תקציר: המושג "משטר היברידי" התפתח באקדמיה במהלך שנות ה-90 של המאה הקודמת וראשית שנות ה-2000, ומתאר מדינות דמוקרטיות, המפתחות סממנים דיקטטוריים (נשמע לכם מוכר?). כיוון שאנחנו כבר מזמן רחוקים מלהיות תמימים, ויודעים כי המחלקות הללו כבר נכבשו ע"י תנועת הווק (WOKE) הפרוגרסיבית, ברור לנו שהמושג אמור לשרת את הווק, כולל הישראלי. עתה, נשאר רק לבחון כיצד.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

במאמר מה- 20 ביוני 2022 באתר 'זולת, לשוויון וזכויות אדם, כתב עו"ד איתי מק תחת הכותרת: "דמוקרטיה לכאורה: מצב המשטר בישראל":

"בדוח שלפניכם נעשה דיון מעמיק ויסודי בשיטת המשטר בישראל. בשנים האחרונות חלקים משמעותיים בציבור בישראל ובעולם סברו כי ישנו איום ממשי על שלטון החוק בישראל ועל מוסדותיה הדמוקרטיים של המדינה כגון הכנסת, בתי המשפט והתקשורת.

"דוח מכון זולת מראה כי מדינת ישראל מעולם לא הייתה מופת לדמוקרטיה ליברלית. כלומר, מודל המשטר שלה הוא מודל היברידי המשלב הן רכיבים דמוקרטיים והן רכיבים סמכותניים, כאשר בתקופות שונות המשטר נטה יותר לאחד מן הקצוות – הדמוקרטי או הסמכותני" (ההדגשות במקור). על מנת להגביר את הרושם האקדמי לכאורה, מופיעה רשימה מכובדת למאמר של צוות היגוי, הכולל ארבעה פרופסורים ודוקטור אחד.

תכירו את המושג הצעיר יחסית, "משטר היברידי" (Hybrid Regime), שהתפתח באקדמיה במהלך שנות ה-90 של המאה הקודמת וראשית שנות ה-2000, ואחרי שהמחלקות הללו כבר נכבשו ע"י תנועת הווק (WOKE) הפרוגרסיבית.

מי צריך עובדות? יחי הנרטיב

המושג "משטר היברידי" (Hybrid Regime) התפתח במחלקות מדע המדינה של אוניברסיטאות הווק במערב, במהלך שנות ה-90 של המאה הקודמת וראשית שנות ה-2000, כתוצאה מהשינויים הפוליטיים הנרחבים שהתרחשו בעולם לאחר סיום המלחמה הקרה.שם, יספרו לכם כי בנוף הפוליטי הגלובלי המשתנה ללא הרף, מושג זה צובר תאוצה ככלי חשוב לניתוח ולהבנה של מערכות ממשל שונות. כיוון שאנחנו כבר מזמן רחוקים מלהיות תמימים, ברור לנו שהמושג אמור לשרת את הווק. נשאר רק לבחון כיצד.

ביקשתי מהבינה המלאכותית תיאור אופייני למדינה שמשטרה היברידי. הנה: "דמיינו מדינה קטנה - נכנה אותה 'מדינת התקווה' - שבה התקיימו בחירות מדי ארבע שנים. תושבי המדינה היו גאים בדמוקרטיה שלהם, והצביעו בהמוניהם. אך עם הזמן, דברים מוזרים החלו להתרחש. ראש ממשלה, שבתחילה נראה כאיש עממי, החל לצבור כוח רב. הוא מינה את חבריו לתפקידים מרכזיים, והחל להשפיע על החלטות בית המשפט העליון. התקשורת, שפעם הייתה ביקורתית, החלה לפרסם רק כתבות המשבחות את ראש הממשלה.

בבחירות הבאות, כמה מועמדים חדשים ניסו להתמודד, אך הם התמודדו עם קשיים רבים. שלטי הבחירות שלהם הושחתו, ומודעות הפרסום שלהם בתקשורת נדחו. עם זאת, הבחירות עדיין התקיימו, וראש העיר זכה ברוב גדול.

תושבי המדינה היו מבולבלים. הם הרגישו שמשהו לא בסדר, אך הם לא ידעו בדיוק מה. האם הם עדיין חיים בדמוקרטיה? האם הם הפכו למשטר אוטוריטרי? הם גילו שהם חיים בעצם במשטר של 'גם וגם', שיש לו גם שם: 'משטר היברידי'.

במחלקות למדעי החברה של האקדמיה המערבית - שנכבשו ע"י הווק - יספרו לכם כי הסיפור של 'מדינת התקווה' הוא דוגמה למה שקורה במדינות רבות ברחבי העולם. 'משטרים היברידיים' הם משטרים שבהם אלמנטים דמוקרטיים ואוטוריטרים מתקיימים זה לצד זה. זה יכול להיות קשה לזהות משטרים היברידיים, משום שהם לעתים קרובות נראים דמוקרטיים על פני השטח. אך אם נתבונן מקרוב, נוכל לראות את הסימנים המעידים על השחיקה הדמוקרטית."

רגע, אבל התיאור הזה ממש לא מתאים לישראל, שבה ראש הממשלה אינו שולט, לא בבתי המשפט ולא בתקשורת. הכיצד היא מתוארת כמדינה בעלת משטר היברידי? ברוכים הבאים לחוק מס' 1 של הווק, שחל גם על האקדמיה: מה שחשוב הוא הנרטיב. האמת היא רק סיפור אחד במגוון של סיפורים ואנחנו משתמשים בה רק כאשר העובדות מתאימות לנרטיב שלנו. הבנתם?

משטר היברידי מהו? המשגה

משטר היברידי (Hybrid Regime) הוא כינוי למשטר שמשלב, גם מאפיינים של דמוקרטיה וגם סמכותנות, על התפר בין דמוקרטיות ליברליות לבין דיקטטורות. כלומר, קיימים בו מוסדות דמוקרטיים כמו בחירות ומערכת משפט עצמאית לכאורה, אך בפועל, ישנה מגבלות משמעותיות על חירויות פוליטיות, זכויות אדם או הפרדת רשויות.

למה חשובה לווק ההגדרה הזו? משום שתיוג של משטר דמוקרטי ככזה מסמן התארגנות ל'מהפכת צבע': ניצול המתח הפנימי כדי להביא להפלת שלטון באמצעים לא-צבאיים, באמצעות הפגנות, אי-ציות אזרחי ומאבק פוליטי ממושך, המגובים בכסף רב ובגיבוי בין לאומי מצד מדינות פרוגרסיביות וארגוני זכויות [הרחבה על 'מהפכות צבע' ראו במאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: המחאה היא בעצם ניסיון לבצע 'מהפכת צבע' (Color Revolutions).

בציוץ למטה, של רביב דרוקר בטוויטר: האם המשטר בארצות הברית היברידי, או שהווק הישראלי רק צובע אותו לצרכיו?

מהו מקור המושג?

חשוב להבין שאין אדם או גוף יחיד ש"טבע" את המושג, אלא מדובר בהתפתחות הדרגתית של רעיונות בתוך מדעי המדינה. עם זאת, ניתן לציין כמה אנשים וגופים מרכזיים שתרומתם הייתה משמעותית:

• פיליפ שמיטר (Schmitter) וטרי לין קארל (Terry Lynn Karl): צמד חוקרים אלה פרסם מאמר משפיע בשנת 1991 בשם "מהי דמוקרטיה... ומה איננה?", שבו הם דנו בהרחבה בהגדרות של דמוקרטיה וסוגים שונים של משטרים. הם תרמו רבות להתפתחות התיאוריה של משטרים "בין-לבין", שלא התאימו באופן מובהק לאף אחד מהטיפוסים האידיאליים.
• לרי דיאמונד Diamond: חוקר נוסף שתרם רבות להתפתחות המושג, במחקריו הוא עסק רבות בסוגים שונים של משטרים לא דמוקרטיים, ואלו אשר נמצאים בתהליכי מעבר.
• "מדד הדמוקרטיה" של האקונומיסט: מדי שנה, "האקונומיסט" מפרסם מדד דמוקרטיה שמסווג מדינות לפי סוג המשטר שלהן. המדד משתמש בקטגוריה של "משטרים היברידיים", והוא תורם להפצת המושג בשיח הציבורי.

סוגים שונים של משטרים היברידיים, המתוארים בספרות:

• דמוקרטיה ליברלית בירידה: משטרים אלה התחילו כדמוקרטיות, אבל באופן הדרגתי הם חוו שחיקה של יסודות דמוקרטיים.
• אוטוריטריות תחת חזות דמוקרטית: משטרים אלה מקיימים בחירות ויש בהם אלמנטים דמוקרטיים אחרים, אבל בפועל הממשלה שולטת בעוצמה.
• פוליארכיה ליברלית: סוג של דמוקרטיה, שבו קבוצות אליטה מתחרות ביניהן.

מאפיינים אפשריים עיקריים:

• בחירות: בעוד שבחירות מהוות מאפיין מרכזי, הן לא תמיד חופשיות והוגנות. ייתכן שקיימים איסורים על מתן ביטוי למחשבות שונות בתקופת הבחירות, אי איזון במאמצי קמפיין או הטיית משאלי עם.
• מרחב פוליטי מוגבל: במשטרים אלה, אופוזיציה ואגודות חברתיות יכולות לפעול, אבל לממשלה יש כוח להגביל או אפילו לדכא מאמצי אופוזיציה מאיימים.
• עיקרון שלטון החוק חלש: בעוד שבאופן רשמי מוכר קיומו של שלטון החוק, ביישומו הוא לעיתים קרובות לקוי, במשפטים שהם פוליטיים ולאכיפת חוק שרירותית.
• כלי תקשורת נשלטים: לעתים קרובות, הממשלה שולטת בכלי התקשורת הגדולים, במטרה לעצב את דעת הקהל.

ואם הם לא קיימים, תמיד אפשר לתייג את ראש הממשלה כדיקטטור, לספר שזה בדיוק מה שהוא רוצה לעשות, ו'להלביש' עליו כל סיפור שנחפוץ בו...

למה המושג הזה חשוב לווק?

מרגע שמשטרה של מדינה מתוייג כ'היברידי', היא מסומנת כמדינה שאמורה לעבור 'מהפכת צבע' (Color Revolutions). קרי, תהליכים פוליטיים שבהם משטרים מתחלפים באמצעות הפגנות עממיות ואירועים שגוררים את המדינה לכאוס, לרוב ללא שימוש בכוח צבאי ישיר, אך בליווי תמיכה חיצונית משמעותית. עכשיו תחשבו על תנועת המחאה שלנו, הפועלת מאז נובמבר 2022, עת זכתה ממשלת הימין בבחירות, ועל הגיבוי הפוליטי והכספי הבינלאומי, שלו זכתה מממשל ביידן הדמוקרטי, מהאיחוד האירופי ומיתר משטרי הווק במערב.

הבנתם?

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאסופת המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה.
• אוסף המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: המחאה היא בעצם ניסיון לבצע 'מהפכת צבע' (Color Revolutions).

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), המחאה היא בעצם ניסיון לבצע 'מהפכת צבע' (Color Revolutions), ייצור ידע, 17/3/24.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• דור יחזקאלי (2018), אוסף המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, ייצור ידע, 30/7/18.