תקציר: תחקירי 'חרבות ברזל' הציגו חקירה מפורטת ללחימה ביישובי עוטף עזה בבוקר השבעה באוקטובר, אך מעט מידי דובר על דעיכת תפיסת ההגנה על היישובים. דברתי על כך רבות בעשור האחרון ואף פרסמתי בנושא בשנת 2018, מאמר מקיף בכתב העת  "בין הקטבים" של אגף המבצעים בצה"ל. קריאתי לחידוש תפיסת ההגנה המרחבית, לא נענתה. באחת ההערות במטכ"ל נאמר לי "החברה הישראלית השתנתה, אין עוד צידוק לבקש  מאזרח בספר לישון עם נשק מתחת למיטה".

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 20 במרץ 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

זהו מאמר רביעי מתוך ארבעה על הגנה מרחבית בספר. למאמרים האחרים:

• גרשון הכהן: ההגנה המרחבית בסְפַ‏ר – חיונית כתמיד; 
• גרשון הכהן: טבח שמחת תורה 2023 הוכיח את חיוניותה של ההגנה המרחבית ביישובי הספר;
• גרשון הכהן: מלחמת אוקטובר 2023.

* * *

התחקירים המערכתיים שנערכו בצה"ל מוקדו בשאלת כל מה שקדם לבוקר מתקפת הפתע, בתוך כך מוקד תחקיר על התפיסות המבצעיות שיצרו את התנאים לכישלון קרב ההגנה של צה"ל באותו בוקר. סוגיה אחת מרכזית נעדרת מחקירת  התפיסות המבצעיות – היא סוגיית ההגנה המרחבית. אמנם התחקירים הציגו חקירה מפורטת ללחימה ביישובי עוטף עזה בבוקר השבעה באוקטובר, אך מעט מידי דובר על דעיכת תפיסת ההגנה על היישובים. דברתי על כך רבות בעשור האחרון ואף פרסמתי בנושא בשנת 2018, מאמר מקיף בכתב העת  "בין הקטבים" של אגף המבצעים בצה"ל. קריאתי לחידוש תפיסת ההגנה המרחבית, לא נענתה. באחת ההערות במטכ"ל נאמר לי "החברה הישראלית השתנתה, אין עוד צידוק לבקש  מאזרח בספר לישון עם נשק מתחת למיטה".

דווקא על רקע תחקירי הלחימה ביישובים, השיבה לתפיסת ההגנה המרחבית נראית נחוצה ביותר. היא התגבשה בכל שנות המאבק להגנת היישובים בימי חומה ומגדל בתקופת מאורעות 1936-39. היא קיבלה תיקוף בקרבות ההגנה של היישובים בתש"ח. הומשגה בשנים הראשונות על ידי יגאל אלון והתקיימה עד סוף תקופת הרמטכ"ל רפאל איתן.

הגנת יישובי הספר – בפער מערכתי

גם לאחר שנה וחצי מהכישלון הנורא בהגנת היישובים, במצב השגרה פרט לכתת הכוננות, הקיימת כמעט בכל יישוב ספר, יתר התושבים אינם חמושים ואינם מאורגנים להגנת היישוב.  גם לא קיימת ביישובים תשתית ביצורים מתאימה להגנה למול אויב בהתקפה סדורה. 

בעבר, מראשית הקמת צה"ל הוקמה ביישובים מערכת ביצורים להגנה על בסיס תושבי המקום, כמגויסי מילואים,  במסגרת ההגנה המרחבית. בסיום מלחמת העצמאות, ד' אב תש"ט, 15.8.1949, הונח על שולחן הכנסת "חוק שרות הביטחון, תש"ט". בדברי ההסבר להצעת החוק פרט שר הביטחון דוד בן גוריון ארבעה סוגי שרות ביטחון:

1. כוח קבע סדיר מצומצם – כוחות קבע ביבשה באוויר ובים. שיעבדו בהתנדבות לפי חוזה.
2. טירונים בני 18 ועולים עד גיל 26, בגיוס חובה.
3. מערך המילואים -  "עתודות".
4. יישובי הספר – מתיישבים "החיים על משקם ועבודתם שיצוידו יאומנו ויבוצרו במיוחד לשמש חומת מגן ראשונה במקרה של התפרצות האויב".

כאן הונחו אבני היסוד התפיסתיים לבניין כוח צה"ל. בכל הקשור לשלושת המרכיבים הראשונים, צה"ל ממשיך לבטא  את קווי היסוד הארגוניים שנקבעו בתש"ט. ראוי לברר מדוע המרכיב הרביעי, ההגנה המרחבית בספר, הלך ודעך עם השנים!

בניגוד למורשת העבר, גם שנה וחצי לאחר כישלון השבעה באוקטובר 2023, המתיישבים ביישובי הספר אינם מאורגנים יותר כרכיב מערכתי במגננה. נכון שכיתות הכוננות מוסדו וחומשו, אולם אין בהם את היכולת שהייתה קיימת בתפיסת ההגנה המרחבית, בה כל יישוב תחת פיקוד מא"ז- מפקד אזור  - הפך למתחם הגנתי מבוצר. רעיון מסורתי זה חסר כיום בכל יישובי קו העימות בכלל זה בכל יישובי יו"ש.

הביטוי האחרון לתפיסה זו בצה"ל מצוי באגרת הרמטכ"ל  רא"ל איתן שקבע את ציפיותיו מהערכות הגנתית ביישובי הספר:

"יישובי ההגנה המרחבית הם הצבא הסדיר המקומי. הם צריכים להבטיח שליטה והם צריכים למנוע מהאויב שיבוש מערכותינו במקרה מלחמה. לכן חיוניים ביותר מיקומם הטקטי בשטח, ציודם בנשק חדיש, אימון תושביהם למשימתם והפיכתם ליישובים מבוצרים כהלכה." (אגרת הרמטכ"ל רא"ל רפאל איתן)

צורת התארגנות זו ביישובים סמוכי הגבול, חדלה להתקיים לא רק מכיוון שהלכה ודעכה עם הזמן, אלא בעיקר מכיוון שהנהגת צה"ל והמדינה חדלו להאמין בה. אולם בתנאים החדשים שנוצרו,   לאור לקחי הכשלון ההגנתי מול מתקפת חמאס, התפיסה המורשתית הישנה נראית רלוונטית מתמיד.

הסטייה ממורשת החלוציות

בשונה מתפיסת הביטחון המסורתית, בתפיסה ההולכת ומתקבעת, היישובים הישראלים בספר מוצגים יותר ויותר  כנטל ביטחוני, שבלעדיו היה ניתן כביכול, לצמצם כוחות ולחסוך בעומס המשימות.  לפני יותר מעשור, בהיותי מפקד המכללה לביטחון לאומי, נשלחו אלי שלושה צעירים - "נערי משרד אוצר", לברר בהיבטי עלות תועלת כלכליים, את הצידוק לפריסת יישובי קו עימות בקרבת הגבול, דוגמת  נח"ל עוז בעוטף עזה. הם ביקשו לבחון במעטפת המשימות היומיות המוטלות על כוחות הביטחון: כמו הוצאת ילדים לבית הספר באוטובוס ממוגן, ואבטחת חקלאים בשדות בקדמת הגבול, כמה היינו חוסכים בסדר הכוחות ובמעטפת המטלות, אם היינו מעבירים את היישוב למיקום בטוח יותר. בתגובתי הראשונה אמרתי שבן גוריון היה מגלגל אותם במדרגות.  

גישתם מיישמת מגמה רווחת בעולם המערבי הליברלי, להפרדה בין  מרכיבים צבאיים מוסדיים המופקדים בבלעדיות על הפעלת הכוח, לבין המרכיב האזרחי האמור להתמסר  לחייו האזרחיים.

הדיון מתחבר בנקודה זו לברור מערכת הזיקות הנכונה במדינה דמוקרטית, בין האזרח והחברה האזרחית לבין המדינה ומנגנוניה.  הסדרת הסוגייה מנקודת מבט ליברלית, חותרת  ככל הניתן  להפרדה דיכוטומית בין חייל לבין אזרח, בין מחנה צבאי לבין יישוב אזרחי.  שילוב שיטתי של אזרחים בהגנה המרחבית, נתפס בתוך כך כאנומליה השייכת לסדר חברתי של חברה מגוייסת שעבר זמנה.

עם דעיכת האתוס החלוצי גברה הדרישה האזרחית מן המדינה להעניק לתושבי הספר את אותה רמת ביטחון המתקיימת בתל אביב. בהעדר מסד ערכי לתבוע מהאזרח בספר שותפות  למטלות הביטחון  - מתוקף שליחותו החלוצית-  התהוותה המגמה להשקעת משאבי עתק בהגנת ההתיישבות בקווי העימות, עד כדי ציפייה מצה"ל להענקת הגנה מושלמת.

בראשית ימי האינתיפדה שפרצה בדצמבר 1987, יצחק רבין כשר הביטחון התמודד עם ביקורת המתנחלים על אובדן הביטחון. בתגובתו הישירה  העז להציב בפניהם  את ציפייתו מהם לכוח עמידה של חלוצים במרחב הספר. בדיוק בשל כך, במרחב הספר צריכים להתיישב חלוצים, ולא אזרחים רגילים.

השיבה ליישובי קווי  עימות בצפון ובדרום תלויה גם בתמיכה כלכלית במסגרת מנהלת תקומה, אבל מעל הכול היא תלויה בשיבה מחודשת לערכי החלוציות על כל מה שביטאו בעבר. בסיכום מלחמת העצמאות כתב בן גוריון: "הגענו לניצחון בשלושה נתיבים: בנתיב האמונה, בנתיב היצירה החלוצית, בנתיב הייסורים."  ערכים אלה מממשיכים להיות תנאי לניצחוננו והם מתבטאים בעיקר באזורי הספר, בדרישה לחידוש השילוב המבצעי והערכי הנכון בין הכוח הצבאי הסדיר לבין המתיישבים האזרחים.

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תחקיר, חקירה וסובלנות-לטעות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מגננה והגנה, הצורך להגן בכל הרמות!
• אוסף המאמרים על הצלחה וכישלון: תוצאות המרוץ אל המטרה.
• הרחבת המושג: 'כאוס'.אוסף המאמרים על תחקיר, חקירה וסובלנות-לטעות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2016), הכל על אזורי הסְפַ‏ר באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 22/5/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), מגננה והגנה, הצורך להגן בכל הרמות! ייצור ידע, 31/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• יחזקאלי פנחס (2023), תחקיר, חקירה וסובלנות-לטעות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 17/2/23.