. הוא נכשל עד כה בהונגריה, אבל הצליח בפולין, כשהימין הופל בבחירות, והפלא ופלא: ממשלת השמאל ביצעה צעדים אנטי דמוקרטיים משמעותיים הרבה יותר, אבל בגיבוי אירופאי [להרחבה בסוגיה זו ראו את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מצילים את הדמוקרטיה? הסיפור הפולני והלקח שבצידו].

גם ישראל מתרחשת 'מהפכת צבע'

כאשר פתחה הממשלה בניסיונה, המגושם והלא בשל, לבצע רפורמה משפטית - שנועדה להסיר את עניבת החנק, שהניחה ה'היוריסטוקרטיה' המשפטית על צווארה, ואת גיבוי בית המשפט העליון לתהליכי ה- WOKE שמאפיינים את התנהגותה של ישראל בזירה הפנימית והבינלאומית - היא תויגה בסוג של אירוניה ע"י קברניטי המחאה בשם 'מהפכה משטרית'.

אבל זו הייתה 'מניפולציה' סמנטית, שהאשימה את הצד השני במה שהמחאה בעצמה חתרה אליו: ביסוס 'המהפכה המשטרית' שביצעה אליטת ההון בישראל מאז שנות ה- 90 של המאה הקודמת, שהעבירה את הכוח מהממשלה למוסדות הביורוקרטיים ולשופטים. ואכן, פסיקת עילת הסבירות הפכה את ה'היוריסטוקרטיה' בישראל לחזקה מאי פעם, את בית המשפט העליון ל'מחוקק על', ואת היועמ"שית ושלוחיה לשליטים האמיתיים של ישראל, לפחות להלכה. שלוחי המחאה במגזר הציבורי והביטחוני כונו מעתה, 'שומרי סף', שוב 'מניפולציה סמנטית', המיועדת להסוות את העובדה שהם משמשים בפועל 'שומרי הסף' של המחאה.

זוהי מהפיכת צבע קלאסית נוסח ה- WOKE, שמכילה את כל מרכיביה של 'מהפכת צבע':

• מחאות רחבות היקף – ההפגנות נערכות בקביעות ומשתמשות באמצעי הפעלת לחץ תקשורתי, משפטי וכלכלי על השלטון.
• תמיכה חיצונית – מעורבות של ארגונים לא-ממשלתיים, ממשלות זרות וקרנות בינלאומיות במימון, הכשרה והכוונה. עד לינואר 2025 היה ממשל ביידן ה'דוחף' העיקרי של מהפכת הצבע בישראל בגיבוי האיחוד האירופי, האו"ם, יתר מדינות המערב והארגונים הבינלאומיים. התמיכה הזו כללה הזרמת סכומי עתק למחאה, למימון פעילותה ופעילות 'ארגוני הזכויות'.
• סיקור תקשורתי אוהד במערב – הפגנות המתוארות במדיה המערבית כמאבק למען דמוקרטיה וזכויות אדם, תוך הצגת המשטר הנוכחי כמדכא ובלתי לגיטימי.
• ערעור על הלגיטימיות של הממשלה, וניסיון להביא להתפטרות או להפלת השלטון – קריאות חוזרות ונשנות להפלת נתניהו, תוך שימוש ברטוריקה של חוסר לגיטימיות של השלטון.
• השפעה באמצעות רשתות חברתיות ולוחמת מידע – מאמצים משמעותיים להשפיע על דעת הקהל המקומית והבינלאומית נגד הממשלה,
• ארגון המחאות באמצעות רשתות חברתיות, אפליקציות מסרים מידיים ושימוש באסטרטגיות של לוחמת מידע וצריבת תודעה.
• הופעת אלמנטים של כאוס פוליטי – החרפת העימותים בין האופוזיציה לשלטון, במקרים מסוימים תוך הידרדרות לאלימות ושימוש בכוחות שיטור להפגנות.
• הובלת המחאה ע"י קבוצות צעירים ומנהיגים פרוגרסיביים – דגש על מנהיגים צעירים עם זיקה לאקדמיה ולתנועת הווק הבינלאומי, המובילים את השיח הציבורי.

בימים שבהם מנסה ארצות הברית להשתחרר מכבליו של ה- WOKE, בימים שבהם אירופה מתבוססת ב- WOKE עד צוואר, איבדה בגינו את יצר ההישרדות ומתמסרת לאיסלאם הקיצוני - בימים אלה 'תקועה' ישראל עם הווק הממוסד שלה - לא לבלוע ולא להקיא - בעיצומה של המלחמה באויב, בסיטואציה שמזכירה, ולא בכדי, את המהפכה הבולשביקית בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, ששינתה את רוסיה לבלי היכר, והוציאה אותה מן המלחמה.

[לאוסף המאמרים על חתרנות ומשמעויותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאסופת המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תופעת חילופי האליטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• אוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט'.
• אוסף המאמרים על חתרנות ומשמעויותיה.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים על תופעת חילופי האליטות.
• אוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר'.
• אוסף המאמרים על חתרנות ומשמעויותיה.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: תבנית / דפוס חוזר: חוזר על עצמו שוב ושוב.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: היפוך משמעותן של מילים בשירות המחאה.
• אוסף המאמרים על פופוליזם.
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת'
• .הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מודל מערכות מורכבות בין סדר לכאוס.
• הרחבת המושג: 'מושך'.
• הרחבת המושג: 'דחיפה' (Perturbation).
• הרחבת המושג: 'כאוס'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מצילים את הדמוקרטיה? הסיפור הפולני והלקח שבצידו.
• אוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה.
• אוסף המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2023), 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2025) הכל על תופעת חילופי האליטות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/1/25.
• פנחס יחזקאלי (2019), מי פוחד מ'מדינת עומק' ('דיפ סטייט')? ייצור ידע, 15/5/19.
• פנחס יחזקאלי (2024), אוסף מאמרים על חתרנות, גרירת מדינה לכאוס באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 8/2/24.
• פנחס יחזקאלי (2012), מודל מערכות מורכבות בין סדר לכאוס, ייצור ידע, 1/1/12.
• פנחס יחזקאלי (2020), אוסף מאמרים בין כאוס לסדר באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תבנית / דפוס חוזר: חוזר על עצמו שוב ושוב, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), היפוך משמעותן של מילים בשירות המחאה, ייצור ידע, 17/6/24.
• פנחס יחזקאלי (2023), פופוליזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 29/1/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מושך, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דחיפה - (‘Perturbation’): להזיז מערכת למצב חדש, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), מצילים את הדמוקרטיה? הסיפור הפולני והלקח שבצידו, ייצור ידע, 10/2/24.
• פנחס יחזקאלי (2020), מלחמת העולם הראשונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ביורוקרטיה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 25/7/18.